דיפלומט
צילום: אביב חופי

דיפלומט מכניסה משקיעים מוסדיים: גייסה 71 מיליון שקל מכלל והפניקס

הגיוס בוצע במסגרת ההנפקה הפרטית של 1.37 מיליון מניות, המהוות 5% מסך המניות הכולל של החברה -  ההנפקה בוצעה במחיר שנמוך ב-5% ממחיר המניה בשוק; בעקבות ההנפקה, כלל תחזיק ב-5.07% מסך המניות בחברה, והפניקס תחזיק ב-5.5%, מדובר במשקיעים המוסדיים הראשונים שנכנסים להשקעה בחברה
סתיו קורן |

דיפלומט אחזקות 0% גייסה 71 מיליון שקל מהפניקס וכלל, במסגרת ההנפקה הפרטית של 1.37 מיליון מניות, המהוות 5% מסך המניות הכולל של החברה. ההנפקה בוצעה במחיר שנמוך ב-5% ממחיר המניה בשוק.

בעקבות ההנפקה, כלל תחזיק ב-5.07% מסך המניות בחברה, והפניקס תחזיק ב-5.5%, מדובר במשקיעים המוסדיים הראשונים שנכנסים להשקעה בחברה. כניסתם תדלל את מניותיו של מנכ"ל החברה, נעם וימן -  אחזקתו תרד ל-12.83%. גם האחזקות של אחותו, אפרת וימן גרשוני ירדו ל-10.36%.

דיפלומט, שעוסקת ביבוא והפצה מוצרי צריכה ממותגים בתחום המזון והנון פוד הונפקה בבורסה המקומית לפני עשרה חודשים בלבד. ברבעון השלישי של 2021 החברה דיווחה על ירידה בהכנסות  לכ-678 מיליון שקל, בהשוואה לכ-714 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הפרשי התרגום ירדו ברבעון בשיעור של כ-6.8% הירידה נובעת ממיעוט ימי עבודה ברבעון עקב עיתוי חגי תשרי השנה, חוסרים עקב קשיי אספקה, עדכון הסכם ההפצה עם פרוקטר אנד גמבל בדרום אפריקה וכן מצריכה מוגברת ברבעון המקביל עקב משבר הקורונה. 

הרווח התפעולי ברבעון הסתכם בכ-31 מיליון שקל (כ-4.6% מההכנסות), בהשוואה לכ-38 מיליון שקל (כ-5.3% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד, ירידה של כ-18%. הרווח הנקי של דיפלומט ברבעון ירד בכ-14% והסתכם בכ-21.8 מיליון שקל, בהשוואה לכ-25.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

החברה פועלת בעיקר בישראל, אך גם במדינות נוספות כמו דרום אפריקה, גאורגיה ניו זילנד וקפריסין. מניית החברה נסחרת לפי שער של 54.9 שקל, המשקף שווי שוק של 1.4 מיליארד שקל. מההנפקה במרץ המניה איבדה 4.8%. כאמור, ההנפקה הפרטית הכניסה לראשונה משקיעים מוסדיים לחברה. הציבור מחזיק ב-22.79% ממניות החברה. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

ג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברהג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברה

הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי

אחרי שנים של הפסדים בפעילות אגירת האנרגיה וירידה של מעל 90% מההנפקה, זוז פאוור החליפה מסלול והפכה לחברה פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה; המשקיעים מקבלים חשיפה למטבע הדיגיטלי דרך מניה דואלית בתל אביב ובנאסד״ק,  עם סיכון/סיכוי שמגיע מחשיפה לשוק הקריפטו ועלויות של חברה ציבורית

תמיר חכמוף |

חברת זוז פאוור זוז פאוור 19.52%   הדואלית שינתה לאחרונה את מהות ההשקעה בחברה, כאשר עברה מהתמקדות בפעילות טכנולוגית בתחום האנרגיה המתחדשת, לחברה פיננסית שמאפשרת חשיפה לעולם הקריפטו והביטקוין בפרט.

החברה פיתחה מערכת מבוססת גלגלי תנופה שנועדה לאפשר טעינה מהירה לרכב חשמלי גם באתרים שבהם רשת החשמל חלשה או מוגבלת. הרעיון ההנדסי היה מעניין אך בפועל ההצלחה הייתה מוגבלת. החברה התקשתה להמיר פיילוטים להזמנות מסחריות, נרשמו הפסדים תפעוליים מתמשכים, ופעילותה הצטמצמה מאוד עם הכנסה של פחות מ-250 אלף דולר והפסד של 7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2025.

על רקע האתגרים, שכללו הון עצמי שלילי והתחייבויות של כ-6.7 מיליון דולר מול מזומנים של כ-2.5 מיליון דולר, החליטה החברה לשנות אסטרטגיה.

החברה גייסה כספים (בדיסקאונט משמעותי), בסך של קצת יותר מ-160 מיליון דולר, במטרה לרכוש ביטקוין במרבית הכספים, והיתרה לפירעון חובות קיימים ולצרכים תפעוליים.


נכון לדיווח האחרון של החברה, זוז כבר רכשה מעל 1,000 ביטקוין, תוך שמירה על יתרת מזומנים להמשך רכישות ברמות מחיר שונות. החברה מתכננת להשלים את מלוא הגיוס ולהמשיך את הרכישות בהמשך, תוך שהיא תוכל להשתמש בחלק מהכספים כאמור לפעילות שוטפת ותשלום ההתחייבויות.

חשוב לציין כי הרכישות האלה אינן יוצרות ערך חדש לבעלי המניות, אלא הוא נשען על הנפקות לצורך גיוס מזומן לרכישת הביטקוין. המשמעות היא דילול מתמשך של בעלי המניות, כאשר השווי של החברה מזנק למרות שמחיר המניה ירד הודות לגידול במספר המניות.