אבי גבאי
צילום: כפיר סיון

רודב-גבאי יוכלו לרכוש את פרטנר: בית המשפט דחה את עתירת חיים סבן

למרות התנגדות כונסת הנכסים, למרות המהלך המסריח שביצע אבי גבאי, למרות התנגדותו של חיים סבן - החליטה השופטת שזו הדרך שבה האצ'יסון תיפגש עם החוב שלה ותרוויח מהעסקה והחליטה לדחות את עתירת סבן, שלא הסכים להעמיד ערבות בתמורה לביצוע מכרז
נתנאל אריאל | (1)

שופטת בית המשפט המחוזי דחתה את העתירה של חיים סבן ובקשתו לקיים מרכז פומבי לרכישת חברת פרטנר 2.83% ולמעשה מאפשרת בכך את יציאתו לפועל של המהלך של רכישת פרטנר ע"י שלמה רודב, אבי גבאי, הפניקס, מנורה וכלל (באמצעות קבוצת מורקין) בתמורה ל-300 מיליון דולר (כ-950 מיליון שקל).

השופטת הציעה לקבוצת סבן להפקיד ערבות בתמורה לעריכת מכרז, אך קבוצת סבן סירבה לכך. השופטת גם ניסתה להבין האם קבוצת רודב-גבאי תשתתף במכרז ואלה אמרו לה שלא. לאחר הסירוב של סבן החליטה השופטת כי אין טעם לערוך למעשה מכרז ודחתה את העתירה.

על פי השופטת, סבן למעשה רוצה להטיל את כל הסיכון על האצ'יסון (החברה הזרה שמוכרת את המניות) ולדעת השופטת מאחר שהיא מעוניינת לצאת מהמניות והסכימה למחיר - היא למעשה תרוויח מהעסקה ואין טעם למנוע זאת ממנה, מכיוון שהיא למעשה מחכה לחוב מחיים סבן מאז שנת 2009, שכן מניותיו בחברה היו משועבדות להאצ'יסון.

כזכור, אבי גבאי ביצע מהלך מסריח וערק מ סלקום -0.12% לאחר שכנראה רקם את המהלך בעודו מנכ"ל החברה. חיים סבן, הבעלים לשעבר של פרטנר ביקש שיתקיים מכרז, ולא מעט קבוצות גם ניסו בתקופה האחרונה להגיש הצעות.

בנוסף, גם כונסת הנכסים הרשמית של מדינת ישראל, סיגל יעקבי, הביעה התנגדות לעסקה, שכן לדעתה ההליך לא נוהל כפי שצריך וכי היה צריך להתבצע הליך התמחרות תחרותי. היא סברה כי ייתכן שתגיע הצעה גבוהה יותר לרכישה - כפי שאכן קרה, ולפחות 4 קבוצות שונות החליטו להגיש הצעות רכישה.

אך למרות זאת בית המשפט החליט לדחות את העתירה ולאפשר את הרכישה, כפי שהציע כונס הנכסים עו"ד אוהד סול.

חיים סבן רכש את השליטה בפרטנר בתחילת העשור הקודם, כאשר חלק מהמימון היה הלוואת מוכר מקבוצת האצ'יסון, של 300 מיליון דולר, כ-1.1 מיליארד שקל. נפילת ערך המניה של פרטנר הובלה לכך שבשפל של 2019 חיים סבן ויתר על השליטה בפרטנר בעקבות החוב, כשמנגד היה לו בפרטנר שווי של כ-750 מיליון שקל. אלא שמאז גלגל מסתובב לו: שער הדולר צנח כך שאותם 300 מיליון דולר שווים רק קצת יותר מ-900 מיליון שקל, ואילו שווי המניות הללו עלה ל-1.1 מיליארד שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

צריך לזכור שמדובר בתחום שהפך להיות בישראל תחרותי מאוד, אולי תחרותי מדי, בעקבות מהפכת הסלולר לפני עשור, שהורידה מחירים לצרכן, אבל הפכה את המרווחים של חברות הסלולר לקטנים מדי. כתוצאה מהרפורמה הצטרפו חברות רבות לשוק, אבל בשנים האחרונות המגמה היא הפוכה: מתבצעים מיזוגים ורכישות והתחרות יורדת. כך עם גולן טלקום שהפכה להיות חלק מסלקום וכך המיזוג של אקספון.

חברות הסלולר מעוניינות כעת להעלות את מחירי הסלולר לצרכנים וכל עלייה של שקל בודד בחשבון של הצרכן יורד למטה לשורת הרווח של החברות - וזו הסיבה להתעניינות ההולכת וגוברת במניית פרטנר, לאחר שזו נמצאת על המדף כבר תקופה ארוכה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אז ככה מריח חוט תפירה ??? (ל"ת)
    סבתא זפתא 15/12/2021 12:15
    הגב לתגובה זו
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).