גיל רונן אנרגין
צילום: רמי זרנגר

הלקוח התרצה: אנרג'ין החליטה לספק מעתה בדיקה להוכחת הטכנולוגיה

מדובר בלקוח שקודם לכן הטיל ספק בטכנולוגיה וביקש לחזור בו מההתקשרות. גם אחרים יקבלו ללא עלות את הבדיקה, בשיטת PCR, שתאתר תכונת עמידות למחלת הטובאמו-וירוס בזרעי עגבניה. העלויות לא צפויות להיות מהותיות והבאים בתור כבר ישלמו עבור הבדיקות הללו
איתי פת-יה | (3)
נושאים בכתבה אגרוטק פוד טק

לקוח של חברת השבחת הזרעים אנרג'ין 0% הטיל ספק בטכנולוגיה וביקש לחזור בו, בחברה מפייסים אותו עתה באמצעות בדיקה שתסופק לו בחינם שתוכיח כי הטכנולוגיה אכן עובדת. אותו לקוח שזהותו לא נחשפה ימשיך לרכוש מאנרג'ין זרעי עגבניות העמידים לדבריה לזן של מחלת הטובאמו-וירוס (ToBRFV).

המחלוקת בין הצדדים התגלעה כשהלקוח טען שביצע בדיקות פנימיות למוצר ובהן נמצא כי והעמידות בפני המחלה בגידולים אינה כפי שנקבע בהסכם ביניהם. במסגרת המשא והמתן שהתנהל מולו הוחלט כאמור כי יקבל בדיקה בשיטת PCR, שתדגום את הזרעים שיקבל מאנרג'ין ויוודא כי אלה אכן עמידים.

נראה כי באנרג'ין סברו כי התקרית מול אותו לקוח עלולה הייתה ליצור בעייתיות נוספת מול שאר הלקוחות - וכרגע מדובר ב-5 נוספים שקנו ממנה את הרישיון הלא בלעדי לפיתוח זרעי עגבניות בעלות תכונות העמידות. לכל אלה תסופקנה הבדיקות ללא עלות.

באנרג'ין לא דיווחו על עלות הבדיקות הללו, אך בסביבת החברה מספרים כי מול 100 מיליון דולר שבה מוערך המוצר עצמו, התוספת לא תהיה מהותית. הלקוחות הבאים שתגייס מכאן והלאה כבר ישלמו על הבדיקות הללו.

כמו כן נטען כי ככל שהלקוחות יאתרו באמצעות הבדיקות את הזרעים העמידים, יוכלו לחזק אצלם תכונה זו ולהגיע לשלב המסחור מוקדם יותר. באנרג'ין מקווים באמצעות הבדיקה לגייס לקוחות נוספים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יוני 15/03/2022 08:34
    הגב לתגובה זו
    למצב אותה כחברת טכנולוגיה, ולחפש לקוח עוגן בעל שם בארצות הברית ולא לקוחות קיקיוניים.
  • 1.
    אנונימי 13/03/2022 10:39
    הגב לתגובה זו
    על מתי חברות אשפה ישחילו את המשקיעים
  • אם אין לך מושג - אתה לא חייב לבלבל פה ת'מוח (ל"ת)
    ניסן 13/03/2022 14:15
    הגב לתגובה זו
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.