סולאיר: ההכנסות הוכפלו ל-7.5 מ' ש'; ההתרחבות עולה לה בשילוש ההפסד
סולאיר חברת האנרגיה המתחדשת סולאיר 1.22% מדווחת על הכנסות בסך 7.4 מיליון שקל במחצית הראשונה של השנה לעומת 3.8 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד. ואולם עם הגידול בהכנסות גם העלויות שלהן עבור החברה גדלה, וכך הרווח הגולמי הצטמק, ובצירוף הוצאות על הרחבת הפורטפוליו וכן על ההנפקה, ההפסד העמיק מ-7.6 מיליון שקל בזמנו ל-19.6 מיליון שקל כעת.
בפילוח ההכנסות דווח כי אלה ממכירת חשמל עלו מ-1.6 מיליון שקל ל-3.5 מיליון, ואלה עבור אספקת שירותים, תחזוקה והקמה, עלו מ-2 מיליון שקל ל-3.8 מיליון. עלות ההכנסות גדלה ל-7.39 מיליון שקל וכך הרווח הגולמי הסתכם ב-29 מיליון שקל לעומת 748 מיליון בתקופה המקבילה.
בתקופת הדוח בסולאיר הכירו בהוצאות יזום בגין פרויקטים שטרם הבשילו בסך 4 מיליון שקל (כ-400 אלף שקל בתקופה המקבילה). הוצאות ההנהלה והכלליות עלו בכ-6 מיליון שקל לכ-10 מיליון שקל, מחצית הגידול "הוצאות מקצועיות", הגדרת החברה, ו-2 מיליון מתוך אלה קשורות בהוצאות ההנפקה. ההפסד התפעולי עמד על 14 מיליון שקל מול 3.6 מיליון בתקופה המקבילה. בנטרול הוצאות ההנפקה מדובר אם כן בכ-12 מיליון שקל. עקב גידול בחוב לצורך התפתחות העסקים הוצאות המימון כמעט ושולשו מ-7.3 מיליון שקל ל-21.3 מיליון שקל.
מכל אלה עולה שבינתיים הצמיחה העתידית היא זו שמכבידה על השורה התחתונה. ואם כך, איך צמיחה זו נראית כעת? אז בסולאיר מעדכנים כי לחברה פרויקטים מחוברים או מוכנים לחיבור בהספק כולל של כ-112 מגה-וואט (כ-92 מגה-וואט חלק החברה). מתוך 62 מגה-וואט (חלק החברה 56 מגה) בפרויקטים על גגות (בשונה משדות סולאריים). החודש החברה צפויה לחבר לפרויקט פוטו-וולטאי בספרד בהספק של 50 מגה-וואט (כ-36 מגה חלק החברה) ההכנסות מפרויקטים אלה צפויות להגיע לכ-54 מיליון שקל בשנה.
- נוקד הפכה לבעלת עניין בסולאיר
- מנכ"ל סולאיר: "אנחנו לא קוסמים, אנחנו יזמים מעולים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לחברה כ-35 מערכות נוספות בהקמה ולקראת הקמה בהספק כולל של כ-17 מגה-וואט (חלק החברה 16 מגה), מתוכן פרויקט פניציה שמתוכנן להתחבר לרשת בתחילת הרבעון האחרון של 2021. בתקופת הדוח גדל צבר פרויקטים של החברה בפיתוח מתקדם להיקף של 894 מגה-וואט (442 מגה-וואט חלק החברה), לעומת 207 מגה-וואט (104 מגה-וואט חלק החברה) בפברואר, אז הונפקה.
הצבר הכולל באזורי הפעילות השונים עומד על כ-3.4 ג'יגה וואט, עם צפי הכנסות שנתי בהיקף של כ-766 מיליון שקל ב-2024 (שנת פעילות מייצגת לפי סולאיר) ויעד של פרויקטים מחוברים, בהקמה או בפיתוח בהספק 5 ג'יגה עד שנה לאחר מכן, ב-2025.
התחזית של סולאיר היא להכנסות שנתיות ב-2022 בהיקף 95 מיליון שקל, עם EBITDA שנתי חזוי של כ-67 מיליון שקל ו-FFO של כ-52 מיליון שקל (בהנחת שנת פעילות מייצגת).
- סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
- לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
