אבי צבי
צילום: אודי פורטל
דוחות

פרטנר: מעבר לרווח של 24 מיליון שקל ברבעון. ההכנסות: 837 מיליון ש'

ההכנסה החודשית ממנויי סלולר ממשיכה לעמוד על 48 שקל - ירידה של 6% לעומת הרבעון המקביל, אך ללא שינוי ביחס לקודם
נתנאל אריאל |

על רקע נטישת אבי גבאי את סלקום כדי להשתלט על המתחרה פרטנר, חברת פרטנר 2.83%  מדווחת ברבעון השלישי של 2021 על הכנסות של 837 מיליון שקל, עלייה של 5% בהשוואה ל-800 מיליון שקל ברבעון המקביל, אך קיפאון ביחס לרבעון הקודם, אז עמדו ההכנסות על 840 מיליון שקל.

ה-EBITDA המתואם עמד על 250 מיליון שקל, עלייה של 23% בהשוואה ל-204 מיליון שקל ברבעון המקביל.

הרווח הנקי הסתכם ב-24 מיליון שקל ברבעון השלישי, זאת לעומת הפסד של 5 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח הנקי מתחילת השנה עדיין נמוך ועומד על 38 מיליון שקל, בוודאי ביחס לשווי שוש של 3.67 מיליארד שקל לפיו החברה נסחרת. החוב נטו של פרטנר עמד בסוף הרבעון על 662 מיליון שקל.

רוצים לדעת איך להשקיע את הכסף? למה מניות עולות ויורדות, איך משפיעים דוחות כספיים על שוקי המניות? הירשמו לקורס של ביזפורטל - אנחנו נלמד אתכם (ללא עלות) - להרשמה לקורס

ההכנסות משירותים הסתכמו ב-672 מיליון שקל, עלייה של 6% בהשוואה לרבעון המקביל, כתוצאה מעלייה בהכנסות משירותים במגזר הקווי (עלייה של 7%) ובמגזר הסלולר (עלייה של 5%).

ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי סלולר (ARPU) הסתכמה ברבעון השלישי ב-48 שקל, ללא שינוי מהרבעון הראשון ומהרבעון השני של 2021, וירידה של 6% בהשוואה לרבעון המקביל. שיעור הנטישה בסלולר ירד ועמד על 6.4% ברבעון השלישי של 2021.

בחלוקה למגזרים:

מספר מנויי הסלולאר עמד על כ-3.02 מיליון מנויים, כ-28% משוק הסלולר בישראל. תוספת של 49 אלף מנויים נטו ברבעון השלישי של 2021 ו-257 אלף מנויים נטו בשנה - ומדובר למעשה לראשונה מזה עשור.

בסיס מנויי הסיבים האופטיים של פרטנר גדל ב-19 ברבעון הנוכחי, והגיע ל-192 אלף מנויים, ועלייה של 72 אלף מנויים בשנה ותוספת של 19 אלף מנויים נטו ברבעון. בסך הכל יש לחברה יותר מ-200 אלף מנויי סיבים אופטיים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

משקי בית בבניינים מחוברים (כלומר כאלה שיכולים תיאורטית להתחבר) לתשתית הסיבים האופטיים (Homes Connected) הסתכמו ב-624 אלף נכון לסוף הרבעון, עלייה 53 אלף משקי בית ברבעון ושל 192 אלף משקי בית בשנה. 

בסיס מנויי אינטרנט מבוסס תשתית הסתכם ב-365 אלף מנויים נכון לסוף הרבעון (192 אלף מנויי סיבים ו-173 אלף מנויי שוק"ס), עלייה של 54 אלף מנויים בשנה ועלייה של 11 אלף מנויים ברבעון.

בסיס מנויי טלוויזיה: 226 אלף מנויים בסוף הרבעון, עלייה של 3 אלפי מנויים נטו ברבעון השלישי ושל 2 אלפי מנויים נטו בשנה (הצמיחה השנתית כוללת מחיקה של 21 אלף מנויים מתקופות שונות, שעודכנה ברבעון השני של 2021) 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.