אלקטריאון השלימה פרויקט של 10 מיליון דולר ביפן
אלקטריאון אלקטריאון -0.87% , שמקימה מערכות טעינה דינאמיות בנתיבי תחבורה ציבורית, הודיעה על השלמת פרויקט לפרישת כביש טעינה אלחוטי במטה של חברת DENSO ביפן. מניית החברה מזנקת בעקבות ההודעה בבורסה ב-5.1%.
מדובר בצעד משמעותי נוסף בהסכם שיתוף הפעולה בין החברות, ובהמשך להשקעה בהיקף של כ-10 מיליון דולר מצד DENSO באלקטריאון. הכביש עם הטעינה האלחוטית שבמטה DENSO יאפשר טעינה של כלי רכב חשמליים תוך כדי נסיעה. הפרישה בוצעה על ידי חברת תשתית מהגדולות ביפן, שעובדיה הוכשרו לפרישת כבישים נוספים בעתיד. כביש הטעינה במטה DENSO ישמש מתחם הדגמות עבור לקוחות פוטנציאליים, חברות רכב בינלאומיות ומקבלי החלטות מיפן ומחוצה לה.
מנכ"ל אלקטריאון, אורן עזר מסר לאחר ההודעה כי, "אנו מאמינים שהכביש החדש יסייע לנו לצרף שותפים נוספים למהפכת הכבישים החשמליים, ולקדם את אימוץ הטכנולוגיה בשוק הרכב היפני".
לפני יומיים דיווחה אלקטריאון על השלמת פרויקט להקמת כביש חשמלי בנורבגיה. מדובר בבמכרז הראשון במדינה הסקנדינבית להקמת כביש חשמלי, והוא מיועד לחשמול של רשות התחבורה הציבורית של מחוז טרונדלג.
- אלקטריאון חושפת: "טויוטה מאמינה בנו, זו השקעה לטווח בינוני-ארוך"
- אלקטריאון: ההכנסות נחתכו ב-75%; ההפסד העמיק ל-29 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כחלק מההכרזה, הצהירה AtB, חברת התחבורה שמולה בוצע הפרויקט, כי היא מעוניינת לבחון את ביצועי הכביש האלחוטי, כחלק מהכנותיה להעברת כל צי האוטובוסים שלה לאוטובוסים חשמליים. הצי של AtB מבוסס ברובו על אוטובוסים ארוכים, הנעים על מסלולים מהירים ייעודיים לתחבורה ציבורית (בדומה למטרונית בישראל, שביחס אליה נבחרה החברה כספק יחיד על ידי חוצה ישראל, לצורך חשמול אלחוטי של המסלול הייעודי לאוטובוסים).
ההכנסות של אלקטריאון ברבעון הראשון של השנה הסתכמו ב-9 מיליון שקל - פי שלושה לעומת הרבעון המקביל ב-2023, שבו הסתכמו ההכנסות ב-3 מיליון שקל. הרווח הגולמי הסתכם ב-2.5 מיליון שקל, לעומת 750 אלף שקל ברבעון המקביל בשנה שעברה; וההפסד הנקי עלה ל-19 מיליון שקל לעומת 16 מיליון שקל ברבעון המקביל.
- 2.מאיפה 10 מ׳ דולר 02/07/2024 14:19הגב לתגובה זומאיפה הכותרת המסובבת הזאת, זה לא פרוייקט של 10 מיליון דולר
- 1.dw 02/07/2024 12:03הגב לתגובה זוהבעיה היא תמחור המניה לפי 2 מיליארד שקלים, עבור חברה שבשאיפה תמכור כ 100 מלשח בשנתיים, קרי כ 50 מלשח לשנה (שזה מאד יפה בשביל התחלה). חברה טכנולוגית אחרת, גילת לויינים למשל, נסחרת כיום בשווי של חצי מאלקטריאון (פחות ממיליארד), מוכרת במיליארד שקל בשנה (כלומר פי 20 מאלקטריאון), מרוויחה 80 מלשח שנתי נקי (בעוד אלקטריאון מפסידה) וגם לה יש פוטנציאל צמיחה טכנולוגי (במקרה שלה אינטרנט במטוסים). שווי של 2 מיליארד שקלים הוא שווי לא פשוט כאשר עומדות בפני המשקיע הישראלי אלטרנטיבות השקעה טכנולוגיות אחרות בשוק המקומי, בתימחורים נוחים משמעותית.
- המן 02/07/2024 15:25הגב לתגובה זוזו חברת חלום מתפתחת עם פטנט ייחודי ולא חברת ערך (בנתיים) ולכן אין -כרגע- טעם לבחון אותה לפי מכפיל רוח או נתח שוק או מול חברה יצרנית ותיקה פרוייקט אחד טוב והיא על הסוס, או קורסת.
