כלל ביטוח עברה להפסד של חצי מיליארד שקל
זאת לעומת רווח של 357 מיליון שקל ברבעון המקביל. הסיבות: הפסד של 627 מיליון שקל בגלל הצורך להפריש יותר כסף לקצבאות בעקבות העלייה בתוחלת החיים, וכן מהירידות בשוק ההון. גם בנטרול ההפרשה החברה רושמת הפסד של 97 מיליון שקל
חברת הביטוח כלל עסקי ביטוח 3.67% מדווחת על הפסד גדול של 510 מיליון שקל ברבעון השני של השנה, לעומת רווח של 357 מיליון שקל ברבעון המקביל. הסיבה כפולה: החברה הייתה צריכה להפריש 627 מיליון שקל לקצבאות עתידיות בעקבות העלייה בתוחלת החיים והשינוי שביצעה רשות שוק ההון לפני חודשיים וחצי (הציבור מאריך חיים ולכן חברות הביטוח צריכות לשלם קצבאות לאורך יותר שנים. הרשות העלתה את תוחלת החיים הצפויה ל-80 שנה, לעומת 78 עד כה) וכן בגלל הירידות בשוק ההון, שהסבו לכלל הפסד של 377 מיליון שקל, לעומת הפסד של 14 מיליון בתקופה המקבילה.
מנגד, עליית הריבית במשק מסייעת לחברות הביטוח בכך שהיא מצמצת את העתודות, והיא עזרה גם לכלל וצמצמה את ההפסד. בכל מקרה, גם בנטרול ההפרשות של כלל לנושא הקצבאות כלל רושמת ברבעון השני הפסד של 97 מיליון שקל.
הפרמיות והתגמולים (השורה העליונה) שהרווחו על ידי כלל ברבעון השני של השנה עלו ב-6% והסתכמו ב-7 מיליארד שקל, לעומת 6.6 מיליארד אשתקד.
יצוין כי בתחום ביטוחי המנהלים החברה לא הייתה יכולה לגבות מתחילת השנה 550 מיליון שקל דמי ניהול, בעקבות הירידות וההפסדים בבורסה. העליות מתחילת חודש יולי קיזזו את דמי הניהול שהיא לא יכולה לגבות ל-390 מיליון שקל (כלומר נכון להיום היא תוכל לבות עוד 160 מיליון שקל דמי ניהול בתחום ביטוחי המנהלים).
היקף הנכסים המנוהלים של כלל בסוף הרבעון השני של שנת 2022, עמד על כ-284 מיליארד שקל, וברבעון השלישי הגיע לרמת שיא של כ-297 מיליארד שקל. סך ההון של החברה עומד על 7.9 מיליארד שקל. כלל נמצאת השנה במקום הראשון בתשואות קרנות ההשתלמות, והיא הצליחה להעפיל גם למקום הראשון בטווחים של 3 ו-5 שנים, והכספים זורמים אליה בעקבות כך: החברה רשמה צבירה חיובית של 9 מיליארד שקל בתחומי הפנסיה והגמל (אבל אין באמת היגיון 'לרדוף' אחרי תשואות טובות ולהחליף את הקרן בה אתם מנהלים את הכסף בכל פעם שיש חברה אחרת עם תשואה טובה יותר. כל שנה מנהל אחר מוביל את הטבלה, והמנהלים שהיו למעלה יורדים למטה. זו מציאות שנקראת 'רגרסיה לממוצע'. מעבר לכך - אין הוכחות אמפיריות לכך שמרדף אחרי תשואות מסייע לתשואה של החוסכים. להיפך).
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"
- אלרוב מסכמת רבעון טוב, אבל עד כמה הוא בר־קיימא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יורם נוה, מנכ"ל קבוצת כלל ביטוח ופיננסים אומר על רקע הדוחות:
"תוצאות הרבעון משקפות את המשך מגמת הצמיחה שלנו. אנו ממשיכים להציג שיפור חיתומי לאורך זמן, תוך גידול בתחומי הפעילות שבמיקוד, ושיפור עקבי ביחסי ההוצאות, זאת מעבר ליעדי החברה. לפני כשבוע, כחלק ממהלך שמטרתו להרחיב את פעילות חברת ההחזקות, חתמנו על הסכם מחייב עם קבוצת Max. מהלך זה יהווה קטליזטור משמעותי בעידוד התחרות בתחום האשראי החוץ בנקאי, לרווחת הציבור בישראל".
יורם נוה, מנכ"ל חברת כלל ביטוח הסביר בראיון לביזפורטל כי עליית הריבית תרמה לחברה ברבעון הקודם חצי מיליארד שקל. האמת שעליית הרווחים בחברות הביטוח בעקבות הריבית הייתה צפויה.
- 11.הם מרווחים על כל אילו שמתו בקורונה! (ל"ת)אמיר 21/08/2022 20:10הגב לתגובה זו
- 10.Lol 21/08/2022 14:36הגב לתגובה זווברור שאנחנו נשלם את זה.
- 9.זה יוצא 18 אחוזים פחות בפנסייה! (ל"ת)מוטי 21/08/2022 13:04הגב לתגובה זו
- 8.שוב המדינה גונבת מאיתנו! (ל"ת)אמנון 21/08/2022 13:01הגב לתגובה זו
- 7.יובל 21/08/2022 11:29הגב לתגובה זושל כלל פנסיה . היו מאוד הוגנים ועזרו לי מאוד.
- 6.חבל שלא הפסדתם יותר (ל"ת)מיימון 21/08/2022 11:05הגב לתגובה זו
- 5.כמה פחות נקבל בפנסייה? במקום 500 בחודש אני אקבל 480? (ל"ת)מוטי 21/08/2022 10:58הגב לתגובה זו
- 4.ממוצע 80, אתם ממש אופתיטמים! מה סטית התקן 50 אחוזים. (ל"ת)אלמוג 21/08/2022 10:56הגב לתגובה זו
- 3.יש! מעכשיו נחיה יותר. תודה רבה למדינה! (ל"ת)אמנון 21/08/2022 10:53הגב לתגובה זו
- 2.מעניין רק כמה דיבידנד יקבל מנכ״ל החברה נוה ולהקתו 21/08/2022 09:59הגב לתגובה זומעניין רק כמה דיבידנד יקבל מנכ״ל החברה נוה ולהקתו
- 1.רועה חשבון 21/08/2022 08:24הגב לתגובה זואבל אני מתאר לעצמי שהשקיעו בחברות קיקיוניות שעל סף מחיקה .
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הדמיית השלב הסופי של השתלת מערכת העגינה RoseDoc באמצעות צנתור, אולמד סולושנסאולמד סולושנס: ניסוי השתלת מסתם לב מלאה דרך דקירת מחט בלבד
אולמד השלימה השתלת מסתם שפותח על ידי חברת הבת תרוליף בצנתור בשני חולים עם דליפה טריקוספידלית חמורה, וממשיכה לגייס מטופלים לניסויים במדינות נוספות
אולמד סולושנס חברת הביומד אולמד סולושנס אולמד סולושנס 4.56% השלימה ניסוי שבו הוחלף מסתם בלבם של שני מטופלים באמצעות צנתור, ללא פתיחת בית החזה. שני המטופלים, שסבלו מאי ספיקת לב מתקדמת בעקבות דליפה חמורה במסתם הטריקוספידלי, קיבלו את הטיפול במסגרת "טיפול חמלה" לאחר שהאפשרויות הרפואיות המקובלות לא התאימו להם. לפי דיווחי החברה, מצבם השתפר והם מיועדים לשחרור בימים הקרובים.
ההליך התבסס על טכנולוגיה שפותחה בחברת הבת תרוליף. הוא בוצע בשני שלבים: לפני כשלושה חודשים הושתלה מערכת עיגון ייעודית, וכעת הושתל המסתם עצמו, RoseDoc. על פי נתוני החברה, תועד שיפור המודינמי כבר בסיום ההשתלה.
פרופ' עוז שפירא, מנכ"ל אולמד סולושנס ומנתח לב, מציין כי האפשרות לבצע החלפת מסתם מלאה דרך צנתור מרחיבה את מנעד הפתרונות לחולים המוגדרים כבעלי סיכון ניתוחי גבוה. לדבריו, מערכת העיגון שפיתחה החברה מאפשרת התאמה לשני סוגי מסתמים, בצד ימין ובצד שמאל של הלב. "ההצלחה שנרשמה בימים האחרונים היא רגע מכונן. היכולת להחליף מסתמים בצורה מלאה דרך דקירת מחט, ללא חתכים וללא פתיחת בית החזה, היא בשורה אדירה. אנחנו בדרך לעידן חדש ובטוח יותר עבור המטופלים".
תרוליף הוקמה ב-2017 על ידי בנימין ספנסר, נתנאל בנישו וד"ר רוזנשטיין ז"ל. השלושה היו מעורבים בפיתוח מסתם שהושתל בצנתור בחברת PVT, שנמכרה ל-Edwards Lifesciences. החברה ממשיכה כעת בגיוס מטופלים לניסויים נוספים בהודו ובאוזבקיסטן, במסגרת ההיערכות לתהליכי רגולציה ושיווק במדינות נוספות.
