הבורסה עלתה אתמול בהמשך לחיסול של יחיא סינוואר. היא זינקה גם אחרי חיסול חסן נסראללה ובכלל - הבורסה בתקופה טובה על רקע המבצעים המוצלחים של הצבא, התקיפות של חיל אוויר וההתקדמות בלחימה בדרום לבנון. המורל גבוה, הביטחון בניצחון משמעותי והערכה שבתוך כמה שבועות יתחילו לדבר על הסדר מדיני שיאפשר חזרה של תושבי הצפון לבתים. למרות המלחמה, הבורסה זינקה מתחילת השנה בכ-13%.  הבנקים עלו ב-20%.

העליות האלו להערכת יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר ומנהל מחלקת מסחר בבורסה, לא מגיעות לתיקים של ציבור רחב וגופים מוסדיים שלא השכילו להשקיע בשוק המקומי. בשיחה עם ביזפורטל, מתייחס פגוט ליום שאחרי המלחמה, לסקטורים נבחרים ומעניינים, למהלכים שנעשים בשביל לתמרץ משקיעים זרים לחזור להשקיע בישראל, וגם על ההשפעה הפוטנציאלית של מיסוי קרנות ההשתלמות על הבורסה.

יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר ומנהל מחלקת מסחר בבורסה; קרדיט: סיון פרג'

איך חיסול סינוואר והאירועים הנוספים משפיעים על הבורסה?

"בשוק יש סוג של פרמיה גיאופוליטית שהתנפחה למימדים מפחידים ומסוכנים בשנתיים האחרונות. מה שאנחנו רואים בחודש האחרון, מאז ההתפתחויות בלבנון והבשורה על חיסול סינוואר זה שחלק מהפרמיה הזו יורדת והמחירים עולים"

• הבורסה בתל אביב סיימה רבעון חזק: ההכנסות עלו ב־35%, הרווח כמעט הוכפל
• באיחור אופנתי: הבורסה משיקה מדד ביטחוניות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"ככל שאנחנו מתקרבים לסוף המערכה יש לכך משמעויות כלכליות מרחיקות לכת. פרמיית הסיכון יורדת וזו לא תחושת בטן, זה כלכלי וזה בשטח. אנחנו היום בנקודה הרבה יותר נוחה ורואים את זה בביצועי השוק, מצד שני זה לא בא לידי ביטוי בהשקעות - אין גידול בהשקעות של ציבור ושל מוסדיים למרות התמחורים הנוחים".

אז המשקיעים מפספסים כאן?

"כן, הציבור החמיץ חלק גדול מהמהלך שראינו כאן בתקופה האחרונה. מניות בנקים שעולות ב-20% מתחילת השנה זה לא דבר מובן מאליו, והציבור והמוסדיים בגדול פספסו את זה. אין אופוריה שמחר המלחמה נגמרת אבל כן רואים ירידה בסיכון שתומחר. גם באג"ח רואים את זה אבל זה לא רק חיסול סינוואר, גם מדד ספטמבר השפיע לטובה על הסנטימנט. האירוע הזה משמעותי לא רק ביטחונית אלא גם מבחינת עלויות המימון של המלחמה ל-2025".

איזה ענפים יושפעו לטובה מסיום המלחמה?

"בגדול זה ישפיע לחיוב על כל החברות באופן רוחבי. מרווחי הסיכון של המשק ירדו וזה יהיה רוחבי. אם מסתכלים על ענפים - סיום המלחמה יקל על בנק ישראל להוריד ריבית אז כל הסקטורים שנהנים מריבית נמוכה יותר וסובלים מריבית גבוהה יוכלו לסגור פערים. נדל"ן מניב למשל הם הנפגעים הגדולים מריבית גבוהה והם יהנו מהורדת הריבית וכך גם הנדל"ן למגורים.

• חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
• מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...

מהצד השני הטיסות יחזרו ומי שייפגעו אלה חברות המזון וחברות התעופה כי תהיה חזרה לנורמה - לא יהיו עוד ביקושים גבוהים יחסית לעונה בתקופות החגים והחופשים. ועדיין חשוב לזכור שלריבית עדיין ייקח קצת זמן לרדת גם אם המלחמה תיגמר, מדד ספטמבר הוא אשליה, המחירים עולים.

בנוסף סיום המלחמה גם יביא גם להגדלה של מוסדיים וזרים בעיקר במניות הגדולות, ת"א 90 אולי יסגור פערים מול ת"א 35 אחרי תקופה ארוכה של פיגור. ת"א 90 יכול להיות סוג של להיט בתרחיש של סיום המלחמה".

איך האירועים והתרחישים ישפיעו על הבנקים?

"הבנקים הם בבואה של המשק. יש פערי זמנים בין איך נראה המשק ואיך נראית מערכת הבנקאות אבל על ציר הזמן אם המשק נראה לא טוב רואים גידול בהפרשות לחובות מסופקים וזה ישר מתגלגל לשורה התחתונה של הבנקים. עד היום לא ראינו שם גידול משמעותי ולא ראינו שהפגיעה בצמיחה במשק מתגלגלת לשם. כן יש גידול מסוים בהפרשות אבל לא משמעותי. כשהמלחמה תיגמר הסיכון הזה יירד.

אין חולק על כך שהריבית תישאר גבוהה לאורך זמן אז הכנסות הריבית של הבנקים יישארו גבוהות. הבנקים עדיין עושים רווחים עצומים מפערי הריביות וזה ידחוף את הרווחיות של המערכת קדימה. אם המשק ייכנס למוד השקעות ומימון פרויקטים - לבנות את הצפון והדרום, אז גם בצד המימון הבנקים יהנו. אלה הגופים החזקים במשק ואם למשק יהיה טוב אז גם להם".

הזכרת את המשקיעים הזרים - מה עושים בשביל שהם יחזרו ובשביל לתקשר להם את מה שקורה כאן

"רמת הקשב עכשיו נמוכה, אנחנו אזור מלחמה וחוץ מאוקראינה ורוסיה זו הזירה הכי מרכזית מבחינה גיאופוליטית. יחסי הציבור שחברות הדירוג עשו לנו, ובעיקר מודי'ס, היו רעים מאוד. לכן אני לא חשוב שבטווח הקצר גוף מוסדי זר רואה את המקום הזה כמקום טוב מבחינת סיכונים, למרות המחירים האטרקטיביים. נעשים כאן המון דברים להכין את התשתית ליום שאחרי המלחמה ולהביא את הזרים כי הם חשובים לטווחים של 5-10 שנים, ולא לטווחים של 5-10 דקות"

"אני מקווה שהמעבר למסחר בשני-שישי יעבור כי זה פרו זרים במהות שלו. שכלול השוק ומוצרים כמו חוזים עתידיים על מדדים עם עשיית שוק זה גם משהו שהזרים מכירים ואוהבים. אנחנו מדרבנים את החברות עצמן לדווח גם באנגלית. אנחנו מפתחים את התשתיות כדי לאפשר גישה לסוחרים בכל העולם לבורסה כאן. רמת הקשב כרגע בעולם כאמור נמוכה אבל הנחת היסוד היא שהעניין יחזור אז שתהיה פה זמינות לסחור גם תשתיתית".

אתם מזהים פגיעה גדולה בסנטימנט הזרים?

"במובן מסוים תרחיש הבלהות של ישראל התממש, זה התחיל ברפורמה המשפטית והמשיך עם המלחמה. בסוף היום רואים את העוצמה של השוק וגם הם רואים את זה. בנוסף, יחסית לא הרבה כסף יצא מהשוק, נכון שלא נכנס אבל לא הרבה יצא, סדר גודל של כמה מיליארדי שקלים שהזרים הוציאו. אני מזכיר שלפני הרפורמה היו שיחות עם MSCI על היכללות במדדים וזה יכול להביא לזרימה משמעותית. אני רואה שזרים מתעניינים בשוק המקומי - כשדיברנו על תכנית עשיית שוק דיברנו עם זרים וראינו שהם מתעניינים, גם בשיחות על שני-שישי. אבל בין להתעניין ובין להשקיע יש עוד דרך".

איפה עומד המעבר למסחר בימים שני-שישי? גם מול המתנגדים למהלך?

"אני מזכיר שהבורסה יצאה למהלך הזה ביחד עם בנק ישראל ורשות ני"ע, אנחנו בשיחות עם המשקיעים והגופים ועל בסיס זה תתקבל ההחלטה איך ומה לעשות. המגמה היא חיובית אבל אנחנו בוחנים את זה. בסוף זה בא מהמשקיעים והרבה גופים היו בעד, הבנקים חד משמעית היו בעד. זה מתוך ראיה ציונית ואסטרטגית שצריך לעשות מהלכים כדי להביא משקיעים זרים. אם כבר מישהו ייפגע מזה זו הבורסה, 11%-12% מהמסחר מתבצע ביום ראשון ואם לא יהיה מחזור גדול בשישי הבורסה תיפגע. אני מאמין שלקראת 2025 יפורסמו ההחלטות בנושא".

>לקריאה נוספת:

האוצר בוחן מהלכים של מיסוי קרנות השתלמות, איך זה ישפיע על הבורסה?

"אני לא יודע מה הסטטוס של המהלכים האלה כרגע, אבל נבדיל בין שני דברים - יש שיח של מיסוי קרנות השתלמות החל מהשנה השישית. זה לדעתי לא אירוע דרמטי. הוא אומנם יפחית טיפה את האטרקטיביות של המכשיר אבל זה לא משנה מקצה לקצה את התמריץ. האירוע היותר גדול הוא ביטול ההטבה על קרנות השתלמות, ואני לא חשוב שעל זה מדברים כרגע, מדובר במספרים גדולים של אזור ה-8-9 מיליארד דולר בשנה. כשתהיה החלטה כזו נדבר עליה, אבל אני חושב שזה אירוע שלא הייתי הולך אליו.