ארנון אהרון מנכל לודן
צילום: אתר החברה
דוחות

לודן: ירידה של 15% ברווח ל-6.2 מיליון שקל

הכנסות החברה ברבעון השלישי של השנה עלו ב-7.6% ל-149 מיליון שקל; שיעור הרווח הגולמי ירד ל-9.8%; ה-EBITDA הסתכמה בכ-9.8 מיליון שקל, בהשוואה לכ-11.8 מיליון שקל ברבעון המקביל, ירידה של 17%
נחמן שפירא |

חברת לודן לודן 0.88% העוסקת במתן שירותי הנדסה, ניהול פרוייקטים ובתחום התוכנה, הכניסה ברבעון השלישי של 2023 149 מיליון שקל, גידול של כ-7.6% בהשוואה לכ-138 מיליון שקל ברבעון המקביל. בחברה מציינים כי הגידול בהכנסות מיוחס לגידול במחזור ההכנסות של פעילות ההנדסה במערב אירופה של כ-11 מיליון שקל, גידול שבחלקו נבע מתיסוף בשער היורו ביחס לשקל.

 

הרווח הנקי של החברה ירד ב-15% לעומת הרבעון המקביל, והסתכם ברבעון השלישי של 2023 בכ-6.2 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי של כ-7.3 מיליון שקל ברבעון המקביל.

ה-EBITDA ברבעון השלישי של 2023 הסתכמה בכ-9.8 מיליון שקל (6.6% מההכנסות), בהשוואה לכ-11.8 מיליון שקל ברבעון המקביל,   ירידה של 17%.

הרווח הגולמי ברבעון השלישי של 2023 הסתכם בכ-14.6 מיליון שקל (9.8% מההכנסות) בהשוואה לכ-17.9 מיליון שקל ברבעון המקביל (13% מההכנסות), ירידה של כ-18.4%. בחברה מציינים כי הירידה ברווח הגולמי מקורה בשחיקת הרווחיות במגזר הנדסה בארץ ובמגזר תוכנה ובקרה.

הרווח התפעולי ברבעון השלישי  הסתכם בכ-8.1 מיליון שקל, כ-5.4% מסך ההכנסות, בהשוואה לרווח תפעולי של כ-10.6 מיליון שקל, כ-7.7% מסך ההכנסות ברבעון המקביל. ההון העצמי של החברה מסתכם נכון לסוף הרבעון השלישי של 2023 בכ-142 מיליון שקל, גידול של 16.7% בהשוואה לכ-121 מיליון שקל ברבעון המקביל. ההון העצמי מהווה כ-36% מסך המאזן.

הכנסות מגזר הנדסה צמחו ברבעון השלישי  בכ-10.8% ל-107.6 מיליון שקל, בהשוואה לכ-97 מיליון שקל ברבעון המקביל. הכנסות מגזר תוכנה ובקרה נשארו יציבות והסתכמו בכ-41 מיליון שקל, בדומה לרבעון המקביל אשתקד.

מניית לודן ירדה ב-12% מתחילת השנה למחיר של 13.1 שקל ושווי שוק של 150.9 מיליון שקל.

לודן ביזפורטל

מנית לודן.  ירידה של 12% בשנה האחרונה

מנכ"ל לודן ארנון אהרון מסר: "תוצאות הרבעון השלישי משקפות את היקף הפעילויות והעסקים הנרחב של החברה ואת הפיזור הגיאוגרפי באופן שמקטין את התלות של החברה בתנאי שוק משתנים ומאפשר ללודן לשמור על יציבות עסקית ורווח גבוה גם בתקופות מעבר. לודן ממשיכה לצמוח בכל מגזרי הפעילות, אך מבצעת התאמות נדרשות בכמה מהפעילויות כדי לשפר את הרווחיות. הירידה ברווחיות במגזר הנדסה ישראל ובמגזר תוכנה ובקרה ברבעון השלישי מקורו בעיקר בתמהיל הפרויקטים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

אהרון הוסיף כי "במבט קדימה, אנו ערוכים היטב עם צבר גדול לכניסת פרויקטים משמעותיים בתחום התחבורה הציבורית שגם יניבו בעתיד לחברה הכנסה קבועה ולאורך שנים משירותי תחזוקה. אנו מצפים כי בשנה הקרובה נתחיל להכיר, באופן הדרגתי, בהכנסות מפרויקטים בתחום הרכבות הקלות ובתחום טעינת אוטובוסים חשמליים, פרויקט המתבצע בשיתוף פעולה עם חברת דן. במקביל, אנו מצפים להמשך הגידול בפעילות הנדסה חו"ל במערב אירופה ולכניסת פרויקטים נוספים בתחום תחנות אנרגיה גרעינית אזרחית ברומניה. לודן תפעל להמשיך למקסם את ההזדמנויות העסקיות בתחום ואת הפוטנציאל הרב שבעסקי החברה".     

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?