יוסי לוי מור השקעות
צילום: יחצ
דוחות

בזכות פעילות הגמל - ההכנסות של מור זינקו ב-55%, הרוויחה 8 מ' ש'

פעילות הגמל של מור שהיתה בחיתוליה בשנה שעברה הרוויחה מהחולשה של אלטשולר והציגה צמיחה גבוהה. החברה גם הציגה צמיחה במגזר קרנות הנאמנות - אך ירידה בענף הברוקראז', לפי תוצאות הרבעון נסחרת במכפיל רווח של 28.1, אך הרווחים צפויים לעלות
גלעד מנדל | (4)
נושאים בכתבה מור בית השקעות

ההכנסות של בית ההשקעות מור השקעות 3.71%  ברבעון השני של השנה הסתכמו לכ-83.3 מיליון שקל, גידול של 55% אל מול הכנסות של 53.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח הנקי של החברה הסתכם בכ-8 מיליון שקל, גידול של 35.6% בהשוואה לרווח נקי של 5.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הסיבה לזינוק - פעילות הגמל הצומחת של החברה

הזינוק המשמעותי בהכנסות נבע מהגידול בפעילות קופות הגמל של החברה, שבמהלך השנה האחרונה החלה לצבור תאוצה; בעוד שברבעון המקביל אשתקד ההכנסות מהפעילות הזו הסתכמו בכ-2.9 מיליון שקל בלבד, ברבעון הזה הן זינקו ל-30.8 מיליון שקל והן המקור לזינוק בפעילות החברה.

ההכנסות מניהול קרנות הנאמנות צמחו גם הן והסתכמו בכ-40.5 מיליון שקל, גידול של 28.6% אל מול הכנסות של 31.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, בעוד שהקיטון שנרשם במגזר עסקאות הברוקראז' - שהוא בעצם מגזר התיווך של החברה - קיזז את העלייה הזו. הסיבה להבדל בין הצמיחה במונחים של אחוזים של פעילות קרנות הנאמנות לבין פעילות קופות הגמל נעוצה בכך שפעילות קופות הגמל הייתה עוד בחיתוליה ברבעון המקביל אשתקד וכעת היא צמחה.

מתוך מצגת החברה

כפי שניתן לראות - בינואר הייתה הפעילות מינורית והיא צמחה באופן משמעותי ביותר עד לאוגוסט השנה. מור נהנית מהחולשה של בית ההשקעות אלטשולר שחם גמל  "שהימר" על השוק בסין ושם בו חלק גדול מהשקעותיו, כאשר החולשה בשוק הסיני פגעה בביצועים של אלטשולר. מור הצליחה להגדיל את הגיוסים בצורה מואצת והמגמה הזו נמשכה גם בחודשים שלאחר סיום הרבעון - בחודשים יולי ואוגוסט.  המשמעות היא שצפוי שההכנסות ימשיכו לעלות והרווחים בהתאם. 

בית ההשקעות מור נסחר לפי שווי שוק של 900 מיליון שקל, לפי חישוב תוצאות הרבעון במונחים שנתיים, החברה נסחרת במכפיל רווח של 28.1. בשנה האחרונה עלתה מניית החברה בכ-20%. מכפיל הרווח צפוי לרדת במקביל לשיפור ברווחיות הצפוי גם ברבעונים הבאים לאור הגידול בפעילות. 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לחמני 24/08/2021 11:02
    הגב לתגובה זו
    מור עשויה להציל את אלטשולר כי כל המשקיעים שנהרו אליו בעבר יעזבו אותו ויעברו למור והוא יחזור למימדיו הנורמלים בהם הוא מתפקד יותר נכון ושינקה את המיזבלה שאסף מהסינים והכל יסתדר
  • 1.
    יוני 24/08/2021 04:17
    הגב לתגובה זו
    אי אפשר לרמות את כל הלקוחות כל הזמן. אפשר את חלקם ולזמן מוגבל. הבלוף ייחשף ומספיק לראות את התשואות שלהם בשנה החולפת, מקום 5-6 מתוך 11, לא משהו שמצדיק בכלל את הגיוסים האלה, כדי להבין את הבלוף. לא סתם המניה תקועה כבר המון זמן ואפילו ירדה. כולם מבינים שזה תשואות בלוף וצמיחה בלוף.
  • אתה צודק וגם "תזכיר" שאלטשולר שלך מקום אחרון כבר שנה (ל"ת)
    בקטנה 04/09/2021 22:54
    הגב לתגובה זו
  • יוני, הקנאה שורפת לך את הריאות ? (ל"ת)
    יונה 24/08/2021 07:36
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?