בניין הבורסה
צילום: שלומי יוסף

שיא של חלוקת דיבידנדים ב-2022: 28.6 מיליארד שקל

תשואת הדיבידנד הסתכמה ב-2.8%, הגבוהה מאז 2017; הסקטורים עם תשואת הדיבידנד הגדולה ביותר - השקעות ואחזקות (6.1%), התעשייה (5.6%) והשירותים הפיננסיים (5.1%)

דור עצמון |

בשנת 2022 נרשם שיא של כל הזמנים בחלוקת דיבידנדים ע"י החברות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כאשר 233 חברות שילמו לבעלי מניותיהם דיבידנדים בסך מצטבר של כ-28.6 מיליארד שקל. זאת לעומת 211 חברות אשר חילקו דיבידנדים בשנת 2021 בסך כולל של כ- 21.2 מיליארד שקל, כך עולה מנתונים שמפרסמת הבורסה.

לאחר שבשנת 2020 העדיפו רוב החברות הבורסאיות לשמור את המזומנים שבקופתן ולא לחלק דיבידנד לאור משבר הקורונה שפגע ברווחיותן וגרם לחוסר ודאות לגבי ההמשך, בשנת 2021 עלו רווחי החברות הבורסאיות ונרשם זינוק במספר החברות וכן בסכומי הדיבידנד שחולקו על אף שמשבר הקורונה טרם חלף. בשנת 2022 רשמו החברות הבורסאיות עלייה נוספת ברווחיהן ובהתאם חל גידול הן במספר החברות המחלקות והן בסך הדיבידנד.

כ-55% מהדיבידנדים (כ-15.8 מיליארד שקל) שולמו לבעלי מניות מהציבור, והיתרה שולמה לבעלי העניין. עליית שיעור החזקות הציבור במניות הנסחרות בבורסה בת"א בהדרגה במהלך השנים (61.5% בסוף 2022 לעומת 44.5% בסוף 2002) תרמה לכך שרוב הדיבידנדים שמשלמות החברות מחולקים לציבור, כך שהציבור הפך לנהנה משמעותי מהצמיחה ברווחי החברות.

תשואת הדיבידנד הממוצעת של החברות הבורסאיות הסתכמה בשנת 2022 בכ-2.8% לעומת כ-2.2% וכ-1.3% בשנים 2021 ו-2020, בהתאמה. תשואת הדיבידנד הושפעה בעיקר מהגידול בסך הדיבידנד שחולק בשנת 2022, וקוזזה במקצת מגידול של כ-5% בשווי השוק הממוצע בשנה זו לעומת 2021. כרבע מהחברות שמניותיהן נסחרו בבורסה במהלך חמש השנים האחרונות (103 חברות) חילקו דיבידנד מדי שנה בכל אחת מהשנים 2018-2022. למעלה משליש מחברות אלו חילקו לפחות בארבע מתוך חמש השנים האחרונות.

השנה בלטו שתי החברות שבבעלות עידן עופר, קנון הולדינגס ואיי.סי.אל, אשר חילקו דיבידנדים בסך של כ-6.4 מיליארד שקל יחד, וכן חמשת הבנקים הגדולים עם דיבידנדים גבוהים בסך מצטבר של כ-5.6 מיליארד שקל.

חלוקת דיבידנדים - לפי מדדי מניות עיקריים

מדד ת"א-35 - כ-60% מסך הדיבידנדים (כ-17.2 מיליארד שקל) שחילקו החברות הבורסאיות בשנת 2022 שולמו ע"י 25 חברות שמניותיהן כלולות במדד ת"א-35 בסוף שנת 2022. זאת לעומת כמחצית מסך הדיבידנד שחולק בשנת 2021 ע"י 23 חברות שמניותיהן היו כלולות במדד זה בסוף שנת 2021. סך הדיבידנד שחולק ע"י חברות מדד ת"א-35 ושיעורו מתוך סך כל הדיבידנדים הינם הגבוהים ביותר מאז שנת 2017.

תשואת הדיבידנד של חברות המדד בשנת 2022 הסתכמה ב-3.0%, לעומת כ-2.0% בשנת 2021. תשואות הדיבידנד הבולטות מבין חברות המדד שייכות לקנון הולדינגס (26.1%), איי.סי.אל. (9.1%) והבנק הבינלאומי (6.7%).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מדד ת"א-90 - כרבע מסך הדיבידנדים (כ-7.2 מיליארד שקל) שחולקו בשנת 2022 שולמו ע"י 66 חברות הכלולות במדד ת"א-90 בסוף שנת 2022, לעומת קרוב לשליש מסך הדיבידנדים (כ-6.6 מיליארד שקל) שחולקו ע"י 58 חברות המדד בשנת 2021. תשואת הדיבידנד של מניות מדד ת"א-90 הסתכמה ב-2.5%, גבוה במעט לעומת שנת 2021.

תשואות הדיבידנד הגבוהות ביותר מבין חברות המדד ב-2022 שייכות ליבואניות הרכב דלק רכב (20.8%) וקרסו מוטורס (12.9%), לאלטשולר שחם פיננסים (13.6%) שנרשמה למסחר באפריל 2022 ולבתי זיקוק (9.3%).

המחלקות הגדולות

איי.סי.אל. רשמה תוצאות שיא בשנה האחרונה ועלייה חדה ברווחים, וחילקה דיבידנד מדי רבעון בהתאם למדיניות חלוקת דיבידנד שאימצה בשיעור של עד 50% מהרווח השנתי הנקי. החברה חילקה דיבידנדים בסך של כ-3.9 מיליארד שקל והשיגה תשואת דיבידנד גבוהה של 9.1%.

במקום השני ברשימת מחלקות הדיבידנדים ניצבת קנון הולדינגס, אשר שילמה דיבידנדים בסך של כ-2.5 מיליארד שקל בשנת 2022. דיבידנד חריג זה הניב לחברה תשואת דיבידנד גבוהה מאוד של כ-26%. הדיבידנדים מומנו בעיקר ממכירת כ-5% ממניות צים תמורת קרוב לחצי מיליארד דולר במרץ 2022, ומדיבידנדים שמקבלת קנון מצים, שחילקה בשנת 2022 דיבידנדים בסך כולל של כ-3.3 מיליארד דולר.

במקומות הבאים נמצאים ארבעה בנקים: לאומי אשר חילק דיבידנדים בכ-1.7 מיליארד שקל (תשואת דיבידנד 3.3%); והבינלאומי, מזרחי טפחות והפועלים שחילקו קרוב ל-1 מיליארד שקל, ורשמו תשואות דיבידנד של 6.7%, 2.9% ו-2.1%, בהתאמה. דיסקונט ניצב במקום העשירי ברשימה עם דיבידנד בסך כ-617 מיליון שקל.

דלק רכב המשיכה לחלק דיבידנדים רבעוניים גבוהים מתוך רווחיה, בדומה לשנת 2021, וחילקה כ-927 מיליון שקל לבעלי מניותיה אשר הניבו לה תשואת דיבידנד של כ-20.8%.

דיבידנדים גבוהים נוספים חולקו ע"י חברות הנדל"ן קבוצת עזריאלי (650 מיליון שקל), אמות (645 מיליון שקל) וגב ים (570 מיליון שקל), וכן ע"י הפניקס (581 מיליון שקל).

בזק שבה לחלק דיבידנדים בשנת 2022 לראשונה מאז 2018, לאחר שאימצה מדיניות חלוקת דיבידנד חדשה במרץ 2022 לפיה תחלק מדי כחצי שנה דיבידנד בשיעור של 50% מהרווח החצי שנתי. החברה חילקה 534 מיליון שקל ורשמה תשואת דיבידנד של 3.4%.

חלוקת דיבידנדים – לפי ענפים

תשואת הדיבידנד הענפית הגבוהה ביותר בשנת 2022 שייכת לענף השקעות ואחזקות (6.1%), בזכות הדיבידנדים הגבוהים שחילקה קנון הולדינגס.

תשואת הדיבידנד השנייה בגובהה שייכת לענף התעשייה (5.6%), בזכות הדיבידנדים ששילמה איי.סי.אל.

תשואת דיבידנד גבוהה נרשמה גם בענף השירותים הפיננסיים (5.1%)  לאחר שכשני שליש מהחברות חילקו דיבידנד מצטבר בסך של כ-1.1 מיליארד שקל.

בענף הבנקים חולקו בשנת 2022 דיבידנדים בסך של כ-5.6 מיליארד שקל, בדומה לסכום ששולם בשנת 2021. על אף הדיבידנדים הגבוהים ששולמו ע"י הבנקים גם השנה, רשם הענף ירידה בתשואת הדיבידנד ל-3.4% לעומת 4.4% בשנת 2021, זאת בשל העלייה בשווי השוק הממוצע של הבנקים בשנת 2022 לעומת השווי הממוצע שנת 2021.

למרות אימוץ מדיניות חלוקת דיבידנד בשיעורים של 50%-30% מהרווח הנקי ע"י הבנקים, הסתפקו הבנקים בחלוקה בשיעור נמוך יותר. סך הרווח המצטבר של חמשת הבנקים הגדולים בשלושת הרבעונים הראשונים של 2022 והרבעון הרביעי של 2021 הסתכם בכ-21.2 מיליארד שקל, בעוד סך הדיבידנד ששולם בשנת 2022 בגין רווחי 4 רבעונים אלו הסתכם בכ-5.6 מיליארד שקל, המהווים כ-26% מסך רווחי הבנקים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?