אבי גבאי
צילום: כפיר סיון

רודב-גבאי יוכלו לרכוש את פרטנר: בית המשפט דחה את עתירת חיים סבן

למרות התנגדות כונסת הנכסים, למרות המהלך המסריח שביצע אבי גבאי, למרות התנגדותו של חיים סבן - החליטה השופטת שזו הדרך שבה האצ'יסון תיפגש עם החוב שלה ותרוויח מהעסקה והחליטה לדחות את עתירת סבן, שלא הסכים להעמיד ערבות בתמורה לביצוע מכרז
נתנאל אריאל | (1)

שופטת בית המשפט המחוזי דחתה את העתירה של חיים סבן ובקשתו לקיים מרכז פומבי לרכישת חברת פרטנר 2.96% ולמעשה מאפשרת בכך את יציאתו לפועל של המהלך של רכישת פרטנר ע"י שלמה רודב, אבי גבאי, הפניקס, מנורה וכלל (באמצעות קבוצת מורקין) בתמורה ל-300 מיליון דולר (כ-950 מיליון שקל).

השופטת הציעה לקבוצת סבן להפקיד ערבות בתמורה לעריכת מכרז, אך קבוצת סבן סירבה לכך. השופטת גם ניסתה להבין האם קבוצת רודב-גבאי תשתתף במכרז ואלה אמרו לה שלא. לאחר הסירוב של סבן החליטה השופטת כי אין טעם לערוך למעשה מכרז ודחתה את העתירה.

על פי השופטת, סבן למעשה רוצה להטיל את כל הסיכון על האצ'יסון (החברה הזרה שמוכרת את המניות) ולדעת השופטת מאחר שהיא מעוניינת לצאת מהמניות והסכימה למחיר - היא למעשה תרוויח מהעסקה ואין טעם למנוע זאת ממנה, מכיוון שהיא למעשה מחכה לחוב מחיים סבן מאז שנת 2009, שכן מניותיו בחברה היו משועבדות להאצ'יסון.

כזכור, אבי גבאי ביצע מהלך מסריח וערק מ סלקום 2.7% לאחר שכנראה רקם את המהלך בעודו מנכ"ל החברה. חיים סבן, הבעלים לשעבר של פרטנר ביקש שיתקיים מכרז, ולא מעט קבוצות גם ניסו בתקופה האחרונה להגיש הצעות.

בנוסף, גם כונסת הנכסים הרשמית של מדינת ישראל, סיגל יעקבי, הביעה התנגדות לעסקה, שכן לדעתה ההליך לא נוהל כפי שצריך וכי היה צריך להתבצע הליך התמחרות תחרותי. היא סברה כי ייתכן שתגיע הצעה גבוהה יותר לרכישה - כפי שאכן קרה, ולפחות 4 קבוצות שונות החליטו להגיש הצעות רכישה.

אך למרות זאת בית המשפט החליט לדחות את העתירה ולאפשר את הרכישה, כפי שהציע כונס הנכסים עו"ד אוהד סול.

חיים סבן רכש את השליטה בפרטנר בתחילת העשור הקודם, כאשר חלק מהמימון היה הלוואת מוכר מקבוצת האצ'יסון, של 300 מיליון דולר, כ-1.1 מיליארד שקל. נפילת ערך המניה של פרטנר הובלה לכך שבשפל של 2019 חיים סבן ויתר על השליטה בפרטנר בעקבות החוב, כשמנגד היה לו בפרטנר שווי של כ-750 מיליון שקל. אלא שמאז גלגל מסתובב לו: שער הדולר צנח כך שאותם 300 מיליון דולר שווים רק קצת יותר מ-900 מיליון שקל, ואילו שווי המניות הללו עלה ל-1.1 מיליארד שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

צריך לזכור שמדובר בתחום שהפך להיות בישראל תחרותי מאוד, אולי תחרותי מדי, בעקבות מהפכת הסלולר לפני עשור, שהורידה מחירים לצרכן, אבל הפכה את המרווחים של חברות הסלולר לקטנים מדי. כתוצאה מהרפורמה הצטרפו חברות רבות לשוק, אבל בשנים האחרונות המגמה היא הפוכה: מתבצעים מיזוגים ורכישות והתחרות יורדת. כך עם גולן טלקום שהפכה להיות חלק מסלקום וכך המיזוג של אקספון.

חברות הסלולר מעוניינות כעת להעלות את מחירי הסלולר לצרכנים וכל עלייה של שקל בודד בחשבון של הצרכן יורד למטה לשורת הרווח של החברות - וזו הסיבה להתעניינות ההולכת וגוברת במניית פרטנר, לאחר שזו נמצאת על המדף כבר תקופה ארוכה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אז ככה מריח חוט תפירה ??? (ל"ת)
    סבתא זפתא 15/12/2021 12:15
    הגב לתגובה זו
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.