שי בנישו מגדל
צילום: גל חרמוני
ראיון

"אם אתם אופטימיים לגבי ישראל - כדאי לקחת מח"מים יותר ארוכים"

שי בנישו, מנהל הנוסטרו של מגדל, אופטימי - הוא מעריך שכדאי לקנות אג"ח במח"מים ארוכים; וגם - "הבנקים מאוד זולים"
רוי שיינמן | (15)

"חשבנו שהמלחמה תימשך כמה חודשים - והנה אנחנו כבר שנה לתוך האירוע" אומר שי בנישו, מנהל הנוסטרו של מגדל בשיחה עם ביזפורטל, "בתקופה האחרונה דווקא חלו כמה התפתחויות שהשפיעו לחיוב על הבורסה, כמו חיסול נסראללה ותחילת התמרון הקרקעי בלבנון, השוק אוהב את זה, זה גורם לו לחשוב שאנחנו מתקרבים לסוף האירוע".

 

"מי שחושב שאנחנו לקראת סיום האירוע - שוק האג"ח הוא מקום מעניין עבורו"

עם זאת, ברור לכולם שהסיכונים גדולים ואי הוודאות גדולה. המלחמה פוגעת בכלכלה וזה משליך על הבורסה. מדדי המניות אומנם עלו, אך הם בפיגור יחסי לעומת וול סטריט והתשואות בשוק האג"ח הממשלתי מגיעות כבר ל-5% באג"ח ל-10 שנים ובקונצרני אפשר אפילו לבנות תיק בדירוג גבוה עם תשואה של 6% ומעלה. אלו תשואות גבוהות אבל המרווח בין הממשלתי לקונצרני קטן ברמה היסטורית.

שוק האג"ח הממשלתי מעניין?

"ברור לכולם שאנחנו נמצאים בתקופה מאוד מאתגרת ושקשה מאוד להבין לאן האירוע הביטחוני מתגלגל. לפני שנה השוק חשב שזה ייגמר בדצמבר-ינואר ואנחנו שנה אחרי ועדיין בתוך האירוע ובעצימות אפילו יותר גבוהה. אם מסתכלים על המצב ויוצאים מנקודת הנחה שהוא ייגמר בחודשים הקרובים, אז שוק האג"ח הוא קנייה מעניינת. התשואות מאוד גבוהות - ה-10 שנים הישראלי באזור 5%.

שי בנישו, מנהל הנוסטרן במגדל ביטוח ופיננסים; קרדיט: גל חרמוני

שי בנישו, מנהל הנוסטרן במגדל ביטוח ופיננסים; קרדיט: גל חרמוני

"המרווח בין השוק הקונצרני (תל בונד 60) לבין הממשלתי הוא 1% - זה נמוך היסטורית וצריך לקחת את זה בחשבון. למרות כל הסיכונים המרווחים נמוכים. מצד שני התשואה האבסולוטית של המדד היא כמעט 3% ריאלי. אם מוסיפים עוד 3% אינפלציה מדברים על כמעט 6% נומינלי וזה גבוה. מי שחושב שאנחנו לקראת סגירת המערכה ברבעון הקרוב אז שוק האג"ח מעניין. מאז שנכנסו למערכה ללבנון שוק ההון דווקא הגיב בחיוב כי המשקיעים חושבים שזה מקרה אותנו לסוף המערכה".

למה המרווח בין הקונצרני לממשלתי קטן?

"קשה לדעת, הסיבה המרכזית להערכתי היא שיש הרבה מאוד כסף בשוק. בפועל, שחקנים מוסדיים לא מוכרים אג"ח קונצרני בהגדרה, עם כל הבלאגן עם איראן ובצפון. המרווחים נפתחו במקסימום ל-1.2%-1.3%".

אתם מסתכלים יותר על מח"מים בינוניים או ארוכים?

"כנוסטרו אנחנו מסתכלים יותר על הארוכים. אני כתיק נוסטרו מנהל את הנכסים כנגד ההתחייבות. ההתחייבות שלי ברובן הן צמודות וארוכות, אז אני צריך שגם הנכסים שלי יהיהו צמודים וארוכים. ברור שאי אפשר שכל התיק יהיה בצמוד וארוך אבל החלק של הממשלתי, שהוא מאוד גבוה, הוא כמעט 80% צמוד וארוך".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אם כבר נגענו בזה, מה זה ניהול נוסטרו? איך זה שונה למשל מניהול תיק עמיתים?

זה מאוד שונה מתיק עמיתים. אני מחזיק בערך 30% אג"ח ממשלתי ושם זה בערך 10%. במהות התיק של הנוסטרו צריך להיות בהלימה להתחייבויות ולכן גם תיקי הנוסטרו שונים בין החברות השונות".

איזה חברות מעניינות באג"ח הקונצרני?

קודם כל אנחנו מתמקדים במח"מים ארוכים. אין לנו בעיה לקחת מח"מים ארוכים כמו למשל חשמל במח"מ 10, עזריאלי, מבנה, אמות - אג"חים בדירוגים גבוהים של AA ומעלה. המרווח הוא סביר - בין 120 נ"ב ל-140 נ"ב. זה גם מתאים לי להתחייבויות וגם בגלל שאני חושב שהתשואה במח"מים הארוכים כבר מעניינת, ויותר מהכל אני אופטימי על הכלכלה בישראל, אז אני כן חושב שכדאי לקחת מח"מים יותר ארוכים".

מה עם הבנקים?

"אנחנו מסתכלים בעיקר על הנפקות ו-COCO. הפקדונות בבנקים פחות מעניינים, שם המרווח הוא באזור ה-70 נ"ב. יש לנו שם חשיפה אבל זה לא משהו שנגדיל. מגדילים בעיקר בהנפקות ומוכרים ניירות במרווחים נמוכים יותר. גם COCO מעניין אותנו בעיקר בהנפקות וגם ברמות של 160-170 נ"ב".

"אני חושב שהשוק הקונצרני, למרות המרווח הנמוך של 1% הוא מעניין. 3% ריאלי במח"מ 4.5 זה תשואה מעניינת. אם אני חוזר לממשלתי אז מנקודת הנחה של אופטימיות, אני חושב שאנחנו צריכים להיות במח"מ בינוני-ארוך, זאת אומרת 10 שנים ישראלי ברמות של 5% תשואה נומינלית או 2.15%-2.2% ריאלי זה מעניין. בהנחה והאירוע הגיאופוליטי ייגמר תהיה ירידת תשואות חדה. רואים את זה גם במרווח בין ישראל לארה"ב".

 

"כשהמשק יצא מהאירוע הבטחוני - הבנקים יהנו יותר מכולם"

בשוק המניות, בנישו מציין את מניות הבנקים כמעניינות: "ברמה סקטוריאלית אני חושב שהבנקים מאוד זולים בתמחורים של 6-7. אני חושב שהבנקים הם הבבואה של המשק".

דווקא יש ניתוק בין הבנקים למשק, לא? מניות הבנקים בשיא בניגוד לשאר השוק

"השווי אכן עלה ולכאורה גבוהה, אבל התמחורים נמוכים. בנקים מציגים כבר שנים תשואה על ההון של 16-17%, מצד שני המכפילים נמוכים. אם המשק פה חזק ויוצא מהאירוע הבנקים יהנו מזה יותר מכולם".

יכול להיות שיש בשוק עוד צפי להפרשות גדולות להפסדי אשראי במקרה של הסלמה במלחמה?

