אבנר חדד
צילום: אקסלנס קסם ETF
ניהול השקעות וכלכלת מלחמה

זה הזמן להשקיע בבורסה המקומית, תקציב הביטחון הקיים לא רלבנטי וממה מודאגת הכלכלנית הראשית של הפניקס בית השקעות?

אבנר חדד, מנכ"ל הפניקס בית השקעות וקסם קרנות: "השקעות טובות עושים בתקופות לא טובות. אם הציבור בישראל ימשיך להתנהל כמו שהוא התנהל בחודש האחרון, כל המערכות האחרות יזוזו כלפי מעלה והארביטרז' מול העולם ייסגר"
שלי אפלברג | (12)

בכנס "ניהול השקעות וכלכלת מלחמה" של ביזפורטל בשיתוף קסם, דיברו מומחי השקעות על כלכלת ישראל, כלכלה בימי מלחמה, על השקעות זמן מלחמה. על הדרך שבה המשקיעים צריכים להתנהל, על הכלכלה ושוק ההון ביום שאחרי. 

אבנר חדד, מנכ"ל הפניקס בית השקעות וקסם קרנות פתח את הכנס ואמר: "זה הזמן להשקיע בישראל. השקעות טובות עושים בתקופות לא טובות. אם הציבור בישראל ימשיך להתנהל כמו שהוא התנהל בחודש האחרון, כל המערכות האחרות יזוזו כלפי מעלה והארביטרז' מול העולם ייסגר. 

אבנר חדד: "השקעות טובות עושים בזמנים לא טובים" 

"בעולם הכלכלי פיננסי נפל דבר ב- 7 באוקטובר. ב-2022 לאחר שנים שהבורסה בישראל פיגרה אחרי המדדים בעולם, הביצועים של המדדים המקומיים היו יותר טובים מחלק מהמדדים הטובים בעולם. אך העליות במדדים בישראל לא נמשכו בשנת 2023 על רקע המחאה החברתית בשל הניסיון לרפורמה משפטית. המחאה והרפורמה ערערו את היציבות בשוק ההון וגרמו לפער של 20% בין המדדים בישראל למדדים בעולם.

"ה-7 באוקטובר גרם לפאניקה בשוק המקומי ועדיין גורם לחוסר יציבות. המשקיעים המקומיים והזרים החלו להפנים את גודל האסון כבר בחזרה למסחר מהשבת הנוראה  והמדדים בישראל צנחו בחדות". מאז השוק תיקן בחצי חלק מהירידות ועדיין מדובר על שוק מאוד תנודתי ועצבני.

חדד אופטימי לגבי ההמשך - "האסון הגדול שפקד אותנו יצר סדר ישראלי חדש. לא רק בכך שהוא מבטל את סדר היום שהיה עד עכשיו, אלא הוא מחייב אותנו להתנהל בצורה שונה מהצורה שהתנהלנו עד עכשיו, בכל הנוגע לעתיד וזאת בשורה חיובית.

"היו הרבה אנשים שפקפקו איך יראה העתיד שלנו בעוד 20 שנה. אם אני מנסה לנתח את המצב, האסון ביטל את ההשפעה של אותם 10 חודשים וכל מה שהיה לפני ולכן אותו פער של ביצועי הבורסה המקומית בהשוואה לעולם צריך להתבטל. אומנם יהיו  לנו השקעות גדולות בתקציב ונצטרך לגייס סכומים לא מבוטלים, למרות הסיוע האמריקאי בסך 14 מיליארד דולר. אך מקור האופטימיות מבחינתי הינה העוצמה האדירה של העם הזה אותה ראינו מאז פרוץ המלחמה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"בסופו של יום כלכלה בנויה על אנשים, על מיזמים, השקעות, יכולות להרים פרויקטים ולגייס כספים. לכן, כל מי שהטיל ספק, רואה כעת מה היא אותה עומת סטארט אפ. על זה הבורסה מגיבה ולכך היא תגיב בהמשך. זה הזמן להשקיע בישראל. אם הציבור בישראל ימשיך להתנהל כמו שהוא התנהל בחודש האחרון, כל המערכות האחרות יזוזו כלפי מעלה והארביטרז' מול העולם ייסגר. נכון, אנחנו לפני תקופה של אי וודאות ביטחונית וכלכלית.  אבל, השקעות טובות עושים בתקופות לא טובות. זה לא רק כלכלי להשקיע בישראל זה גם מוסרי וערכי להשקיע בישראל".

