אורי מקס
צילום: תמר מצפי

מקס סטוק הפסיקה לצמוח ומציגה ירידה בשורה העליונה והתחתונה. האם מדובר במעידה חד פעמית או שינוי כיוון?

הקורונה עשתה טוב לרשת הסטוק - ובהתאמה היציאה מהקורונה לא עושה לה טוב. תוסיפו לכך את מיעוט ימי העסקים בחודש תשרי ותקבלו קיפאון בהכנסות, שירדו ב-3%. הרווח התפעולי נפל ב-17% בעקבות גידול הוצאות שכר וארנונה; לחברה חוב פיננסי של 23 מיליון שקל
נתנאל אריאל | (5)
נושאים בכתבה מקס סטוק

רשת הסטוק מקס סטוק 0.04%  מדווחת על הכנסות של 256 מיליון שקל ברבעון השלישי של השנה, לעומת 262 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - ירידה של 3% בהכנסות של החברה שנכנסה השנה לבורסה. על פי החברה הירידה נובעת מכך שבמהלך חודש ספטמבר היו מעט ימי עבודה.

זה נכון, אבל השאלה שמטרידה את המשקיעים היא האם מדובר במעידה חד פעמית, לאחר הצמיחה של 7% שהראתה החברה ברבעון הקודם, או שהסיפור רחב יותר: הקורונה עשתה טוב לחברה, אנשים היו בבית והגיעו יותר לקנות ברשת הסטוק. וכעת מגיעה המטוטלת לצד השני - הפתיחה מחדש אולי גורמת גם היא לירידה במכירות. את זה נדע בתוצאות הרבעונים הבאים.

הרווח התפעולי נפל ב-17%

הפגיעה נמשכה גם בשורת הרווח התפעולי אשר נפל ב-17% ל-34 מיליון שקל, לעומת 41 מיליון שקל אשתקד. על פי החברה הסיבה לירידה החדה נובעת מ"גידול בהוצאות שכר וארנונה בגין פתיחת סניפים חדשים שטרם הגיעו להבשלה מלאה ומגידול בהוצאות בגין תשלום מבוסס מניות". הרווח התפעולי, בנטרול תגמול מבוסס מניות הסתכם בכ-38 מיליון שקל, גם כאן מדובר בירידה, אך מתונה יותר של 7%.

הרווח הנקי הסתכם ב-17.1 מיליון שקל, ירידה של 17% לעומת 20.7 מיליון שקל אשתקד. בנטרול ההוצאות החד פעמיות הרווח הנקי אף ירד ב-20% לכ-21 מיליון שקל לעומת 26.3 מיליון שקל אשתקד.

אבל מה עושים בחברה כדי לנסות להציג למשקיעים תמונה יותר ורודה? מחברים את כל הנתונים מתחילת השנה ומדברים על הצמיחה בתשעת החודשים האחרונים. בחברה מציינים כי מדובר בעליה של 20% בהכנסות ל-731 מיליון שקל וכי הרווח הנקי המתואם (בנטרול הוצאות חד פעמיות) עלה ב-15% ל-78 מיליון שקל. 

אז זה נכון אבל זה לא רלוונטי למשקיעים. אותם מעניין מה קרה ברבעון האחרון והם מעט חוששים ושלחו היום את המניה לירידה של יותר מ-3%.

מתחילת השנה החברה פתחה 4 סניפים (רמלה, ת"א ראשון לציון ושדרות), היא מפעילה כיום 53 חנויות ומתכננת לפתוח עוד 3 חנויות חדשות בשנה הקרובה בנצרת עילית (נוף הגליל), כפר סבא ונהריה. 

לחברה מזומנים ושווי מזומנים בסך של כ-47 מיליון שקל. מנגד, לחברה חוב פיננסי ברוטו בסך של כ-70 מיליון שקל. בהתאם לכך, לחברה חוב פיננסי, נטו בסך של כ-23 מיליון שקל. ההון המיוחס לבעלי המניות של החברה הסתכם בכ-171 מיליון שקל, וזאת לאחר חלוקת דיבידנד בסך של כ-70 מיליון שקל ששולם בחודש יוני השנה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

כדי להתמודד עם עליית מחירי ההובלה, החברה הגדילה מתחילת השנה את יתרת המלאי לכ-200 מיליון שקל, בהשוואה לכ-127 מיליון שקל בסוף שנת 2020.

מנכ"ל החברה המשותף אבן ניומן יפרוש מתפקידו כמנכ"ל משותף בסוף חודש ינואר 2021, אך ימשיך לכהן כדירקטור.

אורי מקס, מנכ"ל משותף במקס סטוק: "אנו מסכמים את תשעת החודשים הראשונים של שנת 2021 עם שיעור צמיחה דו-ספרתי בהכנסות, שהושגה בזכות פתיחת חנויות חדשות ובעיקר מגידול של כ-17% במכירות מחנויות זהות. הגדלנו משמעותית את היקף המלאי של החברה במטרה להבטיח רציפות אספקה, וכחלק מהערכות שלנו להתמודדות עם עליית מחירי ההובלה ועליית מחירי הסחורות. בחודש שעבר, פתחנו מחדש סניף בראשון לציון. זהו הסניף הגדול ביותר של מקס סטוק כיום, ואנו עדים לפעילות ערה מצד הלקוחות בסניף כבר בשלב זה".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    חברת צמיחה במחיר זול (ל"ת)
    יואב 23/11/2021 07:56
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בגלל אתרי הקניות רוב הסטוקים נסגרו בעשור האחרון (ל"ת)
    אריה 23/11/2021 00:47
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    תמי 22/11/2021 22:54
    הגב לתגובה זו
    חנות מרהיבה, כמו חוצלארץ, שפע עצום של מוצרים ואפילו בגדי ילדים אופנתיים - ממש חוויה
  • 1.
    מקס סטוק 22/11/2021 20:03
    הגב לתגובה זו
    מה עדיף לקנות צלחת יפה ב 7 שח במקס או צלחת יפה ב 21 שח בפוקס הום או גולף . אפשר למצוא שם הכל ובזול גם ככה הצלחות והכוסות היקרים נשברים .החברה צומחת ותצמח עוד . המשקיעים בישראל חכמי חלם
  • מסכים. תמיד מלא שם (ל"ת)
    מוטימוטי 23/11/2021 07:52
    הגב לתגובה זו
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.

מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.