נקסטפרם הישראלית במו"מ עם קוטארי ההודית - מזנקת ב-20%
נקסטפרם חברת נקסטפרם נקסטפרם 0% העוסקת במחקר, פיתוח, ייצור ושיווק טכנולוגיות ומוצרים מבוססי שמרים לתעשיית המזון, חתמה על מזכר הבנות לא מחייב עם חברת Kothari Fermentation m Ltdand Bioche, חברה הודית העוסקת בייצור ושיווק של שמרים ומוצרים מבוססי שמרים למגוון שימושים – אשר מטרתו הקמת מיזם לשיתוף פעולה אסטרטגי בין החברה לבין Kothari בתחום פיתוח, ייצור ושיווק מוצרי Yeast Extract ומוצרים נוספים המיוצרים משמרי אפיה.
מזכר ההבנות מסדיר את עקרונות שיתוף הפעולה הנבחן בין הצדדים, באופן שהצדדים יקימו חברה משותפת - JV, אשר תאוגד בהודו ואשר כל צד יחזיק 50% מהונה המונפק ומזכויות ההצבעה בה ותנאיו העקריים הם:
1. חברת Kothari הקימה מערך ייצור ל-Yeast Extract ו-Cell-walls בהשקעה של מיליוני דולרים ומשווקת מוצרים אלו בהודו. מטרת ה-JV הינה פיתוח, ייעול ומכירת מוצרי המיזם שירכשו על ידי ה-JV מ-Kothari בעלות ייצור; וכן מכירת מוצרי המשנה של ™ProteVin שירכשו על ידי ה-JV מהחברה בעלות ייצור; ה-JV ימכור את מוצרי המיזם ומוצרי המשנה של ™ProteVin וחלוקת כלל הרווחים תהא באופן שווה בין הצדדים.
2. באחריות החברה לפתח ולייעל את מוצרי המיזם ולסייע בבניית איכות על מנת להגדיל את המכירות ואת הרווחיות.
3. ההסכמות המפורטות במזכר ההבנות ויתר ההסדרים המקובלים בהסכמים מסוג זה, יוסדרו בהתאם להסכמות שתושגנה בין הצדדים במשא ומתן לחתימת ההסכם המחייב.
4. לצורך רכישת הזכויות ב-JV וכיסוי חלק מהוצאות מחקר ופיתוח והוצאות נוספות שהושקעו על ידי Kothari, במועד חתימת מזכר ההבנות שילמה החברה ל-Kothari מקדמה בסך של 200 אלף דולר, ועם חתימת ההסכם הסופי, החברה תשלם ל-Kothari 200 אלף דולר נוספים ובכפוף לחתימת ההסכם המחייב, החברה מתחייבת להשקיע בשיפור תשתיות הייצור עד 300 אלף דולר נוספים בשנים הקרובות, במועדים שיסוכמו בין הצדדים ובהתאם לתכנית עסקית שתוסכם על הצדדים. ככל והצדדים לא יחתמו על ההסכם המחייב, סכום המקדמה ייחשב כמקדמה עבור שירותים הניתנים לחברה על ידי Kothari במסגרת הסכם הספק.
- ההשקעה שתציל את נקסטפרם - או תסבך אותה עוד יותר?
- נקסטפרם במשבר - הודיעה על פיטורים של כל עובדי החברה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי החברה, השוק העולמי של מוצרי המשנה Yeast Extract מוערך בשנת 2023 ביותר מ-2 מליארד דולר עם קצב צמיחה מוערך של כ-9% (בשנים 3220-2024).
מוצר ה-™ProteVin אינו חלק מה JV והחברה תמשיך להנות בבלעדיות מההכנסות של מוצר זה. במסגרת מזכר ההבנות, נקבע כי בהסכם הסופי שיחתם (ככל שיחתם) Kothari תפיץ את ™ProteVin בהודו והחברה תיהנה מתשתית המכירות וההפצה של Kothari בהודו. כל זכויות הקניין הרוחני שפותחו ו/או יפותחו במסגרת שיתוף הפעולה בין הצדדים יהיו בבעלות המלאה של הצד שפיתח אותן ואותו צד יעניק רשיון שימוש בקניין הרוחני כאמור ל-JV.
