רשתות המזון "חוגגות" במלחמה - למה ויקטורי מנצחת?
מערכת ההודעות של הבורסה מוצפת בעת האחרונה, בהודעות של חברות, בנוגע להשפעת מלחמת חרבות ברזל על פעילותן העסקית. רוב החברות נאלצות לעדכן את ציבור המשקיעים, על השפעה שלילית על עסקיהן, כמו ירידה בהיקף המכירות ו/או הרווח, הוצאת עובדים לחל"ת וכיו"ב. אולם, ישנם סקטורים מעטים שאם היו צריכים לדווח, היו מדווחים דווקא על גידול ושיפור בעסקיהם. אחד מהסקטורים האלו, הוא רשתות הסופרמרקטים, או כפי שנהוג לכנותן קמעונאיות המזון. כולנו נוכחנו לדעת, שקמעונאיות המזון, הפכו להיות המקום העיקרי בו אנחנו מוציאים כספים, בזמנים אלו. כאשר נסיעות לחו"ל מצטמצמות מאוד ומסעדות ושאר מקומות בילוי סגורים, לאנשים לא נותר אלא לבלות בבית.
רשתות המזון - תשואת חסר בשלוש השנים האחרונות
בחינה של ביצועי המניות בענף הזה, מגלה שבשלוש השנים האחרונות, היו ירידות משמעותית, של עשרות אחוזים, במחירי מניות הסקטור. רשתות הסופרמרקטים משתייכות ל"סקטור על", שנקרא צריכה בסיסית, דהיינו, צריכה שאינה תלויה במחזור כלכלי. כלומר בניגוד למותגי יוקרה למשל, את הצריכה הבסיסית צורכים תמיד ולרוב מחירי המניות בענף זה, נסחרים במכפילים גבוהים המשקפים את יציבותם.
לא צריך להיות אנליסט מדופלם, כדי לשים לב, שבד בבד עם ההסתערות על הסופרמרקטים, לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, חלה רגיעה ב"מבצעי הכסאח" בסופרים. זאת הסיבה, שאנחנו מעריכים שההשפעה על הרווח של החברות בסקטור, תהיה גדולה מהגידול במכירות. תחת התובנה הזו, ניתחנו את חברות המשתייכות לענף ונשים הפעם את האצבע, על חברת ויקטורי, המתבלטת, לדעתנו, בפוטנציאל הגלום בה.
ענף קמעונאיות המזון
רוב קמעונאיות המזון מיוצגות בבורסה המקומית בת"א, בטח הגדולות שבהן. הן יכולות להיסחר ישירות בשוק כמו מובילת הענף, שופרסל והן יכולות להיסחר בעקיפין, כמו יינות ביתן/ קרפור, שמוחזקת ע"י אלקטרה צריכה.
בחלוקה גסה, קיימות חברות שהתחילו מאפס, כעסק משפחתי, כמו רמי לוי, יוחננוף, ויקטורי וקיימות חברות שמוחזקות או הוחזקו בידי חברות השקעה שונות ומנוהלות על ידי מנכל"ים שכירים ומחוייטים, שלעיתים הגיעו מתחומים אחרים. לסוג זה משתייכות שופרסל, קרפור וטיב טעם. פה יש דעות סותרות, האם עדיף שבראש הפירמידה יעמוד אדם עם ניסיון ניהולי מוכח אבל מענף אחר, או אדם שמכיר את הקרביים של העסק והחברה ואת היכולות הניהוליות, פיתח עם הזמן.
