אלקטריאון השלימה פרויקט של 10 מיליון דולר ביפן
אלקטריאון אלקטריאון 0.79% , שמקימה מערכות טעינה דינאמיות בנתיבי תחבורה ציבורית, הודיעה על השלמת פרויקט לפרישת כביש טעינה אלחוטי במטה של חברת DENSO ביפן. מניית החברה מזנקת בעקבות ההודעה בבורסה ב-5.1%.
מדובר בצעד משמעותי נוסף בהסכם שיתוף הפעולה בין החברות, ובהמשך להשקעה בהיקף של כ-10 מיליון דולר מצד DENSO באלקטריאון. הכביש עם הטעינה האלחוטית שבמטה DENSO יאפשר טעינה של כלי רכב חשמליים תוך כדי נסיעה. הפרישה בוצעה על ידי חברת תשתית מהגדולות ביפן, שעובדיה הוכשרו לפרישת כבישים נוספים בעתיד. כביש הטעינה במטה DENSO ישמש מתחם הדגמות עבור לקוחות פוטנציאליים, חברות רכב בינלאומיות ומקבלי החלטות מיפן ומחוצה לה.
מנכ"ל אלקטריאון, אורן עזר מסר לאחר ההודעה כי, "אנו מאמינים שהכביש החדש יסייע לנו לצרף שותפים נוספים למהפכת הכבישים החשמליים, ולקדם את אימוץ הטכנולוגיה בשוק הרכב היפני".
לפני יומיים דיווחה אלקטריאון על השלמת פרויקט להקמת כביש חשמלי בנורבגיה. מדובר בבמכרז הראשון במדינה הסקנדינבית להקמת כביש חשמלי, והוא מיועד לחשמול של רשות התחבורה הציבורית של מחוז טרונדלג.
- מנכ״ל אלקטריאון: ״Eurabus זו רק ההתחלה; יש שת״פים נוספים״
- אלקטריאון חושפת: "טויוטה מאמינה בנו, זו השקעה לטווח בינוני-ארוך"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כחלק מההכרזה, הצהירה AtB, חברת התחבורה שמולה בוצע הפרויקט, כי היא מעוניינת לבחון את ביצועי הכביש האלחוטי, כחלק מהכנותיה להעברת כל צי האוטובוסים שלה לאוטובוסים חשמליים. הצי של AtB מבוסס ברובו על אוטובוסים ארוכים, הנעים על מסלולים מהירים ייעודיים לתחבורה ציבורית (בדומה למטרונית בישראל, שביחס אליה נבחרה החברה כספק יחיד על ידי חוצה ישראל, לצורך חשמול אלחוטי של המסלול הייעודי לאוטובוסים).
ההכנסות של אלקטריאון ברבעון הראשון של השנה הסתכמו ב-9 מיליון שקל - פי שלושה לעומת הרבעון המקביל ב-2023, שבו הסתכמו ההכנסות ב-3 מיליון שקל. הרווח הגולמי הסתכם ב-2.5 מיליון שקל, לעומת 750 אלף שקל ברבעון המקביל בשנה שעברה; וההפסד הנקי עלה ל-19 מיליון שקל לעומת 16 מיליון שקל ברבעון המקביל.
- 2.מאיפה 10 מ׳ דולר 02/07/2024 14:19הגב לתגובה זומאיפה הכותרת המסובבת הזאת, זה לא פרוייקט של 10 מיליון דולר
- 1.dw 02/07/2024 12:03הגב לתגובה זוהבעיה היא תמחור המניה לפי 2 מיליארד שקלים, עבור חברה שבשאיפה תמכור כ 100 מלשח בשנתיים, קרי כ 50 מלשח לשנה (שזה מאד יפה בשביל התחלה). חברה טכנולוגית אחרת, גילת לויינים למשל, נסחרת כיום בשווי של חצי מאלקטריאון (פחות ממיליארד), מוכרת במיליארד שקל בשנה (כלומר פי 20 מאלקטריאון), מרוויחה 80 מלשח שנתי נקי (בעוד אלקטריאון מפסידה) וגם לה יש פוטנציאל צמיחה טכנולוגי (במקרה שלה אינטרנט במטוסים). שווי של 2 מיליארד שקלים הוא שווי לא פשוט כאשר עומדות בפני המשקיע הישראלי אלטרנטיבות השקעה טכנולוגיות אחרות בשוק המקומי, בתימחורים נוחים משמעותית.
- המן 02/07/2024 15:25הגב לתגובה זוזו חברת חלום מתפתחת עם פטנט ייחודי ולא חברת ערך (בנתיים) ולכן אין -כרגע- טעם לבחון אותה לפי מכפיל רוח או נתח שוק או מול חברה יצרנית ותיקה פרוייקט אחד טוב והיא על הסוס, או קורסת.
- dw 03/07/2024 14:11גם לגילת יש חלום - למכור אינטרנט במטוסים, כאשר לפי אלפיים מטוסים לשנה וחצי מיליון ציוד פר מטוס מגיעים למיליארד דולר מכירות. לא צחוק. ועדיין המניה נסחרת בחצי מחיר מאלקטריאון. אני מוכן להקצות חלק קטן מהתיק לחלומות (הייטק/ביוטק), אבל בתמחור של 2 מיליארד? קשה לי.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