- dw 03/07/2024 14:11גם לגילת יש חלום - למכור אינטרנט במטוסים, כאשר לפי אלפיים מטוסים לשנה וחצי מיליון ציוד פר מטוס מגיעים למיליארד דולר מכירות. לא צחוק. ועדיין המניה נסחרת בחצי מחיר מאלקטריאון. אני מוכן להקצות חלק קטן מהתיק לחלומות (הייטק/ביוטק), אבל בתמחור של 2 מיליארד? קשה לי.

רמי לוי מעלה את המחיר בהצעת הרכש לקופיקס
הצעת הרכש המקורית שעמדה על 4.45 שקלים למניה עולה ל-5.45 שקלים למניה, כ-13% מהון המניות התחייבו להיענות להצעת הרכש
רשת רמי לוי רמי לוי -0.64% מעלה את המחיר בהצעת הרכש למניות הציבור ברשת קופיקס קופיקס גרופ 11.03% ל5.45 שקלים, לאחר שההצעה הקודמת היתה 4.45 שקלים. למפרט הצעת הרכש נוסף נתון שבו התקבלו התחייבויות מצד בעלי מניות המחזיקים ב-4.1 מיליון מניות - אשר ייענו להצעת הרכש (כ-13% מהון המניות של החברה). יחד עם ההחזקה הקיימת של רמי לוי בחברה (76.3%) - רמי לוי זקוק ל-5.5% נוספים מהציבור כדי שההצעה תעבור. במידה וההצעה תעבור תשלם רמי לוי עבור מניות הציבור בקופיקס כ-40 מיליון שקל (במקום 33 מיליון שקל בהצעה המקורית). המהלך נועד למחוק את החברה מהמסחר בבורסה בתל אביב, ורמי לוי, בעל השליטה, מנסה בעצם להוציא את קופיקס מהבורסה בלי לתת על כך פרמיה.
רמי לוי, יחד עם בתו יפית אטיאס-לוי, השתלט דרך רשת רמי לוי על
קופיקס בשנת 2018. מאז נרשמו מספר ניסיונות למחוק את החברה מהמסחר. בסוף 2023 הוגשה הצעה במחיר של 2.88 שקלים למניה, שהעניקה פרמיה של כ-5.5% בלבד. ההיענות אז הייתה נמוכה מאוד, פחות מ-3% מבעלי המניות נענו להצעה. ההצעה הזו היתה בהמשך להנפקת זכויות שגרמה לדילול
של כ-20% לבעלי המניות ועלייה בהחזקה של רמי לוי. .
ההון העצמי של קופיקס עומד על כ-18 מיליון שקל, בעוד שווי השוק שלה נע סביב 167 מיליון שקל. זה מעלה שאלות לגבי הפער בין הערכת השוק לבין מצב החברה בפועל. ברבעון השלישי של 2023 רשמה קופיקס הפסד תפעולי של 1.8 מיליון שקל, לעומת הפסד של 642 אלף שקל בתקופה המקבילה בשנה שלפני כן. עם זאת, מניית קופיקס עלתה בכ-23% במהלך 2025 וכ-43% בשנה האחרונה, בעיקר בשל שיפור בביקושים והתרחבות פעילות הזכיינות. כמו כן, השוק נתן מלכתחילה פרמיה לקופיקס מכיוון שהיה די ברור שרמי לוי רוצה למחוק אותה מהמסחר. בשביל רמי לוי זה יתרון גדול כי הוא יכול כמעט במידי למזג אותה בתו הקבוצה ולחסוך מיליונים בסינרגיה.
קופיקס הוקמה בשנת 2013 במטרה להציע קפה ומוצרים נלווים במחירים מוזלים וקבועים. בתחילת דרכה בלט המחיר של 5 שקלים לכוס קפה,
שהפך לסמל. כיום פועלים בישראל 38 סניפים של קופיקס, 30 מהם בזכיינות ו-8 בבעלות הרשת. במקביל, החברה מפעילה גם את "סופר קופיקס", את רשת "רמי לוי בשכונה" ואת "שוויצריה הקטנה". הסניפים ברוסיה מתופעלים בעיקר על ידי זכיינים מקומיים.
- רמי לוי חוצה לראשונה את רף 2 מיליארד שקל ברבעון
- רמי לוי טעה - וישלם: רשות ני"ע הטילה עיצומים על הטעות בדוחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמי לוי עצמה מוכרת
בקצב של מעל 1.85 מיליארד ברבעון ונסחרת בכ-4.45 מיליארד שקל. קופיקס מוכרת בכ-70 מיליון שקל ברבעון, והשווי לפי מכפיל דומה הוא 167 מיליון שקל. בעלי המניות מקבלים 140 בערך - לא רחוק וכאמור התרגום של מכפיל המכירות מחברה גדולה לקטנה "עושה חסד" לקטנות, כי בסוף מה
שחשוב זה רווח וככל שהפלטפורמה מייצרת יותר מכירות היא מרוויחה יותר ושווה יותר. לכן עסק שמוכר פי 10, לא שווה פי 10 אלא אולי פי 20 כי הוא מרוויח הרבה יותר - הסיבה היא יתרון לגודל.

