אלפרד אקירוב
צילום: יח"צ
דוחות

למרות קיטון בהכנסות מבתי מלון, הכנסות אלרוב צמחו - זו הסיבה

ההכנסות עמדו ברבעון האחרון על 342 מיליון שקל, בעוד שנרשם קיטון משמעותי מהפעלת בתי מלון. למה זה קורה וכמה כסף מפסידה החברה בשל שינויים במדד ובריבית?
איציק יצחקי | (3)

ההכנסות של חברת אלרוב אלרוב נדלן -2.07% , העוסקת בתחום הנדל"ן להשקעה והמלונאות בישראל ובחו"ל ומחזיקה בכלל ביטוח, עמדו ברבעון הראשון של השנה על 342 מיליון שקל, זאת לעומת הכנסות של 280 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסות מהפעלת בתי מלון עמדו על 133 מיליון שקל, לעומת 159 מיליון שקל אשתקד. הסיבה לפער הזה היא הרווח שרשמה החברה מניירות ערך בסך 80 מיליון שקל.

ההוצאות עמדו ברבעון האחרון על 224 מיליון שקל, לעומת 332 מיליון שקל אשתקד - כך שהחברה עברה מהפסד לרווח תפעולי של 118 מיליון שקל. הרווח הנקי עמד על 22 מיליון שקל, לעומת הפסד נקי של 93 מיליון שקל אשתקד.

יש כמה הסברים לשינויים שרואים משנה לשעה: ראשית, הפסד תפעולי מבתי המלון (לפני הוצאות פחת ומימון): בתקופת הדוח נרשם הפסד תפעולי בסך של כ-5 מיליון שקל בהשוואה לרווח תפעולי בסך של כ-22 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. כמו כן, נרשמה עלייה בהכנסות שכר דירה - בעיקר בעקבות גידול בהכנסות שכר הדירה בשוויץ בשל עליה בשער החליפין של הפרנק השוויצרי מול השקל.

בנוסף נרשמה עליה בדמי השכירות בצרפת. לגבי נושא ההכנסות מניירות ערך שהזכרנו קודם, מדובר ברווח מעליית ערך ניירות ערך בסך של כ-80 מיליון שקך בהשוואה להפסד מירידת ערך של כ- 113 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד שרובם נובעים משינויים בשווי הוגן של ניירות הערך. כמו כן נרשמה עליה בהוצאות המימון נטו בסך של כ-22 מיליון שקל, נובע ב רובו מעליית הריבית בתקופה הנוכחית לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

בחברה מסבירים כי כל הסכמי השכירות של החברה מול שוכרי נכסיה בישראל צמודים למדד המחירים לצרכן. לפיכך, בעת עליית מדד המחירים לצרכן הכנסות דמי השכירות גדלות אף הן בהתאם לשיעור עליית המדד בישראל. כמו כן, דמי השכירות של הנדל"ן להשקעה בשוויץ צמודים בדרך כלל למדד המחירים לצרכן בשוויץ, כאשר מנגד ההלוואות למימון הנכסים בשוויץ אינן צמודות למדד. "הפעילות המלונאית של החברה אינה צמודה למדד המחירים לצרכן ועם זאת במהלך השנים 2022 ו 2023- עלו מחירי החדרים של בתי המלון של החברה בישראל ובחו"ל בשיעור גבוה יותר משיעור עליית המדד באותן המדינות", נכתב בדוח.בהתחשב בהתחייבות אגרות החוב בסך של כ-1.158 מיליון שקל, כל עליה של 1% במדד המחירים לצרכן תגדיל את הוצאות המימון של החברה בסך של כ-12 מיליון שקל בשנה.

לגבי השפעת הריבית: כמחצית מהתחייבויות הפיננסיות של החברה הינן בריבית קבועה ומחצית בריבית משתנה. במהלך תקופת הדוח רשמה החברה גידול בהוצאות המימון בעקבות העלאות הריבית בישראל ובחו"ל בסך של כ-20 מיליון שקל בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. כל שינוי בשיעור הריבית ב- 1% יגרום לגידול או לקיטון בהוצאות המימון של החברה בכ-39 מיליון שקל בשנה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 28/05/2024 22:36
    הגב לתגובה זו
    להערכתי אקירוב יפעל למחיקת המנייה מהבורסה והשארתה כחברה מדווחת.שאתה מחזיק 93 אחוז אתה לא באמת ציבורי.השאלה באיזו פרמיה ימחק אותה..אם זה סביב ההון העצמי זה דאבל..
  • 1.
    מבין 28/05/2024 14:16
    הגב לתגובה זו
    ההנהלה בכלל לא מתאימה והמנחה בריצפה
  • dw 30/05/2024 18:19
    הגב לתגובה זו
    הייתי מציע לא לצייץ יותר מדי כי את מקס כלל קנו לפי 2.5 מיליארד והיא עשתה עכשיו 60 רבעוני ובהנחת 250 שנתי זו רכישה לפי מכפיל 10. אלרוב נסחרת לפי 3 מיליארד והרוויחה עכשיו... 20 מיליון. לכן קצת צניעות. מה שכן מסכים שמניית כלל ביטוח נסחרת בזול ולכן לגמרי לגמרי מבין את אקירוב שמת להגדיל חשיפה למניה הזולה. מניית אלרוב דווקא לא מי יודע מה מעניינת ויש אלטרנטיבות השקעה יותר אטרקטיביות בשוק ההון המקומי (ניו מד למשל, בזן, עלבד ועוד)
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרירו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי
כנס תאגידים ה-13

״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״

בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי



ליאור דנקנר |

״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״

היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.

הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.


מהמצגת ע״י פרידה עבאס יוסף


עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.

״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.