שיא של חלוקת דיבידנדים ב-2022: 28.6 מיליארד שקל

תשואת הדיבידנד הסתכמה ב-2.8%, הגבוהה מאז 2017; הסקטורים עם תשואת הדיבידנד הגדולה ביותר - השקעות ואחזקות (6.1%), התעשייה (5.6%) והשירותים הפיננסיים (5.1%)

דור עצמון |

בשנת 2022 נרשם שיא של כל הזמנים בחלוקת דיבידנדים ע"י החברות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כאשר 233 חברות שילמו לבעלי מניותיהם דיבידנדים בסך מצטבר של כ-28.6 מיליארד שקל. זאת לעומת 211 חברות אשר חילקו דיבידנדים בשנת 2021 בסך כולל של כ- 21.2 מיליארד שקל, כך עולה מנתונים שמפרסמת הבורסה.

לאחר שבשנת 2020 העדיפו רוב החברות הבורסאיות לשמור את המזומנים שבקופתן ולא לחלק דיבידנד לאור משבר הקורונה שפגע ברווחיותן וגרם לחוסר ודאות לגבי ההמשך, בשנת 2021 עלו רווחי החברות הבורסאיות ונרשם זינוק במספר החברות וכן בסכומי הדיבידנד שחולקו על אף שמשבר הקורונה טרם חלף. בשנת 2022 רשמו החברות הבורסאיות עלייה נוספת ברווחיהן ובהתאם חל גידול הן במספר החברות המחלקות והן בסך הדיבידנד.

כ-55% מהדיבידנדים (כ-15.8 מיליארד שקל) שולמו לבעלי מניות מהציבור, והיתרה שולמה לבעלי העניין. עליית שיעור החזקות הציבור במניות הנסחרות בבורסה בת"א בהדרגה במהלך השנים (61.5% בסוף 2022 לעומת 44.5% בסוף 2002) תרמה לכך שרוב הדיבידנדים שמשלמות החברות מחולקים לציבור, כך שהציבור הפך לנהנה משמעותי מהצמיחה ברווחי החברות.

תשואת הדיבידנד הממוצעת של החברות הבורסאיות הסתכמה בשנת 2022 בכ-2.8% לעומת כ-2.2% וכ-1.3% בשנים 2021 ו-2020, בהתאמה. תשואת הדיבידנד הושפעה בעיקר מהגידול בסך הדיבידנד שחולק בשנת 2022, וקוזזה במקצת מגידול של כ-5% בשווי השוק הממוצע בשנה זו לעומת 2021. כרבע מהחברות שמניותיהן נסחרו בבורסה במהלך חמש השנים האחרונות (103 חברות) חילקו דיבידנד מדי שנה בכל אחת מהשנים 2018-2022. למעלה משליש מחברות אלו חילקו לפחות בארבע מתוך חמש השנים האחרונות.

השנה בלטו שתי החברות שבבעלות עידן עופר, קנון הולדינגס ואיי.סי.אל, אשר חילקו דיבידנדים בסך של כ-6.4 מיליארד שקל יחד, וכן חמשת הבנקים הגדולים עם דיבידנדים גבוהים בסך מצטבר של כ-5.6 מיליארד שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

חלוקת דיבידנדים - לפי מדדי מניות עיקריים

מדד ת"א-35 - כ-60% מסך הדיבידנדים (כ-17.2 מיליארד שקל) שחילקו החברות הבורסאיות בשנת 2022 שולמו ע"י 25 חברות שמניותיהן כלולות במדד ת"א-35 בסוף שנת 2022. זאת לעומת כמחצית מסך הדיבידנד שחולק בשנת 2021 ע"י 23 חברות שמניותיהן היו כלולות במדד זה בסוף שנת 2021. סך הדיבידנד שחולק ע"י חברות מדד ת"א-35 ושיעורו מתוך סך כל הדיבידנדים הינם הגבוהים ביותר מאז שנת 2017.

תשואת הדיבידנד של חברות המדד בשנת 2022 הסתכמה ב-3.0%, לעומת כ-2.0% בשנת 2021. תשואות הדיבידנד הבולטות מבין חברות המדד שייכות לקנון הולדינגס (26.1%), איי.סי.אל. (9.1%) והבנק הבינלאומי (6.7%).

