כלל ביטוח עברה להפסד של חצי מיליארד שקל
זאת לעומת רווח של 357 מיליון שקל ברבעון המקביל. הסיבות: הפסד של 627 מיליון שקל בגלל הצורך להפריש יותר כסף לקצבאות בעקבות העלייה בתוחלת החיים, וכן מהירידות בשוק ההון. גם בנטרול ההפרשה החברה רושמת הפסד של 97 מיליון שקל
חברת הביטוח כלל עסקי ביטוח 3.67% מדווחת על הפסד גדול של 510 מיליון שקל ברבעון השני של השנה, לעומת רווח של 357 מיליון שקל ברבעון המקביל. הסיבה כפולה: החברה הייתה צריכה להפריש 627 מיליון שקל לקצבאות עתידיות בעקבות העלייה בתוחלת החיים והשינוי שביצעה רשות שוק ההון לפני חודשיים וחצי (הציבור מאריך חיים ולכן חברות הביטוח צריכות לשלם קצבאות לאורך יותר שנים. הרשות העלתה את תוחלת החיים הצפויה ל-80 שנה, לעומת 78 עד כה) וכן בגלל הירידות בשוק ההון, שהסבו לכלל הפסד של 377 מיליון שקל, לעומת הפסד של 14 מיליון בתקופה המקבילה.
מנגד, עליית הריבית במשק מסייעת לחברות הביטוח בכך שהיא מצמצת את העתודות, והיא עזרה גם לכלל וצמצמה את ההפסד. בכל מקרה, גם בנטרול ההפרשות של כלל לנושא הקצבאות כלל רושמת ברבעון השני הפסד של 97 מיליון שקל.
הפרמיות והתגמולים (השורה העליונה) שהרווחו על ידי כלל ברבעון השני של השנה עלו ב-6% והסתכמו ב-7 מיליארד שקל, לעומת 6.6 מיליארד אשתקד.
יצוין כי בתחום ביטוחי המנהלים החברה לא הייתה יכולה לגבות מתחילת השנה 550 מיליון שקל דמי ניהול, בעקבות הירידות וההפסדים בבורסה. העליות מתחילת חודש יולי קיזזו את דמי הניהול שהיא לא יכולה לגבות ל-390 מיליון שקל (כלומר נכון להיום היא תוכל לבות עוד 160 מיליון שקל דמי ניהול בתחום ביטוחי המנהלים).
היקף הנכסים המנוהלים של כלל בסוף הרבעון השני של שנת 2022, עמד על כ-284 מיליארד שקל, וברבעון השלישי הגיע לרמת שיא של כ-297 מיליארד שקל. סך ההון של החברה עומד על 7.9 מיליארד שקל. כלל נמצאת השנה במקום הראשון בתשואות קרנות ההשתלמות, והיא הצליחה להעפיל גם למקום הראשון בטווחים של 3 ו-5 שנים, והכספים זורמים אליה בעקבות כך: החברה רשמה צבירה חיובית של 9 מיליארד שקל בתחומי הפנסיה והגמל (אבל אין באמת היגיון 'לרדוף' אחרי תשואות טובות ולהחליף את הקרן בה אתם מנהלים את הכסף בכל פעם שיש חברה אחרת עם תשואה טובה יותר. כל שנה מנהל אחר מוביל את הטבלה, והמנהלים שהיו למעלה יורדים למטה. זו מציאות שנקראת 'רגרסיה לממוצע'. מעבר לכך - אין הוכחות אמפיריות לכך שמרדף אחרי תשואות מסייע לתשואה של החוסכים. להיפך).
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"
- אלרוב מסכמת רבעון טוב, אבל עד כמה הוא בר־קיימא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יורם נוה, מנכ"ל קבוצת כלל ביטוח ופיננסים אומר על רקע הדוחות:
"תוצאות הרבעון משקפות את המשך מגמת הצמיחה שלנו. אנו ממשיכים להציג שיפור חיתומי לאורך זמן, תוך גידול בתחומי הפעילות שבמיקוד, ושיפור עקבי ביחסי ההוצאות, זאת מעבר ליעדי החברה. לפני כשבוע, כחלק ממהלך שמטרתו להרחיב את פעילות חברת ההחזקות, חתמנו על הסכם מחייב עם קבוצת Max. מהלך זה יהווה קטליזטור משמעותי בעידוד התחרות בתחום האשראי החוץ בנקאי, לרווחת הציבור בישראל".
יורם נוה, מנכ"ל חברת כלל ביטוח הסביר בראיון לביזפורטל כי עליית הריבית תרמה לחברה ברבעון הקודם חצי מיליארד שקל. האמת שעליית הרווחים בחברות הביטוח בעקבות הריבית הייתה צפויה.
- 11.הם מרווחים על כל אילו שמתו בקורונה! (ל"ת)אמיר 21/08/2022 20:10הגב לתגובה זו
- 10.Lol 21/08/2022 14:36הגב לתגובה זווברור שאנחנו נשלם את זה.
- 9.זה יוצא 18 אחוזים פחות בפנסייה! (ל"ת)מוטי 21/08/2022 13:04הגב לתגובה זו
- 8.שוב המדינה גונבת מאיתנו! (ל"ת)אמנון 21/08/2022 13:01הגב לתגובה זו
- 7.יובל 21/08/2022 11:29הגב לתגובה זושל כלל פנסיה . היו מאוד הוגנים ועזרו לי מאוד.
- 6.חבל שלא הפסדתם יותר (ל"ת)מיימון 21/08/2022 11:05הגב לתגובה זו
- 5.כמה פחות נקבל בפנסייה? במקום 500 בחודש אני אקבל 480? (ל"ת)מוטי 21/08/2022 10:58הגב לתגובה זו
- 4.ממוצע 80, אתם ממש אופתיטמים! מה סטית התקן 50 אחוזים. (ל"ת)אלמוג 21/08/2022 10:56הגב לתגובה זו
- 3.יש! מעכשיו נחיה יותר. תודה רבה למדינה! (ל"ת)אמנון 21/08/2022 10:53הגב לתגובה זו
- 2.מעניין רק כמה דיבידנד יקבל מנכ״ל החברה נוה ולהקתו 21/08/2022 09:59הגב לתגובה זומעניין רק כמה דיבידנד יקבל מנכ״ל החברה נוה ולהקתו
- 1.רועה חשבון 21/08/2022 08:24הגב לתגובה זואבל אני מתאר לעצמי שהשקיעו בחברות קיקיוניות שעל סף מחיקה .
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
