פז מקבלת אפסייד של עד 49% מלידר לקראת פיצול בית הזיקוק
"השלמת פיצול בית הזיקוק של פז נפט מיתר פעילות החברה עשויה להוביל להצפת ערך משמעותית לבעלי המניות. שווי הפעילות בלעדיו יהיה שווה יותר משוויה של פז כיום", כך כותבים בלידר שוקי הון על מניית קבוצה האנרגיה והקמעונאות. לפי הסקירה של האנליסטית דינה קורשונוב, לאחר הפיצול, מניית החברה האם עשויה להיסחר ב-456-527 שקל למניה, מחיר המשקף טווח אפסייד של 29-49% על מחיר השוק הנוכחי. במצב כזה, המשקיעים למעשה יהיו חשופים לאותן פעילויות, אך עצם ההפרדה ביניהן תציף את הערך, כך לפי הכותבת.
יודגש כי בלידר לא ביצעו הערכת שווי לבית הזיקוק של פז, ומחירי היעד וכן האפסיידים הנגזרים מהם פורטו לפי תרחישים שונים של הערכות שווי שייתן השוק לבית הזיקוק. עוד נאמר כי א"ין ספק, כי מדובר במהלך מורכב יחסית, ולכן קיים חוסר ודאות לגבי השלכותיו".
תחת שווי שוק של 700 מיליון שקל לבית הזיקוק (66 שקל למניה לפי החישוב של לידר), מחיר היעד לפז יהיה 456 שקל (29% אפסייד); ב-850 מיליון (80 שקל למניה) יהיה 470 שקל (33%); במיליארד שקל (94 שקל למניה) יהיה 485 שקל (37%), ב-1.15 מיליארד שקל (108 שקל למניה) יהיה 499 שקל (41%); ב-1.3 מיליארד שקל (122 שקל למניה ויצוין כי זו הערכת השווי של BDO) יהיה 513 שקל (45%) וב-1.45 מיליארד שקל (136 שקל למניה) יהיה 527 שקל (49%).
כזכור, באוגוסט, דירקטוריון פז החליט על הפרדה ופיצול של פעילות בית הזיקוק בדרך של חלוקת דיבידנד בעין - ולא על מכירתו לצד ג'. מי שהחזיק במניית החברה טרם הוצאת הפיצול לפועל, יחזיק לאחריו שתי חברות ציבוריות שיסחרו בבורסה, כאשר חברה אחת תעסוק באופן בלעדי בפעילות הזיקוק והחברה השנייה בכל יתר עסקי הקבוצה, הוסבר בסקירה. "על פי החברה, מטרת הליך הפיצול היא הגברת המיקוד העסקי בפעילויות הליבה בתחומי הקמעונאות והשירותים וכן בתחום הנדל"ן, תוך הצפת ערך".
- אחרי הדו"חות הטובים: אופנהיימר נותן אפסייד של 28% לוויקס
- בוול-סטריט לא מתרשמים מהירידות באפל - רואים אפסייד של 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסתמן כי עקב פעילות הזיקוק המכבידה על שווי החברה כיום, בלידר סבורים ש"השווי הנוכחי של פז אינו מגלם בצורה הולמת את הפוטנציאל הגלום בפעילות החברה במגזר הקמעונאות והמסחר, ואין סיבה כי הפעילות לא תתומחר בטווח המכפילים המקובל עבור חברות הסקטור".
על פעילות הקמעונאות המתרחבת פורט כי זו כוללת את רשת Yellow הנמצאות במרבית תחנות התדלוק, רשת סופר יודה המונה 16 סניפים, ובחודשים הקרובים צפויה השלמת רכישת רשת פרשמרקט בעבור סך של כ 2.1- מיליארד שקל. "צעדים אלו צפויים לחזק משמעותית את מיצובה של החברה בתחום, לתמוך בסינרגיות פנים ארגוניות ולשפר את המבנה התפעולי ותנאי הסחר".
- 2.עומר 06/10/2021 18:10הגב לתגובה זובלי בית הזיקוק, ועם פרשמרקט, פז תהיה חברה בלי גיבנת ועם מכפיל הכנסות
- 1.dw 06/10/2021 16:15הגב לתגובה זוהיה יכול להיות מעניין אם היו מעלים את הניתוח המלא לקראת הספינאוף של בית הזיקוק. כמו כן מעניין אם בתי ההשקעות יעדכנו המלצות על בזן לקראת המהלך של פז נפט.
איתי בן זאב. קרדיט: Xאקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
