ניסים ברכה מנכ"ל טוגדר
צילום: מתן נעים

טוגדר שולחת משלוח מאוגנדה לגרמניה והמניה קופצת - אך המצב שלה רעוע

נתנאל אריאל | (8)

חברת טוגדר -2.29%  , שמצבה הפיננסי רעוע למדי, מדווחת על משלוח מסחרי ראשון מאוגנדה לגרמניה, בהיקף 440 ק"ג לחברת Cantourage הגרמנית שמייבאת קנאביס. על פי החברה, מדובר בערוץ מכירה שמהווה מקור הכנסות נוסף, ואינו תלוי בפעילות בישראל.

בכוונת החברה הגרמנית להפיץ את המוצרים בבתי המרקחת ברחבי גרמניה, תחת מותג Together. הזנים במשלוח, הם מסוגGlueberry O.g  (משווק בארץ תחת המותג  "אור") וכן Powerplant (משווק בארץ תחת המותג "חן") שניהם בקטגוריית הזנים בעלי מרכיב THC גבוה. 

 

עלויות הייצור באוגנדה זולות משמעותית מעלויות הייצור בישראל ובשאר אירופה, דבר שאולי יאפשר למותגים שימכרו בגרמניה תחרות למותגים האחרים שמשווקים כיום.

בטוגדר מעריכים כי כל גרם קנאביס רפואי נמכר לבית מרקחת בגרמניה ב-9 יורו.

  

ניסים ברכה, מנכ"ל טוגדר: "זו אבן דרך חשובה עבורנו במסחור הזנים שלנו לגרמניה בפרט, ולאירופה בכלל. אנחנו בוחנים הרחבה של היקף וסוגי הזנים שנספק בהמשך מאוגנדה, כיון שזהו ערוץ מכירה עם פוטנציאל בהיבט המסחרי ובמיתוג של החברה".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    זהירות לא לגעת 18/10/2021 16:50
    הגב לתגובה זו
    מפוקפק למדי לא לגעת
  • 5.
    טוגדר תגיע לשחקים? (ל"ת)
    שלמה 18/10/2021 13:35
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שוב הנוכלים מהדרום עוקצים (ל"ת)
    בני 18/10/2021 13:33
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    היסטוריה 17/10/2021 21:39
    הגב לתגובה זו
    כל חברה היי טק וכל חברה בהקמה מצבה רעוע עד גיוס הון ומכירות
  • אנונימית 18/10/2021 08:24
    הגב לתגובה זו
    רעוע זה רעוע לא משתמע לשתי פנים אם היא תמשיך להראות הפסדים ולא תמצא במהירות משקיע, העגום יכול להפוך מהר מאוד לבלתי הפיך.. חבל. ניהול לא נכון
  • 2.
    נתי 17/10/2021 20:14
    הגב לתגובה זו
    שותפה עם טוגדר?
  • 1.
    הזדמנות או נפילה 17/10/2021 13:49
    הגב לתגובה זו
    הזדמנות או נפילה
  • היא תשוב לשם (ל"ת)
    שלום 18/10/2021 13:35
    הגב לתגובה זו
וול סטריט שור וילדה (דאלי)וול סטריט שור וילדה (דאלי)
ניתוח

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?

איך עשירים משקיעים, איפה היה לא כדאי להשקיע בשנים האחרונות, כמה הניבה תשואה סולידית ומה היה המוצר המנצח?
ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה עשירים בורסה

מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.

מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.

לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?

יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?

 

בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה משקיע בורסה
צילום: pexel Tima Miroshnichenko

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?

מערכת ביזפורטל |

תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?

תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה. 

התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.   

לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.


לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום  שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').