איי.סי.אל בעסקה גדולה באירופה; 230 מיליון דולר בשנה
חברת איי.סי.אל -2.47% שמנוהלת על ידי רביב צולר, מדווחת על עסקה גדולה - החברה חתמה על מזכר הבנות לאספקת אשלג באירופה.זהות הלקוח לא נמסרה, אבל על פי הערכות מדובר ביארה הנורבגית. מדובר על פעילות של 300 אלף טון בשנה ובהינתן מחיר האשלג מדובר על עסקה בהיקף כספי של כ-220-240 מיליון דולר.
העסקה הזו מגיעה על רקע מלחמת רוסיה-אוקראינה והפסקת הרכש מרוסיה ומבלארוס. אירופה בסנקציות על רוסיה וזה עשוי העביר לקוחות לאיי.סי.אל.
מדובר בינתיים במזכר הבנות, שאמור להתגבש להסכם ארוך טווח מחייב לקראת 2023. הכוונה שיהיה הסכם לשנתיים. איי.סי.אל מפיקה אשלג בישראל ובספרד.
החברה דיווחה לאחרונה על תוצאות שיא ברבעון השני. מחירי הסחורות ירדו דרמטית בחודשים האחרונים, ויתכן שתהיה לכך השפעה בדוחות הבאים, ובמיוחד בשנה הבאה, אך לפחות לעת עתה החברה אף מעלה את התחזיות להמשך השנה. המכירות הסתכמו ב-2.88 מיליארד דולר ברבעון, עלייה של 78% בהשוואה ל-1.62 מיליארד ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי הסתכם ב-1.14 מיליארד דולר, עלייה של 369% בהשוואה לסך של 243 מיליון דולר ועלייה של 383% בהשוואה לרווח תפעולי מתואם של 236 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח הנקי הסתכם לסך של 563 מיליון דולר, עליה של 302% בהשוואה לרבעון המקביל, ואילו הרווח הנקי המתואם, בסך 751 מיליון דולר, עלה ב-456%. ה-EBITDA המתואם הסתכם ב-1.26 מיליארד דולר, עלייה של 249% בהשוואה ל- 360 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. מרווח ה-EBITDA עמד על 43.7% בהשוואה ל-22.3% ברבעון המקביל אשתקד. בגין תוצאות הרבעון החברה תחלק דיבידנד של 29.18 סנט למניה או 375 מיליון דולר, לעומת 68 מיליון דולר בלבד ברבעון המקביל.
לאור התוצאות החזקות החברה מעלה את הצפי ל-EBITDA מתואם של 3.8 עד 4 מיליארד דולר בהשוואה לתחזית קודמת של 3.5 - 3.75 מיליארד דולר. כ-1.5 עד 1.6 מיליארד מתוכם צפוי להגיע מפעילות המוצרים המיוחדים של החברה, בהשוואה לציפיות קודמות של 1.3 עד 1.4 מיליארד דולר.
- איי.סי.אל: יציבות בהכנסות, ירידה קלה ברווח המתואם
- האם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 4.אא 14/08/2022 10:55הגב לתגובה זואיפה הימים שחוזה כזה היה מקפיץ את הנייר ב 7 אחוז?!
- 3.דני 13/08/2022 12:20הגב לתגובה זוהמלצות הזויות ומתוזמנות של כתבים ומשחקים של גדולים עם מניות המעוף תמוהה איך חברה כמו דלק קבוצות נסחרת בשערים שנסחרת
- 2.מה קרה 12/08/2022 20:02הגב לתגובה זולעלות ממנכל הבורסה חחח . מיום ליום רואים שישראל זה מקום מטומטם מאוד
- 1.כיל 12/08/2022 19:01הגב לתגובה זומי מנהל את כספי הצבור .במיוחד אחרי שועדת בכר העבירה את כספי הפנסיה להימורים בבורסה העקומה הזאת כנראה קיבלו גוב בגלל קשרים ולא כישורים מרויחים הון על גב האזרחים . גם בידיעה הזאת אין חדש זה הרי היה ידוע החרם על ביאלרוס. אמרו שכיל תעלה הגיעה לשער 42 ואז ירדה . כי את כספנו מנהלים טיפשים שדואגים לעמלות שלהם ולבונוסים וגם המדינה מתערבת בכיל כל הזמן ומפריעה . איך זה שלפיד שר האוצר הכישלון אמר "שלא מוכרים אוצרות מדינה" כאשר כיל נמכרה פעמיים ואיך זה שכעת הוא רוצה להתחלק בגז עם חיזבאלה . אז לא מוכרים אוצרות מדינה אבל נותנים מתנה לאוייבים והוא עוד עולה בסקרים האהבל הזה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 0% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגת"א נפט וגז מזנק 2%, הבנקים מאבדים 1.1% - מגמה מעורבת בבורסה
עסקת הייצוא למצרים לקראת אישור סופי ושותפויות הגז מזנקות; נאוויטס עם סיקור ראשוני של איי.בי.איי ואפסייד של כ-30%; מגזר הפיננסים נצבע באדום היום אחרי רצף של עליות
המסחר במדדים במגמה מעורבת אחרי נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 מוסיף 0.1% העליות בת"א 90 נמחקות והמדד יורד 0.1%.
במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-1.1%, בעוד ת"א ביטוח יורד 0.1%. ת"א נדל"ן יציב ללא שינוי, בעוד ת"א נפט וגז מזנק 2.2%.
בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפויות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.
- זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.23% זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר - ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך
