אביעד שניידרמן אורה אייר
צילום: יח"צ
ראיון

"ייתכן שבהמשך אורה אייר תעבוד עם חברת מזגנים מאד גדולה בחו"ל"

"אנו במגעים עם חברת ההפצה הנרי שיין"; "טיהור אוויר בשלב מוקדם היה מצמצם את הקורונה"; "זלזלו בזיהום בחלל סגור, עכשיו יקשיבו"; "יש 10 א' מתים בשנה מזיהום נרכש בבי"ח". אביעד שניידרמן בראיון

איתי פת-יה | (3)
נושאים בכתבה אורה אייר ראיון

"אחת התובנות המובהקות מהתחקירים שעשו עד כה על הקורונה הייתה שזיהומים אכן נישאים באוויר וצריך לטפל במגיפה לא רק על משטחים. ההחלטה בעניין התקבלה מאוחר ולכן ראינו את העלייה בתחלואה – אם היינו מטפלים בשלבים הראשונים של התפרצות הנגיף לא רק במשטחים ודואגים למסיכות, אלא מחטאים את האוויר, היינו רואים שיפור משמעותי – ואלה לקחים לא שלי, אלא של ארגון הבריאות הבינלאומי ושל ה-CDC (המרכז לבקרת מחלות ומניעתן – א.פ) האמריקאי. המסקנות באות לידי ביטוי כבר היום במכרזים של בתי ספר ומוסדות חינוך שקונות מערכות לטיהור אוויר". חברת אורה סמארט 0% אייר דיווחה על בדיקת מעבדה נוספת שהוכיחו את יעילות הפיתוח של בטיהור נגיפי הקורונה באוויר – 99.9% אחרי שעה של הפעלתה, כמו בשתי בדיקות קודמות – והמנכ"ל והמייסד השותף אביעד שניידרמן מרחיב על כך כעת בראיון לביזפורטל ומספר על פעילות החברה ועתידה.

 

הניסוי נערך במעבדת Bioanalysis Innovative בקליפורניה שמאושרת לניסויים ברמת בטיחות 3-BSL, כזו המצריכה פרקטיקות מחמירות, ציוד בטיחות מיוחד וחללים המתוכננים בצורה ספציפית בהתאם להנחיות ה-CDC. "זו הבדיקה הראשונה שעשינו בארצות הברית, שהיא השוק המשמעותי שלנו, וזו 'חותמת' שנחשבת הרבה יותר שם ובעולם בכלל".

 

דיברתם על דימוי של מצב אמת בבדיקת המעבדה, איך זה נעשה – מכניסים חולה קורונה לחדר?

"לא. 'מחוללים' את הנגיף בחדר באמצעות מכונה. כל וירוס או מזהם נישא על 'כלי תחבורה': חלקיקים קטנים של אבק, או גזים או אירוסולים שהם מעין לחות בטקסטורת גז. כשדיברו הרבה על העניין ה'טיפתי' שעליו נישא הנגיף באוויר, התייחסו לאירוסולים".

 

אז מכונה פולטת את הנגיף לחדר סגור, זה כביכול חולה קורונה אחד. אין חשיבות לכך שעוד אנשים יהיו בחדר, כאלה בריאים, ישאפו וינשפו פחמן דוד חמצני וכו' – הדברים האלה לא משפיעים על התוצאות?

 "הכל חייב להיות אמפירי ומדויק. לא מכניסים עוד אנשים אבל כן עושים דימוי מלא. יודעים לתרחש את האירוע שבו כן יש שניים-שלושה אנשים בחדר – בלי באמת להביא אותם לשם. עושים סימולציה, למשל אם היו חמישה אנשים בחדר אז כמה ליטר חמצן הם היו מחליפים ומה הסיכויים שלהם להידבק בנגיף". 

 

את יעילות החיסונים בודקים מול הוריאנטים השונים, זה נכון גם למערכת טיהור האוויר שלכם?

"לא כי אין בזה צורך. מה שחשוב הוא הגודל של הנגיף – ובכל הוריאנטים הוא באותו הגודל, כמו גם בשפעת".

