נאייקס צמחה ב-26% אך ההפסד הוכפל; ה-EBITDA צנח
נאייקס 1.64% המפתחת מערכת תשלומים למכונות אוטומטיות (מזון ושתייה לדוגמה) מדווחת על צמיחה של 26% בהכנסות הרבעון הראשון לסך של 22.8 מיליון דולר ועל הכפלה של ההפסד תפעולי של 2.2 מיליון דולר לעומת התקופה המקבילה. ההפסד הנקי הסתכם גם הוא ב-2.2 מיליון דולר, בהשוואה להפסד של 1.3 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2020. נאייקס רשמה את ההנפקה הראשונית הגדולה ביותר לחברת טכנולוגיה בבורסה המקומית כשגייסה כ-470 מיליון שקל לפי שווי של כמיליארד דולר. בביזפורטל כתבנו כי להערכתנו החברה הונפקה בישראל משום שבוול סטריט לא יכולה הייתה לקבל שווי גבוה שכזה. בינתיים, מאז תחילת המסחר השווי ירד בכ-5.5%. ובחזרה לתוצאות: ההכנסות החוזרות מעמלות תוכנה ועיבוד חודשיות גדלו בכ-30% בשנה החולפת, וחלקן מסך ההכנסות עמד על 59% בסוף התקופה לעומת 57% ברבעון הראשון של 2020. הכנסות החומרה עלו ב-20% ל-9.3 מיליון דולר. יצוין כי הרווח הגולמי עלה בשיפור פחות מהצמיחה במכירות - 21%. 21 אלף מכונות חוברו למוצר החברה בתקופה, והמספר הכולל של מכונות מחוברות עמד בסופה על 402 אלף. לשם השוואה, ב-2020 כולה חוברו כ-40 אלף מכונות. ערך עסקה ממוצע במכונות המחוברות עלה ב-13% ל-1.7 דולר וערך העסקאות הכולל ברבעון עמד על 246 מיליון דולר. חלק החברה מסך הסליקה עמד על 2.4% לעומת 2.3% לפני שנה. ההוצאות התפעוליות בנטרול הוצאות הנפקה ותשלום מבוסס מניות ב-31% לסך של 8.1 מיליון דולר עקב הרחבת צוות המכירות, השיווק והמו"פ ושיפור התשתיות הכוללות. הוצאות המחקר והפיתוח בניכוי תשלום מבוסס מניות עמדו על 3.2 מיליון דולר - גבוה ב-65% בהשוואה לרבעון המקביל. ההשקעות עמדו על 2.3 מיליון דולר, גידול של 28%. במהלך הרבעון רכשה נאייקס את השליטה ב-Weezmo והעסקה תושלם ככל הנראה עד סוף השנה. בנאייקס אומרים כי "התנהגות הצרכנים צפויה להשתנות ככל שצעדי הסגר יצומצמו, דבר שיוביל להגדלת התשלומים ללא מזומנים ויותר מנויים עבור השירותים על ידי קמעונאים". בחברה צופים כי ההכנסות השנתיות יגיעו "ליותר מ-200 מיליון דולר, על בסיס צמיחה אורגנית ואסטרטגיית ממיזוגים ורכישות". כמו כן הערכתם היא כי הרווחיות הגולמי בטווח הארוך תעלה מ-46% כיום לכ-50% באמצעות שילוב של מתן אופציות ליסינג למסופים, תוך הגדלת חלקם של התוכנות והתשלומים מסך ההכנסות. בנוסף, צופה נאייקס כי השילוב של התייעלות תפעולית עם גידול בסך ההכנסות, יביא לייצוב מרווח ה-EBITDA בטווח ארוך סביב 30% (ה-EBITDA היה מאוזן בתקופת הדוח).
- 4.פריטנדר 30/05/2021 07:37הגב לתגובה זוואז אעשה הפוך
- 3.אנונימי 29/05/2021 10:22הגב לתגובה זו1. המנייה לא ירדה 5.5 אחוז מההנפקה.2. 99 אחוז מהמשקיעים הם זרים ולא ישראלים.3. אין לך מושג בתמחור חברות.4. ההנפקה הייתה ב 1050 ולא ב 1100 כמו שרשמת בעבר.5. מי מסתכל על הרווח שהחברה משקיעה את הרווחים חזרה בצמיחה. 6. רמה נמוכה של כתבה.
- 2.משקיע 27/05/2021 17:00הגב לתגובה זולא ברור מדוע מישהו שפוי יסכים לשלם מיליארד דולר על חברה שמפסידה כסף. גם אם ירוויחו טיפה עדיין מכפיל הרווח יהיה מטורף.
- 1.אמיר 27/05/2021 16:23הגב לתגובה זולפני חודש "גנבה" לי כסף במוצר שבכלל לא יצא מהמכונה אבל חויבתי. אז עם כל התחכום זה מה שהם מסוגלים לעשות? חשבתי שהם יעלו על זה לבד ויזכו אותי. טכנולוגיה...
- חכם בלילה, המוצר שלהם זה הסולק ולא המכונה שגנבה אותך (ל"ת)ביבי 29/05/2021 20:49הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
