נאייקס צמחה ב-26% אך ההפסד הוכפל; ה-EBITDA צנח
נאייקס 3.27% המפתחת מערכת תשלומים למכונות אוטומטיות (מזון ושתייה לדוגמה) מדווחת על צמיחה של 26% בהכנסות הרבעון הראשון לסך של 22.8 מיליון דולר ועל הכפלה של ההפסד תפעולי של 2.2 מיליון דולר לעומת התקופה המקבילה. ההפסד הנקי הסתכם גם הוא ב-2.2 מיליון דולר, בהשוואה להפסד של 1.3 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2020. נאייקס רשמה את ההנפקה הראשונית הגדולה ביותר לחברת טכנולוגיה בבורסה המקומית כשגייסה כ-470 מיליון שקל לפי שווי של כמיליארד דולר. בביזפורטל כתבנו כי להערכתנו החברה הונפקה בישראל משום שבוול סטריט לא יכולה הייתה לקבל שווי גבוה שכזה. בינתיים, מאז תחילת המסחר השווי ירד בכ-5.5%. ובחזרה לתוצאות: ההכנסות החוזרות מעמלות תוכנה ועיבוד חודשיות גדלו בכ-30% בשנה החולפת, וחלקן מסך ההכנסות עמד על 59% בסוף התקופה לעומת 57% ברבעון הראשון של 2020. הכנסות החומרה עלו ב-20% ל-9.3 מיליון דולר. יצוין כי הרווח הגולמי עלה בשיפור פחות מהצמיחה במכירות - 21%. 21 אלף מכונות חוברו למוצר החברה בתקופה, והמספר הכולל של מכונות מחוברות עמד בסופה על 402 אלף. לשם השוואה, ב-2020 כולה חוברו כ-40 אלף מכונות. ערך עסקה ממוצע במכונות המחוברות עלה ב-13% ל-1.7 דולר וערך העסקאות הכולל ברבעון עמד על 246 מיליון דולר. חלק החברה מסך הסליקה עמד על 2.4% לעומת 2.3% לפני שנה. ההוצאות התפעוליות בנטרול הוצאות הנפקה ותשלום מבוסס מניות ב-31% לסך של 8.1 מיליון דולר עקב הרחבת צוות המכירות, השיווק והמו"פ ושיפור התשתיות הכוללות. הוצאות המחקר והפיתוח בניכוי תשלום מבוסס מניות עמדו על 3.2 מיליון דולר - גבוה ב-65% בהשוואה לרבעון המקביל. ההשקעות עמדו על 2.3 מיליון דולר, גידול של 28%. במהלך הרבעון רכשה נאייקס את השליטה ב-Weezmo והעסקה תושלם ככל הנראה עד סוף השנה. בנאייקס אומרים כי "התנהגות הצרכנים צפויה להשתנות ככל שצעדי הסגר יצומצמו, דבר שיוביל להגדלת התשלומים ללא מזומנים ויותר מנויים עבור השירותים על ידי קמעונאים". בחברה צופים כי ההכנסות השנתיות יגיעו "ליותר מ-200 מיליון דולר, על בסיס צמיחה אורגנית ואסטרטגיית ממיזוגים ורכישות". כמו כן הערכתם היא כי הרווחיות הגולמי בטווח הארוך תעלה מ-46% כיום לכ-50% באמצעות שילוב של מתן אופציות ליסינג למסופים, תוך הגדלת חלקם של התוכנות והתשלומים מסך ההכנסות. בנוסף, צופה נאייקס כי השילוב של התייעלות תפעולית עם גידול בסך ההכנסות, יביא לייצוב מרווח ה-EBITDA בטווח ארוך סביב 30% (ה-EBITDA היה מאוזן בתקופת הדוח).
- 4.פריטנדר 30/05/2021 07:37הגב לתגובה זוואז אעשה הפוך
- 3.אנונימי 29/05/2021 10:22הגב לתגובה זו1. המנייה לא ירדה 5.5 אחוז מההנפקה.2. 99 אחוז מהמשקיעים הם זרים ולא ישראלים.3. אין לך מושג בתמחור חברות.4. ההנפקה הייתה ב 1050 ולא ב 1100 כמו שרשמת בעבר.5. מי מסתכל על הרווח שהחברה משקיעה את הרווחים חזרה בצמיחה. 6. רמה נמוכה של כתבה.
- 2.משקיע 27/05/2021 17:00הגב לתגובה זולא ברור מדוע מישהו שפוי יסכים לשלם מיליארד דולר על חברה שמפסידה כסף. גם אם ירוויחו טיפה עדיין מכפיל הרווח יהיה מטורף.
- 1.אמיר 27/05/2021 16:23הגב לתגובה זולפני חודש "גנבה" לי כסף במוצר שבכלל לא יצא מהמכונה אבל חויבתי. אז עם כל התחכום זה מה שהם מסוגלים לעשות? חשבתי שהם יעלו על זה לבד ויזכו אותי. טכנולוגיה...
- חכם בלילה, המוצר שלהם זה הסולק ולא המכונה שגנבה אותך (ל"ת)ביבי 29/05/2021 20:49הגב לתגובה זו

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- השביתה ששיתקה את המשק הישראלי לשבועיים ואיך נסגר יום המסחר האחרון של 2022
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
אנשי השנה 202520 הגדולים; במי אתם בוחרים?
סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.
אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים,
יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה
הוא לא היה בשיאו.
רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה,
תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות
להם.
שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד.
אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .
- איש השנה - ישי דוידי, דנה עזריאלי או מועמד אחר?
- יצחק תשובה הוא איש החזון של ישראל: "פעם לא היה לי כסף לסרט. המסר לצעירים - תאמינו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.