- ויקטורי שומרת על יציבות, עם גידול במכירות ושיפור ברווח הגולמי
- ויקטורי: הרווח נחתך ב-81.5% ל-2.1 מ' שקל, ההכנסות ירדו ב-2.2%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו יש העדפה ברורה לסוג הראשון, שגם נשענת על ניסיון העבר. אם נבחן את החברות בענף שקרסו, נגלה שמגה וקלאבמרקט בזמנו, היו בבעלות של חברות השקעה ובניהול מנכ"ל שכיר. לעיתים מנהלים מסוג זה, נצמדים לתיאוריות ניהוליות ותוכניות עסקיות מפולפלות ולא מצליחים לראות, שמשהו לא עובד טוב. נתון שמחזק אף יותר טענה זו, הוא העובדה שבעת קריסת קלאב מרקט ב-2006, הייתה לה תת רשת שנקראה "זול פה", שנוהלה עצמאית ע"י אנשי הסוג הראשון. היא בעצם היחידה ברשת הכושלת שעשתה חיל מבחינה עסקית. לאחר הקריסה והמכירה לשופרסל, הקימו אותם מנהלים מחדש את הקונספט המצליח של "זול פה" והיום הוא מוכר לכולנו - "אושר עד".
מניות קמעונאיות המזוןבשלוש השנים עד לאותה שבת שחורה חוו מניות קמעונאיות המזון תשואת חסר משמעותית בהשוואה למדד ת"א 125, תקופה שהחלה בגאות של פוסט קורונה:
- כמה יפסידו הבנקים מהורדת הריבית?
- אימקו חותמת על שת"פ גלובלי לפיתוח מערכת חכמה לניהול מנועי רכב קרבי
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
התשואה ברשתות המזון (נתוני הבורסה)
אם נבחן לעומק את נתוני המכירות, לא נופתע לגלות, שלא חלה ירידה במספרים. כאמור, סקטור הצריכה הבסיסית הוא כזה שהיקף הרכישות ממנו די קבוע. אבל, ויש אבל, מאחר שבשלוש השנים האחרונות, חלה שחיקה בשיעורי הרווחיות, שנובעת הן מתחרות בענף והן בירידה טבעית של המספרים, לאחר גאות יחסית בשנות הקורונה הטראומטיות.
למרות הדמיון העסקי בין המתחרות בענף, יש ביניהן הבדלים המושרשים בגישה העסקית. הפקטור הראשון והחשוב ביותר המבדיל ביניהן, הוא היקף המכירות הממוצע למ"ר. היקף מכירות גבוה למ"ר, פרמטר בו השיאנית בקביעות היא רמי לוי, משמעותו עבור הלקוח, סופרמרקט עמוס. כלומר, מעברים צרים יותר בין מדפים עמוסים, רמת תמחור זולה וסה"כ מכירות גבוהות לכל מ"ר. לעומת זאת, ברשתות בעלות היקף מכירות למ"ר נמוך, הלקוחות ייהנו מנוחות המיקום של הסניף, מתורים קצרים אבל מחירים גבוהים יחסית (שופרסל שלי למשל).
בטבלה הבאה מוצגים היקפי המכירות למ"ר (באלפי ₪) בשופרסל, רמי לוי וויקטורי:
היקף המכירות בשופרסל, רמי לוי וויקטורי (מתוך דוחות החברות)
מעניין לראות, שלכל רשת, רמת המכירות למ"ר די קבועה, דהיינו, רשתות עמוסות יישארו עמוסות.
מעבר לנתוני המכירות למ"ר, קיימים מאפיינים עסקיים נוספים הרלוונטיים לפעילות הרשת. שופרסל, מחזיקה בנכסי נדל"ן רבים, אך גם נושאת חוב פיננסי משמעותי של 2 מיליארד שקל. יוחננוף מחזיקה אף היא בנכסי נדל"ן. רשת רמי לוי, מתאפיינת באשראי ספקים גבוה, על פניו, אין לה חובות פיננסים לבנקים או לבעלי אג"ח, אך יש לה חוב גדול לספקים במאזנה.
השפעת המלחמה
כולנו זוכרים את ההסתערות על מדפי הסופרמרקטים באותה הודעה של פיקוד העורף, שלאחר מכן חזר בו. הרבעון הרביעי, צפוי להזכיר את תקופת הקורונה, שם המשחק הוא לא מבצעים והוזלות, אלא יכולת הספקה. בתקופת הקורונה נוצר מחסור במוצרים כמו נייר טואלט, ביצים ומסכות פנים. ציבור הרוכשים לא התעכב לבדוק את המחיר, אלא רכש לפני שהמדפים יתרוקנו. האתגר של רשתות המזון, היה להשיג את הסחורה למדפים. גם הפעם, בתחילת מבצע חרבות ברזל, נוצר מחסור בירקות טריים, מים בבקבוקים וקופסאות שימורים וגם הפעם האתגר של הרשתות היה למצוא סחורה למדפים.
הציבור הישראלי קנה מכל הבאה ליד, נתוני סטורנקסט מצביעים על הסתערות על מדפי הסופרמרקטים. כל הרכישות לרבות התרומות לחיילים, הכל הגיע דרך רשתות הסופרמרקטים. כל זה צפוי לבוא לידי ביטוי, בדוחות של הרבעון הרביעי. לפי הערכות שלנו, ויקטורי הצליחה להגדיל את המכירות שלה, אף מעבר לגידול הכללי, עליו מצביעים נתוני סטורנקסט.
ויקטורי – בעלת הפוטנציאל הגבוה ביותר
רשת ויקטורי מונה 67 סניפים, בפריסה ארצית. הרשת נתפסת כרשת דיסקאונט, המציעה סל מוצרים מוזל, ביחס לסל מוצרים דומה של המתחרים הרלוונטיים למיקום סניפיה. בניגוד לדיווח מיוחד לבורסה הנוגע להשפעה שלילית בשל מצב המלחמה, דיווח מיוחד על השפעה חיובית אינו נחוץ, אך בדוחות הרבעוניים שפורסמו השבוע, הבהירה החברה את המצב:
"במשך השבועיים הראשונים מפתיחת המלחמה הביקושים בחנויות היו גבוהים משמעותית לעומת תקופת שגרה, ובהמשך מורגשת עלייה בפדיונות בשיעור של 10%-5% לעומת תקופת שגרה. במהלך חודש אוקטובר 2023 נרשם גידול בפדיון החברה בשיעור של כ20% לעומת חודש אוקטובר אשתקד, וזאת למרות ירידה חדה בפדיונות הסניפים הקרובים לגבול עזה (סניפי שדרות, אשקלון ונתיבות)".
מנייתה של ויקטורי התממשה באופן החד ביותר בשנים האחרונות, אולם לעומת האחרות, המצב הפיננסי שלה הוא מצוין - יש לה קופת מזומן לא קטנה של למעלה מ-120 מיליון שקל. לעומת זאת, יש לה חוב פיננסי קטן למחזיקי האג"ח בהיקף של כ-50 מיליון שקל. האג"ח גויס בעידן הריבית האפסית והריבית בגין החוב עומדת על 1.5% בלבד. בעצם לא מדובר בחוב אלא בנכס פיננסי, מאחר שעל ריבית פיקדון בבנק ניתן לקבל יותר מכפול. לויקטורי הון חוזר חיובי, אין לה חובות לספקים, להיפך, היא דואגת לשלם מהר מאוד בעבור הסחורה.
בדרך כלל כוח הקניה הגדול של רשת, מאפשר לה כחלק מהמקח, לדחות את התשלום לספקים שלה, מה שקרוי שוטף + 30 או 60. ויקטורי השכילה לנצל את איתנותה הפיננסית, לא לסחוט מהספקים דחיות תשלום המקשות על התנהלותם, אך הרוויחה ספקים מאוד מחויבים. ספקים מחויבים, מאפשרים לרשת למלא את מדפיה בזמנים קשים כמו אלו שעברנו בחודש האחרון. אייל רביד, המנכ"ל ובעל השליטה, גדל בין המדפים ו"מכיר את המק"טים" בעל פה. ובנוסף על כך, בלי קשר למלחמה, בחודשים האחרונים ויקטורי סיימה להטמיע סניפים חדשים והרווחיות הייתה אמורה לעלות גם בלי קשר לאירועי התקופה.
סוכרייה נוספת שיכולה להתאים דווקא לויקטורי, היא המצב הרעוע של רשת קרפור (יינות ביתן). כפי שפורסם בתקשורת, קרפור זקוקה להשקעות רבות ורובץ עליה חוב לא קטן. אנו מעריכים שבקרוב תאלץ קרפור/ ביתן להקטין את מספר הסניפים ולמכור את חלקם. רשות התחרות (ההגבלים העסקיים) לא צפויה לאפשר למובילת הענף, שופרסל למשל, לרכוש סניפים נוספים, אך ויקטורי נמצאת בנקודה זמן מצוינת עם ארנק מלא לבצע רכישות. המחירים ברכישות שכאלו עלולים להיות נמוכים מאוד. מספיק שניזכר ברכישות שביצעה ויקטורי באוקטובר 2015 , אז היא רכשה ממגה הכושלת, חמישה סניפי סופרמרקט תמורת 7.5 מיליון שקל בלבד.
השורה התחתונה
קמעונאיות המזון הן חברות יחסית משעממות, מאחר שניתן לצפות לא רע את הכנסותיהן, הגדלות עם צמיחת האוכלוסייה ובעצם הדרך שלהן להפתיע את שוק ההון, יתבטא בדרך כלל באלמנטים תפעוליים כמו יעילות, פעילות רכש וכיו"ב. שוק קמעונאיות המזון הישראלי, טרם הגיע לאיזון, כאשר חברות גדולות כמו קרפור/ ביתן נלחמות על חייה ומצד שני, רשתות מזון קטנות ובינוניות המחפשות להתרחב. ויקטורי משלבת את הפוטנציאל הטוב ביותר לדעתנו, מבין החברות בתחום. מצד אחד, היא גדלה באופן יזום ב 3-4 סניפים בשנה ועוד עשויה לנצל את מצבה של קרפור/ ביתן ומצד שני, מניותיה התממשו יותר משאר השחקניות בשוק. לאור הערכתנו, שהחברה הצליחה טוב ממתחרותיה להגיב לאירועי חרבות ברזל, הרי שאנחנו מצפים שהדוחות הטובים שפורסמו השבוע לרבעון השלישי, יחווירו ביחס לדוחות הרבעון הרביעי.
* קובי שגב הוא שותף מנהל באקורד ש.ק.ל. בית השקעות.
- 9.חוסר הבנה 22/02/2024 17:43הגב לתגובה זוחוסר הבנה מוחלט המנכל שם הוא הבעלים ומביא אמון בחברה יותר מכל אלה "בקבוצה א'" שציינת שאתה מעדיף
- 8.יקטרינה 29/11/2023 00:35הגב לתגובה זורוב הציבור זונח את האוכל הכשר ומעדיף לאכול אוכל טעים, זול ובריא.
- 7.בא 27/11/2023 11:45הגב לתגובה זואף אחד,תראו איך הכוכב הזה נראה,כול פעם מדינה אחרת מקבלת סתירה,אחרי המלחמה האמריקאים הדמוקרטים ינסו להקים מדינה פלסטינית עם שאר העולם ,וזה...הסוף של ישראל.
- 6.התודות לביבי ו 15 שנה של יוקר מחייה בכל תחום (ל"ת)יוני 27/11/2023 11:05הגב לתגובה זו
- 5.שלומי 27/11/2023 09:04הגב לתגובה זואפשרות לעשות כמה עשרות אחוזים בתקופה קצרה
- 4.יונתן 27/11/2023 08:54הגב לתגובה זוהראש שלכם במקום הנכון. תמשיכו ככה.
- 3.הימור שלי: אקורד ש.ק.ל. בית השקעות מושקע בויקטורי (ל"ת)ניר 27/11/2023 08:47הגב לתגובה זו
- 2.מעמיק מאוד ומעניין, מה עם רמי לוי? (ל"ת)משה 27/11/2023 08:20הגב לתגובה זו
- יוסי 27/11/2023 08:47הגב לתגובה זושמביא ירקות בטורקיה הנאצית בזמן מלחמה? זהו בוגד!!! אנטי ציוני
- מני 27/11/2023 09:47תגיד תודה שהם מייצאים אלינו עגבניות שנראות כמו ציור ובחצי מחיר. שאלת את עצמך פעם איך זה שעגבניה שמגדלים אלפי ק''מ מכאן עולה עם ההובלה חצי מעגבניה שמגדלים תאילנדים בשכר רעב במרחק שעה נסיעה מהסופר ? שאלת את עצמך בשביל מה צריך בעצם חקלאות ישראלית יקרה אם בטיל הראשון שנופל כאן כל המגדלים בורחים לארצותיהם ?
- 1.בפער של ארבע דרגות מעל כולם 27/11/2023 08:10הגב לתגובה זובפער של ארבע דרגות מעל כולם
- יוסי 27/11/2023 08:46הגב לתגובה זואותו אחד שזיין את החקלאים אנטי ציוני שהביא סחורה מהאויבים מטורקיה בזמן מלחמה. תתבייש יא קמצן רק מחיר מעניין אותך!!! יא אפס
- אזרח 27/11/2023 09:44אתה בטח חושב שהחקלאי הטורקי שמע על ישראל.

המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם ניתחו את התנהגותם של משקיעים וגילו: המעבר למסחר באפליקציות מוביל להפסדים; הסיבה: שילוב הרסני של טכנולוגיה, פסיכולוגיה והטיות קוגניטיביות
השנה היא 2010. משקיע ממוצע פותח את תוכנת המסחר במחשב הביתי, קורא דוחות כספיים, מנתח נתונים, בודק גרפים ורק אז מקבל החלטת השקעה. במהירות קדימה להיום - משקיע שוכב במיטה בשעה 22:17, גולל בפיד של אינסטגרם, רואה התראה שמניית אפל ירדה 2%, ותוך 10 שניות מוכר את כל האחזקות שלו. ברוכים הבאים לעידן החדש של שוק ההון, עידן שבו אפליקציות המסחר הפכו את המסחר לנגיש, מהיר, מרגש,. עידן שבו הרשתות מוצפות ב"מומחים" למניות, עידן שבו משקיעים חדשים הם לא באמת משקיעים - אלא מהמרים.
המשקיעים החדשים נולדו לאפליקציות המסחר, אבל גם משקיעים וותיקים הופכים להיות מכורים יותר לנוחות, לריגושים, "למשחק", ומקבלים החלטות מהירות שהם יותר הימורים מאשר השקעות. בורסה היא לא קזינו. נסחרות בה חברות עם ערך ומי שבודק, מנתח ומשקיע לאורך זמן, מקבל תמורה. השקעה בבורסה נשענת על הבנה, מומחיות וניתוח. הימור מנגד נשען על מזל. בהימור לרוב מפסידים. מחקרים מוכיחים שמסחר באפליקציות גורם לכם להפסיד יותר מאשר במסחר במערכות אחרות. כלומר, הנגישות, המהירות, הפיתוי הופך את ההשקעה להימור - ככה אתם מפסידים אלפי דולרים בשנה.
למעשה, העידן הדיגיטלי הבטיח ל"דמוקרטיזציה של שוק ההון". אפליקציות מסחר נוחות ונגישות אמורות היו להפוך כל אחד למשקיע חכם ומיומן. אבל סדרת מחקרים אקדמיים מהשנים האחרונות חושפת תמונה הפוכה: הטכנולוגיה שאמורה הייתה לעזור לנו דווקא פוגעת בביצועי ההשקעות שלנו באופן דרמטי.
המחקר המרכזי: השקעות חכמות?
המחקר המקיף ביותר בתחום פורסם תחת הכותרת "Smart(Phone) Investing? A within Investor-Time Analysis of New Technologies and Trading Behavior" על ידי צוות חוקרים בינלאומי: אנקיט קלדה (Assistant Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה), בנג'מין לוס (Associate Professor מאוניברסיטת הטכנולוגיה של סידני), אלסנדרו פרביטרו (Associate Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה) ופרופ' אנדראס האקת'ל (Professor of Finance מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט).
