יאיר אוחיון מנכל קסטרו
צילום: רן כהן
דוחות

קסטרו רושמת מעבר לרווח ברבעון עם עלייה של 14% בהכנסות

החברה רשמה ברבעון הראשון של השנה רווח נקי של 3.9 מיליון שקל על הכנסות של 434 מיליון שקל; המזומנים נטו שנבעו מפעילות שוטפת הסתכמו בכ-60.4 מיליון שקל, בהשוואה לכ-14.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד
דור עצמון |

חברת האופנה קסטרו קסטרו 3.05% רשמה ברבעון הראשון של 2024 הכנסות של 434.6 מיליון שקל בהשוואה להכנסות של 380.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - עלייה של 14.3%.

לדברי החברה, הגידול נובע מגידול במכירות החנויות הזהות בכל תחומי הפעילות. הקבוצה הציגה גידול של כ-15% במכירות החנויות הזהות של כלל מותגי הקבוצה ברבעון הראשון לשנת 2024 שהסתכמו בכ-388.2 מיליון שקל בהשוואה לכ-337.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בתחום אופנת ההלבשה הציגה הקבוצה גידול של כ-13% במכירות החנויות הזהות, בתחום אביזרי האופנה רשמה הקבוצה גידול של כ-19% ובתחום הקוסמטיקה נרשם גידול של כ-28%.

הרווח הגולמי ברבעון הסתכם ב-231.6 מיליון שקל (כ-53.3% מההכנסות) לעומת רווח גולמי של 183 מיליון שקל (כ-48.1% מההכנסות) ברבעון המקביל. הרווח התפעולי הסתכם ב-20.8 מיליון שקל לעומת הפסד תפעולי של 33.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

קסטרו סיימה את הרבעון הראשון של השנה עם רווח נקי של 3.9 מיליון שקל בהשוואה להפסד נקי של 31.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

המזומנים נטו שנבעו מפעילות שוטפת ברבעון הראשון לשנת 2024 הסתכמו בכ-60.4 מיליון שקל, בהשוואה לכ-14.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. נכון ליום 31.3.2024, עמדו יתרות המזומנים ושווי המזומנים של הקבוצה על סך של כ-241.8 מיליון שקל בהשוואה לכ-186.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

נכון להיום מונה רשת חנויות הקבוצה 346 חנויות ודוכנים בישראל, כמו גם 7 חנויות ודוכנים בחו"ל.

מניית קסטרו זינקה ב-56% מתחילת השנה למחיר של 65.7 שקל ושווי שוק של 541.8 מיליון שקל.

יאיר אוחיון מנכ"ל קבוצת קסטרו-הודיס: "אנו שמחים לסכם רבעון נוסף של צמיחה שבו הציגה הקבוצה גידול של כ-15% במכירות החנויות הזהות ומעבר לרווח בשלושת מגזרי הפעילות שלה. תוצאות הרבעון הראשון השנה משקפות את הביקושים הערים למותגי הקבוצה לצד המשך יישום צעדי ההתייעלות ומעידות על הצגת רווח תפעולי ורווח נקי זה הרבעון הרביעי ברציפות. ב-12 החודשים האחרונים הרוויחה הקבוצה כ-78 מיליון שקל. אנו מציגים ירידה של כ-31 מיליון שקל ביתרות המלאי ברבעון הראשון לעומת תקופה מקבילה אשתקד ואיתנות פיננסית גבוהה ומצפים להמשך שיפור בשיעורי הרווחיות בשנת 2024.

"פעילות האי-קומרס צוברת תאוצה ולצד טיוב מצבת החנויות של המותג 'קסטרו', אנו ממשיכים להשקיע בפיתוח והרחבת פעילות מגוון המותגים של הקבוצה. רשת קרולינה למקה מגדילה נתח שוק בתחום האופטיקה. אנו ממשיכים לפרוס בהצלחה את המותג אורבניקה ואת חנויות הקונספט החדשות של הודיס וטופ טן. במקביל, נמשכת פריסת חנויות של איב רושה שממשיכה בפיתוח המואץ וצפויה לפתוח השנה כ-6 מיקומים חדשים.

