דוד מיכאל שגריר
צילום: גיא קרן
דוחות

שגריר: עליה של 12% בהכנסות ל-89 מיליון שקל לצד רווחיות של 23%

הרווח הנקי של החברה הסתכם ב-5.4 מיליון שקל לעומת הפסד נקי של 1.1 מיליון שקל ברבעון המקביל; הרווח התפעולי המתואם בניכוי הפחתת עודפי עלות בגין רכישות חברות ופעילויות עלה ב-123% ל-9.5 מיליון שקל
רוי שיינמן |

שגריר שגריר 0% המספקת שירותים לחברות הביטוח והשכרת רכבים, דיווחה על תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של 2024.

ההכנסות  גדלו ב-12.2% והסתכמו בשיא של כ-89.2 מיליון שקל, בהשוואה להכנסות של כ-79.5 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2023. החברה ציינה כי הגידול בהכנסות נובע מגידול בפעילות החברה הן במגזר מכירת שירותים ומוצרים לענף התחבורה והן במגזר התאמות ותיקונים למרכב הרכב.

הרווח הגולמי ברבעון הראשון של 2024 הסתכם בשיא של כ-20.9 מיליון שקל, (23.4% מההכנסות) גידול של כ-34.8% בהשוואה לכ-15.5 מיליון שקל, (19.5% מההכנסות) ברבעון הראשון של 2023. לדברי החברה הגידול ברווח הגולמי ובשיעור הרווחיות נובע מהגידול בהכנסות מגזר שירותים ומוצרים לענף התחבורה ומהלכי התייעלות שונים בשירותים אותם מספקת החברה. 

הרווח התפעולי ברבעון הראשון של 2024 זינק ב-202.7% והסתכם בשיא של כ-7.2 מיליון שקל בהשוואה לרווח תפעולי של כ-2.4 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2023.

לאור הרכישות והמיזוגים השונים שביצעה החברה אשר יצרו עודפי עלות של נכסים בלתי מוחשיים אשר משפיעים על הרווח התפעולי, הציגה החברה רווח תפעולי בניכוי הפחתת עודפי עלות בגין רכישות חברות ופעילויות. הרווח התפעולי המתואם ברבעון הראשון של 2024 זינק ב-122.6% והסתכם בשיא של כ-9.5 מיליון שקל בהשוואה לרווח תפעולי מתואם של כ-4.3 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2023.

ה-EBITDA ברבעון הראשון של 2024 הסתכם בכ-15.5 מיליון שקל, גידול של כ-47.2% בהשוואה ל-EBITDA של 10.6 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2023. הרווח הנקי ברבעון הראשון של 2024 הסתכם בכ-5.4 מיליון שקל, בהשוואה להפסד נקי של כ-1.1 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2023.

יתרת המזומנים ושווי המזומנים נכון ל-31 במרץ 2024 הסתכמה בכ-13.3 מיליון שקל, בהשוואה לכ-13.3 מיליון שקל ב-31 בדצמבר 2023.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: איך תשפיע ההתקדמות בין ארה"ב וסין בהסכם הסחר על השוק המקומי?

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים

מערכת ביזפורטל |


חדשות חשובות במיוחד לפני תחילת המסחר, אבל צריך לסייג, היינו כבר בהודעות קרובות לזו, לא אופטימיות עד כדי כך, אבל גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין. עכשיו זה מפי שר האוצר האמריקאי, עכשיו זה רגע לפני מפגש פסגה בין טראמפ לשי, נשיא סין. זה נראה שהצדדים סגרו על מסגרת, אבל עד שזה לא חתום זה לא חתום. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת החשקניות בתחום, גם החברות הישראליות. הרחבה: שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי  



המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי.