תמורת 63 מיליון שקל: נירלט רוכשת את דקוליין. מה זה יעשה לאינרום?
אחרי שחוותה נזק גדול במלחמה, חברת הצבע נירלט מקבוצת אינרום אינרום 0.47% חתמה על הסכם לרכישת פעילות חברת דקוליין, העוסקת בייצור מכירה ושיווק של מוצרי צבע וציפויים דקורטיביים. הסכום שתשלם נירלט הוא 63 מיליון שקל. העסקה כוללת את רכישת פעילות דקוליין כאמור, ובכלל זאת הציוד, הרכוש הקבוע, המלאי, המוניטין של דקוליין בתחום הפעילות, שם המותג, נכסים לא מוחשיים וקניין רוחני, רשימת לקוחות וספקים.
הפגיעה בחברה בתקופת המלחמה הייתה מהותית - המפעל המרכזי של החברה נמצא בקיבוץ ניר עוז ונסגר באותה תקופה. לאחרונה פרסמנו כי מפעל נירלט בניר עוז מקבל פיצוי של 100 מיליון שקל בהמשך לפגיעה בעקבות המלחמה. חברת אינרום, החברה האם של נירלט קיבלה מקדמה ממס רכוש על חשבון פיצויים עתידיים לאחר שחלק מהמפעל נשרף והוגדר כשטח צבאי סגור כך שאין לחברה גישה אליו.
מניית אינרום עלתה ב-5.1% מתחילת החודש, אבל ירדה בכ-1.8% מאז תחילת המלחמה. בשבוע הראשון לבד היא ירדה ב-14% - יותר ממדד התעשיה. צריך לזכור שנירלט מהווה מרכיב חשוב באינרום: לפי נתוני המחצית הראשונה של השנה היא סיפקה יותר משליש מהפעילות שלה - 36% ליתר דיוק.
כעת, החברה מסכמת על רכישת דקוליין שלה מתקני יצור המתאימים למוצרי נירלט והחלה במגעים לשיתופי פעולה נוספים. החברה נמצאת במשא ומתן מתקדם עם ספק אירופי מוביל, במטרה לייצר עבורה את מגוון מוצרי הצבעים האקרילים שלה, זאת, בנוסף לשיתופי פעולה עם יצרנים מקומיים ליצור סל מוצרי צבע נוספים.
- אינרום מציגה רבעון חזק: זינוק בהכנסות וברווח הנקי
- אפסייד לחברת תעשיית הבנייה, מניית האנרגיה שתעלה והאם הראלי במנועי בית שמש ימשיך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נירלט נמצאת גם במשא ומתן מתקדם לשכירת מרכז לוגיסטי בבאר שבע המשתרע על שטח של כ-7,000 מ"ר בנוי, שייתן מענה דומה למרכז הלוגיסטי שהיה לה במפעל בקיבוץ ניר עוז, ופועלת במקביל לגיבוש תוכניותיה לשיקום וקימום המפעל, כמו גם לחזרתה לעבודה במתקנים שלא נפגעו בו ככל שיתאפשר בצל המלחמה.
עמרי לוטן, מנכ"ל קבוצת נירלט, מוסר: "רכישת דקוליין והרחבתה לייצור מוצרי נירלט, ביחד עם מימוש הפוטנציאל שאנו רואים בחיבור שלה עם נירלט והגדלת יכולותיה של דקוליין, מינוף הידע והעובדים המקצועיים שלה, יאפשרו לנו המשך מתן מענה מיטבי, מקצועי ומהיר לשוק הצבע ולערוצי ההפצה והמיישמים השונים הפעילים בו, על רקע הפגיעה במפעל שלנו, וזאת, בד בבד, להמשך פיתוחה וקידומה של פעילותה של דקוליין בשווקי התמחותה
- 1.קובי 19/11/2023 12:17הגב לתגובה זונירלט קיבלה החלטה לספק את מוצרי אוניברקול מהקיבוץ בדרום מאשר במפעל הנתניה שיושב במרכז הארץ . אולי על הנייר חסכו כמה שקלים אני לא בטוח . אבל הגדילו את זמן ההספקה שגדל ביום כאשר המתחרה העיקרי של אוניברקול היא טמבור . המון הזמנות עברו לטמבור רק בגלל זמן הספקה מהיר אפילו תוך שעות ספורות אפילו הספקה בשעות הערב במוניות . מנכל נירלט לא היה קשוב לירידה במכירות . אגב גם כאשר הגזרה מתחממת נפגעה ההספקה של של מוצרי אוניברקול . אנשים שראו דוחות של חיסכון אבל לא לקחו בחשבון את הפגיעה בהספקות שתפגע בירידה במכירות . חכמי חלם
- אאא 19/11/2023 23:22הגב לתגובה זומנכל נירלט הינו מנכל מוערך (ויקיפדיה של המנהל) דקוליין חברה מצויינת וטובה מעשה חכם ויעיל ימים יגידו...
בורסה, משקיעים (AI)להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009
הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P.
בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.
אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.
השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?". כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזוז טסה 19.5%, גילת זינקה 5.6%, ת"א 90 עלה 1.1%
המסחר בת"א ננעל בעליות של עד 1.1%, בהובלת הסקטורים הרגישים לריבית - נדל"ן ואנרגיה מתחדשת, שבלטו היום לחיוב; נתוני המאקרו מחזקים את האפשרות להורדת ריבית בפגישה הבאה של בנק ישראל והדיווחים על הסכמות לקראת הסכם סחר חדש בין ארה"ב וסין הוסיפו גם הם סנטימנט חיובי
הבורסה ננעלה בעליות של עד 1.1%, בהובלת ת"א 90. מדד ת"א 35 גם הוא עלה ב-1%, יחד עם כל המדדים הסקטוריאליים, בהובלת מדד הנדל"ן, שעלה 2%. העליות הן על רקע חדשות משמעותיות: שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, אמר הבוקר כי ארצות הברית וסין הגיעו למסגרת מוסכמת לקראת הסכם סחר, שתידון ותקבל חותמת רשמית רק במפגש הקרוב בין הנשיא דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג’ינפינג. בבסיס ההבנות עומדים נושאים רגישים כמו ייצוא טכנולוגיה, סחר במתכות ומינרליים נדירים, פנטניל, ורכישות חקלאיות, תחומים שהיו בלב המחלוקת בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. לפי בסנט, השיחות היו “בנויות, רחבות היקף ומוצלחות במיוחד”, מה שמעיד על רצון הדדי להתקרבות אחרי תקופה ארוכה של מתיחות. הרחבה: סין וארה"ב לקראת הסכם סחר חדש: "השיחות היו מעמיקות, כנות ובונות"
עם זאת חשוב לסייג כי גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין ולבסוף כל מה שהסכימו עליו הצדדים הוא דחייה של הדד ליין. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת השחקניות בתחום, גם החברות הישראליות.
קריאה חשובה - אג"ח ממשלתיות ארוכות נחשבות בעיני
משקיעים רבים כאפיק סולידי לטווח ארוך, אך גם בהן יש מקום להבחנה חדה בין סוגי החשיפה והסיכונים. כיום התשואה באג"ח הממשלתיות השקלי הארוך עומדת על כ-4.4% לשנה, לעומת כ-1.9% באג"ח הצמודות למדד, פער שמשקף ציפיות אינפלציה ממוצעת של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות.
כלומר, השוק מעריך שבממוצע המדד יעלה בקצב זהה כמעט ליעד של בנק ישראל. במה שווה להשקיע אם בכלל? זה תלוי בסוג המשקיע, פיזור הסיכונים, והערכות לגבי העתיד. מי שמחפש אסטרטגיה מתוחכמת יותר יכול לשקול פוזיציה של לונג באג"ח שקליות ושורט על אג"ח צמודות, כדי ליהנות
מהפער שבין התשואות, כל עוד האינפלציה בפועל נמוכה מהציפיות הגלומות. בסופו של דבר, השקעה באג"ח ארוכות מתאימה בעיקר למשקיעים סבלניים, שמבקשים לנעול תשואה נומינלית גבוהה יחסית לאורך זמן, ומבינים שגם השקעה סולידית לא תמיד חסרת סיכון. להרחבה - השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
חזרה לשוק המקומי אך עדיין בהקשר של טראמפ, עם הדרישה האחרונה שלו מחמאס, לפיה על ארגון הטרור להחזיר בתוך 48 שעות את גופות החטופים המתים או “יגיעו פעולות מצד מדינות המעורבות”, נפתח פתח למכשול אפשרי בכל תהליך התקדמות הזה. הדרישה הזו מצביעה על מתיחות במחויבות של חמאס לשלב הבא, וגם אם יש מעט התקדמות, ההתעקשות מעלה סימני שאלה בנוגע לנכונותה להיכנס להסכם רחב יותר. במילים אחרות, אי הוודאות עדיין שוררת בהקשר של הגזרה הדרומית. ובאותו נושא, גם הגזרה הצפונית לא רגועה כאשר בסוף השבוע עלו דיווחים על תקיפות בלבנון.
- הדולר יורד מול השקל; איזה מטבעות התחזקו הכי הרבה מולו מתחילת השנה?
- חברה לישראל עלתה 5%, חלל נפלה 10.5%; סגירה חיובית בת"א
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד הנעלמים במשוואה של המשקיעים הוא האם הריבית תרד בהחלטה הקרובה. בעוד שמרבית הנתונים תומכים בהורדת ריבית כבר בנובמבר, נכון להיום עדיין יש אי וודאות סביב המלחמה. מה שכן, עבור הישראלים המלחמה בעזה לא השפיעה יותר מדי על הרגלי הצריכה של הישראליים, ולכן בעת היציאה מהמלחמה לא נראה שיש גל ביקושים שמגיע אחריה. על פי הסקירה השבועית של לידר, נתוני כרטיסי האשראי לא מראים עלייה חדה בצריכה, מכירות הדירות נותרו ברמה נמוכה, והתחזיות לצמיחה ממשיכות להיות מתונות, סביב 3.8% בלבד לשנת 2026. בלידר מציינים כי כוח הקנייה של הציבור נפגע מהעלאות המע"מ והקפאת השכר, ולכן גם אם יופיע גל ביקוש, הוא צפוי להתמקד בעיקר בתיירות לחו"ל ולא בצריכה מקומית. בהיעדר אינפלציית ביקושים מובהקת, הסביבה המאקרו כלכלית תומכת בהמשך הורדות ריבית בחודשים הקרובים.
