עידן עופר
צילום: סיון פרג'

ישלם 890 מיליון שקל: עידן עופר זכה בעוד מכרז להקמת מתקן סולארי

אחרי שזכתה במכרז רמ"י להקמת מתקן סולארי ראשון בארץ ליד נאות חובב, או.פי.סי זוכה במכרז נוסף - עוד קרקע בהיקף 1,617 דונם שתגביר את כוחה בתחום
איציק יצחקי | (1)

אחרי שזכתה במכרז רשות מקרקעי ישראל לתכנון והקמת מתקנים לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית, חברת או.פי.סי אנרגיה או פי סי אנרגיה 0.11% זכתה במכרז נוסף של רמ"י לתכנון ואופציה לרכישת זכויות חכירה להקמת מתקנים לייצור חשמל באנרגיה מתחדשת בטכנולוגיה פוטו-וולטאית, בשילוב אגירה. מדובר בשני מתחמים בהיקף מצטבר של כ-1,617 דונם. המכרז הקודם, אגב, היה בשורה של ממש עבור החברה, שלמעשה הקימה את המתקן הסולארי הראשון שלה בארץ.

כזכור, בחודש שעבר או.פי.סי, שבשליטת עידן עופר זכתה במכרז של רמ"י להקמת שלושה שדות סולאריים סמוכים, ליד נאות חובב. במסגרת המכרז, היא תשלם 484 מיליון שקל תמורת כמעט 2,300 דונם, בו היא מקימה פרויקטים סולאריים בהספק של כ-245 מגה-וואט, עם יכולת אגירה של 1,375 מגה-וואט שעה.

חשוב לציין כי עד כה פעילות החברה התמקדה בעיקר בתחנות גז טבעי. בעקבות אסדרת השוק בתחום הסולארי, שמאפשר לחברות שיש להן רישיון למכור חשמל ללקוחות במחירים נוחים, נמוכים יותר מאלה שקבעה המדינה, גורמים לה להתרחב בתחום.

הזכיה במכרז השני יגדיל את כוחה. הצעות חברת הבת (או.פי.סי תחנות כוח בע"מ) שניגשה למכרז מסתכמות ב-890 מיליון שקל עבור שני המתחמים. להערכת החברה, צמידות המתחמים מהווה יתרון משמעותי ייחודי עבורה וככל חברת הבת במכרז הקודם ( "פרויקט רמת בקע" המצוי בשלבי פיתוח) תממש הזכייה בגין המתחמים ניתן יהיה לפעול במטרה לקדם פרויקט מאוחד שיסתכם לכ-505 מגוואט בתוספת קיבולת אגירה מוערכת בהספק של כ-2,760 מגוואט.

לפי הערכה ראשונית, צמידות המתחמים כאמור צפויה לאפשר "רצף פרויקטלי", להביא לחיסכון בעלויות מרכזיות, להגביר את הוודאות ביחס להיתכנות ולמאפייני הפרויקטים ולקדם את התנאים הנדרשים להוצאתם לפועל ולחיבורם לרשת ההולכה תחת תכנית כוללת בסדר גודל משמעותי.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עושה חשבון 02/07/2024 07:31
    הגב לתגובה זו
    יתכן שזה מחיר לצרכי מיקוח .
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

ג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברהג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברה

הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי

אחרי שנים של הפסדים בפעילות אגירת האנרגיה וירידה של מעל 90% מההנפקה, זוז פאוור החליפה מסלול והפכה לחברה פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה; המשקיעים מקבלים חשיפה למטבע הדיגיטלי דרך מניה דואלית בתל אביב ובנאסד״ק,  עם סיכון/סיכוי שמגיע מחשיפה לשוק הקריפטו ועלויות של חברה ציבורית

תמיר חכמוף |

חברת זוז פאוור זוז פאוור 19.52%   הדואלית שינתה לאחרונה את מהות ההשקעה בחברה, כאשר עברה מהתמקדות בפעילות טכנולוגית בתחום האנרגיה המתחדשת, לחברה פיננסית שמאפשרת חשיפה לעולם הקריפטו והביטקוין בפרט.

החברה פיתחה מערכת מבוססת גלגלי תנופה שנועדה לאפשר טעינה מהירה לרכב חשמלי גם באתרים שבהם רשת החשמל חלשה או מוגבלת. הרעיון ההנדסי היה מעניין אך בפועל ההצלחה הייתה מוגבלת. החברה התקשתה להמיר פיילוטים להזמנות מסחריות, נרשמו הפסדים תפעוליים מתמשכים, ופעילותה הצטמצמה מאוד עם הכנסה של פחות מ-250 אלף דולר והפסד של 7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2025.

על רקע האתגרים, שכללו הון עצמי שלילי והתחייבויות של כ-6.7 מיליון דולר מול מזומנים של כ-2.5 מיליון דולר, החליטה החברה לשנות אסטרטגיה.

החברה גייסה כספים (בדיסקאונט משמעותי), בסך של קצת יותר מ-160 מיליון דולר, במטרה לרכוש ביטקוין במרבית הכספים, והיתרה לפירעון חובות קיימים ולצרכים תפעוליים.


נכון לדיווח האחרון של החברה, זוז כבר רכשה מעל 1,000 ביטקוין, תוך שמירה על יתרת מזומנים להמשך רכישות ברמות מחיר שונות. החברה מתכננת להשלים את מלוא הגיוס ולהמשיך את הרכישות בהמשך, תוך שהיא תוכל להשתמש בחלק מהכספים כאמור לפעילות שוטפת ותשלום ההתחייבויות.

חשוב לציין כי הרכישות האלה אינן יוצרות ערך חדש לבעלי המניות, אלא הוא נשען על הנפקות לצורך גיוס מזומן לרכישת הביטקוין. המשמעות היא דילול מתמשך של בעלי המניות, כאשר השווי של החברה מזנק למרות שמחיר המניה ירד הודות לגידול במספר המניות.