"זה יכול לקרות, אבל אנחנו רחוקים משם. לראיה, אחרי שנה של טלטלה, ועם כל המצב, שוק התעסוקה חזק. שיעור אבטלה מהנמוכים שידענו. הצרכן הישראלי ממשיך לצרוך. זה לא שהכל ורוד אבל המצב בו אנחנו נמצאים יחסית טוב. אני חושב שאנחנו רחוקים ממצב של מחיקות אצל הבנקים, אבל כן חשבנו גם שחרבות ברזל תסתיים תוך 3 חודשים ואנחנו כבר שנה אחרי ההתחלה. אם ניקלע להתכתשות עם לבנון ואיראן עוד שנה נהיה במקום אחר - הגירעון, בנקים, תשואות - מישהו יצטרך לשלם על זה וזה יהיה אנחנו".

מה עם מניות חברות הנדל"ן?

הגורם העיקרי שמשפיע עליהן זה הריבית - כל עוד היא לא בכיוון של ירידה, מניות חברות הנדל"ן יהיו מדוכאות. באופן כללי שוק המניות בכללותו מושפע מהמצב וברגע שהוא ייגמר תהיה לנו פה ריצה. אני לא חושב שנדביק את ארה"ב. מדברים על 8% גירעון, אפשר לחיות עם זה אבל צריך להבין שזה לא 3%-4% שחשבנו שיהיה".

מה לגבי אג"ח ממשלת ארה"ב?

"היום האג"ח ל-10 שנים נסחר בתשואה של 4%, זו נקודה מאוד מעניינת. צפי הורדות הריבית שמתומחר בשוק והצפי של הפד' מאוד קרובים, וזה מצב לא טריוויאלי. השנה התחילה בתשואה של 3.87% עם צפי של בין 6-7 הורדות ריבית. 3 חודשים אחרי כמעט ולא היה צפי להורדות ריבית והתשואות נגעו ב-4.7%, אז השוק כמעט לא תמחר הורדות שנה קדימה. לפני שבועיים שלושה, לפני הורדת הריבית, השוק צפה לסוף 2025 ריבית של 2.75%, רחוק בערך 0.5%-1% מציפיות הפד'. אחרי הורדת הריבית של הפד' ועליית התשואות מ-3.6% לפני שלושה שבועות למעל 4%, השוק התיישר בין מה שהפד' חושב לבין הצפי שלו קדימה וזו נקודה מעניינת.

אם אנחנו נמצאים בנקודה של המשך הורדות ריבית, בסוף 2025 נגיע ל-3.75% תשואה זה מאוד מעניין, בטח עם כל הסיכונים מסביב. אם יש אירוע בין ישראל לאיראן זה יכול לקחת למטה את התשואות בארה"ב בגלל הסיכון של התערבות במערכה. מצד שני זה יכול להעלות את מחירי הנפט וכך לדחוף את האינפלציה למעלה. היום תשואות של 4.05% בארה"ב עם הלימה בין ציפיות השוק לבין ציפיות הפד' בנוגע לריבית זה בהחלט מעניין".

לאן ילך הפער בין אג"ח ממשלת ישראל לאג"ח ממשלת ארה"ב?

