פלטפורמת הסיבים סיטיפייבר בחרה ב-Edgility של באטמ
באטמ באטמ באטמ -3.51% , חברת טכנולוגיה המתמקדת בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות תקשורת וסייבר מתקדמות וציוד רפואי לבדיקות מעבדה, מודיעה כי סיטיפייבר (CityFibre), פלטפורמת הסיבים האופטיים העצמאית הבריטית, בחרה ב-Edgility, הפתרון לרשתות וירטואליות ומחשוב קצה של באטמ. לאחר בדיקות מעבדה קפדניות, סיטיפייבר תחל בפיילוט עם פלטפורמת Edgility בקרב שותפים נבחרים לקראת פריסה ארצית לשם אספקת רשת וירטואלית לעסקים בבריטניה.
סיטיפייבר מקימה ומפעילה תשתית סיבים איכותית המאפשרת למפעילים לספק רשת בפס רחב, שירותי את'רנט ודור 5. סיטיפייבר משרתת למעלה מ-1,500 שותפים המספקים שירותים לעסקים ולצרכנים פרטיים. החברה השלימה לאחרונה את אחד מסבבי המימון הגדולים ביותר באירופה בתחום הסיבים, במסגרתו היא גייסה חוב של 4.9 מיליארד ליש"ט למימון תוכנית המיועדת לספק עד שנת 2025 תשתית סיבים לעד 8 מיליון יעדים ב-285 ישובים - כשליש מהשוק הבריטי. הקמת הרשת מתבצעת כעת בלמעלה מ-60 ערים והיא פעילה כבר בלמעלה מ-45 מקומות.
באמצעות אימוץ פתרון לרשת וירטואלית, סיטיפייבר תוכל לפרוס, לנהל ולהפעיל ביעילות מאות אלפי מכשירי קצה ושירותים וירטואליים מאתר מרכזי אחד, ללא צורך באנשי תמיכה טכנית בנקודות הקצה. סיטיפייבר מצפה להפחתה משמעותית של פליטות פחמן וכן הפחתת 60% מעלויות התפעול בהשוואה לפתרונות הקיימים על פני תקופה של 4 שנים. Edgility פועלת על מכשירי קצה של יצרני חומרה שונים ובנויה בארכיטקטורה פתוחה, כך שלסיטיפייבר יש את הגמישות להשתמש בפתרונות תוכנה ובמכשירי קצה של יצרנים שונים. בנוסף, רשת וירטואלית בשילוב ארכיטקטורה שאינה מוגבלת ליצרן מסוים מועילה במיוחד על רקע אתגרי שרשרת האספקה הגלובלית.
מערכת Edgility כוללת שני מרכיבים: Edgility OS, מערכת הפעלה וירטואלית בעלת ביצועים חזקים וטביעת רגל פחמנית נמוכה, ו-Edgility Central, מערכת ניהול ותיזמור מבוססת ענן. שלב הפיילוט נועד לבחון את המערכת בקרב שותפיה של סיטיפייבר ולקוחותיהם לקראת פריסה ארצית צפויה.
- באטמ קיבלה הזמנה של 670 אלף דולר מחברה בארה״ב
- פס"ד: באטמ וכט טכנולוגיות כשלו מול בארות יצחק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צבי מרום, מנכ"ל באטמ: "אנו שמחים לשתף פעולה עם סיטיפייבר ולתמוך בחזון הרשת הוירטואלית שלה. הבחירה ב-Edgility על ידי חברת תקשורת משמעותית שכזו היא אימות מצוין לטכנולוגיה שלנו, ואנו מצפים שהיא תיצור עניין אצל עסקים נוספים. לאחר השלמה מוצלחת של הפיילוט, אנו מצפים לפעול יחד עם סיטיפייבר לפרוס רשת וירטואלית על פני התשתית הארצית שלה ולאפשר לה ולשותפיה ליהנות מכל היתרונות של טכנולוגית מחשוב הקצה".
דיויד טומאלין, סמנכ"ל הטכנולוגיות הראשי של סיטי פייבר: "זהו שלב חשוב נוסף בחזון השאפתני שלנו לרשת וירטואלית מלאה. המומחיות של באטמ ברשתות וניהול וירטואלי של מחשוב קצה בהיקף נרחב הופכת אותה לשותף חדשנות אידיאלי. מערכת Edgility תאפשר לנו לנהל ביעילות מספר רב של מכשירי קצה מאתר מרכזי תוך שליטה טובה יותר בעלויות, אפשרות בחירה של ספקי שירותים וירטואליים והפחתת זיהום ופליטות פחמן דו חמצני".
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
