יורם נוה מנכ"ל כלל ביטוח
צילום: סיון פרג'
דוחות

כלל ביטוח עברה להפסד של חצי מיליארד שקל

זאת לעומת רווח של 357 מיליון שקל ברבעון המקביל. הסיבות: הפסד של 627 מיליון שקל בגלל הצורך להפריש יותר כסף לקצבאות בעקבות העלייה בתוחלת החיים, וכן מהירידות בשוק ההון. גם בנטרול ההפרשה החברה רושמת הפסד של 97 מיליון שקל

נתנאל אריאל | (11)

חברת הביטוח כלל עסקי ביטוח 2.59%  מדווחת על הפסד גדול של 510 מיליון שקל ברבעון השני של השנה, לעומת רווח של 357 מיליון שקל ברבעון המקביל. הסיבה כפולה: החברה הייתה צריכה להפריש 627 מיליון שקל לקצבאות עתידיות בעקבות העלייה בתוחלת החיים  והשינוי שביצעה רשות שוק ההון לפני חודשיים וחצי (הציבור מאריך חיים ולכן חברות הביטוח צריכות לשלם קצבאות לאורך יותר שנים. הרשות העלתה את תוחלת החיים הצפויה ל-80 שנה, לעומת 78 עד כה) וכן בגלל הירידות בשוק ההון, שהסבו לכלל הפסד של 377 מיליון שקל, לעומת הפסד של 14 מיליון בתקופה המקבילה.

מנגד, עליית הריבית במשק מסייעת לחברות הביטוח בכך שהיא מצמצת את העתודות, והיא עזרה גם לכלל וצמצמה את ההפסד. בכל מקרה, גם בנטרול ההפרשות של כלל לנושא הקצבאות כלל רושמת ברבעון השני הפסד של 97 מיליון שקל. 

הפרמיות והתגמולים (השורה העליונה) שהרווחו על ידי כלל ברבעון השני של השנה עלו ב-6% והסתכמו ב-7 מיליארד שקל, לעומת 6.6 מיליארד אשתקד.

יצוין כי בתחום ביטוחי המנהלים החברה לא הייתה יכולה לגבות מתחילת השנה 550 מיליון שקל דמי ניהול, בעקבות הירידות וההפסדים בבורסה. העליות מתחילת חודש יולי קיזזו את דמי הניהול שהיא לא יכולה לגבות ל-390 מיליון שקל (כלומר נכון להיום היא תוכל לבות עוד 160 מיליון שקל דמי ניהול בתחום ביטוחי המנהלים).

היקף הנכסים המנוהלים של כלל בסוף הרבעון השני של שנת 2022, עמד על כ-284 מיליארד שקל, וברבעון השלישי הגיע לרמת שיא של כ-297 מיליארד שקל. סך ההון של החברה עומד על 7.9 מיליארד שקל. כלל נמצאת השנה במקום הראשון בתשואות קרנות ההשתלמות, והיא הצליחה להעפיל גם למקום הראשון בטווחים של 3 ו-5 שנים, והכספים זורמים אליה בעקבות כך: החברה רשמה צבירה חיובית של 9 מיליארד שקל בתחומי הפנסיה והגמל (אבל אין באמת היגיון 'לרדוף' אחרי תשואות טובות ולהחליף את הקרן בה אתם מנהלים את הכסף בכל פעם שיש חברה אחרת עם תשואה טובה יותר. כל שנה מנהל אחר מוביל את הטבלה, והמנהלים שהיו למעלה יורדים למטה. זו מציאות שנקראת 'רגרסיה לממוצע'. מעבר לכך - אין הוכחות אמפיריות לכך שמרדף אחרי תשואות מסייע לתשואה של החוסכים. להיפך).

יורם נוה, מנכ"ל קבוצת כלל ביטוח ופיננסים אומר על רקע הדוחות:

"תוצאות הרבעון משקפות את המשך מגמת הצמיחה שלנו.  אנו ממשיכים להציג שיפור חיתומי לאורך זמן, תוך גידול בתחומי הפעילות שבמיקוד, ושיפור עקבי ביחסי ההוצאות, זאת מעבר ליעדי החברה. לפני כשבוע, כחלק ממהלך שמטרתו להרחיב את פעילות חברת ההחזקות, חתמנו על הסכם מחייב עם קבוצת Max. מהלך זה יהווה קטליזטור משמעותי בעידוד התחרות בתחום האשראי החוץ בנקאי, לרווחת הציבור בישראל".

יורם נוה, מנכ"ל חברת כלל ביטוח הסביר בראיון לביזפורטל כי עליית הריבית תרמה לחברה ברבעון הקודם חצי מיליארד שקל. האמת שעליית הרווחים בחברות הביטוח בעקבות הריבית הייתה צפויה.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    הם מרווחים על כל אילו שמתו בקורונה! (ל"ת)
    אמיר 21/08/2022 20:10
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    Lol 21/08/2022 14:36
    הגב לתגובה זו
    וברור שאנחנו נשלם את זה.
  • 9.
    זה יוצא 18 אחוזים פחות בפנסייה! (ל"ת)
    מוטי 21/08/2022 13:04
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    שוב המדינה גונבת מאיתנו! (ל"ת)
    אמנון 21/08/2022 13:01
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    יובל 21/08/2022 11:29
    הגב לתגובה זו
    של כלל פנסיה . היו מאוד הוגנים ועזרו לי מאוד.
  • 6.
    חבל שלא הפסדתם יותר (ל"ת)
    מיימון 21/08/2022 11:05
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    כמה פחות נקבל בפנסייה? במקום 500 בחודש אני אקבל 480? (ל"ת)
    מוטי 21/08/2022 10:58
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ממוצע 80, אתם ממש אופתיטמים! מה סטית התקן 50 אחוזים. (ל"ת)
    אלמוג 21/08/2022 10:56
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יש! מעכשיו נחיה יותר. תודה רבה למדינה! (ל"ת)
    אמנון 21/08/2022 10:53
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מעניין רק כמה דיבידנד יקבל מנכ״ל החברה נוה ולהקתו 21/08/2022 09:59
    הגב לתגובה זו
    מעניין רק כמה דיבידנד יקבל מנכ״ל החברה נוה ולהקתו
  • 1.
    רועה חשבון 21/08/2022 08:24
    הגב לתגובה זו
    אבל אני מתאר לעצמי שהשקיעו בחברות קיקיוניות שעל סף מחיקה .
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים