עדי אייל וואן
צילום: רגב ארט
דוחות

וואן טכנולוגיות עם עליה בהכנסות וברווח; צופה השפעה שלילית לא מהותית במלחמה

ההכנסות של החברה צמחו ב-13% ל-898 מיליון שקל והרווח הגולמי על ב-5% ל-132 מיליון שקל. החברה הבהירה כי 500 עובדים גויסו למילואים: "בשלב זה ובהנחה שהמצב הנוכחי יימשך עד סוף השנה, החברה צופה השפעה שלילית לא מהותית על פעילותה"
איציק יצחקי |

ההכנסות של חברת וואן טכנולוגיות וואן טכנולוגיות 0%  ברבעון השלישי צמחו בכ-13% לכ-898 מיליון שקל, בהשוואה לכ-792.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - כך עולה מהדוחות שפרסמה החברה הבוקר. החברה הציגה גידול אורגני בכל המגזרים: ההכנסות ממגזר התוכנה צמחו ברבעון בכ-21% לכ-521 מיליון שקל, לעומת כ-432 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד; ההכנסות ממגזר תשתיות מחשוב ותקשורת צמחו בכ-4% ברבעון בכ-297 מיליון שקל, לעומת כ-285 מיליון שקל אשתקד; ההכנסות ממגזר מיקור חוץ של תהליכים עסקיים ומרכזי תמיכה טכנולוגיים ברבעון צמחו בכ-3% לכ-84 מיליון שקל, בהשוואה לכ-81 מיליון שקל אשתקד.

החברה מציגה גידול לא רק בהכנסות, אלא גם ברווחים. הרווח הגולמי ברבעון עלה בכ-5% לכ-132 מיליון שקל, בהשוואה לכ-126 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, אך נרשמה ירידה בשיעור הרווח הגולמי כתוצאה מצמיחה חזקה במקטעי שוק בעלי רווחיות גולמית נמוכה. הרווח התפעולי עלה בכ-8% לשיא רבעוני של כ-65 מיליון שקל (כ-7.2% מההכנסות), בהשוואה לכ-60 מיליון שקל (כ-7.6% מההכנסות).

העלייה ברווח התפעולי נבעה כאמור מהצמיחה בהיקפי הפעילות של החברה ובעיקר בתחום התוכנה: הרווח התפעולי ממגזר התוכנה ברבעון עלה בכ-13% לכ-43 מיליון שקל, לעומת כ-38 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד וממגזר תשתיות מחשוב ותקשורת ברבעון עלה בכ-5% לכ-21 מיליון שקל, לעומת כ-20 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

לפני שנמשיך עם המספרים, עדכון: במהלך המלחמה גויסו כ-500 מעובדי ועובדות החברה לשירות מילואים פעיל (כ-8% מכוח האדם בישראל) והחברה נערכה לסיוע ותמיכה במגוייסים ובמשפחותיהם. "במקביל, משימת הנהלת החברה, כחלק מההתגייסות בחזית הכלכלית, היא לפעול בתפקוד מלא ככל האפשר", נמסר מהחברה. "בטווח הארוך יותר, המלחמה עלולה לגרום לפגיעה במשק הישראלי  - דבר שעשוי להשליך גם על הפעילות העסקית, לרבות על פעילות החברה. יחד עם זאת, לחברה מספר יתרונות שעשויים למתן השפעות שליליות, ובהם שיעור גבוה מההכנסות הנובע מהמגזר הממשלתי והציבורי, פתרונות טכנולוגיים ושירותים בעלי ביקוש מוגבר בתקופת המלחמה, עיסוק במערכות ליבה, גיוון פעילויות, ולצד זאת מינוף אפסי. בשלב זה ובהנחה שהמצב הנוכחי יימשך עד סוף השנה, החברה צופה השפעה שלילית לא מהותית על פעילותה".

ה-EBITDA ברבעון השלישי של שנת 2023 עלה בכ-7% לכ-93 מיליון שקל, בהשוואה לכ-87 מיליון שקל אשתקד.

