נאייקס צמחה ב-26% אך ההפסד הוכפל; ה-EBITDA צנח
נאייקס 5.88% המפתחת מערכת תשלומים למכונות אוטומטיות (מזון ושתייה לדוגמה) מדווחת על צמיחה של 26% בהכנסות הרבעון הראשון לסך של 22.8 מיליון דולר ועל הכפלה של ההפסד תפעולי של 2.2 מיליון דולר לעומת התקופה המקבילה. ההפסד הנקי הסתכם גם הוא ב-2.2 מיליון דולר, בהשוואה להפסד של 1.3 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2020. נאייקס רשמה את ההנפקה הראשונית הגדולה ביותר לחברת טכנולוגיה בבורסה המקומית כשגייסה כ-470 מיליון שקל לפי שווי של כמיליארד דולר. בביזפורטל כתבנו כי להערכתנו החברה הונפקה בישראל משום שבוול סטריט לא יכולה הייתה לקבל שווי גבוה שכזה. בינתיים, מאז תחילת המסחר השווי ירד בכ-5.5%. ובחזרה לתוצאות: ההכנסות החוזרות מעמלות תוכנה ועיבוד חודשיות גדלו בכ-30% בשנה החולפת, וחלקן מסך ההכנסות עמד על 59% בסוף התקופה לעומת 57% ברבעון הראשון של 2020. הכנסות החומרה עלו ב-20% ל-9.3 מיליון דולר. יצוין כי הרווח הגולמי עלה בשיפור פחות מהצמיחה במכירות - 21%. 21 אלף מכונות חוברו למוצר החברה בתקופה, והמספר הכולל של מכונות מחוברות עמד בסופה על 402 אלף. לשם השוואה, ב-2020 כולה חוברו כ-40 אלף מכונות. ערך עסקה ממוצע במכונות המחוברות עלה ב-13% ל-1.7 דולר וערך העסקאות הכולל ברבעון עמד על 246 מיליון דולר. חלק החברה מסך הסליקה עמד על 2.4% לעומת 2.3% לפני שנה. ההוצאות התפעוליות בנטרול הוצאות הנפקה ותשלום מבוסס מניות ב-31% לסך של 8.1 מיליון דולר עקב הרחבת צוות המכירות, השיווק והמו"פ ושיפור התשתיות הכוללות. הוצאות המחקר והפיתוח בניכוי תשלום מבוסס מניות עמדו על 3.2 מיליון דולר - גבוה ב-65% בהשוואה לרבעון המקביל. ההשקעות עמדו על 2.3 מיליון דולר, גידול של 28%. במהלך הרבעון רכשה נאייקס את השליטה ב-Weezmo והעסקה תושלם ככל הנראה עד סוף השנה. בנאייקס אומרים כי "התנהגות הצרכנים צפויה להשתנות ככל שצעדי הסגר יצומצמו, דבר שיוביל להגדלת התשלומים ללא מזומנים ויותר מנויים עבור השירותים על ידי קמעונאים". בחברה צופים כי ההכנסות השנתיות יגיעו "ליותר מ-200 מיליון דולר, על בסיס צמיחה אורגנית ואסטרטגיית ממיזוגים ורכישות". כמו כן הערכתם היא כי הרווחיות הגולמי בטווח הארוך תעלה מ-46% כיום לכ-50% באמצעות שילוב של מתן אופציות ליסינג למסופים, תוך הגדלת חלקם של התוכנות והתשלומים מסך ההכנסות. בנוסף, צופה נאייקס כי השילוב של התייעלות תפעולית עם גידול בסך ההכנסות, יביא לייצוב מרווח ה-EBITDA בטווח ארוך סביב 30% (ה-EBITDA היה מאוזן בתקופת הדוח).
- 4.פריטנדר 30/05/2021 07:37הגב לתגובה זוואז אעשה הפוך
- 3.אנונימי 29/05/2021 10:22הגב לתגובה זו1. המנייה לא ירדה 5.5 אחוז מההנפקה.2. 99 אחוז מהמשקיעים הם זרים ולא ישראלים.3. אין לך מושג בתמחור חברות.4. ההנפקה הייתה ב 1050 ולא ב 1100 כמו שרשמת בעבר.5. מי מסתכל על הרווח שהחברה משקיעה את הרווחים חזרה בצמיחה. 6. רמה נמוכה של כתבה.
- 2.משקיע 27/05/2021 17:00הגב לתגובה זולא ברור מדוע מישהו שפוי יסכים לשלם מיליארד דולר על חברה שמפסידה כסף. גם אם ירוויחו טיפה עדיין מכפיל הרווח יהיה מטורף.
- 1.אמיר 27/05/2021 16:23הגב לתגובה זולפני חודש "גנבה" לי כסף במוצר שבכלל לא יצא מהמכונה אבל חויבתי. אז עם כל התחכום זה מה שהם מסוגלים לעשות? חשבתי שהם יעלו על זה לבד ויזכו אותי. טכנולוגיה...
- חכם בלילה, המוצר שלהם זה הסולק ולא המכונה שגנבה אותך (ל"ת)ביבי 29/05/2021 20:49הגב לתגובה זו
אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"
אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"
שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.
דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.
אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?
"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."
התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.
- אלרוב מסכמת רבעון טוב, אבל עד כמה הוא בר־קיימא?
- אקירוב חושב שכלל מעניינת למרות שזינקה יותר מפי שניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגלפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק
לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש?
המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.
בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.
המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.
"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה
במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת
חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות".
לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים
ולהשבת האמון במערכות המדינה".
בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.
הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג.
- דוראל טסה 17%, מר 15%, שופרסל נפלה 7%; הבורסה סוגרת שבוע חיובי
- טבע זינקה 4.2%, טאואר קפצה ב-7%, המדדים עלו כ-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש
הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי
שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.
