חן מלמד סופרגז אלקטרה פאוור
צילום: יחצ
דוחות

אלקטרה פאוור: הרווח הנקי זינק פי 4 ל-10 מיליון שקל, ירידה קלה בהכנסות

ירידה בכמויות הגפ"מ שנצרכו בעונת החורף הובילה לירידה קלה בהכנסות ל-209 מיליון שקל. הרווח הנקי קפץ מ-2.5 מיליון אשתקד. ה-EBITDA עלה לכ-32.3 מיליון שקל. חן מלמד: "במרץ - רוב ניודי הצרכנים הביתיים מגיעים לאלקטרה פאוור"
איציק יצחקי | (2)

אלקטרה פאוור רשמה גידול משמעותי ברווח הנקי ברבעון הראשון לשנת 2024 לכ-10 מיליון שקל, לעומת כ-2.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - כך עולה מהדוחות הכספיים של החברה. הגידול נובע בעיקר ממימוש התוכנית האסטרטגית בארה"ב, מירידה בהוצאות המימון, נטו, ומכך שברבעון המקביל אשתקד רשמה החברה הפסד בסך כ-4.1 בחלק החברה ברווחי חברה כלולה לעומת רווח בסעיף זה ברבעון ב-2024.

הרווח התפעולי ברבעון הסתכם לכ-15.2 מיליון שקל, בדומה לרווח התפעולי ברבעון המקביל אשתקד. ה-EBITDA ברבעון עלה לכ-32.3 מיליון שקל, לעומת כ-31.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

 

סך ההכנסות ברבעון הסתכמו לכ-209.2 מיליון שקל, בהשוואה לכ-213.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. השינוי נובע בעיקר מירידה בכמויות הגפ"מ שנצרכו בעונת החורף לעומת התקופה המקבילה אשתקד, וכן מירידה בהיקף העסקאות המזדמנות בגז הטבעי, בקיזוז גידול הנובע מהמשך צמיחה במכירות מגזר הספקת החשמל. הרווח הגולמי ברבעון הסתכם לכ-51.6 מיליון שקל, לעומת כ-52.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

 

בתחום הגפ"מ ההכנסות הסתכמו לכ-132.1 מיליון שקל, לעומת כ-145.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה נובעת בעיקר מירידה בכמויות הגפ"מ שנמכרו למגזר העסקי ולמגזר הפרטי כתוצאה מעונתיות, והשפעת התאמת מחירי המכירה בהמשך לירידה במחירי האנרגיה. הרווח במגזר הסתכם לכ-13.6 מיליון שקל, לעומת כ-16.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

בתחום הגז הטבעי והקוגנרציה ההכנסות הסתכמו לכ-53.4 מיליון שקל, לעומת כ-65.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה נובעת בעיקר מירידה בכמויות הגז הטבעי שנמכרו ללקוחות מזדמנים, בקיזוז גידול בפעילות הקוגנרציה ובפעילות הגז הטבעי ללקוחות קבועים. הרווח במגזר הסתכם לכ-4.7 מיליון שקל, לעומת כ-5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

בתחום אספקת החשמל ההכנסות זינקו לכ-23.7 מיליון שקל, לעומת כ-2.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד המהווה גידול של כפי 10. העלייה בהכנסות נובעת בעיקר מהמשך הצמיחה של פעילות המגזר. החברה רשמה ברבעון הפסד במגזר של כ-3.6 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-2.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. השינוי נובע בעיקר מהצמיחה המהירה בהיקפי הפעילות בהתאם לתוכנית האסטרטגית של החברה, ובהתאם מגיוס וקליטת לקוחות חדשים בהיקפים גדולים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ישראל 27/05/2024 10:05
    הגב לתגובה זו
    לא עונים ללקוחות התנתקנו כל הבנין ,כל הפסיבוק שלהם מוצף תלונות ולאף 1 לא אכפת , גם המניה נראת בהתאם מינוס 80 %
  • ג'ימו 28/05/2024 11:26
    הגב לתגובה זו
    רק אתמול קיבלתי הסבר מקיף מהנציגה על פירוט החשבון שלי.
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נור קופצת 16%, חלל תקשורת יורדת 5%; מגמה חיובית בבורסה

