הבעיות של מלרן ממשיכות - לאן נעלמו עוד 3 מיליון שקל?
מה קורה בחברה חברת האשראי החוץ בנקאי מלרן מלרן -0.07% ? המניה מוחקת השנה 38% מערכה, אבל הבעיות אצלה זה לא רק מחיר המניה או תדמית שלילית בכל ענף האשראי החוץ בנקאי בעקבות קריסת יונט קרדיט וגיבוי אחזקות - מלרן ירדה יותר מרוב החברות האחרות - אלא יש בעיות גם בפעילות עצמה של החברה. הבעיה היא שהחברה מדווחת למשקיעים באיחור, ונדמה כאילו היא עושה זאת רק כשאין לה ברירה.
מלרן דיווחה אתמול בלילה על אישור בית המשפט המחוזי בחיפה לרכישת קרקע משועבדת באום אל פאחם מידי חברת הבנייה מחאמיד תאופיק ב-12 מיליון שקל. היא דיווחה על הבעיה בגביית החוב לפני שנה אבל מדובר על הלוואה של 15.4 מיליון שקל. החברה מתעלמת באלגנטיות מהשאלה הפשוטה - לאן נעלמו 3 מיליון שקל? כדי לסבר את האוזן, לא מדובר בסכום זניח לחברה, אלא 10% מהרווח השנתי של החברה בשנת 2021, כ-18% מהרווח של שנת 2020 ואחוז משמעותי של 27% מהרווחים הן של שנת 2019 והן של שנת 2018.
מעבר לכך, מלרן לא הפרישה 15 מיליון שקל ולמעשה לא הפרישה כלל סכום לחובות מסופקים. כלומר, בהינתן שהיא לא ידעה שהיא תצליח לגבות את החוב, או לפחות את חלקו, היא הייתה צריכה להפריש לחובות מסופקים והרווח השנתי של 2021 היה נמוך יותר. ובנוסף - מלרן לא צירפה חוות דעת של שמאי. האם ייתכן שהנכס בפועל שווה פחות, או שלבית המשפט כן הוצגה הערכת שמאי? מלרן לא מפרטת על כך דבר.
כזכור, לאחרונה נאלצה החברה לדווח על חקירה של רשות ניירות ערך נגד החברה, בעקבות ערבות שנתנה לבעל השליטה, מואנד ריאן, מבלי לדווח על כך למשקיעים. כמה ימים קודם לכן התפטר הדירקטור עומרי זהר - האם הוא ידע על כך והחליט לנטוש את הספינה?
- פירמות ראיית החשבון הגדולות בעולם - ומה המצב בישראל?
- הרשות להגנת הפרטיות קנסה את EY ו-PWC: אספו ת"ז בניגוד לחוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כיצד מנסה מלרן להרגיע את המשקיעים?
בעל השליטה, מואנד ריאן, מחזיק ב-50.66% ממניות החברה, לאחר שמאז חקירת רשות ניירות ערך הוא מגדיל מעט את האחזקות, בהיקף של 1.9 מיליון שקל עד כה ומנסה לשדר אמון בחברה שלו. החברה גם אישרה תוכנית בייבאק - רכישה עצמית של מניות - בהיקף של 50 מיליון שקל, שהם למעשה 19% ממניות החברה.
היום מלרן דיווחה שתאגיד בנקאי יעמיד לה מסגרת אשראי של עד 40 מיליון שקל, ובסך הכל יש לה אשראי של 323 מיליון שקל. כ-48% מתיק האשראי של מלרן הוא לטווח של עד 3 חודשים, וכ-86% מתיק האשראי הוא לטווח של עד שנה (נכון לרבעון השני של 2022).
אלו עוד בעיות מסתתרות בדוחות מלרן?
כבר פירטנו על הבעיות בדוחות הכספיים. כאשר על פי בדיקתו של אורי רונן, קיימות אינדיקציות כי בדוחות מלרן נפלה טעות חשבונאית מהותית בקשר עם רכישת פעילות אמריקאית בתחום הלוואות לרכישת רכבים משומשים. מלרן 'שכחה' להכיר בהוצאה של 7.4 מיליון שקל. האם החברה תתקן את הדוחות?
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
בדיקה נוספת העלתה סימן שאלה גדול - כיצד יתכן ששיעור ההפרשה להפסדי אשראי בגין הלוואות בפיגור שבין 31 ל-180 יום, שסיכון האשראי שלהן עלה משמעותית, נמוך משיעור ההפרשה על הלוואות שאינן בפיגור? קצת קשה איפה בדיוק נמצאת הבעיה שכן מלרן אינה מצייתת לדרישות ה-IFRS לתת גילוי ליתרת הברוטו וליתרת ההפרשה וראוי לציין כי גם בתשקיף לקראת ההנפקה ב-2019 מלרן לא נתנה את הגילוי הנדרש. לא נלאה אתכם בפרטים ורק נציין שמלרן צריכה להסביר לקוראי הדוחות הכספיים שלה כיצד הגיעה במגזר האמריקאי למצב המוזר שבו שיעור ההפרשה להפסדי אשראי בגין הלוואות בפיגור שבין 31 ל-180 יום, שסיכון האשראי שלהן עלה משמעותית מאז שנרכשו, נמוך משיעור ההפרשה על הלוואות שאינן בפיגור. כמו כן, היא צריכה לגלות את המדיניות החשבונאית בקשר עם מחיקת חובות ובקשר עם עיקול רכבים, ולגלות היכן היא מציגה רכבים שעוקלו (ואם זה במסגרת אשראי לקוחות, אז לחפש להם מסגרת אחרת).
מניית מלרן נסחרת כעת במחיר של 8.94 שקל למניה ושווי שוק של 265 מיליון שקל, אחרי שכאמור איבדה השנה 38% מערכה.
- 5.יריב 15/11/2022 10:10הגב לתגובה זוכיצד זה קורה שאדם כמו גרנות חותם על דוחות כאלה? ואיך הוא מסביר את הבלגן בחברה שתחת אחריותו? מכיוון שתמיד יש חשד לחוסר שקיפות במגזר הערבי, דווקא גרנות היה צריך להרגיע את המשקיעים. ראו מקרה גיבוי (שגם אני נפלתי בה!) שם השחיתות שהפילה את החברה הייתה בסניף הצפוני והלווים רובם ערבין שלא החזירו את ההלוואות.
- 4.יאיר3 08/11/2022 22:13הגב לתגובה זומתוך החוב של 15 מ"ש החברה תמחוק 12 מ"ש כנגד הקרקע (המשועבדת לחברה) שאר החוב ילך לכינוס יחד אם חובות נוספים שיש לאותו חייב (כנראה נראה הפרשה על ה3 מ"ש בדוחות אם עוד לא הופרש) החברה תמכור בעצמה את הקרקע נראה בעתיד אם ביותר או פחות מ12 מ"ש
- 3.מוחמד 08/11/2022 21:36הגב לתגובה זושקיפות לא תראו פה
- 2.שוטי 08/11/2022 20:55הגב לתגובה זואמיתי
- 1.שמוליק 08/11/2022 20:46הגב לתגובה זועניין ההפרשה בארהב הוא טכני בלבד כי בסוף יש עיקול רכב שנמכר.
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
