אנדימד: עליה בהכנסות, ירידה ברווחיות הגולמית והתפעולית וברווח הנקי
חברת אנדימד עוסקת בפיתוח מכשור רפואי אסטתי הפעל על בבסיס גלי רדיו. החברה הציגה היום את דוחותיה לרבעון הראשון של 2022. הכנסות החברה לרבעון הראשון של שנת 2022 הסתכמו בכ-6.5 מיליון דולר, גידול של 44% לעומת הכנסות של 4.5 מיליון דולר ברבעון הראשון של שנת 2021, עליה זו מיוחסת לגידול במכירות החברה ברוב הטריטוריות בהן היא פועלת.
הרווח התפעולי של אנדימד במהלך הרבעון הראשון של 2022, הסתכם בכ-900 אלף דולר, זאת לעומת רווח תפעולי של 800 אלף דולר ברבעון המקביל, עליה של 12.5%. הנתונים מלמדים על ירידה ברווחיות הגולמית וברווחיות התפעולית, שכן ההכנסות גדלו - אבל זה כמעט לא מתגלגל לשורות הבאות.
הרווח הנקי של אנדימד ברבעון הראשון של שנת 2022, נפל ב-25% ועמד על 600 אלף דולר לעומת 800 אלף דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הירידה ברווח הנקי הינה בעקבות גידול בהוצאות המיסים על ההכנסות בסך כ-300 אלף דולר בעקבות יצירה לראשונה של נכסי מס נדחה בשנת 2021.
ההון העצמי של אנדימד עלה במהלך הרבעון הראשון של שנת 2022 ל-14.4 מיליון דולר בהשוואה ל-13.8 מיליון דולר בסוף שנת 2021.
יתרת המזומנים של אנדימד עומדת על סך של כ- 11.7 מיליון דולר גידול של 0.4 מיליון דולר בהשוואה לכ- 11.3 מיליון דולר בסוף שנת 2021.
באפריל 2021, מינתה אנדימד את מר ביל סקוט לנשיא אנדימד ארה"ב, להוביל את פעילות החברה בצפון אמריקה כחלק מתוכנית הצמיחה שהציבה לעצמה החברה, להרחיב את פעילותה בצפון אמריקה ובארה"ב בפרט. סקוט הגיע עם רקע של 25 שנים בניהול והובלת תהליכים מוכווני מכירות בחברות שונות בשוק המכשור הרפואי אסתטי ולהערכת החברה, הצטרפותו של מר סקוט תסייע לתוכנית הצמיחה בארה"ב ותספק עבורה דריסת רגל משמעותית ביבשת.
- כשמדע וכסף מתנגשים: המרוץ לתרופות חדשות לסרטן
- המהפכה שיכולה לשנות את שוק התרופות לכולסטרול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