המשקיעים מגיבים להתפתחויות מעבר לים, בשילוב עם הארביטרז' החיובי כאשר המדדים פתחו בעליות; נתוני המאקרו מחזקים את האפשרות להורדת ריבית בפגישה הבאה של בנק ישראל

מערכת ביזפורטל |

עליות של עד 1.1% בבורסה ברקע חדשות משמעותיות: שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, אמר הבוקר כי ארצות הברית וסין הגיעו למסגרת מוסכמת לקראת הסכם סחר, שתידון ותקבל חותמת רשמית רק במפגש הקרוב בין הנשיא דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג’ינפינג. בבסיס ההבנות עומדים נושאים רגישים כמו ייצוא טכנולוגיה, סחר במתכות ומינרליים נדירים, פנטניל, ורכישות חקלאיות, תחומים שהיו בלב המחלוקת בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. לפי בסנט, השיחות היו “בנויות, רחבות היקף ומוצלחות במיוחד”, מה שמעיד על רצון הדדי להתקרבות אחרי תקופה ארוכה של מתיחות.

עם זאת חשוב לסייג כי גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין ולבסוף כל מה שהסכימו עליו הצדדים הוא דחייה של הדד ליין. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת החשקניות בתחום, גם החברות הישראליות. הרחבה: שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי  

חזרה לשוק המקומי אך עדיין בהקשר של טראמפ, עם הדרישה האחרונה שלו מחמאס, לפיה על ארגון הטרור להחזיר בתוך 48 שעות את גופות החטופים המתים או “יגיעו פעולות מצד מדינות המעורבות”, נפתח פתח למכשול אפשרי בכל תהליך התקדמות הזה. הדרישה הזו מצביעה על מתיחות במחויבות של חמאס לשלב הבא, וגם אם יש מעט התקדמות, ההתעקשות מעלה סימני שאלה בנוגע לנכונותה להיכנס להסכם רחב יותר. במילים אחרות, אי הוודאות עדיין שוררת בהקשר של הגזרה הדרומית. ובאותו נושא, גם הגזרה הצפונית לא רגועה כאשר בסוף השבוע עלו דיווחים על תקיפות בלבנון.


אחד הנעלמים במשוואה של המשקיעים הוא האם הריבית תרד בהחלטה הקרובה. בעוד שמרבית הנתונים תומכים בהורדת ריבית כבר בנובמבר, נכון להיום עדיין יש אי וודאות סביב המלחמה. מה שכן, עבור הישראלים המלחמה בעזה לא השפיעה יותר מדי על הרגלי הצריכה של הישראליים, ולכן בעת היציאה מהמלחמה לא נראה שיש גל ביקושים שמגיע אחריה. על פי הסקירה השבועית של לידר, נתוני כרטיסי האשראי לא מראים עלייה חדה בצריכה, מכירות הדירות נותרו ברמה נמוכה, והתחזיות לצמיחה ממשיכות להיות מתונות, סביב 3.8% בלבד לשנת 2026. בלידר מציינים כי כוח הקנייה של הציבור נפגע מהעלאות המע"מ והקפאת השכר, ולכן גם אם יופיע גל ביקוש, הוא צפוי להתמקד בעיקר בתיירות לחו"ל ולא בצריכה מקומית. בהיעדר אינפלציית ביקושים מובהקת, הסביבה המאקרו כלכלית תומכת בהמשך הורדות ריבית בחודשים הקרובים.

עוד בהקשר הריבית זה שוק התעסוקה. הנתונים מצביעים על ירידה של 7.2% לעומת אוגוסט, בעיקר בקרב נשים וצעירים כשהשיפור נזקף לחזרת מפוטרי הקיץ לעבודה ומההכרה בזכאות לחל"ת ממבצע "עם כלביא"; אבל בשירות התעסוקה מזהירים: חזרת המילואימניקים עלולה לשנות את המגמה. שוק העבודה מאפשר לבנק ישראל עוד מרווח תמרון מספר דורשי העבודה ירד בספטמבר ב-7.2% - בעיקר בקרב נשים וחרדים