מערבל בטון שפיר הנדסה בנייה
צילום: אתר חברת שפיר

המלצה לפסול את שפיר מהתמודדות במכרזים על מחצבות אשרת

ועדת הריכוזיות מתריעה מפני ריכוזיות כלל מזקית מצדה של שפיר; ומנגד נותנת אור ירוק לאשטרום
דור עצמון | (1)

הוועדה לצמצום הריכוזיות ממליצה למנוע את התמודדותה של שפיר שפיר הנדסה 1.65% במכרזים על מחצבות גיר ודולמיט בצפון הארץ – אשרת צפון ואשרת דרום, משיקולי ריכוזיות כלל-משקית. במקביל, ממליצה הוועדה לאשר את השתתפותה של אשטרום אשטרום קבוצה 1.16% בהליכים התחרותיים, שמביעה גם היא עניין במחצבות אלו, ולקחה חלק בסיור הקבלנים שנעשה בהן.

רמ"י נערכת בימים אלו לשיווק קרקעותיהן של שתי מחצבות מצפון ומדרום לנחל אשרת שבצפון הארץ. על מנת לייעל את תהליך הקצאת הרישיונות ולאפשר רציפות תפעולית של המחצבות, פנו רמ"י והמפקח על המכרות במינהל אוצרות טבע לוועדת הריכוזיות, לקבלת עמדתה ביחס לשיקולי ריכוזיות כלל משקית בהקצאות אלו, זה עתה, בשלב שיווק הקרקעות במכרז, שיצא בסמוך לסיום ההרשאה הנוכחית על קרקעות אלו.

סך העתודות הקיימות בכל אחת מן המחצבות הוא כ-36 מיליון טון וחומר הגלם המופק מהן נחשב איכותי מאוד. במחצבת אשרת דרום קיימים שטחים נוספים המאפשרים הרחבה משמעותית של פעילות המחצבה בעתיד ואף קיימות תכניות מאושרות להרחבה.

בהיותם של חומרי הגלם שמופקים במחצבות, משאבים רבי ערך והשפעה, פועלת המדינה להבטחת אספקתם הסדירה והמיטבית לשוק ובכלל זה נדרשת לבחינתם של היבטים מגוונים הכרוכים בהפקתם. היקפם המצומצם של שטחי הכרייה והחציבה, השפעתם הסביבתית, היותם משאב מתכלה, וחיוניותם למשק הבניה והסלילה שהוא אחד מהענפים המרכזיים במשק הישראלי מלמדים על חשיבות ההקצאות הנבחנות ועל הכוח שיש בידן להעניק לזוכים בהן.

שפיר היא גורם בעל ריכוזיות כלל-משקית ניכרת בשל פעילויותיה הרבות בתחומי תשתית חיוניים, והיא בעלת כוח מיקוח והשפעה רבים מול קובעי המדיניות, בעיקר בזכות שליטתה ברכבת הקלה בירושלים, בשל פעילותה הצפויה בתחום חלוקת הגז הטבעי ובשל מעמדה הדומיננטי בענפי המחצבות והתעשייה. בנוסף, מחזיקה שפיר בתשתיות חיוניות במתקן להתפלת מי-ים באשדוד, בשני רישיונות חיפושי נפט יבשתיים ובזיכיונות של מספר כבישים. בין הגורמים המשפיעים על מעמד הקבוצה בתחום תשומות הבנייה ניתן לכלול כושר ייצור גבוה במפעלי הבטון והאספלט של הקבוצה ופיזור גיאוגרפי רחב של המפעלים והמחצבות שאותם היא מפעילה, התואם את אזורי הביקוש העיקריים במדינת ישראל. ארבע המחצבות שאותן שפיר מפעילה הן בעלות עתודות משמעותיות ביותר והיא השחקנית המובילה במחוזות חיפה וירושלים.

ועדת הריכוזיות סברה כי זכייה של שפיר במכרז אשרת דרום, תרחיב משמעותית את אחיזתה והיקף פעילותה בתחום המחצבות בישראל שהוא ממועט מתחרים וסובל מקשיים תחרותיים ותעניק לה כוח מיקוח והשפעה משמעותיים מול המדינה. בעוד שמניעת השתתפותה של שפיר במכרז אינה צפויה להביא לפגיעה משמעותית בתחרות במכרז נוכח אטרקטיביות המכרז שמושך אליו שחקנים פוטנציאלים רבים כפי שמלמד פרוטוקול סיור הקבלנים שבו לקחו חלק כ-30 חברות.

באשר לריכוזיותה הכלל-משקית של אשטרום, אשטרום נחשבת לגורם ריכוזי בשל האשראי הקובע שלה שעולה מעל הרף להגדרתה כתאגיד ריאלי משמעותי. ואולם, רוב הכנסותיה נובעים מעבודות קבלנות בנייה ולא מפעילותה המצומצמת בתחומי תשתית חיונית, שאינה בליבת פרוייקטי התשתית בישראל. נוכח האמור, הוועדה קבעה שאשטרום אינה גוף מאוד ריכוזי ואינה בעלת כוח מיקוח והשפעה גדולים מול מקבלי ההחלטות במשק. אף בתחום המחצבות, אין לאשטרום החזקה משמעותית במחצבות המפיקות אגרגטים. לאור כך סברה הוועדה כי אין מניעה לאפשר את התמודדותה במכרזים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    המלצות ראויות. ככה מונעים בכיה לדורות וריכוזיות (ל"ת)
    אפי 08/08/2022 22:59
    הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




מסחר בייתי (GEMINI)מסחר בייתי (GEMINI)

הבורסה נפרדת מיום ראשון: מחשבות אחרונות לפני השינוי

היום ייסגר הפרק של המסחר בימי ראשון, ורגע לפני שהשבוע עובר לשני עד שישי שווה לעשות סדר בפרטים ולתת מבט אחרון על מה שזה בעצם משנה ביומיום של השוק

ליאור דנקנר |

למי שפספס את זה איכשהו, הבוקר הבורסה בתל אביב נפתחה בפעם האחרונה ביום ראשון, ומכאן זה כבר שבוע מסחר אחר. כבר בשבוע המסחר הבא, זה שנפתח ביום שני ה-5 בינואר, הלוח עובר לשני עד שישי, כך שביום ראשון ה-4 בינואר לא יתקיים מסחר בבורסה. 

בפועל זה מכניס את יום שישי פנימה כיום מסחר מקוצר, כחלק ממהלך שמגדיל את החפיפה מול אירופה וארצות הברית ומקטין את הימים שבהם השוק המקומי מגיב בלי מסחר מקביל בחו״ל. ומה עם יום ראשון, חופש? ממש לא, ואפילו לא קרוב.


למה בכלל נוגעים במסורת

עד עכשיו יום ראשון היה יום מסחר עם פחות נקודות ייחוס מחו״ל, מאחר ורוב הבורסות הגדולות סגורות. תל אביב פועלת, אבל אירופה וארצות הברית סגורות, כך שהמסחר מתנהל בעיקר מול חדשות מקומיות. לא פעם זה התבטא במחזורים מתונים יותר ובפתיחות שבוע שמושפעות מפערי סגירה מחו״ל, בלי יכולת לראות מיד איך זה מתגלגל למסחר באירופה ובארצות הברית.

המעבר לשני עד שישי נועד לייצר חפיפה טובה יותר ולהכניס את המסחר המקומי לרצף עבודה שמסתדר עם השווקים המובילים.


איך השבוע החדש נראה

בימים שני עד חמישי שעות המסחר נשארות בלי שינוי. ההבדל הגדול הוא יום שישי שנכנס בתור יום מסחר מקוצר, כדי להשאיר מרווח לפני כניסת השבת.

ביום שישי המסחר הרציף במניות ובאג״ח נקבע בין 10:00 ל 13:50. בנגזרים המסחר נפתח ב 9:45 ומסתיים ב 14:00 לפי שעון ישראל. זה נותן לשוק חלון קצר להגיב למה שקורה בחו״ל בחמישי בלילה ובשישי בבוקר, לפני סגירת השבוע במתכונת מקוצרת.