עמיעד עוברת להפסד, עם ירידה בהכנסות וברווח
עמיעד מערכות מים סובלת מנסיבות גיאופוליטיות שמובילים אותה להפסד נקי של 0.9 מיליון דולר, יחד עם ירידה בהכנסות וירידה חדה במדדי הרווחיות, גם צבר ההזמנות ירד
חברת עמיעד עמיעד -0.08% , העוסקת בייצור מערכות סינון וטיפול במים לחקלאות ולתעשייה, דיווחה על תוצאות הרבעון השני של 2025 ועברה להפסד נקי של כ-0.9 מיליון דולר לרבעון, שינוי כיוון לעומת רווח של כ-0.9 מיליון דולר ברבעון
המקביל אשתקד. בהתאם, החברה הציגה ירידה של כ-8% בהכנסות, שעמדו על כ-30.5 מיליון דולר, בהשוואה לכ-33.1 מיליון דולר ברבעון השני של 2024. הירידה מיוחסת בעיקר לפעילות מגזר התעשייה, שנפגע מהאטה בסגירת פרויקטים חדשים. במקביל, מגזר ההשקיה דווקא רשם עלייה, אם כי זו
לא הצליחה לקזז את הירידה הכללית. הרווח הגולמי ירד ל-9.7 מיליון דולר, צניחה של כ-20% לעומת 12.2 מיליון דולר ברבעון המקביל. מדובר בשחיקה משמעותית, שנובעת משינויים בתמהיל המוצרים, שינויים גיאוגרפיים בהיקפי המכירות, וכן התחזקות השקל מול הדולר שפגעה ברווחיות החברות
הבנות, שפועלות מחוץ לישראל (רק כ-9.5% מהמכירות של עמיעד הן בישראל) .
גם הרווח התפעולי של החברה שינה כיוון באותו האופן ברבעון, ועבר להפסד של כ-1.33 מיליון דולר, לעומת רווח תפעולי של כ-1.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הגורמים המרכזיים לכך הם
גידול בהוצאות הנהלה וכלליות, עלייה בשכר ועלויות פיתוח, ושחיקת שולי הרווח, הן במגזר התעשייה והן במגזר ההשקיה. ה-EBITDA למחצית הראשונה של 2025 עמד על 3.6 מיליון דולר, ירידה של כ-50% לעומת התקופה המקבילה ב-2024. ועם זאת, עצם העובדה שה-EBITDA נשאר חיובי גם ברבעון
עם הפסד תפעולי מצביעה על קיומה של תשתית תפעולית שמאפשרת המשך פעילות יציבה.
תזרים שלילי, שריפת מזומנים ושחיקה בצבר ההזמנות
על רקע תוצאות הרבעון, קשה להתעלם מהנסיבות החיצוניות. עמיעד מפעילה בטורקיה את חברת הבת FTS, המשמשת מוקד ייצור ושיווק
מרכזי לפתרונות סינון מים לתעשייה המקומית ולמדינות שכנות, ובנוסף מייצרת עבור לקוחות גלובליים של הקבוצה. אף שהפסקת הסחר בין טורקיה לישראל יצרה אי ודאות, החברה מדווחת כי לא נרשמה פגיעה מהותית בפעילות, בעיקר משום שרוב פעילות FTS אינה קשורה ישירות לישראל ונמצאו
מסלולי אספקה חלופיים. עם זאת, הסביבה הכלכלית והפוליטית בטורקיה, אינפלציה גבוהה, עליות שכר והיחסים הדיפלומטיים מול ישראל, מציבה אתגר שעלול להשפיע על תרומתה של החברה הבת בעתיד.
בנוסף, עליית המכסים על יצוא ישראלי לארה"ב (מ-10% ל-15% החל מאוגוסט) עשויה להכביד על פעילות היצוא בהמשך השנה, גם אם בשלב זה אין לכך השפעה כספית מהותית. החברה ציינה כי תמשיך לעקוב אחרי ההתפתחויות ולבחון דרכי פעולה נוספות.
- עמיעד עם זינוק של 50% ברווח ברבעון ועלייה של 5% בהכנסות
- עמיעד: ההכנסה ברבעון קפצה ב-40% לצד מעבר לרווח של 2.4 מיליון דולר; המניה מזנקת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במהלך הרבעון השני של 2025 הציגה עמיעד תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת בהיקף של כ-1.9 מיליון דולר, נתון שממחיש את הלחץ התפעולי שבו היא נמצאת, היות והוצאות החברה, בעיקר שכר, חומרי גלם ותשלומים לספקים, עלו על התקבולים שהתקבלו מלקוחות במהלך התקופה. נכון ל-30 ביוני 2025 עמד האשראי הבנקאי הקצר־טווח של החברה על כ-22 מיליון דולר, לעומת כ-19.4 מיליון דולר בסוף יוני 2024. במקביל, יתרת המזומנים של החברה ירדה ל-7.1 מיליון דולר בלבד, לעומת כ-12.4 מיליון דולר בסוף 2024.