 

השקעה בזמן מלחמה

המלחמות משפיעות על כלכלות העולם, מניעות את התעשייה הביטחונית ומייצרות עולם השקעות מורכב וקשה לניתוח. איך להשקיע בעולם המשתנה? מה השלכות של מלחמה על המשק? על המט"ח? התקציב? הגירעון והאינפלציה?  בפאנל הראשי של בכנס "ניהול השקעות בזמן מלחמה" השתתפו תת אלוף במילואים רו"ח ראם עמינח, לשעבר ראש המערך הכלכלי של צה"ל, רינת אשכנזי כלכלנית ראשית בהפניקס בית השקעות, תמיר פרדר מנהל השקעות ראשי בפניקס בית השקעות ועורכת הדין ענת בירן מומחית לתכנון ובניה.

איך תושפע כלכלת ישראל כתוצאה מהמלחמה ?

תת אלוף במילואים רו"ח ראם עמינח, לשעבר ראש המערך הכלכלי של צה"ל השיב: "עלות המלחמה הינה עשרות מיליארדים , אך זה רק החלק הקטן בתקציב שיידרש לגדול. החלק הגדול הוא התאמת הצבא גודלו וחזקו לאיומים הקיימים. לישראל אין ברירה, הצבא כיום לא מתאים בשביל לענות על כלל האיומים עמם אנו מתמודדים. אם נסתכל על העבר, לאחר מלחמת יום כיפור הפקת הלקחים הובילה את הכלכלה הישראלית לעשור אבוד. הצמיחה כמעט ונעצרה.

רו"ח ראם עמינח, לשעבר ראש המערך התקציבי בצה"ל - "תקציב הביטחון הקיים לא רלבנטי לאיומים הקיימים"

"גם אם נתקן הפעם את כל הליקויים שימצאו, בפעם הבאה יהיו ליקויים אחרים ולכן אם רוצים לנתח את לקחי המלחמה נראה שהצבא צריך יותר יתרות. הוא חייב להתאים את עצמו ולתת מענה להגנה על האזרחים. לציבור סיפרו בעשור האחרון סיפור שהצבא מספיק חזק בשביל לענות על כלל האיומים ולכן הציבור דרש להעביר חלק מהתקציב לחינוך ותרבות. היום כולם מבינים שהתקציב הביטחוני הקיים לא מספיק ונהיה חייבים להגדיל אותו".

 

מעטפת התקציב הקיימת מאוד גדולה האם הצבא לא צריך להתייעל ולנתב כספים למשל מהפנסיות, מחוסר היעילות במשרד הביטחון למקומות הנכונים?

"כמות הטילים שיש לחיזבאללה היום הופך אותו לאחת מהמעצמות הכי גדולות בעולם בתחום הזה ולכן התקציב הביטחוני הקיים לא עונה על הצרכים ונצטרך להגדיל אותו. אנחנו חייבים יותר יתרות, חייבים לנהל את הצבא כך שגם אם תהיה תקלה יהיה לנו מספיק משאבים להגן על אזרחי מדינת ישראל".

 

האם יש לנו מקורות להגדיל את התקציב הביטחוני, איך זה ישפיע על הכלכלה?

רינת אשכנזי כלכלנית ראשית בפניקס בית השקעות: " הנטייה שלנו הינה להסתכל על צד אחד של המאזן בתחושה שיהיה בסדר ולחשוב שאם צריך לגייס את הכסף אז נגייס אותו. אך הכסף לא גדל על העצים.

"האפשרויות שעומדות בפני הממשלה הן או לעלות את שיעורי המס או לייעל את ההתנהלות הכלכלית  כך שנוכל להחזיק את דרישות הביטחון. אני מאוד מקווה שלא נפנה לאופציה הקלה של הגדלת החוב. להעלאת נטל החוב, יש מחיר. הריבית אותו תידרש לשלם מדינת ישראל יותר גבוה ובסופו של דבר אנחנו נמצאים במעקב של חברות דירוג ומשקיעים חיצוניים. העלאת הנטל על הציבור יכול להוביל לבריחה של אנשים מוכשרים. 

"לכן המשימה לא פשוטה. אם אנחנו צריכים צבא חזק ומשוכלל, אנחנו חייבים שתהיה כאן כלכלה חזקה שתוכל לממן זאת מבלי לפגוע ברמת החיים של האזרחים. הכלכלה שלנו אכן חזקה וידעה להתמודד עם לא מעט משברים, אך השאלה הכי מדאיגה כעת איך הממשלה שלנו תנהל את התקציבים. נכון לכרגע אני לא אופטימית בנושא זה".

עורכת הדין ענת בירן מומחית לתכנון ובניה: "צריך לזכור שבמשך תקופה ארוכה לפני המלחמה המדינה חוותה ירידה חדה בהכנסות ממיסים מתחום הנדל"ן. גם הכנסות ממכירות של מקרקעין של רשות מקרקעי ישראל התכווצו, גם הכנסות מעסקאות ענק ירדו בחדות וגם הכנסות ממכירת דירות ונכסים להשקעה נפלו . שוק הנדל"ן מת הרבה מאוד זמן, בגלל עליית הריבית, וגם בגלל המהפכה המשטרית. והמלחמה כעת יצרה קיפאון מוחלט וזה משפיע באופן חריף על מקורות התקציב".

 

איך יראה הגירעון שלנו אחרי המלחמה?

אשכנזי :"מאוד קשה לדעת, זה מאוד תלוי במעשי הממשלה. האם המלחמה תהיה אירוע מתמשך? איך תתפתח החזית מלבנון? ההערכות כרגע  בשוק משתנות. הצפי של משרד האוצר הוא לירידה של 4% -5%  בתוצר. אנחנו בהפניקס הנחנו מספרים יותר קטנים.  בנק ישראל היה מאוד אופטימי וחטף ביקורת על כך. הוא ציפה שרוב המימון יגיע מקיצוצים ומהרכב שונה של התקציב ל-2023 ו-2024. סביר להניח שזה לא יקרה ונספוג את העלות".

 רינת אשכנזי, כלכלנית ראשית, הפניקס בית השקעות, חוששת מהמדיניות התקציבית

בירן: "בשעה שהמדינה צריכה להשקיע המון כסף בביטחון היא גם צריכה להשקיע המון כסף בפרויקטי ענק. אחד המרכזיים שבהם הוא פרויקט המטרו במרכז. מדובר בהשקעה של למעלה מ- 250 מיליארד שקל שאמורה להגיע ממקורות המיסים. יש כאן מכונה שאמורה להתניע את עצמה מחדש כדי שנוכל לבצע את ההשקעות העתק ואני לא יודעת איך כל זה יכנס לתקציבים בעתיד בפרט שמדברים בעיקר כרגע על הגדלת התקציב הצבאי".

תמיר פרדר, מנהל השקעות ראשי, הפניקס בית השקעות - "השוק הישראלי בתשואת חסר עמוקה, אופטימי שיצמצם את הפער בשנה הקרובה"

 

עם גירעון שצפוי להמשיך ולתפוח והעלאות מיסים, פעולה שהמשקיעים בבורסה לא אוהבים. מה צריך לעשות עם ההשקעות בישראל?

תמיר פרדר מנהל השקעות ראשי בפניקס בית השקעות: "הנטייה של המשקיעים לפעול בצורה אמוציונלית ולצאת מהשוק. אנחנו חושבים שזה לא נכון. השוק הישראלי מעניין להשקעה לכן גם בשבועות האחרונים תוך כדי הירידות אנו בהפניקס בית השקעות מגדילים חשיפה לשוק הישראלי. לדעתנו השוק הישראלי כיום זול בהשוואה היסטורית והן בהשוואה לשוק האמריקאי. מכיוון שהוא נסחר בתשואת חסר משמעותית אנו אופטימיים שיסגור את הפערים בשנה הקרובה".

 

  

מה המדינה והרשויות צריכות לעשות בשביל לעודד את הכלכלה?

