יורם נוה מנכ"ל כלל ביטוח
צילום: סיון פרג'
דוחות

כלל ביטוח עברה להפסד של חצי מיליארד שקל

זאת לעומת רווח של 357 מיליון שקל ברבעון המקביל. הסיבות: הפסד של 627 מיליון שקל בגלל הצורך להפריש יותר כסף לקצבאות בעקבות העלייה בתוחלת החיים, וכן מהירידות בשוק ההון. גם בנטרול ההפרשה החברה רושמת הפסד של 97 מיליון שקל

נתנאל אריאל | (11)

חברת הביטוח כלל עסקי ביטוח 2.98%  מדווחת על הפסד גדול של 510 מיליון שקל ברבעון השני של השנה, לעומת רווח של 357 מיליון שקל ברבעון המקביל. הסיבה כפולה: החברה הייתה צריכה להפריש 627 מיליון שקל לקצבאות עתידיות בעקבות העלייה בתוחלת החיים  והשינוי שביצעה רשות שוק ההון לפני חודשיים וחצי (הציבור מאריך חיים ולכן חברות הביטוח צריכות לשלם קצבאות לאורך יותר שנים. הרשות העלתה את תוחלת החיים הצפויה ל-80 שנה, לעומת 78 עד כה) וכן בגלל הירידות בשוק ההון, שהסבו לכלל הפסד של 377 מיליון שקל, לעומת הפסד של 14 מיליון בתקופה המקבילה.

מנגד, עליית הריבית במשק מסייעת לחברות הביטוח בכך שהיא מצמצת את העתודות, והיא עזרה גם לכלל וצמצמה את ההפסד. בכל מקרה, גם בנטרול ההפרשות של כלל לנושא הקצבאות כלל רושמת ברבעון השני הפסד של 97 מיליון שקל. 

הפרמיות והתגמולים (השורה העליונה) שהרווחו על ידי כלל ברבעון השני של השנה עלו ב-6% והסתכמו ב-7 מיליארד שקל, לעומת 6.6 מיליארד אשתקד.

יצוין כי בתחום ביטוחי המנהלים החברה לא הייתה יכולה לגבות מתחילת השנה 550 מיליון שקל דמי ניהול, בעקבות הירידות וההפסדים בבורסה. העליות מתחילת חודש יולי קיזזו את דמי הניהול שהיא לא יכולה לגבות ל-390 מיליון שקל (כלומר נכון להיום היא תוכל לבות עוד 160 מיליון שקל דמי ניהול בתחום ביטוחי המנהלים).

היקף הנכסים המנוהלים של כלל בסוף הרבעון השני של שנת 2022, עמד על כ-284 מיליארד שקל, וברבעון השלישי הגיע לרמת שיא של כ-297 מיליארד שקל. סך ההון של החברה עומד על 7.9 מיליארד שקל. כלל נמצאת השנה במקום הראשון בתשואות קרנות ההשתלמות, והיא הצליחה להעפיל גם למקום הראשון בטווחים של 3 ו-5 שנים, והכספים זורמים אליה בעקבות כך: החברה רשמה צבירה חיובית של 9 מיליארד שקל בתחומי הפנסיה והגמל (אבל אין באמת היגיון 'לרדוף' אחרי תשואות טובות ולהחליף את הקרן בה אתם מנהלים את הכסף בכל פעם שיש חברה אחרת עם תשואה טובה יותר. כל שנה מנהל אחר מוביל את הטבלה, והמנהלים שהיו למעלה יורדים למטה. זו מציאות שנקראת 'רגרסיה לממוצע'. מעבר לכך - אין הוכחות אמפיריות לכך שמרדף אחרי תשואות מסייע לתשואה של החוסכים. להיפך).

יורם נוה, מנכ"ל קבוצת כלל ביטוח ופיננסים אומר על רקע הדוחות:

"תוצאות הרבעון משקפות את המשך מגמת הצמיחה שלנו.  אנו ממשיכים להציג שיפור חיתומי לאורך זמן, תוך גידול בתחומי הפעילות שבמיקוד, ושיפור עקבי ביחסי ההוצאות, זאת מעבר ליעדי החברה. לפני כשבוע, כחלק ממהלך שמטרתו להרחיב את פעילות חברת ההחזקות, חתמנו על הסכם מחייב עם קבוצת Max. מהלך זה יהווה קטליזטור משמעותי בעידוד התחרות בתחום האשראי החוץ בנקאי, לרווחת הציבור בישראל".

יורם נוה, מנכ"ל חברת כלל ביטוח הסביר בראיון לביזפורטל כי עליית הריבית תרמה לחברה ברבעון הקודם חצי מיליארד שקל. האמת שעליית הרווחים בחברות הביטוח בעקבות הריבית הייתה צפויה.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    הם מרווחים על כל אילו שמתו בקורונה! (ל"ת)
    אמיר 21/08/2022 20:10
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    Lol 21/08/2022 14:36
    הגב לתגובה זו
    וברור שאנחנו נשלם את זה.
  • 9.
    זה יוצא 18 אחוזים פחות בפנסייה! (ל"ת)
    מוטי 21/08/2022 13:04
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    שוב המדינה גונבת מאיתנו! (ל"ת)
    אמנון 21/08/2022 13:01
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    יובל 21/08/2022 11:29
    הגב לתגובה זו
    של כלל פנסיה . היו מאוד הוגנים ועזרו לי מאוד.
  • 6.
    חבל שלא הפסדתם יותר (ל"ת)
    מיימון 21/08/2022 11:05
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    כמה פחות נקבל בפנסייה? במקום 500 בחודש אני אקבל 480? (ל"ת)
    מוטי 21/08/2022 10:58
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ממוצע 80, אתם ממש אופתיטמים! מה סטית התקן 50 אחוזים. (ל"ת)
    אלמוג 21/08/2022 10:56
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יש! מעכשיו נחיה יותר. תודה רבה למדינה! (ל"ת)
    אמנון 21/08/2022 10:53
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מעניין רק כמה דיבידנד יקבל מנכ״ל החברה נוה ולהקתו 21/08/2022 09:59
    הגב לתגובה זו
    מעניין רק כמה דיבידנד יקבל מנכ״ל החברה נוה ולהקתו
  • 1.
    רועה חשבון 21/08/2022 08:24
    הגב לתגובה זו
    אבל אני מתאר לעצמי שהשקיעו בחברות קיקיוניות שעל סף מחיקה .
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.