"בימים אלה אנו מקימים את זרוע חו״ל עם הובלת המותג איב רושה, מותג הביוטי המוביל בצרפת, בבלעדיות בארה״ב. אנו רואים במהלך זה בניית ערוץ צמיחה ומקור רווח עתידי נוסף לקבוצה. הקבוצה נמצאת עם נזילות גבוהה המאפשרת לה לצלוח את אתגרי התקופה בצורה טובה. יתרות המזומנים ושווי מזומנים של הקבוצה ליום 31.3.2024 מסתכמים בכ-242 מיליון שקל, לקבוצה עודף מזומנים על חוב פיננסי בסך של כ-102 מיליון שקל ובנוסף לקבוצה הון חוזר חיובי בסך של כ-274.6 מיליון שקל. לקבוצה תוכנית אסטרטגית מבוססת להמשך צמיחה ואנו ממשיכים לפעול למיקסום המכירות והרווחיות בכל המותגים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מניות הביטוח מאבדות 2.1% - המדדים בעליות של עד 0.5%

ירוק במדדי הדגל, אדום בפיננסים, אדום בוהק בביטוח שממשיך במומנטום השלילי מחמישי; אנחנו בעיצומו של יום ראשון האחרון שבו ייערך מסחר לפני מעבר למתכונת שני-שישי; אנרג'יקס מתממשת קלות - איך המוסדיים הרוויחו מההנפקה? ג'ין טכנולוגיות מדווחת על מו"מ עם גוף ביטחוני ישראלי ומזנקת, למה עיכוב בתשלום מפיל את חלל תקשורת?

מערכת ביזפורטל |

היום יהיה זה יום הראשון האחרון שבו יתבצע מסחר ומשבוע הבא נעבור לשבוע של שני עד שישי, שבוע המסחר על הדרך יקוצר גם בכשעתיים כשבשישי הבורסה תיסגר בשעה 14:00. המעבר של הבורסה בתל אביב למתכונת מסחר של שני-שישי אמנם נועד לסנכרן אותנו עם השווקים הגלובליים, אבל יש לו גם מחיר יקר, איבוד היתרון היחסי של ישראל כ'מגיבה ראשונה'. עד היום, ימי ראשון בישראל שימשו כ'סייסמוגרף' ברמה גלובלית לאירועים שהתרחשו במהלך סוף השבוע. היכולת של משקיעים מקומיים וזרים להגיב בזמן אמת, בזמן שוול סטריט ואירופה סגורות, הפכה את תל אביב לזירה אסטרטגית שמרכזת עניין וזרימת כספים ייחודית. בביטול יום ראשון, אנחנו מוותרים על הייחודיות שלנו והופכים לעוד גרורה של השוק האמריקאי, במקום להיות השוק שנותן את הטון הראשון לשבוע המסחר החדש.

סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל מטפסים. ת"א 35 מוסיף 0.6%, ת"א 90 סביב האפס עם נטייה קלה לעליות. ועדיין, לא כולם שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח ממשיך במומנטום השלילי. זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל זו ירידה של 2.4% שמקרבת את הסקטור לחיתוך מצטבר של כ-9% בעשרת ימי המסחר האחרונים.

חוץ מזה יש חשש ששישי יהיה יום מסחר "מת" או דל מאוד בנזילות בגלל כניסת השבת. בעוד שבוול סטריט המסחר בעיצומו, בישראל הגופים המוסדיים והסוחרים הדתיים עשויים לצאת מהשוק מוקדם בעיקר בתקופת החורף בה השבת נכנסת מוקדם מה שעשוי להוביל למסחר מקוטע ופחות יעיל דווקא בשעות הקריטיות של סוף השבוע.




חלל תקשורת חלל תקשורת  צונחת. החברה מודעיה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים "על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.