 

עדי אייל, מנכ"ל וואן טכנולוגיות: "על רקע מלחמת חרבות ברזל, קבוצת וואן משתתפת בצער המשפחות השכולות, ומייחלת יחד עם עם ישראל  לשובם של החטופים הביתה במהרה. לצערנו גם בוואן יש נגיעה באופן ישיר, כאשר 3 מהנופלים במערכה הינם ילדיהם של עובדינו. לצד זאת 37 מעובדינו הינם מישובי העוטף וכ-500 מעובדי הקבוצה מגויסים כיום לשירות מילואים פעיל. אנו פועלים לסיוע ותמיכה בהם ובמשפחותיהם, ובמקביל עושים את כל הניתן לשמירת החברה בתפקוד מלא ככל האפשר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אנרגיה מתחדשת
צילום: PIXBABY BY PEXELS

שנתיים של תשואת חסר: האם המדד הזה בדרך לסגור פערים?

אחרי שנתיים של תשואת חסר מול המדדים הסקטור הירוק עשוי סוף-סוף לקבל רוח גבית - סביבת ריבית נמוכה עשויה להקל על המימון לחברות הפרויקטליות ולסגור את פערים בתשואות - אבל זה התרחיש האופטימי מה עוד יכול לקרות? 

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אנרגיה מתחדשת

בשנים האחרונות, מדד הקלינטק התקשה להדביק את קצב העליות של המדדים המובילים. בזמן שהבנקים זינקו ביותר מ-100% מתחילת 2024, ות"א 125 עלה בכ-74%, מדד הקלינטק הסתפק בעלייה של כ-36% בלבד. גם בשנים הקודמות המדד רשם תשואת חסר משמעותית, כאשר איבד בשנת 2022 כמעט שליש מערכו, ובשנת 2023 רשם ירידה של כ-10%. 

הסיבה המרכזית לפער בין שני המדדים הייתה סביבת הריבית הגבוהה, שעלתה בחדות במהלך שנת 2022 והייתה דלק לרווחיות הבנקים דרך הכנסות המימון שהובילו לרווחי שיא, ומנגד משקולת על חברות הפרויקטים בתחום הקלינטק.

ההשפעה של הריבית

עולה השאלה למה ריבית גבוהה יותר פוגעת בחברות האנרגיה המתחדשות? ובכן, רוב הפעילות בנויה על פרויקטים ממומנים בחוב ארוך. כשהריבית והשוק לטווחים הבינוניים והארוכים יקרים, עלות ההון הממוצעת עולה, שיעור התשואה נשחק, והערך הנקי של הפרויקט יורד. במילים פשוטות, כאשר הריבית גבוהה, הכסף פשוט יקר יותר. הלוואות לפרויקטים עולות יותר, המימון מתייקר, והחברות מרוויחות פחות מכל פרויקט חדש. כתוצאה מכך, הן דוחות חלק מההשקעות, מצמצמות פעילות ומתקשות להראות קצב צמיחה כמו בשנים של ריבית נמוכה. הבנקים, לעומת זאת, הרוויחו מהמצב הזה, הריבית על הלוואות עלתה מהר יותר מהריבית שהם שילמו ללקוחות על פיקדונות, מה שחיזק מאוד את שורת הרווח שלהם.

עכשיו, כשנראה שבנק ישראל מתקרב להורדת ריבית ראשונה מאז ינואר 2024 אחרי 14 פעמים רצופות שהריבית נותרה ללא שינוי, עולה השאלה האם זה הזמן של הקלינטק לסגור את הפער? הנה כמה תרחישים אפשריים:

תרחיש בסיס: הורדה מדורגת

אם בנק ישראל יוריד את הריבית ברבע אחוז וירמוז על המשך הורדות, זה ישפר את תנאי המימון בהדרגה. חברות כמו אנלייט, אנרג'יקס, דוראל ונופר, שזקוקות למימון ארוך טווח, עשויות להיות הראשונות שיגיבו. במצב כזה המדד יכול לסגור חלק מהפער, אבל לא כולו כאשר חברות שפועלות במודלים יציבים יותר עם גישה למימון זול יותר וחוזים ארוכי טווח, יושפעו פחות.

תרחיש שורי: מסלול הורדות מהיר וירידה חדה בתשואות בעולם

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: הדולר ממשיך לרדת, ארביטראז' ומי מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר?

מערכת ביזפורטל |

עליות אמש בוול סטריט השפיעו כבר אתמול על הבורסה (מסחר חופף משעה 15:30) כשמניות הארביטראז' חוזרות אמביוונלטיות (ראו בהמשך). הדולר ממשיך לאבד גובה ונסחר סביב 3.25 שקלים, על רקע שורה של גורמים שמחזקים את השקל. העליות האחרונות בוול סטריט גורמות למוסדיים המקומיים למכור דולרים כדי לאזן חשיפות, ובמקביל נרשמת חזרה של משקיעים זרים לשוק המקומי, תופעה שניכרת מאז הרגיעה היחסית בגזרה הביטחונית לאחר הסכם הפסקת האש. לכך מתווספות הציפיות להורדת ריבית בארצות הברית כבר מחר, שמחלישות את המטבע האמריקאי גם בעולם.

לקראת עדכון המדדים שיתקיים בסוף השבוע הבא (6.11), הבורסה מעריכה כי מחזור הנעילה בעדכון הקרוב צפוי לשבור שיא חדש ולהגיע לכ-7.8 מיליארד שקל, בעוד שמחזור המסחר הכולל באותו יום עשוי להגיע ל-13-15 מיליארד שקל. הבורסה לניירות ערך מסכמת שנתיים לרפורמת המדדים. הרפורמה, שהושקה בנובמבר 2023, נועדה לחזק את הנזילות והיציבות של המדדים המקומיים, לצמצם תנודתיות ולעודד את השקעות הקרנות העוקבות. ניתוח הבורסה מראה כי מאז כניסת הרפורמה חלה ירידה של כ-20% ביחס התחלופה במדדים, לצד גידול מרשים של כ-60% בהיקף ההשקעות בקרנות העוקבות, שהגיעו לשווי כולל של כ-80 מיליארד שקל.


פתחנו את הבוקר בסיפור על בעל השליטה שהנפיק את החברה שלו ואחרי חודשיים קנה מניות בשליש מחיר. הוא קנה אגב בסכום סמלי. ביקשנו מכם להיזהר - בעדינות כמובן, אנחנו לא נביאים, אבל אף אחד לא ציפה להתרסקות הזו. הרחבה - מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר  



אתמול מניות הבנקים עלו, בעוד מניות הביטוח ירדו. זה אולי נובע מרמת המכפילים השונה והאטרקטיביות היחסית של הבנקים כעת ביחס למניות הביטוח. אם ננרמל את הרווחים של חברות הביטוח ללא רווחים עודפים משוק ההון, נגיע למכפילים כמעט כפולים מאלו של הבנקים. נכון שהבנקים גם צפויים להיפגע עם ירידת הריבית, אבל גם אחרי ש"תשקוט הסערה", המכפילים עשויים להיות אטרקטיביים יותר. חושבים שזה מעניין, אולי זו האסטרטגיה בשבילכם - בנקים לונג - ביטוח שורט; האסטרטגיה הזו יכולה להצליח


בנק ישראל חושש מהמינוף של משקי הבית לשוק הנדל"ן. הבנק פרסם טיוטת תקנות חדשה המעידה על חשש גובר מהמינוף הגבוה בשוק הדיור. לפי הבנק, בשנים האחרונות גבר השימוש בהלוואות "לכל מטרה" המובטחות בדירת מגורים, תופעה שמגדילה את החוב של משקי הבית ומחלישה את יציבות המערכת הפיננסית. הסכנה המרכזית, לפי ההערכות, היא שאם מחירי הדירות יירדו, שווי הבטוחות של הבנקים יצטמצם בעוד שהחוב יישאר באותה רמה, מה שעלול להוביל לעלייה חדה ביחסי המינוף ולפגיעה ביכולת ההחזר של הלווים. לפיכך, הצעד הנוכחי נועד להקדים תרופה למכה ולרסן את היקף ההלוואות לפני שהשוק יגיע לנקודת סיכון ממשית.