אשטרום עם ירידה של 10% בהכנסות ל-1.05 מיליארד שקל; גם הרווח ירד
קבוצת הבנייה אשטרום קבוצה -0.2% מדווחת על ירידה של 10% בהכנסות ל-1.05 מיליארד שקל, לעומת כ-1.16 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. על פי החברה, הירידה היא בעיקר במגזר קבלנות בחו"ל.
הרווח התפעולי ברבעון השלישי של 2021 ירד גם הוא ב-4% והסתכם בכ-172 מיליון שקל, לעומת כ-179 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי ירד ב-7% ל-89 מיליון שקל, לעומת כ-95.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. מנגד, החברה רשמה ברבעון עליית שיערוכי נדל"ן בסך של כ-34 מיליון שקל לעומת כ-20 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
לקריאה נוספת:
>>> אשטרום קונה מהפניקס ואקרו 22.5% מהפרויקט במתחם האלף ב-128 מ' ש'
תזרים המזומנים מפעילות שוטפת עמד ברבעון על כ-136.5 מיליון שקל, לעומת כ-304 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. צבר העבודות של הקבוצה עומד על כ-7.5 מיליארד שקל. החברה תחלק דיבידנד של 100 מיליון שקל.
- אשטרום: עליה של 8% בהכנסות, ה-EBITDA גדל בכ-6% ל-184 מיליון שקל
- BG BOND חונכת מפעל חדש לחומרי בנייה בבית גוברין כחלק מהמעבר לייצור כחול-לבן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אשטרום החלה השנה פעילות בתחום האנרגיה המתחדשת, ויחד עם שותף השלימה לאחרונה רכישת 4 פרויקטים סולאריים בארה"ב לפיתוח בהיקף של כ-1,100 מגה וואט. בנוסף הקבוצה מקימה ומפעילה כיום כ-1,800 יחידות בפרויקטי שכירות ארוכת טווח ומעונות סטודנטים
רמי נוסבאום, יו"ר דירקטוריון קבוצת אשטרום: "מתחילת השנה, המשכנו את פעילות הקבוצה בכל מגזרי הפעילות שלנו, דבר המתבטא גם בצבר העבודות שלנו. בנוסף ממשיכה אשטרום נכסים להרחיב את פעילותה באירופה. אנו ממשיכים לפעול לבחינת השקעות נוספות להגדלת הפעילות התואמת את האסטרטגיה העסקית של הקבוצה, בכל מגזרי פעילות הקבוצה, בישראל ובחו"ל".
תוצאות מגזרי פעילות עיקריים - רבעון שלישי 2021
במגזר קבלנות בניה ותשתית בישראל הסתכמו ההכנסות ברבעון השלישי בכ-592 מיליון שקל, לעומת כ-698 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי של המגזר הסתכם ברבעון בכ-58.5 מיליון שקל, לעומת כ-85 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
במגזר יזמות נדל"ן למגורים בישראל (באמצעות אשדר) הסתכמו ההכנסות בכ-328 מיליון שקל, לעומת כ-321 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. החברה מכרה ברבעון 239 יחידות דיור, לעומת 177 יחידות דיור ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי במגזר עלה ברבעון בכ-19.5% לכ-73 מיליון שקל, לעומת כ-61 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
במגזר נדל"ן להשקעה ויזמות (באמצעות אשטרום נכסים) ההכנסות ברבעון עלו בכ-18.4% לכ-140 מיליון שקל, לעומת כ-118 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסות כללו בתקופת הדו"ח סך של כ-50 מיליון שקל ממכירות בפרויקט LYFE (מגדלי משרדים בעיר בני ברק). הרווח הגולמי ברבעון עלה בכ-19% לכ-75 מיליון שקל לעומת כ-63 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
