נאייקס
צילום: ניר סלקמן
דוחות

נאייקס צמחה ב-26% אך ההפסד הוכפל; ה-EBITDA צנח

החברה שרשמה את ההנפקה הראשונית הגדולה ביותר לחברת טכנולוגיה בת"א (מעל מיליארד דולר) מדווחת לראשונה כציבורית; הדוחות מלמדים את מה שהערכנו - בוול סטריט היו מעיפים אותה מכל המדרגות; המשקיעים בת"א פראיירים 
איתי פת-יה | (5)

נאייקס -4.07% המפתחת מערכת תשלומים למכונות אוטומטיות (מזון ושתייה לדוגמה) מדווחת על צמיחה של 26% בהכנסות הרבעון הראשון לסך של 22.8 מיליון דולר ועל הכפלה של ההפסד תפעולי של 2.2 מיליון דולר לעומת התקופה המקבילה. ההפסד הנקי הסתכם גם הוא ב-2.2 מיליון דולר, בהשוואה להפסד של 1.3 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2020. נאייקס רשמה את ההנפקה הראשונית הגדולה ביותר לחברת טכנולוגיה בבורסה המקומית כשגייסה כ-470 מיליון שקל לפי שווי של כמיליארד דולר. בביזפורטל כתבנו כי להערכתנו החברה הונפקה בישראל משום שבוול סטריט לא יכולה הייתה לקבל שווי גבוה שכזה. בינתיים, מאז תחילת המסחר השווי ירד בכ-5.5%. ובחזרה לתוצאות: ההכנסות החוזרות מעמלות תוכנה ועיבוד חודשיות גדלו בכ-30% בשנה החולפת, וחלקן מסך ההכנסות עמד על 59% בסוף התקופה לעומת 57% ברבעון הראשון של 2020. הכנסות החומרה עלו ב-20% ל-9.3 מיליון דולר. יצוין כי הרווח הגולמי עלה בשיפור פחות מהצמיחה במכירות - 21%. 21 אלף מכונות חוברו למוצר החברה בתקופה, והמספר הכולל של מכונות מחוברות עמד בסופה על 402 אלף. לשם השוואה, ב-2020 כולה חוברו כ-40 אלף מכונות. ערך עסקה ממוצע במכונות המחוברות עלה ב-13% ל-1.7 דולר וערך העסקאות הכולל ברבעון עמד על 246 מיליון דולר. חלק החברה מסך הסליקה עמד על 2.4% לעומת 2.3% לפני שנה. ההוצאות התפעוליות בנטרול הוצאות הנפקה ותשלום מבוסס מניות ב-31% לסך של 8.1 מיליון דולר עקב הרחבת צוות המכירות, השיווק והמו"פ ושיפור התשתיות הכוללות. הוצאות המחקר והפיתוח בניכוי תשלום מבוסס מניות עמדו על 3.2 מיליון דולר - גבוה ב-65% בהשוואה לרבעון המקביל. ההשקעות  עמדו על 2.3 מיליון דולר, גידול של 28%.  במהלך הרבעון רכשה נאייקס את השליטה ב-Weezmo והעסקה תושלם ככל הנראה עד סוף השנה. בנאייקס אומרים כי "התנהגות הצרכנים צפויה להשתנות ככל שצעדי הסגר יצומצמו, דבר שיוביל להגדלת התשלומים ללא מזומנים ויותר מנויים עבור השירותים על ידי קמעונאים". בחברה צופים כי ההכנסות השנתיות יגיעו "ליותר מ-200 מיליון דולר, על בסיס צמיחה אורגנית ואסטרטגיית ממיזוגים ורכישות".  כמו כן הערכתם היא כי הרווחיות הגולמי בטווח הארוך תעלה מ-46% כיום לכ-50% באמצעות שילוב של מתן אופציות ליסינג למסופים, תוך הגדלת חלקם של התוכנות והתשלומים  מסך ההכנסות. בנוסף,  צופה נאייקס כי השילוב של  התייעלות תפעולית עם גידול בסך ההכנסות, יביא לייצוב מרווח ה-EBITDA בטווח ארוך סביב 30% (ה-EBITDA היה מאוזן בתקופת הדוח).

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    פריטנדר 30/05/2021 07:37
    הגב לתגובה זו
    ואז אעשה הפוך
  • 3.
    אנונימי 29/05/2021 10:22
    הגב לתגובה זו
    1. המנייה לא ירדה 5.5 אחוז מההנפקה.2. 99 אחוז מהמשקיעים הם זרים ולא ישראלים.3. אין לך מושג בתמחור חברות.4. ההנפקה הייתה ב 1050 ולא ב 1100 כמו שרשמת בעבר.5. מי מסתכל על הרווח שהחברה משקיעה את הרווחים חזרה בצמיחה. 6. רמה נמוכה של כתבה.
  • 2.
    משקיע 27/05/2021 17:00
    הגב לתגובה זו
    לא ברור מדוע מישהו שפוי יסכים לשלם מיליארד דולר על חברה שמפסידה כסף. גם אם ירוויחו טיפה עדיין מכפיל הרווח יהיה מטורף.
  • 1.
    אמיר 27/05/2021 16:23
    הגב לתגובה זו
    לפני חודש "גנבה" לי כסף במוצר שבכלל לא יצא מהמכונה אבל חויבתי. אז עם כל התחכום זה מה שהם מסוגלים לעשות? חשבתי שהם יעלו על זה לבד ויזכו אותי. טכנולוגיה...
  • חכם בלילה, המוצר שלהם זה הסולק ולא המכונה שגנבה אותך (ל"ת)
    ביבי 29/05/2021 20:49
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים