פז מקבלת אפסייד של עד 49% מלידר לקראת פיצול בית הזיקוק
"השלמת פיצול בית הזיקוק של פז נפט מיתר פעילות החברה עשויה להוביל להצפת ערך משמעותית לבעלי המניות. שווי הפעילות בלעדיו יהיה שווה יותר משוויה של פז כיום", כך כותבים בלידר שוקי הון על מניית קבוצה האנרגיה והקמעונאות. לפי הסקירה של האנליסטית דינה קורשונוב, לאחר הפיצול, מניית החברה האם עשויה להיסחר ב-456-527 שקל למניה, מחיר המשקף טווח אפסייד של 29-49% על מחיר השוק הנוכחי. במצב כזה, המשקיעים למעשה יהיו חשופים לאותן פעילויות, אך עצם ההפרדה ביניהן תציף את הערך, כך לפי הכותבת.
יודגש כי בלידר לא ביצעו הערכת שווי לבית הזיקוק של פז, ומחירי היעד וכן האפסיידים הנגזרים מהם פורטו לפי תרחישים שונים של הערכות שווי שייתן השוק לבית הזיקוק. עוד נאמר כי א"ין ספק, כי מדובר במהלך מורכב יחסית, ולכן קיים חוסר ודאות לגבי השלכותיו".
תחת שווי שוק של 700 מיליון שקל לבית הזיקוק (66 שקל למניה לפי החישוב של לידר), מחיר היעד לפז יהיה 456 שקל (29% אפסייד); ב-850 מיליון (80 שקל למניה) יהיה 470 שקל (33%); במיליארד שקל (94 שקל למניה) יהיה 485 שקל (37%), ב-1.15 מיליארד שקל (108 שקל למניה) יהיה 499 שקל (41%); ב-1.3 מיליארד שקל (122 שקל למניה ויצוין כי זו הערכת השווי של BDO) יהיה 513 שקל (45%) וב-1.45 מיליארד שקל (136 שקל למניה) יהיה 527 שקל (49%).
כזכור, באוגוסט, דירקטוריון פז החליט על הפרדה ופיצול של פעילות בית הזיקוק בדרך של חלוקת דיבידנד בעין - ולא על מכירתו לצד ג'. מי שהחזיק במניית החברה טרם הוצאת הפיצול לפועל, יחזיק לאחריו שתי חברות ציבוריות שיסחרו בבורסה, כאשר חברה אחת תעסוק באופן בלעדי בפעילות הזיקוק והחברה השנייה בכל יתר עסקי הקבוצה, הוסבר בסקירה. "על פי החברה, מטרת הליך הפיצול היא הגברת המיקוד העסקי בפעילויות הליבה בתחומי הקמעונאות והשירותים וכן בתחום הנדל"ן, תוך הצפת ערך".
- אחרי הדו"חות הטובים: אופנהיימר נותן אפסייד של 28% לוויקס
- בוול-סטריט לא מתרשמים מהירידות באפל - רואים אפסייד של 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסתמן כי עקב פעילות הזיקוק המכבידה על שווי החברה כיום, בלידר סבורים ש"השווי הנוכחי של פז אינו מגלם בצורה הולמת את הפוטנציאל הגלום בפעילות החברה במגזר הקמעונאות והמסחר, ואין סיבה כי הפעילות לא תתומחר בטווח המכפילים המקובל עבור חברות הסקטור".
על פעילות הקמעונאות המתרחבת פורט כי זו כוללת את רשת Yellow הנמצאות במרבית תחנות התדלוק, רשת סופר יודה המונה 16 סניפים, ובחודשים הקרובים צפויה השלמת רכישת רשת פרשמרקט בעבור סך של כ 2.1- מיליארד שקל. "צעדים אלו צפויים לחזק משמעותית את מיצובה של החברה בתחום, לתמוך בסינרגיות פנים ארגוניות ולשפר את המבנה התפעולי ותנאי הסחר".
- 2.עומר 06/10/2021 18:10הגב לתגובה זובלי בית הזיקוק, ועם פרשמרקט, פז תהיה חברה בלי גיבנת ועם מכפיל הכנסות
- 1.dw 06/10/2021 16:15הגב לתגובה זוהיה יכול להיות מעניין אם היו מעלים את הניתוח המלא לקראת הספינאוף של בית הזיקוק. כמו כן מעניין אם בתי ההשקעות יעדכנו המלצות על בזן לקראת המהלך של פז נפט.
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.