מדד ת"א-90 - כרבע מסך הדיבידנדים (כ-7.2 מיליארד שקל) שחולקו בשנת 2022 שולמו ע"י 66 חברות הכלולות במדד ת"א-90 בסוף שנת 2022, לעומת קרוב לשליש מסך הדיבידנדים (כ-6.6 מיליארד שקל) שחולקו ע"י 58 חברות המדד בשנת 2021. תשואת הדיבידנד של מניות מדד ת"א-90 הסתכמה ב-2.5%, גבוה במעט לעומת שנת 2021.

תשואות הדיבידנד הגבוהות ביותר מבין חברות המדד ב-2022 שייכות ליבואניות הרכב דלק רכב (20.8%) וקרסו מוטורס (12.9%), לאלטשולר שחם פיננסים (13.6%) שנרשמה למסחר באפריל 2022 ולבתי זיקוק (9.3%).

המחלקות הגדולות

איי.סי.אל. רשמה תוצאות שיא בשנה האחרונה ועלייה חדה ברווחים, וחילקה דיבידנד מדי רבעון בהתאם למדיניות חלוקת דיבידנד שאימצה בשיעור של עד 50% מהרווח השנתי הנקי. החברה חילקה דיבידנדים בסך של כ-3.9 מיליארד שקל והשיגה תשואת דיבידנד גבוהה של 9.1%.

במקום השני ברשימת מחלקות הדיבידנדים ניצבת קנון הולדינגס, אשר שילמה דיבידנדים בסך של כ-2.5 מיליארד שקל בשנת 2022. דיבידנד חריג זה הניב לחברה תשואת דיבידנד גבוהה מאוד של כ-26%. הדיבידנדים מומנו בעיקר ממכירת כ-5% ממניות צים תמורת קרוב לחצי מיליארד דולר במרץ 2022, ומדיבידנדים שמקבלת קנון מצים, שחילקה בשנת 2022 דיבידנדים בסך כולל של כ-3.3 מיליארד דולר.

במקומות הבאים נמצאים ארבעה בנקים: לאומי אשר חילק דיבידנדים בכ-1.7 מיליארד שקל (תשואת דיבידנד 3.3%); והבינלאומי, מזרחי טפחות והפועלים שחילקו קרוב ל-1 מיליארד שקל, ורשמו תשואות דיבידנד של 6.7%, 2.9% ו-2.1%, בהתאמה. דיסקונט ניצב במקום העשירי ברשימה עם דיבידנד בסך כ-617 מיליון שקל.

דלק רכב המשיכה לחלק דיבידנדים רבעוניים גבוהים מתוך רווחיה, בדומה לשנת 2021, וחילקה כ-927 מיליון שקל לבעלי מניותיה אשר הניבו לה תשואת דיבידנד של כ-20.8%.

דיבידנדים גבוהים נוספים חולקו ע"י חברות הנדל"ן קבוצת עזריאלי (650 מיליון שקל), אמות (645 מיליון שקל) וגב ים (570 מיליון שקל), וכן ע"י הפניקס (581 מיליון שקל).

בזק שבה לחלק דיבידנדים בשנת 2022 לראשונה מאז 2018, לאחר שאימצה מדיניות חלוקת דיבידנד חדשה במרץ 2022 לפיה תחלק מדי כחצי שנה דיבידנד בשיעור של 50% מהרווח החצי שנתי. החברה חילקה 534 מיליון שקל ורשמה תשואת דיבידנד של 3.4%.

חלוקת דיבידנדים – לפי ענפים

תשואת הדיבידנד הענפית הגבוהה ביותר בשנת 2022 שייכת לענף השקעות ואחזקות (6.1%), בזכות הדיבידנדים הגבוהים שחילקה קנון הולדינגס.

תשואת הדיבידנד השנייה בגובהה שייכת לענף התעשייה (5.6%), בזכות הדיבידנדים ששילמה איי.סי.אל.

תשואת דיבידנד גבוהה נרשמה גם בענף השירותים הפיננסיים (5.1%)  לאחר שכשני שליש מהחברות חילקו דיבידנד מצטבר בסך של כ-1.1 מיליארד שקל.

בענף הבנקים חולקו בשנת 2022 דיבידנדים בסך של כ-5.6 מיליארד שקל, בדומה לסכום ששולם בשנת 2021. על אף הדיבידנדים הגבוהים ששולמו ע"י הבנקים גם השנה, רשם הענף ירידה בתשואת הדיבידנד ל-3.4% לעומת 4.4% בשנת 2021, זאת בשל העלייה בשווי השוק הממוצע של הבנקים בשנת 2022 לעומת השווי הממוצע שנת 2021.