עמינח: "חייבים לעודד באופן מסיבי בניית ממ"דים. הממשלה צריכה להגיד שכל מי שבונה למגורים יכול לבנות ממ"ד עד 30% מגודל הדירה וזה לא ייספר באחוזי הבנייה. אם הממ"ד יהיה גדול המשפחה תוכל לשהות בממ"ד לאורך זמן בעת מתקפות פתע חריפות על ישראל כמו גם לארח משפחות אחרות שאין להם ממ"דים".

 

מה בנק ישראל צריך לעשות בנושא הריבית בשביל לעודד את הכלכלה?

פרדר: "הריבית סימה לעלות בישראל ולדעתי גם בארה"ב מהלך העלאות הריבית הסתיים, אז מצב זה יקל על נגיד בנק ישראל להוריד ריבית. הוא לא יעשה זאת בחודש חודשיים הקרובים, אך כשפרמיית הסיכון של ישראל תרד המהלך הבא של הריבית יהיה כלפי מטה וזה גם יעזור לשוק הנדל"ן".

האם אנו צפויים לראות דפלציה לאחר המלחמה?

פרדר: "אני חושב שאנחנו בתהליך של ירידת באינפלציה. אולי נראה מדד כזה או אחר מושפע משיבושים בהיצע בגלל המלחמה. אנחנו צפויים להתכנס ליעד האינפלציה של בנק ישראל 1%-3% ולכן גם נראה הורדות ריבית בהמשך".

 

  

 

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    מורן 21/11/2023 18:45
    הגב לתגובה זו
    כל עד ההנהגה החרדית בוזזת את קופת המדינה, הבורסה רק תלך ותשקע.
  • שלמה 21/11/2023 20:31
    הגב לתגובה זו
    כתבת את זה כבר 1000 פעם אתה פאסה
  • הפנסיונרים התקציביים - השודדים הגדולים (ל"ת)
    המגיב 22/11/2023 00:56
  • 7.
    הוא צודק זה הזמן להשקיע בארץ (ל"ת)
    דוד 21/11/2023 16:42
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    עוד מוקיון שמשחק אותה מבין (ל"ת)
    בני גור 20/11/2023 17:43
    הגב לתגובה זו
  • רז 20/11/2023 20:00
    הגב לתגובה זו
    יש שם חברות סופר איכותיות והוא נמצא ברמות שפל הסטוריות כרגע.
  • 5.
    לא 20/11/2023 16:29
    הגב לתגובה זו
    לא זה לא הזמן להשקיע בישראל
  • 4.
    אחרי המלחמה זינוקים (ל"ת)
    עדי 20/11/2023 16:27
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מני 20/11/2023 16:12
    הגב לתגובה זו
    ישראל היא כלכלה לא מתפקדת, שרים חסרי מוח שלא מתאימים לתפקידם. מינויים בכל שדרה השירות הציבורי לפי קריטריון של מלקקים לשר או חברי ליקוק. הממשלה עושה מאמץ להילחם בכל המוסדות של המדינה: משפטיים, כלכלים וצבאים. משקיעי היי טק מחו"ל עזבו וימשיכו לעזוב, כי אין להם גב תומך ממשלתי. אפילו הציבור הישראלי ברובו משקיע בחו"ל עם יחס סיכוי סיכון הרבה יותר טוב. שוק ההון הישראלי הוא מראה של חוסר התפקוד, וישאר קטן ולא משמעותי לשנים רבות. אפשר היה אולי להוריד מס רווחי הון כדי לתת נקודת שוויון למשקיעים פה לעומת הסיכון הרב שהם לקוחים, אבל ראש ממשלת המחדל עסוק בהישרדות אישית. ושר האוצר... ילד בלי השכלה
  • 2.
    עדיף להשקיע עכשיו מקסימום 1000 שקל (ל"ת)
    מאיר 20/11/2023 15:34
    הגב לתגובה זו
  • אם אלה הסכומים - לך תמלא לוטו. (ל"ת)
    רז 20/11/2023 20:00
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חסכוני 20/11/2023 14:08
    הגב לתגובה זו
    אני מוכן שנשקיע ביחד איתך חצי חצי ואף צד לא יכול לממש את שלו ללא הסכמתו של הצד השני , נו אז מה דעתך על כך
אנרגיה מתחדשת
צילום: PIXBABY BY PEXELS

שנתיים של תשואת חסר: האם המדד הזה בדרך לסגור פערים?

