ברק רוזן ישראל קנדה
צילום: יחצ
דוחות

ישראל קנדה: הכנסות של 595 מיליון שקל ועלייה של פי 4 ברווח התפעולי

החברה רושמת עלייה של כמעט פי 4 בהכנסות אך ירידה ברווח הנקי ב-23% ל-65 מיליון שקל; החברה רשמה בחציון ראשון הפסד של 135 מיליון שקל בשל ירידת ערך בגין ההחזקה במניות נורסטאר
דור עצמון | (2)

חברת ישראל קנדה 2.49% העוסקת בהקמת פרוייקטי נדל"ן וניהול קבוצות רכישה, פרסמה את דוחותיה הכספיים לרבעון השני של השנה בהם היא רושמת הכנסות של 595.6 מיליון שקל בהשוואה ל-123.5 מיליון שקל ברבעון המקביל - עלייה של 382%.

החברה רושמת רווח תפעולי של 206 מיליון שקל לעומת רווח תפעולי של 43 מיליון שקל ברבעון המקביל - עלייה של 389%. הרווח הנקי של החברה מסתכם ב-65.5 מיליון שקל לעומת רווח נקי של 85.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - ירידה של 23.3%. החברה רשמה בחציון ראשון הפסד של 135 מיליון שקל בשל ירידת ערך בגין ההחזקה במניות נורסטאר.

היקף הנכסים הסתכם בכ-6.8 מיליארד שקל. ההון עצמי עלה בכ-9.5% והסתכם בכ-2.69 מיליארד שקל (כ-31% מסך המאזן). לחברה מזומנים ונכסים פיננסיים בשווי של כ-1.08 מיליארד שקל. מלאי קרקעות הרשומים בספרי החברה בעלות של כ-3.3 מיליארד שקל.

מניית ישראל קנדה עלתה מתחילת השנה ב-26% למחיר של 13.7 שקל המבטא שווי של 4.06 מיליארד שקל. הרווח של החברה ברבעון הראשון השנה הסתכם ב-231.5 מיליון שקל על הכנסות של 97 מיליון שקל. בשנת 2021 כולה הרוויחה החברה 612.9 מיליון שקל על הכנסות של 350.9 מיליון שקל. השווי מבטא מכפיל רווח של 5.

ברק רוזן, בעלים ומנכ"ל ישראל קנדה: "ישראל קנדה ממשיכה להציג תוצאות חזקות, מימשנו נכסים בהיקף כספי של למעלה ממיליארד שקל ומכרנו כ-230 דירות בתמורה לכ-1.1 מיליארד שקל נוספים. הצפנו ערך משמעותית גם בתחום המלונאות המלווה בהבעת אמון ע"י מנורה ביטוח שנכנסה כשותף בחברת המלונאות. יכולות אלה של החברה יחד עם יתרות המזומנים ונכסים פיננסיים גבוהות, מלאי קרקעות בעלות של למעלה מ-3.3 מיליארד שקל לרבות איכותם ומיקומם של נכסים אלו, בשילוב ביקושים גבוהים המשתקפים בקצב המכירות לדירות, מייצרים רווחים מהותיים מצטברים, המחזקים משמעותית את הונה העצמי של החברה ומהווים עדות נוספת לעוצמתה וליציבות הפיננסית הבולטת שלה. עוצמה זו מאפשרת לישראל קנדה להמשיך ולהתמקד בעשייה בשוק הנדל"ן בישראל, בדגש על פעילות בלב אזורי הביקוש להשאת ערך עבור בעלי המניות של החברה ועבורנו. אנו מאמינים כי, החוסן והאיתנות הפיננסית שלנו יאפשרו להתמודד גם עם אתגרי השינויים המאקרו כלכליים אותם חווים השווקים בארץ ובעולם".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אסור למכור חרטא של אדמות חקלאיות אין ברכה (ל"ת)
    דני 24/08/2022 06:17
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אוהד 23/08/2022 18:16
    הגב לתגובה זו
    בזמן הקרוב יהיו בתקופה מאתגרת גם יחסית לחברות בניה אחרות.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?