אנדימד: עליה בהכנסות, ירידה ברווחיות הגולמית והתפעולית וברווח הנקי
חברת אנדימד עוסקת בפיתוח מכשור רפואי אסטתי הפעל על בבסיס גלי רדיו. החברה הציגה היום את דוחותיה לרבעון הראשון של 2022. הכנסות החברה לרבעון הראשון של שנת 2022 הסתכמו בכ-6.5 מיליון דולר, גידול של 44% לעומת הכנסות של 4.5 מיליון דולר ברבעון הראשון של שנת 2021, עליה זו מיוחסת לגידול במכירות החברה ברוב הטריטוריות בהן היא פועלת.
הרווח התפעולי של אנדימד במהלך הרבעון הראשון של 2022, הסתכם בכ-900 אלף דולר, זאת לעומת רווח תפעולי של 800 אלף דולר ברבעון המקביל, עליה של 12.5%. הנתונים מלמדים על ירידה ברווחיות הגולמית וברווחיות התפעולית, שכן ההכנסות גדלו - אבל זה כמעט לא מתגלגל לשורות הבאות.
הרווח הנקי של אנדימד ברבעון הראשון של שנת 2022, נפל ב-25% ועמד על 600 אלף דולר לעומת 800 אלף דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הירידה ברווח הנקי הינה בעקבות גידול בהוצאות המיסים על ההכנסות בסך כ-300 אלף דולר בעקבות יצירה לראשונה של נכסי מס נדחה בשנת 2021.
ההון העצמי של אנדימד עלה במהלך הרבעון הראשון של שנת 2022 ל-14.4 מיליון דולר בהשוואה ל-13.8 מיליון דולר בסוף שנת 2021.
יתרת המזומנים של אנדימד עומדת על סך של כ- 11.7 מיליון דולר גידול של 0.4 מיליון דולר בהשוואה לכ- 11.3 מיליון דולר בסוף שנת 2021.
באפריל 2021, מינתה אנדימד את מר ביל סקוט לנשיא אנדימד ארה"ב, להוביל את פעילות החברה בצפון אמריקה כחלק מתוכנית הצמיחה שהציבה לעצמה החברה, להרחיב את פעילותה בצפון אמריקה ובארה"ב בפרט. סקוט הגיע עם רקע של 25 שנים בניהול והובלת תהליכים מוכווני מכירות בחברות שונות בשוק המכשור הרפואי אסתטי ולהערכת החברה, הצטרפותו של מר סקוט תסייע לתוכנית הצמיחה בארה"ב ותספק עבורה דריסת רגל משמעותית ביבשת.
- תוצאות טובות לתרופת ניסוי של Roche לסרטן השד
- אשרי המאמין: כן פייט צופה הכנסות של 685 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות
סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ.
הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.
המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות.
שינוי תשואות בשוק
התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%. הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.
- פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
- מה הריבית בפיקדונות בכל הבנקים וכמה אתם מפסידים על הכסף בעו"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו - בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה.

היום בבורסה: עליות, ומי תזנק ב-11%?
ישראל חוזרת בהדרגה לשגרה אחרי עסקת החטופים, ביקור נשיאותי מתוקשר ודיבורים על "היום שאחרי"; בשוק המקומי עדיין מורגשת אופטימיות זהירה, עם ציפייה להפחתת ריבית, תקציב חדש שצפוי לשנות סדרי עדיפויות, וארביטרז' שצפוי להוביל לפתיחה חיובית; ברקע, המתיחות בין ארה"ב לסין שוב עולה, והדולר מתחזק
הבוקר נפתח בסימן של חזרה לשגרה. תקופת החגים מאחורינו, וגם אחרי שנתיים של מלחמה, החטופים (לפחות החיים) נמצאים בבית. ברקע החזרה והעסקה, הנשיא טראמפ הגיע לישראל ונאם בכנסת, וסיפק כמה אמירות מעניינות. בין היתר דיבר טראמפ על הרחבת הסכמי אברהם, ואף אמר כי נשיא אינדונזיה יגיע לביקור בישראל, ולמרות שלא יצא לפועל, הציפייה להסכמים שיתרמו לכלכלה עשויים לדחוף את השוק המקומי.
מצב הפנסיה שלכם טוב! "הפנסיה
בישראל מהטובות בעולם" - על פי מדד מרסר הבינלאומי. מערכת הפנסיה בישראל זכתה השנה לדירוג הגבוה ביותר במדד הפנסיה העולמי של Mercer‑CFA Institute (דירוג מרסר) ונכנסה לרשימת חמש המדינות היחידות בעולם עם דירוג A. מדובר בהישג משמעותי עבור ישראל. המשמעות,
על רגל אחת היא שהישראלים חוסכים הרבה יחסית למקומות אחרים בעולם, ששיעור הקצבה ביחס לשכר יחסית גבוה. זה יכול להישמע מפתיע, אבל ניתחנו את זה לפני מספר חודשים והתברר לנו שאכן מצב הפנסיה בארץ הוא בסה"כ טוב מאוד - הפתעה לחוסכים לפנסיה - מיליוני שקלים בפנסיה וקצבה מספקת.
קריאה מעניינת - גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרווח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
השפעה ישירה של העסקה והפסקת האש צפויה להיות הורדת הריבית מצד בנק ישראל. רקע לפני חופש החג, התפרסמו הפרוטוקולים של ועדת הריבית, אשר בחרה להשאיר את הריבית על 4.5%. החלטה המייצגת למעשה קונצנזוס מלא בין חברי הוועדה, לאור אי וודאות ניכרת לגבי העתיד הכלכלי. בדיונים פנימיים הוצגו כמה אתגרים בולטים: האינפלציה עדיין מתנדנדת בסביבת הגבול העליון של היעד, הגרעון הממשלתי הולך ומתרחב, הצמיחה תלויה בעיקר במשבר הביטחוני ובלחצים חיצוניים, וההתפתחויות הפעילות בזירה הבינלאומית עלולות לשנות הכול.
- השקל מתחזק ברקע חזרת החטופים והרגיעה בוול סטריט
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כעת שחוזרת הוודאות לפחות במישור הגיאופוליטי בישראל (ומוקדם יותר ממה שציפו בבנק ישראל), חוזרים להסתכל על מדד המחירים כדי להעריך מתי תרד הריבית. היום יתפרסם מדד המחירים והכלכלנים מעריכים כי המדד יירד ב-0.1% עד 0.3% בעיקר בשל ירידות עונתיות בסעיפי צריכה, תחבורה וטיסות. מדד כזה מבטא מדד של 2.8%-3% ב-12 החודשים האחרונים, אבל מה שחשוב יותר הם ה-12 חודשים הבאים וכאן הכלכלנים מצפים ל-2.1%-2.2%. עם צפי כזה, אין לכאורה מקום לריבית של 4.5%, להרחבה - מדד המחירים בספטמבר - מה הצפי והאם הריבית תרד?