אחרי שנתיים של תשואת חסר מול המדדים הסקטור הירוק עשוי סוף-סוף לקבל רוח גבית - סביבת ריבית נמוכה עשויה להקל על המימון לחברות הפרויקטליות ולסגור את פערים בתשואות - אבל זה התרחיש האופטימי מה עוד יכול לקרות? 

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אנרגיה מתחדשת

בשנים האחרונות, מדד הקלינטק התקשה להדביק את קצב העליות של המדדים המובילים. בזמן שהבנקים זינקו ביותר מ-100% מתחילת 2024, ות"א 125 עלה בכ-74%, מדד הקלינטק הסתפק בעלייה של כ-36% בלבד. גם בשנים הקודמות המדד רשם תשואת חסר משמעותית, כאשר איבד בשנת 2022 כמעט שליש מערכו, ובשנת 2023 רשם ירידה של כ-10%. 

הסיבה המרכזית לפער בין שני המדדים הייתה סביבת הריבית הגבוהה, שעלתה בחדות במהלך שנת 2022 והייתה דלק לרווחיות הבנקים דרך הכנסות המימון שהובילו לרווחי שיא, ומנגד משקולת על חברות הפרויקטים בתחום הקלינטק.

ההשפעה של הריבית

עולה השאלה למה ריבית גבוהה יותר פוגעת בחברות האנרגיה המתחדשות? ובכן, רוב הפעילות בנויה על פרויקטים ממומנים בחוב ארוך. כשהריבית והשוק לטווחים הבינוניים והארוכים יקרים, עלות ההון הממוצעת עולה, שיעור התשואה נשחק, והערך הנקי של הפרויקט יורד. במילים פשוטות, כאשר הריבית גבוהה, הכסף פשוט יקר יותר. הלוואות לפרויקטים עולות יותר, המימון מתייקר, והחברות מרוויחות פחות מכל פרויקט חדש. כתוצאה מכך, הן דוחות חלק מההשקעות, מצמצמות פעילות ומתקשות להראות קצב צמיחה כמו בשנים של ריבית נמוכה. הבנקים, לעומת זאת, הרוויחו מהמצב הזה, הריבית על הלוואות עלתה מהר יותר מהריבית שהם שילמו ללקוחות על פיקדונות, מה שחיזק מאוד את שורת הרווח שלהם.

עכשיו, כשנראה שבנק ישראל מתקרב להורדת ריבית ראשונה מאז ינואר 2024 אחרי 14 פעמים רצופות שהריבית נותרה ללא שינוי, עולה השאלה האם זה הזמן של הקלינטק לסגור את הפער? הנה כמה תרחישים אפשריים:

תרחיש בסיס: הורדה מדורגת

אם בנק ישראל יוריד את הריבית ברבע אחוז וירמוז על המשך הורדות, זה ישפר את תנאי המימון בהדרגה. חברות כמו אנלייט, אנרג'יקס, דוראל ונופר, שזקוקות למימון ארוך טווח, עשויות להיות הראשונות שיגיבו. במצב כזה המדד יכול לסגור חלק מהפער, אבל לא כולו כאשר חברות שפועלות במודלים יציבים יותר עם גישה למימון זול יותר וחוזים ארוכי טווח, יושפעו פחות.

תרחיש שורי: מסלול הורדות מהיר וירידה חדה בתשואות בעולם

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה היום בבורסה?

מערכת ביזפורטל |

לקראת עדכון המדדים שיתקיים בסוף השבוע הבא (6.11), הבורסה מעריכה כי מחזור הנעילה בעדכון הקרוב צפוי לשבור שיא חדש ולהגיע לכ-7.8 מיליארד שקל, בעוד שמחזור המסחר הכולל באותו יום עשוי להגיע ל-13-15 מיליארד שקל. הבורסה לניירות ערך מסכמת שנתיים לרפורמת המדדים. הרפורמה, שהושקה בנובמבר 2023, נועדה לחזק את הנזילות והיציבות של המדדים המקומיים, לצמצם תנודתיות ולעודד את השקעות הקרנות העוקבות. ניתוח הבורסה מראה כי מאז כניסת הרפורמה חלה ירידה של כ-20% ביחס התחלופה במדדים, לצד גידול מרשים של כ-60% בהיקף ההשקעות בקרנות העוקבות, שהגיעו לשווי כולל של כ-80 מיליארד שקל.


