ההייטק הישראלי נמצא בתקופה לא פשוטה בהמשך למשבר שהיה בעולם, אבל בשנה האחרונה יש "קולות אחרים". הנאסד"ק מזנק, ובהדרגה יש יותר ויותר גיוסים והשקעות. החשש הוא שאצלנו על רקע המלחמה ולפני כן-הרפורמה-מהפכה-מחאה, ההשקעות ירדו בצורה דרמטית יותר, אבל בוועידת ההשקעות של ביזפורטל, הסבירו יזמים ומנכ"לים של חברות גדולות שהם רואים המשך שגשוג בהייטק המקומי. רועי מן וערן זינמן ממאנדיי, ברק עילם מנייס, רפי עמית מקמטק, אודי מוקדי מסייבר ארק, ניר צוק מפאלו אלטו רואים המשך צמיחה וחברות ישראליות שמגדילות שווים ומגיעות להובלה עולמית.

גם בפאנל ההשקעות דיברו על הסייבר המקומי וההייטק המקומי בכלל ככזה שיכול להחזיר את הצמיחה במהרה בהמשך לגאות בנאסד"ק וטפטוף ההנפקות שמתחיל בוול סטריט. כן, מאוד ייתכן שבקרוב תשמעו על הנפקות של חברות ישראליות בוול סטריט ובמקביל על אקזיטים. בסופו של דבר, מה שמניע את ההייטק המקומי יותר מכל דבר - הוא הנאסד"ק. 

בוועידת ההשקעות של ישראל במסגרת פאנל בנושאים הטכנולוגיים התארחו ינאי אורון, שותף בקרן ורטקס, אריק קול, דירקטור בכיר ומנהל תכנית הסטארט-אפים, NVIDIA Inception  בישראל ורותם שחם, מנהלת השקעות בקרן PSG.

ינאי, כמה חריפה ההאטה שאתם חווים בשוק ההון סיכון והאם יש מספיק השקעות חדשות?

"יש האטה גלובלית ובישראל ההאטה יותר גדולה, ויש לזה סיבות רבות", אומר ינאי. "להמחשה, יזם מסוים הגיש בקשה לתכנית ממשלתית וביקשו ממנו לו"ז ל-5 שנים, הוא התלוצץ ואמר שאם יתנו לו את לו"ז ההפיכות/מהפכות/מלחמות הוא ייתן את התחזית הכי טובה שיש".

ינאי אורון הוא שותף מנהל בקרן הון הסיכון ורטקס ישראל, אחת הקרנות הוותיקות ביותר בישראל. הקרן מנהלת מעל 1.3 מיליארד דולר ומתמקדת בהשקעות בשלבים מוקדמים (סיד עד A). ורטקס גייסה שמונה קרנות מאז הקמתה, שש מהן קרנות ארלי סטייג' ועוד שתי קרנות Opportunity המאפשרת לורטקס לתמוך בחברות הפורטפוליו שלה בשלבי גיוס מאוחרים ולטווח הארוך. הפורטפוליו שלה כולל את:  Augury, Yotpo, Anecdotes, DataRails, Own Company, Zencity, Adaptive Shield, Identiq, Navina, Tabit, Axonius   ועשרות חברות נוספות.

ינאי אורון, שותף בקרן ורטקס; קרדיט: שלומי יוסף

אתם נותנים צ'קים בשלב המוקדם, לכן אם לכם אין מספיק עסקאות אז הפייפ ליין כנראה ייתקע בעוד 3-5 שנים

"נכון, אבל אנחנו מתחילים לצאת מזה. עשינו 3 השקעות מתחילת המלחמה ו-7 חברות מגייסות או עומדות לגייס".

רותם, מנקודת מבט של קרן בינ"ל איך השתנתה התפיסה לגבי ישראל כמרכז מו"פ?

"יש כאן יתרון תחרותי לעומת שווקים אחרים", אומרת שחם. "מה שקרה במלחמה זה שהפרספקטיבה איך לבנות חברות בישראל השתנתה. בעבר היתה גישה שבונים מו"פ בארץ ואז כשיש מכירות צוות ההנהלה עובר לארה"ב".

רותם שחם היא מנהלת השקעות בקרן הצמיחה הגלובלית PSG, המשקיעה בחברות של שירותי תוכנה וטכנולוגיה, כדי לעזור להן לנווט בצמיחה ולהפוך לחברות גלובליות. הפורטפוליו הישראלי של PSG כולל השקעות של יותר מ-420 מיליון דולר בחברות פיקסלוט, קומבוקס, איירונסקיילס, בתי וחברות נוספות.

רותם שחם, מנהלת השקעות בקרן PSG; קרדיט: שלומי יוסף

בקורונה נתפסנו כמקום אמין לרכז בו את אנשי ההייטק

"לחלוטין, וגם בתקופה הזו הבינו שאפשר לעשות הכל מישראל ולמכור בזום. המלחמה ערערה את התחושה שאפשר שהכל יהיה מהארץ", אומרת שחם. "כשימשיכו לבנות חברות חלק המפונקציות יהיו בארץ וחלק בחו"ל ואז החברות ידעו להתמודד עם זה".

זה ישפיע על עלויות גיוס של טלנטים או על תשלום המיסים אם מרכז כובד של חברה נודד לארה"ב? מה זה עושה לאקוסיסטם של ההייטק הישראלי?

"אם כבר זה יחזק את ההייטק הישראלי. אנחנו במגמה של לבנות חברות רב לאומיות ובינלאומית וזה משפר את הרצון לבנות תכניות המשכיות".

את מייצגת את ההייטק הישראלי כדי שישקיעו בישראל, כשאת מזמינה משקיע לבקר לראות חברה – המשקיעים לא מתים מפחד? כמה הם נכונים לשמוע?

"בהתחלה היה פחד אבל הם קראו שממשיכים לספק את השירות ושגם אם יש בן זוג במערך המלחמתי החברה משיכה לתמוך וזה נותן אמון ביכולת החברה לעמוד במשברים", אומרת שחם.

אריק קול, למרות כל העננים המתקדמים יש לבינה מלאכותית עדיין ביקוש חזק

"זה ממש נכון. יש צמיחה מטורפת בתחום ועלייה של השקעות מאז הצ'ט GPT", אומר קול. "ה-AI מגיע לכל צרכן. כל אחד מדבר וחושב AI ואז יש יותר סטארטאפים שמוכוונים להביא פתרונות בתחום הזה".

אריק קול, דירקטור בכיר ומנהל תכנית הסטארט-אפים, NVIDIA Inception  בישראל; קרדיט: שלומי יוסף

זה דורש כוח מיחשובי עצום. זו הסיבה שאנבידיה מקימה את המכשיר הבא שלה

"נכון היא מקימה את מחשב העל שלה ומכשירה את הצוותים שלה לבנות את המכשירים הבאים. זה מאמץ גלובלי ונעשה במקומות נוספים, למשל מחשב על לחיזוי תופעות אקלים או עזרה דיגיטלית שנבנה בלונדון. גם בישראל זו השקעה עצומה של החברה ששמרה על ביטחון עצום בנוגע למה שקורה הישראל".

בשביל לבנות את הסביבה צריך הרבה מפתחים שיעבדו אתכם, כאן נכנסת תכנית הסטארטאפים שאתה מנהל

נכון. אנבידיה היא שחקן אקו סיסטם ולא מפתחים של פתרונות קצה, אלא לפלטפורמות לשימוש האנשים בשביל שיוכלו להביא את החדשנות שלהם מהר יותר לשוק ולהאיץ את החישוביות".

השימוש בטכנולוגיה לא חייב להתבצע במחשב, אולי במכונית או בחפצים שונים, ויש בהם טכנולוגיה של אנבידיה

"נכון, העולם עובד היברידית וכך גם נפרסת הטכנולוגיה - חלקה בענן, חלקה במרכז הפיתוח וחלקה ברובוטים או מכונות אוטומטיות. הכלים שאנו מביאים למפתחים עוזרים להם לעשות הטמעות לכל הקשת הרחבה של היישומים".

באיזה שלב הפיתוח נמצא?

"סטארטאפים מעדיפים לעשות משהו קצר ומלולכלך ולהראות את ה-POC הראשון אבל מה שמתאים ללקוח הראשון לא יתאים ללקוח ה-10,000 ואז רואים מה מאפשר סקיילביליטי, ופה החישוביות נכנסת לתמונה".

האם המדינה צריכה להשתתף בהשקעות כדי לא להגיע לקפאון?

"בשלבים המוקדמים בסיד אין מחסור. התכניות הכי טובות של המדינה זה לא לקבוע במה להשקיע אלא לתת למשקיעים תוספת על ההשקעה, בין אם זה בסטארטאיפים או איינג'לים או להגיד שאם יהיה אפסייד הם משתתפים ואז ליצור מפכיל כוח.

אם נקח את 15 החבורת הכי מעניינות, שנסחרות עד 10 מיליון דולר - לכולם בשלבים המוקדמים היה קשה לגייס. בסיטואציות מסוימות חלק מהחברות האלו אפילו לא היו קיימות ואפשר לחשוב כמה המשק היה מפסיד במצב כזה. השוק שלנו לא הכי יעיל בעולם והעזרה של 20%-30% לפעמים עושים את ההבדל".

רותם, היום כבר לא מחפשים חברות לפי המצגת, מחפשים חברות שכבר אחרי סבב או שניים שברור שעובדות

"כן", אומרת רותם שחם. "אנו מדברים על הוכחה של הכנסות מעל רף מסוים, בעיה שהיא פותרת שהלקוח מוכן לשלם בשביל זה. זה פרופיל הקרן שלנו. כשאנו נותנים כסף לחברות מטרת הכסף היא לקדם את הצמיחה ולהכניס עוד דלק למנוע כדי שהחברה תצמח מהר יותר לכן אנו מחפשים דברים אחרים מינאי".

אלו חברות שכבר גייסו ויושבות על קופה ואולי תזרים המזומנים לא מחייב בכלל לפנות לקרן

לגמרי ואיני מסתירה, יש בשוק בעיית ולואציה", אומרת שחם. "אנשים גייסו כסף במכפילים שכבר לא קיימים. יש חברות שלא יוצאות לגיוס ומי שכן נתקלת לפעמים באמירה – אנו חושבים שאתם לא שווים את הסכום שגייסתם".

ולכן חלה ירידה בהיקף העסקאות שאתם יכולים לבצע

"נכון והיקף העסקות בשנה וחצי האחרונות ירד. ההיקפים והמכפילים ירדו והשוויים גם הם ירדו. כל השינוי בתנאי השוק גרם לחברות לעשות מחשבה פנימית מה הן צריכות למקסם. בשיא שנות הבועה מקסמו בכל מחיר לטובת הרווחיות ועברנו למחשבה של להגיע לרווחיות כלשהי כדי לא לגייס".

אריק, אז אתם בעניין של שת"פים. מה מקבל סטארטאפ כזה?

"אין סיבה להמנע מגיוסים", אומר אריק קול. "אנו יודעים לעזור טכנולוגית בחשיפה לשוק או לצוות השיווק, יודעים להפגיש בין משקיעים לחברה, בין אם משקיעים מקומיים או מחו"ל. התהליך בכל חברה שונה וכל חברה לוקחת מה שהיא צריכה ובקצב שלה".

וזה ללא תשלום, אז מה יוצר לכם מזה?

"אני מבין שכשחקן הגדול אז את הסיכון אנו לוקחים עלינו. אנו חברת אקוסיסטם ורצים לייצר שת"פ. אנחנו לא יודעים מי יהיה המאנדיי הבא או האינוביז הבא, אנו רוצים לעזור לחברות להתשמש נכון יותר בטכנולוגיה שלנו כדי שאנחנו והם נצמח ביחד".

כמה לקוחות יש לכם כבר?

"היה רבעון מאד קשה כמדינה אבל לא ראינו ירידה במספר הסטארטאפים שהצטרפו. עובדים עם קרוב ל-1000 חברות. הנוכחות ישראל בתכנית היא משמעותית".

ינאי, תוכל להעריך מתי השוק המדשדש יהפוך להייטק צומח ופורח?