המחקר, שניתח התנהגות של אלפי משקיעים גרמנים לאורך מספר שנים, מצא שהמעבר מפלטפורמות מסחר מסורתיות לאפליקציות סמארטפון מוביל לעלייה דרמטית בנפח המסחר ולירידה בביצועים. החוקרים תיעדו שמשקיעים שעברו לאפליקציות הגבירו את פעילות המסחר שלהם באופן משמעותי, תוך כדי נטילת סיכונים גבוהים יותר והחזקת תיקים פחות מגוונים.

כמה יפסידו הבנקים מהורדת הריבית?
אחרי הפסקת האש, עסקת החטופים ומדד המחירים המפתיע, הריבית בדרך למטה וזה רק שאלה של עד כמה עמוק היא תרד; ברקע הבנקים מאבדים גובה, ועולה השאלה: עד כמה הבנקים יושפעו מהורדת הריבית?
למרות שבבנק ישראל אמרו אתמול שלא יורידו את הריבית “לפני הזמן”, כולם מבינים שהזמן הזה מתקרב. העסקה לשחרור החטופים, הפסקת האש וההתייצבות הביטחונית, יחד עם מדד המחירים לצרכן שפורסם אתמול והפתיע כלפי מטה (מדד
המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?), מחזקים את ההערכות שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה, ושתהליך ההפחתה יימשך גם אל תוך השנה הבאה. אחרי כמעט שנתיים של סביבת ריבית גבוהה, עולה השאלה איך הורדת הריבית תשפיע על הבנקים,
שנהנו עד כה מתקופה שהייתה כמעט חלומית מבחינתם עם רווחים חסרי תקדים.
בסוף היום, מודל הרווח של הבנקים מהריבית דיי פשוט: הם מרוויחים על ההפרש שבין מה שהם גובים על ההלוואות למה שהם משלמים על הפיקדונות. כשהריבית במשק גבוהה, ההכנסות על הלוואות ומשכנתאות
מזנקות, אבל כשהריבית תרד, הם ירוויחו פחות על אותן הלוואות. במקביל גם ההוצאות שלהם על פיקדונות יקטנו, כי הם ישלמו לציבור פחות ריבית על החסכונות. אלא שזה לא מתאזן אחד לאחד, ההכנסות יורדות מהר יותר והן גדולות יותר, וההוצאות יורדות לאט יותר והן קטנות יותר, כך
שבמאזן הכולל הבנקים צפויים להרוויח פחות.
צריך לזכור שהבנקים מרוויחים כסף ממספר מקורות: עמלות מניהול חשבון, פעולות בשוק ההון, המרות מט"ח, כרטיסי אשראי, וכן גם השקעות כמו גם מקורות נוספים, אבל הרווח העיקרי של הפעילות נמצא בהכנסות נטו מריבית, המרווח שבין הריבית שהם גובים על הלוואות לריבית שהם משלמים על פיקדונות שמהווה מעל 70% מהיקף ההכנסות של הבנקים.
בשנים האחרונות המרווח הזה זינק לשיאים שלא נראו כאן שנים. הריבית הגבוהה הגדילה את ההכנסות מריבית בקצב מהיר יותר מהוצאות הריבית על הפיקדונות, בעיקר משום שחלק גדול מהציבור מחזיק כספים בעו"ש והריביות על הפיקדונות לא צמחו כמו הריביות על ההלוואות. זו הייתה תקופה שבה כל העלאת ריבית ירדה לשורה התחתונה של הבנקים, והובילה לרווחים היסטוריים.
- דוחות הבנקים בארה"ב: רווחים מזנקים ותחזיות מעודדות
- בנקאים בג'ינס: על הביצועים של זרועות ההשקעה של הבנקים - מי עשתה קופה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל גם הפרק הזה מתקרב לסיום. כשהריבית יורדת, ההכנסות מריבית, קרי
מהלוואות, משכנתאות ואשראי עסקי, מצטמצמות. במקביל, גם הוצאות הריבית של הבנקים על הפיקדונות יורדות, אבל לא באותו קצב. התוצאה היא שחיקה מסוימת במרווח הריבית, ובמילים פשוטות, ירידה ברווחיות.