אמיר כהנוביץ אקסלנס
צילום: עודד קרני

פאואל מיחזר חומרים והשוק המשיך להתעלם מנתוני האינפלציה

נאום יו"ר הפד' בסוף השבוע לא חידש דבר וחזר לטענה כי האינפלציה זמנית ואיננה טיעון להעלאת ריבית. המשקיעים הבינו את גישתו של הפד' והתעלמו אפילו מנתון האינפלציה (PCE) החזק, הגבוה ביותר מאז יולי 1991
אמיר כהנוביץ | (1)

המופע המרכזי של הקיץ, בכיכובו של יו"ר הפד, ג'רום פאואל, התקיים ביום שישי, אך כשעלה לבמה (הוירטואלית) הוא רק מיחזר חומרים ישנים, הסביר למה התפרצות האינפלציה זמנית ואיננה טיעון להעלאת ריבית. רק בהערת אגב בסוף דבריו הזכיר את הכוונה להקטין את רכישות האג"ח בסוף השנה, כוונה שדובררה כבר בפרוטוקול הריבית האחרון שלו, נחרשה וגולמה עמוק עמוק בשוק: "ביולי הייתי בדעה, כמו רוב המשתתפים, שאם הכלכלה תתפתח באופן רחב כצפוי, זה יכול להיות ראוי להתחיל להפחית את קצב רכישת הנכסים השנה". ליתר ביטחון הוא הוסיף שבכל מקרה "העיתוי וקצב הפחתת הרכישות לא נועדו לתת אות ישיר לגבי עיתוי הריבית, שלגביה ניסחנו מבחן שונה ומחמיר באופן מהותי יותר". כלומר, גם אם יתחיל להפחית את קצב הרכישות עוד השנה זו איננה אינדיקציה למתווה ריבית גבוה יותר.

 

אינפלציה לא חשובה ואיננה טריגר להעלאות ריבית - פאואל אף חזר על הטיעון שתגובה לתנודות זמניות באינפלציה עשויה לגרום יותר נזק מתועלת, במיוחד בעידן שבו שיעורי הריבית הרבה יותר קרובים לתחום האפקטיבי התחתון. כלומר שאם יטעה לכיוון של התקררות יתר באינפלציה לא תהיה לו "תחמושת" ואם יטעה כלפי מעלה יש לו ארסנל שלם, מה שמשפיע על שיקוליו.

השוק מבין את גישתו של הפד והתעלם אפילו מנתון האינפלציה (PCE) החזק מיום שישי, כשהליבה שלו קפצה בשינוי שנתי חד של 3.6%, הגבוה ביותר מאז יולי 1991. הדאגה הנמוכה של פאואל מאינפלציה תמכה בעליית הציפיות שלהן לאחר דבריו, אלה ל-10 שנים מ-2.34% ל-2.4%. הציפיות עלו גם בשל השפעת גישתו להמשך התחממות הכלכלה:

 

המשקיעים הגיבו לדבריו של פאואל ברכישה של הכל, מניות, קריפטו, אג"ח ממשלתי, זהב, נפט... הכל הולך, חוץ מדולר, שנחלש בעולם, יחד עם הריבית עליו. נראה שהכל תלוי עכשיו בשוק העבודה. אבל האם פאואל מחכה לשוק עבודה אוטופי בלתי אפשרי? - ישנם מספר הסברים לפער הגדול בין מספר המובטלים הגבוה לבין מספר המשרות הפנויות (הגבוה עוד יותר). בניהן הטבות למובטלים, שיתפוגגו כולן בחודש ספטמבר (בחצי מהמדינות כבר התפוגגו) והצורך לשמור על הילדים, שיתפוגגו גם הן בספטמבר, עם החזרה ללימודים. כלומר בספטמבר הפד עשוי לגלות ששיעור האבטלה הגבוה יחסית שהוא נתלה עליו הוא ה"זמני".

בהקשר של שוק העבודה שנראה לפד רפוי מדי נמצאת הסוגיה של אנשים שעזבו את כח העבודה בזמן הקורונה, והפד, כמו גם בנק ישראל בוחרים להסתכל עליהם כ"נפגעי הקורונה", אך אולי חלק גדול מאלה הם בסה"כ כאלה שהחליטו לנצל את ההזדמנות שבה יכלו לקבל הטבות מהמדינה כדי לפרוש לפנסיה מוקדמת? מצד שני יש עדיין את העובדים מענפי התיירות והפנאי, שמתקשים להתאושש, ובמיוחד כעת לאור עליית הווריאנטים, אך אם ינכו אותם מהחישוב ויפעילו עבורם תכנית סיוע נקודתית התמונה של שוק העבודה עשויה להתגלות כהדוקה מאד וכזאת שכן מצדיקה מבחינתם הידוק גם במדיניות המוניטרית.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לילי 29/08/2021 12:59
    הגב לתגובה זו
    כאשר משביתים מפעלים ושופכים כסף לשוק יש עודף ביקוש על ההיצע . קל לסגור עסקים ומפעלים .תהליך החזרת ההיצע היינו תהליך ארוך . לכן הפד יעצור בחריקת בלמים כאשר יסתבר לו כי האינפלציה לא זמנית .
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?