למרות אימוץ מדיניות חלוקת דיבידנד בשיעורים של 50%-30% מהרווח הנקי ע"י הבנקים, הסתפקו הבנקים בחלוקה בשיעור נמוך יותר. סך הרווח המצטבר של חמשת הבנקים הגדולים בשלושת הרבעונים הראשונים של 2022 והרבעון הרביעי של 2021 הסתכם בכ-21.2 מיליארד שקל, בעוד סך הדיבידנד ששולם בשנת 2022 בגין רווחי 4 רבעונים אלו הסתכם בכ-5.6 מיליארד שקל, המהווים כ-26% מסך רווחי הבנקים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גיא בינשטוק עמיר שיווק
צילום: יחצ
ראיון

״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״

״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת

מנדי הניג |

עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 0.93%   נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.

ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה

לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים . 

המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה - כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות. "הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.


אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה

"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".

מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?

"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".

אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳

עודד טהורי
צילום: אפשרת קופר
ראיון

ג'ין טכנולוגיות: "זה ה'מאני-טיים' של ה-AI" - הנפקה בנאסד"ק? "על השולחן"

אחרי ההסכם עם חברת החשמל ב-2.3 מיליון שקל, מנכ"ל ג'ין טכנולוגיות עודד טהורי מדבר על צבר ההזמנות שהכפיל את עצמו, המגעים עם משרדי ממשלה נוספים, הפיילוט עם קבוצת אדאני בהודו והאפשרות להנפקה מעבר לים, האם יצטרכו לגייס הון בשביל הצמיחה? "יש לנו 40 מיליון שקל בקופה - זה מספיק לנו לפחות לשנתיים"

מנדי הניג |

ג'ין טכנולוגיות (Jeen.ai), חברת הבינה המלאכותית שהוקמה מתוך חטיבת הדאטה של וואן טכנולוגיות והונפקה בבורסה במאי האחרון, מדווחת הבוקר על עסקה משמעותית עם חברת החשמל. במסגרת ההסכם, ג'ין תספק לחברת החשמל פתרונות AI בהיקף של כ-2.3 מיליון שקל לתקופה של שנתיים, עם אופציה להארכה בשנתיים נוספות. 

על פניו, הסכום לא גדול במיוחד - כ-1.1 מיליון שקל לשנה אבל העובדה שמדובר בחברת החשמל, אחד הגופים הציבוריים המרכזיים במשק, זה מה שנותן לעסקה משמעות הרבה יותר גדולה. מעבר להכנסות הישירות, ההתקשרות יכולה להיות  שער לכניסה לעוד ארגונים ממשלתיים ולתקציבים נרחבים בהרבה בהמשך.

 בשיחה עם מנכ"ל החברה, עודד טהורי, ניסינו להבין איך העסקה משתלבת באסטרטגיה של ג'ין טכנולוגיות 10.69%   הצעירה, הזכרנו לו את החזון שנתן לנו בתחילת הדרך כשאמר - "החזון שלנו הוא להיות חברה גלובלית גדולה ומשמעותית ב-GenAI" וניסנו להבין מה המצב של צבר ההזמנות, והאם יש לחברה מספיק משאבים להמשך הצמיחה - "יש לנו 40 מיליון שקל בקופה וזה יספיק לנו לפחות לשנתיים", הוא מרגיע. לגבי ההסכם החדש מוסיף טהורי: "אמנם זה POC, אבל התקציב יכול להיות ממומש גם בתוך שנה, כך שיש פוטנציאל להרחבה". לצד הפעילות מול חברת החשמל, לג'ין כבר יש דריסת רגל אצל לקוחות אסטרטגיים כמו מכבי שירותי בריאות והתעשייה האווירית, אבל העיניים מסתכלות גם החוצה - לשווקים הבינלאומיים, שם התחילה החברה פיילוט וחתמה בתחילת השנה על הסכם הפצה עם קבוצת אדאני ההודית, והפוטנציאל, לדבריו, גדול מאוד.

היום אתם מדווחים על חוזה עם חברת החשמל, מבחינת ההיקף זה נראה חוזה לא מאוד גדול שנתיים, 2.3 מיליון שקל יש כאן בסיס יותר רחב מזה?

"נכון, מדובר בשלב א' של ההתקשרות. זו התחלת הדרך ולא סוף התהליך. זה שלב ראשון בהטמעת המערכת, לא פריסה מלאה לכלל החברה. המשמעות היא שההיקף יכול לגדול מאוד בהמשך".

אז בעצם מה זה כולל? זה סוג של POC או כבר הטמעה מלאה?