גרג וולף קוקירמן
צילום: יחצ

"יש אופטימיות זהירה מצד המשקיעים הזרים; חברות יצטרכו לאמץ הערכות שווי נמוכות יותר"

המלחמה הבריחה את המשקיעים הזרים מהבורסה, אבל היא כבר הספיקה לחזור לרמות של לפני המלחמה - מה קורה בשוק הפרטי? גרג וולף, מנכ"ל בית ההשקעות קוקירמן: "המגמות שם יותר איטיות, אבל יש אופטימיות זהירה מצד המשקיעים"
רוי שיינמן | (1)

המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר הביאה לירידות בבורסה המקומית, כאשר בשבועות האחרונים היה תיקון והמדדים כבר עלו מעבר לשערם לפני המלחמה. פרופיל הסיכון של ישראל עלה משמעותית במלחמה ולכן חלק מהמשקיעים הזרים לקחו את כספם למקום אחר. בשוק הפרטי המגמה דומה, אבל קצת איטית יותר, והשוק הפרטי יכול להעמיק את ההבנה שלנו לגבי המשקיעים הזרים. ראיינו בנושא את גרג וולף, מנכ"ל בית ההשקעות קוקירמן שפועל בעיקר מול משקיעים זרים ומחבר אותם להשקעות שונות בשוק הפרטי בישראל.

איך המשקיעים הזרים מרגישים לגבי השקעות בישראל מאז תחילת המלחמה?

"בתחילת המלחמה הייתי מודאג שנפח העסקאות ירד משמעותית", אומר וולף. "בפועל מה שגיליתי משיחות עם משקיעים בחודשיים האחרונים זה שקיימת אצלם סוג של אופטימיות זהירה. בסופו של דבר ישראל היא חלק עצום מהאקוסיסטם הטכנולוגי העולמי, אז אם אתה משקיע טכנולוגי גדול אתה פשוט לא יכול להתעלם מישראל. דבר נוסף שגיליתי הוא שמשקיעים בעלי היסטוריית השקעות בישראל הם הרבה יותר אופטימיים - זה שוק שהם מכירים, מעריכים ומבינים, אז אצל משקיעים כאלה לא הייתה כל כך הרבה התלבטות אם להישאר כאן או לא".

גרג וולף כיהן בעבר במשרות ניהול בכירות בחטיבות בנקאות ההשקעות של גולדמן זאקס ושל מורגן סטנלי בניו יורק, ומכיר היטב גם את האקוסיסטם הישראלי. בהמשך הוא צבר ניסיון בליווי של חברות ישראליות רבות ב-14 השנים האחרונות בעסקאות M&A, הנפקות ועוד. במהלך הקריירה שלו, היה מעורב בעסקאות של יותר מ-35 מיליארד דולר. 

הבורסה צנחה בתחילת המלחמה אבל לאחרונה חזרה לרמות של לפני המלחמה - יש מגמה דומה גם אצל המשקיעים הזרים?

"השוק הפרטי זז יותר לאט מהשוק הציבורי באופן טבעי, המסחר שם הוא לא רציף כמו בשוק הציבורי. אבל נקודה אחת שאני חושב שהיא חשובה מאוד להצלחה של עסקה היא הערכת השווי - ב-2021 הערכות השווי השתגעו, וכל אחד שעוסק בתחום יסכים עם הטענה הזו. חברות שגייסו כספים ב-2021 נמצאות במצב שהיום הן חייבות לגייס בשווי נמוך יותר, או לכל היותר זהה".

והעניין של הערכות השווי ישפיע על נפח הפעילות?

"כן. המטוטלת כבר הלכה לכיוון של הערכות שווי נמוכות יותר, אבל המלחמה האיצה את התהליך הזה - החברות יבינו שהן צריכות להיות יותר מציאותיות לגבי הערכות השווי שלהן אם הן רוצות לגייס".

באיזה חברות משקיעים זרים יותר מתעניינים כתוצאה מהמלחמה?

