"יש הרבה כסף פנוי - 30% מהחוב שגויס מגיע מחברות לא מדורגות"
"במחצית הראשונה של השנה, שוק ההון בארץ ושוק החוב הקונצרני נערך בחלקו למתווה של עליית ריבית. ראינו פה חצי שנה עם הרבה מאד גיוסים, עם גיוסי שיא, בעיקר במערכת הבנקאית והפיננסית, ובחברות הנדל"ן. אין ספק שקדימה - התשואות יתאימו את עצמן לסביבת ריבית גבוהה יותר שבהחלט תשפיע כמובן על המשך עלויות המימון והריביות שהחברות השונות ימשיכו לגייס בשוק ההון", אומר אבי שטרנשוס, מנכ"ל חברת דירוג האשראי "מדרוג".
"לגבי החברות שימשיכו לגייס בשוק האג"ח הקונצרני, צריך לזכור שהמשק הישראלי עובד, מתפקד בצורה מצוינת, סביבת המאקרו היא טובה ולכן החברות - כדי להמשיך את הצמיחה שלהן וכדי להמשיך את הפעילות השוטפת שלהן - ימשיכו לגייס חוב חדש ויבצעו מימון מחדש וימחזרו חוב קיים. בסך הכל אנחנו חושבים ששוק ההון הוא שוק טוב, מתפקד, שוק החוב בהחלט פתוח לחברות מסוגים שונים ומענפים שונים".
-בחצי השנה האחרונה הייתה עלייה בחברות הלא מדורגות. זה יימשך?
"בחצי השנה הראשונה של 2022 קצת מעל 30% מהחוב שגויס, היה של חברות לא מדורגות. אני חושב שהסיבה המרכזית לכך היא כמובן צד הביקוש - יש הרבה כסף פנוי להשקעה אצל הגופים המוסדיים שמחפש בסופו של דבר השקעות טובות בחברות טובות ואיכותיות כמובן, ובתשואות מתאימות לסיכון שהם חושבים, וחלק מהחברות שמגייסות ללא דירג, אומנם משלמות ריביות יותר גבוהות, אבל במחצי הראשונה של השנה זה בהחלט פגש את צד הביקוש ואת צד המשקיעים המוסדיים שהיו פתוחים להשקעות מהסוג הזה.
"לגבי המחצית השנייה של השנה קדימה, כמובן שהכל תלוי באיזה סוג של חברה מגיעה, מה רמת הביטחונות שהיא תיתן, או רמת הקובננטים (אמות מידה פיננסיות, א"כ) שהיא תיקח לעצמה. צריך לזכור שחברות לא מדורגות נדרשות לתת קובננטים למשקיעים המוסדיים בצורה כזו או אחרת, או אפילו ביטחונות כדי להשלים את מהלך הגיוס. יש הרבה חברות חדשות מסקטורים שונים... הסקטורים המובילים בשוק הישראלי היו פיננסיים, נדל"ן, הסקטורים של חברות התעשייה או החברות המסורתיות, מתממן דרך המערכת הבנקאית, אבל בהחלט רואים את חלק מהחברות האלה רוצות להגיע לשוק ההון, לגוון את מקורות המימון שלהן, לא להתבסס אך ורק על המערכת הבנקאית, ולשם כך מרביתן מגייסות, אחרי שעושות תהליך דירוג בצורה כזו או אחרת בחברות הדירוג". צפו בראיוןTV
- הסוף לרמאויות בנכסים לא סחירים? מדרוג תנסה להגיד לכם מי הטובים
- אבי שטרנשוס מונה כמנכ"ל חברת דירוג האשראי מידרוג מקבוצת Moody's
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
.

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
