סיכום חצי שנתי בקרנות הנאמנות: המסורתיות איבדו עוד 18 מיליארד שקל
התעשייה כולה גייסה 17 מיליארד שקל וסך הנכסים חצה את ה-400 מיליארד שקל; הסיבה היא גיוסים גבוהים בקרנות הכספיות של 29 מיליארד שקל (שהתווספו ל-33 מיליארד שגויסו בשנה שעברה) - וזו מהווה 35% מנכסי התעשיה האקטיבית כולה, התעשייה הפסיבית גייסה 6 מיליארד שקלים - אבל הבעיה של המוסדיים היא המסורתיות, שם הכסף שלהם וזה אומר פחות הכנסות
קרנות הנאמנות המנוהלות האקטיביות היו רוצות לשכוח את השנה האחרונה. התעשייה איבדה יותר מרבע מכל הכספים שלה בתוך שנה - מתחילת השנה הפידיונות עדיין גבוהים - יציאה של עוד 18 מיליארד שקל, אחרי שבשנה שעברה הן פדו עוד 26.8 מיליארד שקל. (אם כי בחודשים האחרונים המגמה בירידה - הציבור פודה פחות).
כשמסתכלים מלמעלה הכל נראה ורוד - תעשיית קרנות הנאמנות גייסה 17 מיליארד שקל מתחילת השנה אבל זה לא מספר את כל הסיפור: התעשייה המסורתית, איפה שהמוסדיים עושים את הכסף, בפידיונות גדולים. כלומר, מנהלי הכספים מקבלים פחות דמי ניהול, בעקבות יציאת הכספים. השווקים אמנם עולים מתחילת השנה ולכן יציאת הכספים איטית יותר אבל לציבור לוקח זמן לחזור לשוק, ובינתיים הוא מפספס את העליות (או שאולי הוא חושש מחזרה לירידות בהמשך השנה).
התעשייה כולה בפלוס בעיקר בזכות הקרנות הכספיות - שגייסו עשרות מיליארדים בשנה האחרונה (29 מיליארד מתחילת השנה ועוד 33 מיליארד בשנה שעברה), מאז החלה עליית הריבית. קרן כספית אמורה לתת בשנה פחות או יותר את ריבית בנק ישראל, כלומר - הריבית כעת היא 4.75% וזו בערך התשואה שהיא אמורה לתת השנה. מתחילת השנה הקרנות הללו עלו ביותר מ-2%, שזה יותר מכל התשואה שהבנקים נותנים לכם בריבית על העו"ש. נכון, גם התשואה בקרנות הכספיות לא נותנות תשואה ריאלית (בניכוי האינפלציה) אבל לפחות זה הרבה יותר טוב מאשר בבנקים. התשואה הזו גם לא מוגבלת לתקרת הפקדות. כלומר - בבנקים נותנים לכם אמנם 2% (וגם זה רק אחרי הביקורת הציבורית) ועד לסכום של 500 שקלים בשנה. בדיחה, זה על יתרה של 25 אלף שקל. אבל אם יש לכם עשרות אלפי ומאות אלפי שקלים שאתם לא רוצים שהערך שלהם יישחק? הריבית על העו"ש בבנקים פשוט לא נותנת מענה ראוי.
מתחרה נוספת על הכספים היא התעשייה הפסיבית (קרנות מחקות וקרנות סל), שגייסה מתחילת השנה 6 מיליארד שקל, בנוסף ל-4.5 מיליארד שקל בשנה שעברה. בהחלט סכומים יפים, אבל צריך לזכור שהציבור מחזיק ב'הר הכסף' 1.5 טריליון שקלים, מתוכם חצי מיליארד במזומן. כלומר יש עוד הרבה כסף שמעלה אבק בעו"ש וחבל. הציבור מפסיד תשואה שהייתה יכולה להוסיף לו מיליארדי שקלים לחסכונות.
- מליסרון בתחזית חיובית ל-2025: ה-FFO יגדל ל-1.27 מיליון שקל
- IBI קוואליטי נכנסת לתחום המשכנתאות הארוכות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, על שון אשכנזי, מנהל קשרי יועצים בבית השקעות מיטב, תעשיית קרנות הנאמנות מנהלת כעת 404 מיליארד שקל, גידול של 10% לעומת היקף הנכסים בתחילת השנה. הסיבה היא העליות בשווקים לצד הגיוסים בקרנות הכספיות.
ומה קרה בחודש יוני? פידיונות של 1.6 מיליארד שקל בקרנות המסורתיות - אבל זה פחות מחודשים קודמים
בחודש יוני קרנות הנאמנות גייסו 5.1 מיליארד שקל, כאשר הקרנות המסורתיות פדו עוד 1.6 מיליארד שקל. מנגד - התעשייה הפסיבית גייסה 2.9 מיליארד שקל והקרנות הכספיות גייסו 3.9 מיליארד שקל.
סך נכסי התעשייה גדל ל-404.2 מיליארד שקל, לעומת 3.93.3 מיליארד שקל בחודש הקודם. הסיבה היא גיוסים של 5.1 מיליארד שקל ותשואה של 1.5% שתרמה לגידול של 5.9 מיליארד שקל בהיקף הנכסים.
להיכן זזו הכספים במחצית הראשונה של השנה?
על פי אשכנזי, הקטגוריה המגייסת בתעשייה, קטגוריית אג"ח בחו"ל, סיימה את החצי הראשון של השנה עם גיוס של כ-1.1 מיליארד שקל, המהווה כ-25% מסך נכסיה בתחילת השנה. קטגוריות אגד קרנות, מניות בחו"ל וקטגוריית ממונפות ואסטרטגיות גייסו סכומים קטנים של כ-150 מיליון שקל, כ-170 מיליון שקל וכ-70 מיליון שקל בהתאמה.- המניה שתזנק ב-4%, ומה יקרה לאלביט?
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית...
קטגוריית אג"ח בארץ כללי, הקטגוריה הגדולה ביותר בנכסיה, בהפרש ניכר משאר קטגוריות ההשקעה, פדתה גם את הסכום הגדול ביותר של כ-10.7 מיליארד שקל, המהווה כ-12.8% מסך נכסיה בתחילת השנה. קטגוריית אג"ח מדינה פדתה סכום של כ-3.6 מיליארד שקל, המהווה 17%% מסך נכסיה בתחילת השנה. זו הקטגוריה שנפגעה באופן הקשה ביותר בשיעור יציאת הכספים ממנה. קטגוריית מניות בארץ פדתה סכום של כ-2.6 מיליארד שקל, המהווה כ-15.3% מסך נכסיה בתחילת השנה. קטגוריית חברות והמרה פדתה סכום של כ-2.2 מיליארד שקל, המהווה 9% מסך נכסיה בתחילת השנה. קטגוריית גמישות סיימה את החצי הראשון של השנה עם פדיון של כ-340 מיליון שקל, שיעור של כ- 8.6% מנכסיה בראשית השנה.
ומה לגבי התעשייה הפסיבית?
תעשיית קרנות הסל גייסה 4.3 מיליארד שקל והקרנות המחקות גייסו 1.6 מיליארד שקל. הקטגוריה המגייסת ביותר בתעשייה הפסיבית, קטגוריית מניות בחו"ל, סיכמה חצי שנה עם גיוס של כ-6 מיליארד שקל. קטגוריית אג"ח בחו"ל, המגייסת השנייה בגודלה בתקופה זו, גייסה סכום של כ-1.2 מיליארד שקל. קטגוריית מניות בארץ חתמה חצי שנה עם גיוס זעיר של כ-50 מיליון שקל שנבע מגיוס של כ-900 מיליון שקל בקרנות הסל ומפדיון של כ-850 מיליון שקל בקרנות המחקות שקיזז כמעט את כל הגיוס. בצד הפודות המשמעותיות – קטגוריות אג"ח מדינה וקטגוריית חברות והמרה עם פדיונות של כ-810 מיליון שקל וכ-340 מיליון שקל בהתאמה.
למדור קרנות נאמנות של ביזפורטל
בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
הבורסה ביצעה עדכון רחב בהרכב מדדיה, הכולל כניסת שש חברות חדשות לת"א 90, ארבע לת"א 125 והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן 35
במדד ת"א 35, המוביל את השוק המקומי, מצטרפות שתי מניות חדשות: מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן. מגדל חוזרת למדד לאחר היעדרות של כמעט עשור, עם שווי שוק שהציב אותה שוב בצמרת החברות הציבוריות. נקסט ויז'ן, שפועלת בתחום המצלמות המיוצבות לתעשיות הביטחוניות, מציינת את עליית קרנו של תחום הביטחון והטכנולוגיה גם בקרב החברות הגדולות. מן העבר השני, שתי החברות הקטנות במדד: אנרג'יאן וחברה לישראל, יורדות לת"א 90, לאחר תקופה שבה מניות האנרגיה והכימיקלים לא הצליחו לשמור על מעמדן בגודל שוק.
חברת דמרי, שניצלה ברגע האחרון מהדחה מת"א 35, נותרת במדד בזכות עליות חדות במנייתה במהלך "הימים הקובעים". החברה נהנתה ממומנטום חיובי בענף הנדל"ן, שבא בעקבות השיפור בתנאי השוק והסכמי השקעה חדשים. גיוסי הון ומימוש אופציות חיזקו את שווייה, ואפשרו לה להישאר ברשימת החברות הגדולות.
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במדד ת״א־125, שמאגד את כלל המניות במדדי ת״א־35 ות״א־90, נרשמות כניסות ויציאות משמעותיות המשפיעות על מבנה השוק כולו. ארבע חברות חדשות מצטרפות למדד: גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. גילת מייצגת את התחזקות תחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון המקומי, רימון מוסיפה נדבך מתחום התשתיות, ואמפא, שהצטרפה לבורסה רק לאחרונה, משקפת את התרחבות תחום המימון החוץ־בנקאי והנדל״ן.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהמניה שתזנק ב-4%, ומה יקרה לאלביט?
על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר
המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0.97% . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של פרופ' דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת.
הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.
אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל פרופ' דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה.
דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי.
- הדולר יורד מול השקל; איזה מטבעות התחזקו הכי הרבה מולו מתחילת השנה?
- חברה לישראל עלתה 5%, חלל נפלה 10.5%; סגירה חיובית בת"א
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפור הצלחה ישראלי מרשים ולא יחיד, אבל מה העתיד של נובה? חברות ישראליות גדולות בתעשייה הזו ובתעשייה של מערכות בדיקה לבסוף נמכרות. האם זה מה שיקרה כאן? והאם שווי של 10 מיליארד לא מוגזם? היא במכפיל רווח עתידי של 35. נראה שמה שיכול להעלות את המניה בעתיד זו מכירה-אקזיט. החדשות הטובות של העסק מגולמות באופן כנראה מלא במכפיל. המניה עברה כבר מזמן את מחירי היעד שניתנו לה. כל פעם מחדש האנליסטים מספקים מחיר יעד ותוך כמה חודשים המניה חוצה אותו.
