האם אגרות החוב בדרך לעליות?
אחד הנושאים בהם מתחבטים כיום מנהלי ההשקעות בישראל הוא מהו המח"מ ה"נכון" בתיק ההשקעות המקומי. עליית התשואות בשוק האג"ח המקומי לצד העובדה שמבנה העקום השתנה באופן חד מאז שפרצה המלחמה (מעקום הפוך לעקום "נורמלי"), מעלים לכאורה את הכדאיות להארכה של המח"מ של תיק האג"ח. אלא שישראל נמצאת בעיצומם של ימים קשים ומאתגרים ולכן בחינת הכדאיות של הארכת המח"מ מורכבת למדי.
על מנת להתמודד עם הדילמה הזו, נבחן ראשית באיזו מידה פרמיית הסיכון של ישראל כפי שהיא מגולמת בשוק האג"ח עלתה בהשוואה לשווקים מפותחים אחרים. הגרף שמצורף למטה מתאר את השינוי בתשואות של אגרות החוב לעשר שנים במספר מדינות מ 8/10/23 ועד היום. כפי שניתן לראות ובאופן לא מפתיע, האגרת הישראלית היא היחידה שבה התשואה כמעט ולא השתנתה לעומת ירידה חדה בתשואותיהן של אגרות החוב הנסקרות בגרף. הירידה בתשואות בשוקי האג"ח בעולם הגיעה על רקע התמתנותה של האינפלציה והציפייה שהריבית תרד בעקבות זאת.
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- האנליסט שממליץ לכם - תמכרו מניות, תקנו אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אותם תנאים קיימים גם בישראל. האינפלציה ירדה מרמות השיא שלה ורוב השוק מניח הפחתת ריבית ראשונה כבר באפריל. אלא שהמלחמה טרפה את הקלפים ופרמיית הסיכון של ישראל עלתה. האם פתיחת הפער בתשואות שבין השוק המקומי לבין השווקים הזרים מגלמת את מלוא הסיכונים? מאחר ואין כלי שמאפשר את אמידת הסיכון באופן מדויק, ניתן להניח ששוק אגרות החוב המקומי כבר מגלם את הסיכונים הידועים. אבל לצד הנתונים הכלכליים יש אלמנט משמעותי נוסף אשר משפיע על השוק והוא גודלו. שוק האג"ח המקומי נהנה משני אלמנטים משמעותיים אשר תומכים בו. מצד אחד אלו הם גופי החיסכון לטווח ארוך ובמידה פחותה אך עדיין משמעותית, גופי ההשקעה לטווח קצר כמו קרנות נאמנות. קופות הגמל וקרנות הפנסיה זוכות לתזרים אדיר שנאמד במאות מיליוני שקלים מידי חודש. הכסף הזה מחפש כתובת. בשנים האחרונות גופי ההשקעה לטווח ארוך בישראל החלו להסיט חלק לא מבוטל מתיקי ההשקעות שלהם לחו"ל ולהשקעות אלטרנטיביות דוגמת נדל"ן או קרנות השקעה למיניהן. אולם למרות שתיק ההשקעות שלהן הפך להיות מגוון הרבה יותר מבעבר, הרי שבסיסו הוא עדיין שוק האג"ח המקומי. בשבוע שעבר פרסם בנק ישראל את הדו"ח הרבעוני אשר סוקר את ההתפתחויות בתיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ברבעון האחרון של 2023. בתוך הסקירה ניתן למצוא את הטבלה שמצורפת למטה אשר מתארת את התפלגות תיק ההשקעות של הגופים המוסדיים והפרטיים בישראל. כפי שניתן לראות, למרות ששיעור האחזקה של הגופים המוסדיים באגרות החוב בישראל ירד בשנים האחרונות, הרי שהוא עדיין מהווה רכיב משמעותי. עם זאת, הדבר המפתיע הוא שגודלו של שוק האג"ח הישראלי קטן בשנים האחרונות.
היקפו של שוק האג"ח בשנת 2020 עמד על 630 מיליארד שקל, בשנה שלאחר מכן הוא צמח ב-30 מיליארד שקל נוספים בשל הגיוסים המוגברים של הממשלה לאחר הקורונה ומאז נרשמת ירידה בזכות הצמיחה של המשק הישראלי. מגמת הירידה בגודלו של השוק נעצרה בשנה שעברה עם פרוץ המלחמה, מגמה שנמשכת גם בתחילת השנה הנוכחית. עם זאת ועל אף הגיוסים המוגברים של הממשלה, היקפו של השוק קטן עדיין מזה שהיה לאחר הקורונה. השוק אולי קטן בגודלו, אולם הוא ממשיך ליהנות מזרימת כספים מסיבית. למרות המציאות המאתגרת של החודשים האחרונים, תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור הישראלי עומד כיום על 5.4 טריליון שקל, עלייה של 6% ב-2023 לעומת השנה הקודמת.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
השוק המצומצם לצד זרימת הכספים הקבועה הם גורמים אשר תומכים בשוק המקומי. על אף המלחמה, התשואות בשוק הממשלתי לא עלו (לצד עלייה בתנודתיות). באותה נשימה נזכיר שזהו גם אחד הגורמים שתומכים בשוק הקונצרני. נאמר זאת כך, הנתונים הכלכליים תומכים בהארכה של המח"מ. פרמיית הזמן (term premium) שמספק עקום התשואות הישראלי היא אחת הגבוהות ביותר מבין כל השווקים המפותחים. עם זאת, ישראל נמצאת בנקודת זמן שבה עשויות להתקבל מספר הכרעות משמעותיות, בין אם אלו פוליטיות, צבאיות או כאלו שקשורות ביחסי החוץ שלנו. רמת אי הוודאות כעת גבוהה מאוד ולפיכך אנחנו דורשים פרמיית סיכון גבוהה. העובדה שהעקום הנוכחי הוא "נורמלי" מהווה רק חלק מהשיקולים במדיניות ההשקעות בתיק הסולידי. עם זאת, איננו משוכנעים שהפיצוי על החלק שאינו ידוע שחלקו עלה מאוד בחודשים האחרונים מגלם את הסיכונים הללו. על כן, אנחנו מותירים את המח"מ של תיק האג"ח שלנו ללא שינוי ברמה של כשלוש שנים.