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    מח"מ ארוך עושה חום 18/10/2024 09:34
    הגב לתגובה זו
    דירוג האשראי של מדינת ישראל ירד פעמיים בשנה החולפת. ועדיין יש אנליסטים שממליצים על מכשירים עם מח"מ ארוך. הבעיה היא שאם מצבנו ימשיך להתדרדר, חמ"ח ארוך הוא שיטה להפסיד כסף.. מה דעתכם? הייתם רוכשים היום אג"ח ממשלתי ל-15 שנה?
  • 9.
    יהוואייק 11/10/2024 02:09
    הגב לתגובה זו
    עמלקים עם כיפות בוזזים את הקופה
  • רז 16/10/2024 14:39
    הגב לתגובה זו
    מיעוט.
  • בן 11/10/2024 09:05
    הגב לתגובה זו
    יש חרדים ויש חרדים. צריך להיזהר מהכללות. יש לא מעט אוכלוסיות במשק שלא נותנות חלק. חרדים זה מכעיס כי הם עובדים בחלקם בייצור כחום. תפיחות, לימוד סתמי לשם שמיים, מקצועות דת, עסקנות בטלנות וכדומה. חלקם בלבד. לא כולם. ב7.10 הוכח שאין אלוהים ולכן כל עסקי הדת מיותרים. חבל על כל דקה של תפילה לכלום ושום דבר.
  • 8.
    דררה 09/10/2024 17:06
    הגב לתגובה זו
    מצאתי לך קונה ל 1.5 יארד שרצית לתת בשקלים הארוכים
  • 7.
    ואם לא אופטימיים, ללכת על קצרים ?? (ל"ת)
    פילי 09/10/2024 10:44
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אלון 09/10/2024 10:25
    הגב לתגובה זו
    טווח ארוך פה זה אפגניסטן יהודי במקרה הטוב ושואה שנייה במקרה הרע, בכל מקרה עוד עשרים שנה לא יהיה שום ערך לכסף שמושקע פה.
  • ברוך 09/10/2024 21:50
    הגב לתגובה זו
    גם אם הימין טועה, הוא לפחות ניסה. מה השמאל מציע? להיות מדינה סוברנית שנכנעת לטילים ולפלישה מדרום, צפון, מזרח. אחרי המלחמה יהיה פה בום כלכלי, כשאויבי ישראל חבולים ומורתעים. העולם אוהב מנצחים, לא לוזרים. כל האליטות בפני עצמן לא מבינות, שעל כל אחד שיפנה את המקום שלו, 3 יתפסו אותו. מצפה לנו דמוקרטיה בסגנון פולין והונגריה - פחות דאגה למיעוטים, פחות טכנוקרטיה משפטית, אבל לאומיות גאה שמבטיחה לחימה על הבית. השגשוג הכי גדול בהיסטוריה התרחש לאחר שנפטרו מאיומים.
  • בן 11/10/2024 09:11
    בגין החזיר למצרים את סיני. בגין ליכוד. שרון החזיר לנאצים את גוש קטיף. שרון הקים את הליכוד. ביבי החזיר לנאצים את חברון עיר האבות. ביבי ליכוד. ביבי לא פינה את חאן אל אחמר למרות החלטת פינוי של בג"ץ. ביבי ליכוד. ביבי לא פינה 2 אוהלים של חיזבאללה משטחנו. ביבי ליכוד. פרס הקים את ההתנחלויות ביו"ש. פרס מפלגת העבודה. שמאל. רוצה עוד? רק לא לשקר. הכל מתועד. חפש ותמצא.
  • 5.
    בשנים האחרונות המומחים תמיד ממליצים על אגח ממשלתי. 09/10/2024 10:11
    הגב לתגובה זו
    בשנים האחרונות המומחים תמיד ממליצים על אגח ממשלתי. בפועל מי ששמע בקולם הפסיד המון כסף. לא הייתי משקיע שם כל עוד יש מלחמה וכל עוד יש שר אוצר שהפך בדיחה בארץ ובעולם ושהואס את הכלכלה ביחד עם דרעי וגפני. הגירעון ילך ויגדל
  • ברוך 09/10/2024 21:51
    הגב לתגובה זו
    מי שמוכר - הפסיד המון בגלל ירידת הריבית. אבל זה רק ערך על הנייר, כי אגח נפדה על ידי המנפיק במחיר ההנפקה
  • 4.
    בגדי כהונה ושבט לוי , חגור אפוד וצניף קסטרו. (ל"ת)
    למען ציון לא אחשה 09/10/2024 10:06
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ארצי שינתה פניה ומטילה את חיתתה בדריה. (ל"ת)
    למען ציון לא אחשה 09/10/2024 10:05
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    למען ציון לא אחשה 09/10/2024 10:04
    הגב לתגובה זו
    במהרה.
  • 1.
    אסף 09/10/2024 08:53
    הגב לתגובה זו
    מסכים כמעט עם הכל , סןף כל סוף כתבה רצינית ולא חירטוטים
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?