מניית נקסטפרם זינקה ב-63% מתחילת השנה למחיר של 39 אג' ושווי שוק של 30 מיליון שקל.
הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
הריבית הולכת לרדת ויש את מי שממהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק
הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.
מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע?
כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.
בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו.
- יו״ר רשות ני״ע: “לא לוותר על ההפרדה המבנית - היא הלקח החשוב ביותר מרפורמת בכר”
- חברי ועדת בכר לשעבר מזהירים: “אל תחזירו את המפלצות למשק”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024
המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר קרא המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי להתאים את הרגולציה לשוק הפיננסי המשתנה, שבו הגבולות בין בנקים לגופים מוסדיים מיטשטשים, ולהמשיך לעודד תחרות תוך שמירה על יציבות מערכתית
הפיקוח על הבנקים בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר אמר המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי כי השוק הפיננסי כיום שונה בתכלית מזה שהיה ערב הרפורמה, וכי נדרשת התאמה של התפיסה הרגולטורית למציאות חדשה שכיום היא רוויה בשחקנים, עם טכנולוגיה מתקדמת, מודלים עסקיים חדשים וגבולות פחות ברורים בין גופים פיננסיים. לדבריו, בעוד רפורמת בכר ביקשה להתמודד עם ריכוזיות וניגודי עניינים במערכת הבנקאית, כעת האתגר הוא עיצוב רגולציה שתאפשר תחרות לצד שמירה על יציבות.
“בתקופה של רפורמת בכר הייתי כלכלן צעיר בפיקוח על הבנקים, ואני זוכר היטב את סימני השאלה שעלו אז לגבי התועלת שבה,” אמר חחיאשוילי בפתח דבריו. “מה שכן היה ברור לרגולטורים דאז הוא שהמערכת התאפיינה בריכוזיות גבוהה ובניגודי עניינים, לפחות פוטנציאליים. הרפורמה נולדה מהבנה שכאשר יש כשל שוק, על הרגולטור לפעול כדי לתקן אותו, תוך שמירה על יציבות המערכת הפיננסית שהיא בראש ובראשונה אינטרס ציבורי”.
לדבריו, לא ניתן להבין את המציאות הרגולטורית הנוכחית מבלי להשוותה לשוק הפיננסי שלפני שני עשורים: “היום, כשמדברים על
אשראי עסקי בישראל, מדברים על שוק תחרותי בהרבה. ההמלצות של ועדת בכר היוו בסיס חשוב, אבל השוק המשיך להתפתח הרבה מעבר להן, בין היתר בזכות צעדים נוספים: הקטנת החוב הממשלתי, פיתוח שוק ההון, הזרמת כספי הפנסיה, רפורמות בניהול סיכונים בגופים מוסדיים וצמיחת טכנולוגיות
חדשות.”
שינוי מבני ותחרות גוברת
חחיאשוילי ציין כי בעשורים האחרונים ננקטו צעדים משמעותיים להגברת התחרות, כגון מאגר נתוני אשראי, בנקאות פתוחה, הפרדת חברות כרטיסי האשראי, רפורמות במשכנתאות ומעבר בין בנקים בלחיצת כפתור. הוא הוסיף כי השוק עבר מתלות כמעט מוחלטת בבנקים לפעילות מגוונת הכוללת גם גופים חוץ בנקאיים, חברות ביטוח, גופים מוסדיים, חברות אשראי ופלטפורמות דיגיטליות. מגמה זו, לדבריו, מחדדת את הצורך ברגולציה דינמית שמתייחסת למארג רחב של צעדים ולא לכלל אחד בודד.
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- בנק ישראל הכריז על מתווה לסיוע עקב עם כלביא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חחיאשוילי הדגיש כי לא ניתן לנהל שוק פיננסי מודרני באמצעות סט כללים סטטי: “בתפיסה התחרותית שלנו כרגולטורים, צריך להסתכל על מארג של צעדים רגולטוריים ומדיניות שנעשים באופן מתמשך. חלק מהשינויים בשוק נובעים מהרגולציה עצמה, מהתגובה של השחקנים, וחלקם משינויים טכנולוגיים. זו אחריות כבדה, כי כל צעד שאנחנו עושים משנה את השוק עצמו”.
