נאייקס
צילום: ניר סלקמן
דוחות

נאייקס: ההכנסות הוכפלו ל-31 מ' ד' וההפסד שולש; EBITDA של 1.4 מ'

30 א' מכונות מזון ושתייה חיברה החברה ברבעון, מספר העסקאות עלו והיקף הממוצע היה יקר מברבעון המקביל, כך שגם חלקה של נאייקס בדמי הסליקה עלה. עם זאת הרווחיות ירדה עקב הנחות על מכונות שנמכרו, שאמורות לתמוך בצמיחה בהמשך
איתי פת-יה | (2)

חברת  נאייקס 2.73% המפתחת מערכת תשלומים למכונות אוטומטיות (מזון ושתייה לדוגמה) מדווחת על הכנסות של 31 מיליון דולר ברבעון השני של השנה מול כ-14 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. בצד זאת ההפסד בנטרול הוצאות ההנפקה (1.5 מיליון דולר) העמיק לכ-4.4 מיליון דולר לעומת 1.5 מיליון דולר שנה קודם לכן. ההפסד התפעולי בתקופה עמד על כ-4.1 מיליון דולר בהשוואה לכ-960 אלף דולר בתקופה המקבילה אשתקד. ה-EBITDA עלה מכ-800 אלף דולר ל-1.4 מיליון דולר, גידול של 75%. הוצאות המחקר והפיתוח האמירו מכ-1.8 מיליון דולר ל-4.7 מיליון דולר, זאת עקב התייעלות בזמנו עם פרוץ הקורונה ומנגד גידול במספר העובדים השנה ואיתו גידול בעלויות השכר והוצאות על תשלום מבוסס מניות. בסוף התקופה היו בקופת החברה מזומנים ושווי מזומנים בהיקף 113 מיליון דולר. מספר המכונות המחוברות והמנוהלות צמח ב-40% לכ-432,000. בסוף הרבעון הראשון עמד על 402 אלף כך שמדובר בגידול של כ-30 אלף מכונות. ברבעון הראשון עצמו נוספו כ-20 אלף מכונות לעומת זה שלפניו. מספר העסקאות עלה בשיעור של 124% ל-186 מיליון רכישות במכונות של החברה. נוסף לכך שהיו יותר עסקאות - הן גם היו בסכום רכישה ממוצע גבוהה יותר, שכן סך העסקאות עלה אף הוא בשיעור גבוה ממספר העסקאות (160% - 344 מיליון דולר בסך הכל). כך, חלק החברה מסך הסליקה עלה ל-2.57% מ-2.48% ברבעון המקביל. קצת יותר ממחצית (56%) מההכנסות בתקופה היו הכנסות חוזרות מדמי שימוש חודשיים ועמלות סליקה על השימוש בשוטף מצד לקוחותיה של נאייקס. לפי החברה, הכנסות אלה הוכפלו בשנה החולפת. ואמנם, שיעור הרווחיות ירד מ-51% ל-43%. בנאייקס מסבירים כי הדבר נעשה לשם הצמיחה העתידית. כך, החברה מכרה בהנחה מכונות ללקוחותיה, כדי שבהמשך תרשום מאלה הכנסות מדמי הסליקה והשימוש. על כן הרווח הגולמי צמח בשיעור פחות מההכנסות (83%) ל-13.3 מיליון דולר. יאיר נחמד, יו"ר ומנכ"ל נאייקס: "בזמן שממשלות ברחבי העולם הקלו בהגבלות הקשורות למגיפת הקורונה, היינו עדים לעלייה בהעדפת הצרכנים לשלם באמצעים שאינם מזומן, והמשכנו להגדיל את מאמצי השיווק והמכירות שלנו כדי לסייע לקמעונאים לצמוח ולנהל את העסק שלהם עם הפלטפורמה שלנו. ביצועי הרבעון השני של נאייקס משקפים את יכולתנו לשמור על קצב צמיחה בריא גם כשהכלכלה מנסה להתרגל למצב 'הנורמלי החדש'. כמו כן, השלמנו את רכישת Weezmo, סטארט-אפ בתחום הקבלות האינטראקטיביות הניתנות להתאמה אישית". בהקשר זה ראוי להזכיר את דבריו עם פרסום דוחות הרבעון הראשון, אז אמר כי "התנהגות הצרכנים צפויה להשתנות ככל שצעדי הסגר יצומצמו, דבר שיוביל להגדלת התשלומים ללא מזומנים ויותר מנויים עבור השירותים על ידי קמעונאים". בחברה צופים כי ההכנסות השנתיות יגיעו "ליותר מ-200 מיליון דולר, על בסיס צמיחה אורגנית ואסטרטגיית ממיזוגים ורכישות".  עוד העריכה אז החברה כי הרווחיות הגולמית בטווח הארוך תעלה לכ-50% באמצעות שילוב של מתן אופציות ליסינג למסופים, תוך הגדלת חלקם של התוכנות והתשלומים  מסך ההכנסות וכי השילוב של  התייעלות תפעולית עם גידול בסך ההכנסות, יביא לייצוב מרווח ה-EBITDA בטווח ארוך סביב 30%. באמצע מאי נאייקס גייסה מהציבור 470 מיליון שקל לפי שווי של כמיליארד שקל, מה שהיה להנפקה הראשונית הגדולה ביותר לחברת טכנולוגיה בבורסה המקומית. בביזפורטל מתחנו ביקורת על השווי וסברנו כי בוול סטריט לא היו נענים להצעה לפי שווי זה. המניה התאוששה מנפילה חודש לאחר מכן, ובינתיים מתחילת המסחר בה עלתה בכ-2%.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אמיר 23/08/2021 16:19
    הגב לתגובה זו
    כשליש הוצאות הנפקה כחצי הוצאות תשלום מבוסס מניות לעובדים השאר פחת והפחתות
  • מה עם העובדים? בקושי קיבלו מניות, מה זאת הקמצנות הזאת? (ל"ת)
    סבאלה 24/08/2021 13:46
    הגב לתגובה זו
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.