אתמול מניות הבנקים עלו, בעוד מניות הביטוח ירדו. זה אולי נובע מרמת המכפילים השונה והאטרקטיביות היחסית של הבנקים כעת ביחס למניות הביטוח. אם ננרמל את הרווחים של חברות הביטוח ללא רווחים עודפים משוק ההון, נגיע למכפילים כמעט כפולים מאלו של הבנקים. נכון שהבנקים גם צפויים להיפגע עם ירידת הריבית, אבל גם אחרי ש"תשקוט הסערה", המכפילים עשויים להיות אטרקטיביים יותר. חושבים שזה מעניין, אולי זו האסטרטגיה בשבילכם - בנקים לונג - ביטוח שורט; האסטרטגיה הזו יכולה להצליח


בנק ישראל חושש מהמינוף של משקי הבית לשוק הנדל"ן. הבנק פרסם טיוטת תקנות חדשה המעידה על חשש גובר מהמינוף הגבוה בשוק הדיור. לפי הבנק, בשנים האחרונות גבר השימוש בהלוואות "לכל מטרה" המובטחות בדירת מגורים, תופעה שמגדילה את החוב של משקי הבית ומחלישה את יציבות המערכת הפיננסית. הסכנה המרכזית, לפי ההערכות, היא שאם מחירי הדירות יירדו, שווי הבטוחות של הבנקים יצטמצם בעוד שהחוב יישאר באותה רמה, מה שעלול להוביל לעלייה חדה ביחסי המינוף ולפגיעה ביכולת ההחזר של הלווים. לפיכך, הצעד הנוכחי נועד להקדים תרופה למכה ולרסן את היקף ההלוואות לפני שהשוק יגיע לנקודת סיכון ממשית.


פינרג'י שוב מספקת כותרות, וגם הפעם נראה שהסיפור דומה: דיווח מהותי, התלהבות במסחר וזינוק במניה. בדרך כלל, ההתלהבות מתפוגגת אחרי והמניה חוזרת לרדת. החברה הודיעה אתמול על שיתוף פעולה עם קונסורציום Net Zero בהובלת גוגל ומיקרוסופט, שנשמע נוצץ כמעט כמו שם הפרויקט עצמו, אבל צריך לזכור שזהו שלב הדגמה בלבד. פרויקט פיילוט, לא חוזה מסחרי. נזכיר גם שלא מדובר בפרויקט חדש, אלא בהתקדמות מדיווח קודם (פינרג’י מזנקת בעקבות עסקה שכוללת את גוגל ומיקרוסופט) רק שהפעם גילינו את היקף העסקה, כ-2.3 מיליון שקל. כלומר, לא מדובר בהכנסה שתאזן את החברה, שכן סך ההוצאות התפעוליות עמד על 21 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2025. עם זאת, זה לא מנע מהמניה לזנק אתמול 22%, כאשר המחזור במניה היה גבוה מהיקף העסקה עליו חתמה.

בתחילת השנה כתבנו שהסיכויים של מניית פינרג’י פינרג'י 0%  לעלות נמוכים, כי למרות הרה ארגון שריפת המזומנים גדולה, למרות בעל הבית שתומך - צריך הרבה כסף, וגם - שהטכנולוגיה עדיין בחיתולים ואין לקוחות. הבעיה הגדולה בעסקים כאלו היא שגם אם יש חלום, כדי לממש אותו צריך כסף והמשמעות היא דילול של משקיעים קיימים במחירים נמוכים. כתבנו את זה בשתי הזדמנויות - קיבלנו איומים מהחברה. אז קיבלנו. מאז כל פעם שהחברה מדווחת על הודעות טובות, יש זינוק במניה ובהמשך המניה מתממשת. שתבינו - הלוואי שהיא תצליח, הלוואי שיש לה פתרון של אנרגיה מתחדשת שיתפוס בעולם הגדול. אנחנו רוצים הצלחה ישראלית - אנחנו רק לא רוצים שזה יבוא על חשבונכם.