מגדל - הפסד של 600 מיליון שקל בגלל הנחיות רגולטוריות לשינוי תוחלת החיים
זה היה צפוי והנה זה מגיע. בעקבות שינוי של רשות שוק ההון הביטוח והחיסכון בנוגע לחישוב תוחלת החיים, משנות חברות הביטוח את ההתחייבות שלהן כלפי חוסכי הפנסיה וביטוחי החיים. המשמעות הפרקטית היא גידול בהתחייבות, משמע - הפסדים.
חברות הביטוח ומנהלי קרנות הפנסיה בעצם מחויבים לספק לחוסכים קצבה מהיציאה לפנסיה ועד הפטירה. לכל סוג של חיסכון יש הסדר משלו - לביטוחי חיים יש את ההתחייבות של חברות הביטוח, ובקרנות הפנסיה יש גם תמיכה ממשלתית דרך הבטחת תשואה (של כ-5% על היקף של 30% מהפנסיה) ויש גם סיכון לחוסכים. בקרנות הפנסיה אם תוחלת החיים תלך ותעלה (וזה צפוי) אזי הכסף שנחסך לא יספיק לכולם - יהיה פער בין התשלומים הצפויים לנכסים הקיימים. בסוף זה יתגלגל לחוסכים עצמם. בינתיים, רשות שוק ההון עושה "חלק מהעבודה" היא דורשת מחברות הביטוח לעדכן (חלקית) את העלייה בתוחלת החיים לצד עדכונים נוספים. אבל, השלב הבא והמסובך והקשה יותר יהיה לעדכן בפועל את הקצבאות העתידיות בפנסיה.
ההפסד של מגדל
הראשונה לדווח היא מגדל. על בסיס אומדנים שבוצעו על ידי החברה השפעת יישום הוראות הפיקוח על שוק ההון והביטוח, הינה קיטון ברווח הכולל לאחר הוצאות מס בסך של כ-600 מיליון שקל בדוחות הכספיים לרבעון השני לשנת 2022. מדובר אומנם בהפסד גדול, אבל בשוק כבר ידעו שההנחיות של רשות שוק ההון והביטוח בדרך ליישום והם ציפו ותמחרו את ההפסדים שבדרך.
עדכון: כלל ביטוח דיווחה על הפסד של 400 מיליון שקל; הראל והפניקס - 170 מיליון שקל ומנורה 90 מיליון שקל
- אלמוגים מגייסת 50 מיליון שקל ממגדל בהקצאה פרטית
- מליסרון רוכשת שליטה בקניון הזהב מראשון לציון תמורת 818 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, על בסיס חישובי חודש דצמבר 2021, נאמדת ההשפעה של יישום הוראות החוזר על יחס כושר הפירעון הכלכלי של מגדל ביטוח, בקיטון של כ-6% עד 8% (וזאת ללא יישום הוראות המעבר בתקופת הפריסה ועם יישומן ותחת ההנחה של עדכון סכום הניכוי בתקופת הפריסה בשל השינוי בלוחות התמותה).
יודגש כי לא ניתן ללמוד מהאמור על השינוי הכולל ביחס כושר הפירעון הכלכלי האפקטיבי, וזאת בשל שינויים אחרים שעשויים להשפיע גם הם על יחס זה, ואשר עשויים לקזז, במלואם או בחלקם, את הקיטון האמור.
- 6.קרן ביטוח פנסיה שלי הפסידה המון (ל"ת)אא 02/09/2022 11:32הגב לתגובה זו
- 5.לילי 03/07/2022 15:15הגב לתגובה זוזה לא הפסד אלה גידול בהתחייבות . מנגד עליית ריבית של אגח ממשלתי וחברות , מגדילה את הרווח העתידי . רווח או הפסד נקבע בסוף תקופה .
- 4.אנשים לא זוכים להגיע לגיל פרישה! פנסייה זה שוד! (ל"ת)אלמוג 03/07/2022 14:41הגב לתגובה זו
- 3.אלמוג 03/07/2022 14:39הגב לתגובה זומי קובע כמה יחיו? האוצר? אולי הוא קובע גם מתי השמש תזרח? אולי הוא בכוונה לא נותן תקצב ראוי לבריאות ודורש רישיונות לקניית מכשור רפואי?
- 2.לרון 03/07/2022 13:14הגב לתגובה זוניחא,הזהרו מכל מה שנושא את הסיומת טק ולבטח בעת הזו
- 1.לרון 03/07/2022 13:05הגב לתגובה זו"מסתובבת" סביב שער 500 כבר ה ר ב ה זמן,כך שעידכון בנושא כבר פחות או יותר מגולם
ניר דקל - מנהל ענף נדל"ן ישראל, כלל ביטוח ופיננסים. קרדיט: סיון פרגכלל ומכלול מימון משקיעות בקרן לקידום שוק הדיור להשכרה בישראל
הקרן, בהיקף של 400 מיליון שקל, תציע פתרון שיאפשר ליזמי נדל"ן להתגבר על חסמי המימון בהקמת הפרויקטים להשכרה ארוכת טווח; מדובר בקרן ראשונה מסוגה בישראל
כלל ביטוח ופיננסים כלל עסקי ביטוח 4.12% ומכלול מימון מכלול מימון 1.51% ישקיעו בקרן, ראשונה מסוגה, שתעמיד מימון משלים ליזמים ולחברות נדל"ן למימון פרויקטים של דיור להשכרה ארוכת טווח.
קרן המימון, בהיקף של 400 מיליון שקל, הינה יוזמה של מכלול ושלושה שותפים אשר גם ינהלו אותה, רואי החשבון נודרי זיזוב וגיל ציק (בכירים לשעבר בקבוצת עופר השקעות) ועו"ד אריאל שימקביץ יזם בתחום הנדל"ן ובעל משרד עורכי-דין המתמחה בעסקאות נדל"ן מורכבות.
שותפים ומנהלי הקרן, מימין לשמאל: רו"ח גיל ציק, רו"ח נודרי זיזוב, עו"ד אריאל שימקביץ. קרדיט לצלם: דורון לצטר
עם עליית הריבית בשנים האחרונות, יזמים וחברות נדל"ן חווים קושי לממן פרויקטים בשיעורי מימון להם הורגלו טרם עליית הריבית.
הפתרון שמציעה הקרן מספק את המענה הנדרש הן לצרכי היזם והן לצרכי הבנק המממן בתקופת ההקמה ובתקופת ההנבה. בהתאם, יתאפשר ליזמים להעמיד הון עצמי נמוך משמעותית מההון שנדרש כיום להעמיד לבנק המממן, לצרכי הקמת פרויקטים בייעוד להשכרה לטווח ארוך.
- אלרוב: רווח של 139 מ' שקל ברבעון, מתוכו 91 מני"ע
- יורם נוה: "סיימנו שנה מאוד חזקה - אנחנו אופטימיים לגבי העתיד"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במהלך השנים האחרונות שווקו על ידי המדינה באמצעות מכרזי "דירה להשכיר" עשרות אלפי יחידות דיור כדי לנסות ולייצר מסה קריטית של דירות להשכרה. אולם, עליית שיעור הריבית הקשתה על יזמים שזכו במכרזים לקדם את הפרויקטים, בשל אתגר התשואה מהשכירות (פחות מ - 3%) אל מול תשלומי הקרן והריבית שנדרשים על ההלוואה לאחר תקופת ההקמה.