--------------
בשבוע שעבר הלך לעולמו פרופסור דניאל כהנמן, חתן פרס נובל לכלכלה. כהנמן לא היה כלכלן אלא פסיכולוג והוא היה בין הראשונים שקשרו בין עולמות הפסיכולוגיה לעולם ההשקעות. חלקנו או רובנו מקבלים החלטות השקעה על בסיס נתונים כלכליים או דוחות כספיים. אולם לעיתים תכופות, מתרחשות בשוקי ההון תופעות שנראות כאילו הקשר שבין מה שקורה בשוק מנותק מהנתונים. במילים אחרות, לא כל המגמות או התנודות בשוק ניתנות להסבר על ידי נתונים ומספרים. לאחר מותו הוצפה הרשת בציטוטים של כהנמן ותיאורים של התיאוריות אותן הוא פיתח. מכל אלו בחרנו ציטוט אחד.
הכותב ובית ההשקעות עשויים להחזיק בניירות ערך שמוזכרים במאמר. אין לראות בנאמר תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ואינו מהווה ערובה או מדד כלשהו לרווח ותשואות עתידיות.
- 2.100 31/03/2024 20:17הגב לתגובה זוייטב לה לממשלת ישראל, להלוות עוד 300 מיליארד כעת, בריבית הנוכחית. כאשר מבצע וודאי ברפיח, ועוד הורדת דירוג בדרך, הריבית תעלה הרבה יותר בפעמים הבאות.
- 1.משנות ה2000 אתה ושכמותך כמו שעון מקולקל על הבינוני 31/03/2024 13:33הגב לתגובה זומשנות ה2000 אתה ושכמותך כמו שעון מקולקל על הבינוני צדהים
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
פימי מימשה מניות בית שמש ב-500 מיליון שקל
קרן פימי, בניהולו של ישי דוידי, מבצעת מהלך נוסף למימוש רווחים. הקרן מכרה כ-8.8% ממניות מנועי בית שמש תמורת כ-500 מיליון שקל. בעקבות העסקה תרד אחזקת הקרן לכ-17% בלבד, לעומת שליטה מלאה שהחזיקה בעבר. המימוש נשעה בדיסקאונט של אחוזים בודדים על מחיר השוק. פימי מורווחת על ההשקעה בבית שמש פי 20, כשרוב העלייה הגיעה בשנתיים האחרונות.
המימוש בבית שמש מצטרף למימושים שביצעה הקרן בתקופה האחרונה. מתחילת החודש מכרה פימי גם כ-13% ממניות עשות אשקלון בהיקף של כ-250 מיליון שקל. באפריל היא מכרה 15% ממניות אורביט תמורת כ-100 מיליון שקל. מדובר בשלוש עסקאות מהותיות שביחד מצטברות למימושים של כ-850 מיליון שקל בתוך פחות מחצי שנה כשבשנה שעברה היו גם מימושים גדולים.
פימי רכשה את השליטה במנועי בית שמש בשנת 2016 מכלל תעשיות לפי שווי חברה של כ-300 מיליון שקל בלבד. השווי הנוכחי של החברה הוא כ-5.7 מיליארד שקל - כלומר, מדובר במימוש לפי שווי הגבוה כמעט פי 20 מההשקעה המקורית.
הדוחות האחרונים של בית שמש ביטאו צמיחה בהכנסות אך שחיקה מסוימת של הרווח. ההכנסות ברבעון השני עלו ב-24% לשיא של כ-77 מיליון דולר, בעיקר בזכות מגזר המנועים שנהנה מביקוש גבוה בשוק הביטחוני בארץ ובחו"ל ושמר על רווחיות גבוהה. מנגד, השורה התחתונה נשחקה, כאשר הרווח הנקי ירד ל-7.2 מיליון דולר לעומת 9 מיליון אשתקד, בעיקר בשל זינוק בהוצאות המימון ל-3.1 מיליון דולר והשפעת מס גבוהה שנבעו מתיסוף חד של השקל והגידול במינוף בעקבות רכישת Turbine Standard. כלומר, הפעילות עצמה ממשיכה להתרחב בקצב מהיר, אך חשיפת החברה לשערי מטבע ולחוב הפיננסי מטילה משקל כבד על התוצאות המדווחות. בנטרול האירועים החריגים ברבעון נראה שהחברה היתה מרוויחה מעל 10 מיליון דולר.
- לא רק מימושים: פימי רוכשת שליטה משותפת בכרמקס ב-85 מיליון דולר
- פימי ממשיכה לממש בעשות: מכרה 240 מיליון שקל למוסדיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גידול בהכנסות ברבעון מול אשתקד נובע בעיקר מעליה במכירות בשני מגזרי הפעילות, בדגש על גידול במכירות מגזר המנועים. ההכנסות כוללות סך של כ-1.7 מיליון דולר הנובעים מעדכון מחירים ללקוחות ואת מכירותיה של Turbine Standard בהיקף של כ-8.6 מיליון דולר. הכנסות מגזר החלקים ברבעון צמחו בכ-4.4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-43.9 מיליון דולר (מתוכן כ-2.3 מיליון דולר מכירות פנימיות).