 

אתם מוכרים את המערכת גם לבתי אבות ודיור מוגן. אבל שם בין כה וכה מקפידים על מסיכות ובדיקות והתמונה נראית טובה. אם יקנו את המערכת מכם, זה לא שיוותרו על כל ההגבלות הנוכחיות – אז למה שיעשו זאת מלכתחילה?

"והאם כל אותם אמצעים שעשינו עד היום מנעו ב-100% הידבקויות? לא. עדיין נוקטים בהם כדי להוסיף כמה שיותר שכבות הגנה. ספציפית בסגמנט הזה שהזכרת, בשוק האמריקאי לא חושבים בצורה הישראלית והנהוגה. שם הם אומרים 'Better safe than sorry'. מה גם שהכוונה היא לא לשים מכונה בכל חדר בבית אבות, אלא במקומות שמועדים לפורענות – איפה שיש ממשק עם אנשי הצוות, באזורי ביקור המשפחות. במקומות היוקרתיים יותר אנחנו עדים לביקוש מצד הדיירים שרוצים בעצמם מכונה כזאת אצלם בחדר. האם הגישה הישראלית טובה? אני לא יודע לומר, ולא באתי לבקר אותה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

קורונה בצד, למה בשגרה מקומות כאלה זקוקים למערכת לטיהור אוויר?

"מסיבה פשוטה – חללים סגורים הרבה יותר מזוהמים מבחוץ והסכנות שטמונות שם עצומות. זה שעד עכשיו יכולנו לזלזל ולא פגשנו קטסטרופה משמעותית זה משהו אחד, עכשיו בקורונה זה כן קרה ומבינים את הצורך. תסמונת הבניין החולה קיימת כבר 60 שנה פשוט עד כה אף אחד לא חווה 'תאונת דרכים' כה קיצונית, אז זלזלו בזה.

 

"הפכנו יותר צפופים ויותר אורבניים ולא מן הנמנע שנפגוש את עצמנו מול עוד מגיפה אם נמשיך לנהוג כפי שהיה עד כה. אומרים את זה הרבה חוקרים וגם ביל גייטס דיבר על כך. אחרי הקורונה כבר אין ברירה ויצטרכו להקשיב. הלכה למעשה, השוק של מערכות טיהור האוויר מתפתח וצומח ויש לו דרישה בכל כך הרבה סגמנטים: תחבורה ציבורית, בנייני משרדים, בתי מלון וכן הלאה".

 

קל לשכנע את הצרכן הפרטי – אבל לא בונים עליו

אורה אייר החלה למכור ברבעון האחרון של 2020. במחצית הראשונה של 2021 המכירות הסתכמו בכ-6.4 מיליון דולר, לאחר כרבע מיליון דולר שסווגו כהוצאות עבור הנפקתה, ההפסד התפעולי בתקופה עמד על 1.5 מיליון דולר וההפסד בשורה התחתונה ב-2.8 מיליון דולר.

 

שוק עיקרי נוסף אליו פונה אורה אייר הוא בתי החולים, שם המערכת שלה אמורה לטהר נגיפים הנישאים באוויר.  "בשיבא למשל התחלנו בניסויים עוד לפני הקורונה", מספר שניידרמן. "אחת הבעיות הגדולות היא זיהומים נרכשים, כשהנתון היום עומד על עשרת אלפים מתים מדי שנה מכך. אדם מגיע לבית החולים עם מחלה מסוימת, 'רוכש' שם זיהום מנגיף אחר בכלל ובסוף נפטר ממנו". לפיו, אותם נגיפים עמידים לא נמצאים רק במשטחים או ציוד רפואי חלוד שנשחק בו הציפוי האנטי-בקטריאלי, אלא גם מועברים באוויר כפי שהסביר קודם לכן. "אנחנו לא רק מסננים חלקיקים אלא גם תוקפים נגיפים עמידים שגדלים על מצעים כמו משטחים ולחויות דוגמת תעלות מיזוג האוויר ומקומות נוספים".

 

יש לכם מוצר גם לצרכן הפרטי, שאתם מוכרים בין היתר באמזון. על פניו נראה שהכי קל יהיה לשכנע צרכנים באזורים בהם הזיהום גדול – איפה שיש חשיפה לצירי תחבורה ראשיים, בסמוך למפעלים או במקומות כמו סין והודו. אתם מנסים לפנות לשוק הזה?

 "יש לנו חברה הודית, בשוק הסיני אנחנו עוד לא פועלים, אבל אנחנו פונים ל-50 מדינות כבר בעיקר דרך מפיצים, ולצד הודו גם בארצות הברית יש לנו חברה מקומית. אתה צודק בכך שיש הרבה מקומות שהמודעות יותר גבוהה לטיהור אוויר. יש גם אסתמטיים ואלרגיים וכאלה שסובלים מבעיות קרדיו. אותם קל יותר לשכנע. אגב, יש היום גם אנשים שפשוט חוששים וקונים את זה להורים או לסבתא וסבתא שלהם, וגם לעצמם, בלי שום קשר למחלות רקע כאלה או אחרות. ועדיין, הפוקוס של אורה אייר הוא פחות במגזר הצרכני ויותר בבזינס-טו-ביזנס או דרך מפיצים, וזה כי אנחנו רוצים לצמוח בהיקפים משמעותיים".

 

פילחתם את המכירות לאזורים, כשהשווקים הגדולים לפיכם הם 40% בארצות הברית, 30% באירופה ו-20% באסיה. מה תוכל להוסיף לגבי תמהיל הלקוחות – עסקים, מכרזים של גופי ציבור וצרכנים פרטיים, איך יראו המכירות בטווח הארוך?

 "אין לנו תחזית כזאת. הרוב היום הוא במגזר העסקי הפרטי ושם הקשב שלנו, ופחות דרך מכרזים, למרות שהן הזדמנויות מעולות וכבר זכינו בכמה כאלה. בסקטור הפרטי היכולת לסגור עסקאות קצרה יותר. אציין שהסגמנטים המובילים היום הם בתי ספר ומוסדות השכלה ואחרי כן תחבורה ציבורית".

 

אגב תחבורה, מעבר להנעה חשמלית לא יחתוך את השוק של מערכות טיהור האוויר?

"הנתון המדעי המדויק אומר בצורה פשוטה שאיכות האוויר בתוך מבנה היא מזוהמת פיה חמישה מבחוץ. מה שקורה בפנים מושפע מחומרי ריסוס והדברה, מהרהיטים, מהאטימות של המבנה ומערכות האוויר והקירור. גם מכונית חשמלית יכולה להיות מזוהמת מבפנים, כי יש בה בני אדם שיכולים לשאת נגיפים".

 

דיווחתם על הזמנה ממפיצת הציוד הרפואי טווין מד, בהיקף של מיליון דולר. איך הולכות בינתיים המכירות שלה? מפיצות מסוגה עשויות לחכות כדי לראות אם היא מצליחה למכור, לפני שיזמינו מכם גם. לא?

 "השוק לא מסתכל על זה כמקרה בוחן, אנחנו מוכרים גם לבדנו כאמור ובמגעים מול חברת ההפצה הנרי שיין. לגבי טווין מד הם כבר התחילו למכור ואנחנו עושים להם הדרכות בימים אלה על המכירה. ההנחה היא שעד סוף השנה כבר התהליך יסתיים וימכרו לבדם".

 

תדיראן גרופ -0.85% דיווחו על מזגן שלהם שהוכח יעיל בטיהור אוויר נגד הקורונה. בראייה אסטרטגית קדימה, למה שלא תחברו לחברת מזגנים ותמכרו מוצר שהוא שניים באחד?

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משקיע פשוט 03/10/2021 14:27
    הגב לתגובה זו
    מחיר ,
  • נכון מאוד. וברבעון האחרון כל שאר התיק של שלומי בקאנטים (ל"ת)
    פוקסי 03/10/2021 16:52
    הגב לתגובה זו
  • שלומי א 03/10/2021 16:11
    הגב לתגובה זו
    אני משקיע רק בחברות טובות (מחזור מסחר נמוך ומעט מניות פנויות) כך שאוכל להיכנס ולצאת ברווח עצום! אם לא הצלחתי לצאת אני אהפוך לבעל עניין ואז אפמפם עוד יותר במרץ בתקווה שיבוא פראייר יותר גדול ויקנה ממני. הכל מגובה בנתונים פונדומנטליים ומילים גבוהות. בואו בהמוניכם!! אגב SYTA זולה רצח מומלץ ממש הם עושים ווקי טוקי למשאיות
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).