אבי שטרנשוס
צילום: ביזפורטל
ראיוןTV

"יש הרבה כסף פנוי - 30% מהחוב שגויס מגיע מחברות לא מדורגות"

אבי שטרנשוס, מנכ"ל "מדרוג": "הסקטורים המובילים, פיננסיים, נדל"ן וחברות תעשייה, מתממן דרך המערכת הבנקאית, אבל רואים שחלק מהחברות רוצה להגיע לשוק ההון, לגוון את מקורות המימון שלהן ולא להתבסס רק על המערכת הבנקאית. צפו בראיוןTV
אלכסנדר כץ |

"במחצית הראשונה של השנה, שוק ההון בארץ ושוק החוב הקונצרני נערך בחלקו למתווה של עליית ריבית. ראינו פה חצי שנה עם הרבה מאד גיוסים, עם גיוסי שיא, בעיקר במערכת הבנקאית והפיננסית, ובחברות הנדל"ן. אין ספק שקדימה - התשואות יתאימו את עצמן לסביבת ריבית גבוהה יותר שבהחלט תשפיע כמובן על המשך עלויות המימון והריביות שהחברות השונות ימשיכו לגייס בשוק ההון", אומר אבי שטרנשוס, מנכ"ל חברת דירוג האשראי "מדרוג".

 

"לגבי החברות שימשיכו לגייס בשוק האג"ח הקונצרני, צריך לזכור שהמשק הישראלי עובד, מתפקד בצורה מצוינת, סביבת המאקרו היא טובה ולכן החברות - כדי להמשיך את הצמיחה שלהן וכדי להמשיך את הפעילות השוטפת שלהן - ימשיכו לגייס חוב חדש ויבצעו מימון מחדש וימחזרו חוב קיים. בסך הכל אנחנו חושבים ששוק ההון הוא שוק טוב, מתפקד, שוק החוב בהחלט פתוח לחברות מסוגים שונים ומענפים שונים".

 

-בחצי השנה האחרונה הייתה עלייה בחברות הלא מדורגות. זה יימשך?

"בחצי השנה הראשונה של 2022 קצת מעל 30% מהחוב שגויס, היה של חברות לא מדורגות. אני חושב שהסיבה המרכזית לכך היא כמובן צד הביקוש - יש הרבה כסף פנוי להשקעה אצל הגופים המוסדיים שמחפש בסופו של דבר השקעות טובות בחברות טובות ואיכותיות כמובן, ובתשואות מתאימות לסיכון שהם חושבים, וחלק מהחברות שמגייסות ללא דירג, אומנם משלמות ריביות יותר גבוהות, אבל במחצי הראשונה של השנה זה בהחלט פגש את צד הביקוש ואת צד המשקיעים המוסדיים שהיו פתוחים להשקעות מהסוג הזה.

 

"לגבי המחצית השנייה של השנה קדימה, כמובן שהכל תלוי באיזה סוג של חברה מגיעה, מה רמת הביטחונות שהיא תיתן, או רמת הקובננטים (אמות מידה פיננסיות, א"כ) שהיא תיקח לעצמה. צריך לזכור שחברות לא מדורגות נדרשות לתת קובננטים למשקיעים המוסדיים בצורה כזו או אחרת, או אפילו ביטחונות כדי להשלים את מהלך הגיוס. יש הרבה חברות חדשות מסקטורים שונים... הסקטורים המובילים בשוק הישראלי היו פיננסיים, נדל"ן, הסקטורים של חברות התעשייה או החברות המסורתיות, מתממן דרך המערכת הבנקאית, אבל בהחלט רואים את חלק מהחברות האלה רוצות להגיע לשוק ההון, לגוון את מקורות המימון שלהן, לא להתבסס אך ורק על המערכת הבנקאית, ולשם כך מרביתן מגייסות, אחרי שעושות תהליך דירוג בצורה כזו או אחרת בחברות הדירוג". צפו בראיוןTV

.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).