"מבחינת השוק הפרטי אני חושב שיש יותר הסתכלות על חברות טכנולוגיה שלא בהכרח מגיעות מתחום הביטחון. אבל אני חושב שהמשקיעים דווקא יותר מסתכלים על דברים אחרים בחברה - חברות עם יותר לקוחות בחו"ל נראות יותר מעניינות וגם חברות עם פחות עובדים שגויסו למילואים. בנוסף, המדינה בה החברה רשומה היא עדיין עניין שעולה בשיחות עם משקיעים בעיקר בגלל האקלים הפוליטי שהיה עוד לפני המלחמה".

איזה תחומים מעניינים להשקעה בהמשך לדעתך?

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אני 20/12/2023 17:58
    הגב לתגובה זו
    מעלים ומורידים את הניירות (במיוחד מניות בנקים..) לפי גחמות שחקני מעוף. מחזורי מסחר של פיצוציה. הזוי: הבורסה גבוהה יותר מלפני 7 באוקטובר. למרות שכל האינדיקטורים מראים על התדרדרות.. גם גם הסיכון עלה ועוד יעלה.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%

החשש ממלחמת הסחר בין ארה"ב וסין הכביד על המדדים בפתיחה, אך מאז הירידות התמתנו ות"א 90 סגר בירוק קל; מדד הבנייה בלט לחיוב, כאשר המשקיעים מקווים שהסקטור יתאושש ברקע הפסקת האש וחזרת החטופים

מערכת ביזפורטל |

למרות האופטימיות סביב העסקה והעובדה שהחטופים בתקווה גדולה כבר מחר יהיו בבית, המשקיעים מתמקדים בתמקדו בירידות החדות מעבר לים והסנטימנט השלילי סביב האפשרות להחרפה במלחמת הסחר בין ארה"ב וסין. מדד ת"א 35 הושפע בעיקר מהארביטרז' השלילי וסגר בירידה של 1.36%, בעוד מדד ת"א 90 סגר בעלייה של 0.2% בהובלת מניות הבנייה.


המניות הביטחוניות, שהובילו את הראלי בשוק מאז תחילת המלחמה עם עליות חדות של מאות אחוזים בחברות כמו אלביט מערכות, נקסט ויז'ן וארית תעשיות, ניצבות כעת בפני מבחן חדש עם ההתקדמות לעסקת חטופים והפסקת אש ממושכת. ירידת פרמיית הסיכון של ישראל מאותתת שהשוק מתמחר רגיעה, תרחיש שעשוי להביא לירידת סנטימנט ולהאטה בקצב ההזמנות המקומיות, אך גם לפתוח מחדש דלת להזמנות ייצוא שהוקפאו בתקופת הלחימה, בעיקר בשווקי נאט"ו. להרחבה - איך יושפעו המניות הביטחוניות מ"היום שאחרי"?


בנושא העסקה להשבת החטופים, בסעודיה מדווח כי חמאס וארגוני הטרור הנוספים ברצועה סיימו את כל הסידורים לחילופי שבויים שמהלכם ישוחררו עשרים חטופים ישראלים חיים ומספר חללים בפעימה אחת. אחד המקורות הוסיף, כי הפלגים הפלסטינים הודיעו למתווכות כי הם מוכנים לביצוע העסקה לחילופי שבויים החל מיום ראשון (היום) מבלי למסור פרטים נוספים.

בואו נדלג לעוד חודש מהיום. ננסה להבין מה הטריגרים לעליות ומה הטריגרים לירידות. סיום המלחמה והורדת ההוצאות הביטחוניות זה אירוע משמעותי מבחינה מאקרו כלכלית, זה ישפר בהדרגה את התקציב, אבל זה לא יהיה מחר בבוקר. בשלב הראשון אנחנו עדיין תחת הוצאות ביטחוניות גדולות, הורדת ההוצאות תהיה מדורגת. 

הטריגר הגדול להתרוממות בנתונים הכלכליים הוא המצב רוח. מצב רוח מרומם מעלה צריכה וצמיחה, אבל האם אנחנו יכולים לבנות על זה לתקופה ממושכת. ואיך זה בדיוק קשור לבורסה? מצב רוח טוב מעלה צריכה של מוצרים, שירותים ותתפלאו - גם של קניית מניות, כך המחקרים מסבירים.

בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה.