אייל בן סימון מנכל הפניקס
צילום: ענבל מרמרי

בעקבות המלחמה: הפניקס הפסידה 70 מיליון שקל; פגיעה בנכסי הנוסטרו

בחברה נמצאים בכוננות ספיגה בעקבות "חרבות ברזל": הפסד של עשרות מיליונים בעקבות ירידות בשוק ההון והפסד אשראי. תחום הביטוח בחברה לא נפגע. לחברה ביטוח המגן מפני אבדן חיים ונכויות מאירוע קטסטרופה שמקטין את החשיפה

איציק יצחקי | (5)

חברת הפניקס הפניקס 2.11% דיווחה לאחרונה כי בכוונתה להנפיק אגרות חוב בסכום של עד 350 מיליון שקל, אלא שאז פרצה מלחמת "חרבות ברזל" שהובילה לרצח של יותר מ-1,400 ישראלים נרצחו ו-212 חטופים ובהתאם לכך - הוחלט בחברה לשנות את המדיניות.

מטבע הדברים, הפניקס חשופה מתוקף פעילותה לירידות בשווקים הפיננסיים, להאטה בפעילות וכן לסיכונים אחרים הנובעים מהמלחמה, כמו התפתחויות בדוחותיה הכספיים הרבעוניים.

"בתקופה שממועד פרוץ המלחמה ועד למועד הדיווח, למלחמה השפעה  על פעילותה ותוצאותיה של הקבוצה אשר באה לידי ביטוי בעיקר בירידות בשוק ההון. מבדיקות ראשוניות שביצעה החברה סך ההשפעה, ממועד פרוץ המלחמה ועד למועד דיווח זה, הנה הפסד בסך של כ-70 מיליוני שקל לאחר מס". לדברי החברה, בשל העובדה שקיים חוסר וודאות משמעותי בקשר להתפתחות המלחמה, להיקפה ולמשך זמנה, "לא ניתן בשלב להעריך את היקף ההשפעה המלא של המלחמה על החברה ועל תוצאותיה בטווח המיידי והבינוני, אשר עשוי להתאפיין בהסתמך על אירועי העבר גם בהתאוששות משמעותית של השווקים".

בשל כך, החברה בחרה לפרסם כיצד המלחמה משפיעה עליה:

1. המשכיות עסקית: החברה נערכה במהירות וממשיכה לספק את שירותיה באופן מלא ויעיל לכל הלקוחות ולכל מגזרי הפעילות ואף הפעילה תוכנית להמשכיות עסקית לעבודה מרחוק תוך תמיכה בצרכי העובדים. 

2. תוצאות הפעילות החיתומית בביטוח: להלן יפורטו ההשפעות המרכזיות בתחומים השונים נכון למועד דיווח זה. יצוין, כי ככלל ומהערכה ראשונית נראה כי היקף החשיפה לסיכוני הביטוח אינו צפוי להיות מהותי כמפורט להלן:

   א. תחום ביטוח חיים וחסכון ארוך טווח - עיקר החשיפה נובעת מביטוחי ריסק, אבדן כושר עבודה ונכויות ככל ויתגבשו תביעות בתחומים אלו. יש לציין, כי להפניקס ביטוח חוזה ביטוח משנה לא יחסי, המגן מפני אבדן חיים ונכויות מאירוע קטסטרופה, המקטין את החשיפה לסיכון זה, בהתאם לתנאי הפוליסה ולפיכך החברה מעריכה שהיקף החשיפה שלה בתחום זה אינו מהותי. הפעילות בתחום עשויה להיות מושפעת לרעה כתוצאה מגידול באבטלה. כמו כן, עד למועד הדיווח, לא חל שינוי מהותי בהיקף המשיכות והפדיונות, אך המלחמה עלולה להביא לעליה בהיקף המשיכות והפדיונות במוצרי חסכון ופיננסיים (בעיקר בקרנות השתלמות ומוצרי חסכון פרט).   

   ב. תחום ביטוח בריאות (כולל סיעוד) - להערכת הפניקס ביטוח, היקפי החשיפה כתוצאה מהמלחמה בתחום פעילות ביטוח בריאות וסיעוד, אינם צפויים להיות מהותיים. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

   ג. תחום ביטוח כללי - ככלל, נזקי רכוש הנובעים מאירוע מלחמה אינם מכוסים במסגרת פוליסת רכוש ולפיכך היקף החשיפה כתוצאה מהמלחמה אינו צפוי להיות מהותי. בנוסף, יתכן כי למלחמה יהיו השפעות חיוביות בתחום זה. כך למשל, מהערכה ראשונית צפויה להיות השפעה חיובית כתוצאה מירידה בשכיחות התביעות בענפי רכב רכוש וחובה.  

3. השפעה על הנכסים המנוהלים של הפניקס ביטוח והפניקס פנסיה וגמל והתחייבויות הביטוחיות – הפעילות הפיננסית  

 א. נכסים פיננסים מנוהלים -

פעילותה של הקבוצה חושפת אותה לירידות בשווקים הפיננסיים ולשינויים בעקומי הריביות, הן באמצעות ניהול השקעות הנוסטרו של הקבוצה והן באמצעות דמי הניהול הנגבים בניהול נכסי העמיתים של פוליסות משתתפות ברווחים, עמיתי קרנות הפנסיה וקופות הגמל. להכנסות מההשקעות העומדות כנגד עתודות הביטוח וההון העצמי השפעה מהותית על תוצאות הפעילות.  בעקבות המלחמה חלה ירידה בשווקים הפיננסיים בארץ, ממועד פרוץ המלחמה ועד למועד דיווח זה, נרשמה ירידה בשווי נכסי הנוסטרו של הקבוצה בסך של כ- 120 מיליון שקל לאחר מס.  בנוסף, מיום פרוץ המלחמה ועד למועד הדיווח חלה ירידה בשווי הנכסים המנוהלים על ידי הקבוצה במסגרת פוליסות תלויות תשואה, קופות גמל וקרנות פנסיה בשיעור של כ-0.7%. השפעת הירידה כאמור בתיק נכסי העמיתים משמעותה, אי גביית דמי ניהול משתנים בחלק מהפעילויות עד אשר הירידה, כאמור תכוסה מרווחים בתיק הנכסים. סך הגידול באי גביית  דמי ניהול משתנים ממועד פרוץ המלחמה ועד למועד דיווח זה  הינו כ-60  מיליון שקל, לפני השפעת מס. 

  ב. שינויים בריבית חסרת סיכון - להערכת הפניקס ביטוח רגישותה הכוללת העדכנית (נכסים והתחייבויות) לשינוי בשיעור של 1% בעקום ריבית חסרת הסיכון, הן כלפי מעלה והן כלפי מטה הינה הפסד בהיקף של 100-200 מיליון שקל לאחר מס.  ההפסדים בנכסי הנוסטרו המצוינים לעיל כוללים גם השפעה של העלייה בריבית חסרת הסיכון שנרשמה מיום פרוץ המלחמה ועד למועד הדיווח. עליה זו בריבית הביאה, להערכת החברה, להקטנת ההתחייבויות הביטוחיות בסך כ-50 מיליון שקל לאחר מס. להשלמת התמונה, יצוין כי בתרחיש של עלייה משמעותית בריבית, ההשפעה החיובית על ההתחייבויות הביטוחיות פוחתת עם מיצוי שחרור יתרת ה- LAT.  מאידך תרחיש כזה עשוי לתמוך בבחינה מחודשת של ערך ה- K עבור פוליסות תלויות תשואה העומד על 0.85%. עליה בערך ה-K פועלת גם היא להקטנת ההתחייבויות הביטוחיות. 

4. נזילות, מצב פיננסי ומקורות מימון

לאחר בחינה שערכה החברה נמצא, כי לא קיימת השפעה מהותית של המלחמה על נזילות החברה, איתנותה הפיננסית ומקורות המימון העומדים לרשותה. החברה עומדת במגבלות הסיכון של דירקטוריון החברה ובמגבלות החוזיות ואמות המידה הפיננסיות שנקבעו בשטרי הנאמנות. לפרטים בדבר אמות המידה הפיננסיות של אגרות החוב ונסיבות משהות של כתבי ההתחייבות ראה באור 26 לדוחות הכספיים השנתיים. להערכת החברה, רמות הנזילות של חברות הקבוצה מספקות ומטרת הגיוס האמור היא הרחבת הגמישות הפיננסית לרבות היערכות להזדמנויות עסקיות שונות כתוצאה מהמצב. 

5. יחס כושר פרעון - בהתאם לדוח יחס כושר פירעון כלכלי האחרון שפרסמה הפניקס ביטוח, נכון ליום 31 בדצמבר 2022, יחס כושר הפרעון ללא הוראות המעבר הנו בשיעור של 149% (יחס כושר פרעון כלכלי ליום 31 בדצמבר 2022 כולל הוראות מעבר הינו 211%). להערכת החברה, על בסיס תרחישים שבחנה, יחס כושר הפירעון, ללא הוראות המעבר,  צפוי לעלות על שיעור של 130% ובהסתברות גבוהה לא ירד אל מתחת ליעד ההון, כפי שנקבע על ידי הדירקטוריון (115%). 

6. פעילויות נוספות

אשראי - פעילות מתן האשראי מרוכזת באמצעות חברת הבת גמא ניהול וסליקה בע"מ. עיקר החשיפה בפעילות מתן אשראי הנה הגדלת הפסדי האשראי. בשלב זה לא ניתן להעריך את היקף הפסדי האשראי הצפויים אך אינם צפויים להיות מהותיים ברמת החברה. 

שירותים פיננסיים (כולל הפניקס בית ההשקעות) - ההשפעה העיקרית על פעילות השירותים הפיננסיים הינה ירידה בהיקף הנכסים המנוהלים. מידת ההשפעה תלויה במשך הזמן שבו תמשך המלחמה והתקופה שבה תימשך התנודתיות המוגברת בשווקי המניות והאג"ח הקונצרני. נכון למועד פרוץ המלחמה ועד למועד דיווח זה, ירדו נכסי קרנות הנאמנות המנוהלות ונכסי התיקים המנוהלים (לרבות קרנות סל) בסך של כ- 1.5 מיליארד שקל. הירידה בהיקף הנכסים המנוהלים נובעת בעיקר מירידת בשווקים הפיננסיים ומובילה באופן ישיר לירידה בהכנסות בתחום פעילות זה. השפעה זו לא צפויה להיות מהותית ברמת החברה.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    שלי 23/10/2023 09:49
    הגב לתגובה זו
    לפני שנה כתבתי 1640.. כתבתי בגלל הרפורמה . יהי זכרם ברוך של הנרצחים רפואה שלמה לפצועים והחזרת השבויים
  • 4.
    יהושוע 22/10/2023 15:51
    הגב לתגובה זו
    הם אומרים לציבור לא למכור ,כי הכל יעלה חזרה. אם הם צודקים ,זו ירידה זמנית . העיקר לבכות ולקטר
  • 3.
    חזאי כלכלי 22/10/2023 15:39
    הגב לתגובה זו
    רציתם שותפים ערבים חבורת חמדניים
  • 2.
    במלחמה 22/10/2023 12:00
    הגב לתגובה זו
    לא נרצחים,למרות שנכון שהשימוש ברצח יותר מזויע
  • 1.
    בולבול הקבלבול 22/10/2023 11:59
    הגב לתגובה זו
    כמה מפטרים ? העיקר שהמנייה תזנק ...
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?