נאייקס צמחה ב-26% אך ההפסד הוכפל; ה-EBITDA צנח
נאייקס -0.07% המפתחת מערכת תשלומים למכונות אוטומטיות (מזון ושתייה לדוגמה) מדווחת על צמיחה של 26% בהכנסות הרבעון הראשון לסך של 22.8 מיליון דולר ועל הכפלה של ההפסד תפעולי של 2.2 מיליון דולר לעומת התקופה המקבילה. ההפסד הנקי הסתכם גם הוא ב-2.2 מיליון דולר, בהשוואה להפסד של 1.3 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2020. נאייקס רשמה את ההנפקה הראשונית הגדולה ביותר לחברת טכנולוגיה בבורסה המקומית כשגייסה כ-470 מיליון שקל לפי שווי של כמיליארד דולר. בביזפורטל כתבנו כי להערכתנו החברה הונפקה בישראל משום שבוול סטריט לא יכולה הייתה לקבל שווי גבוה שכזה. בינתיים, מאז תחילת המסחר השווי ירד בכ-5.5%. ובחזרה לתוצאות: ההכנסות החוזרות מעמלות תוכנה ועיבוד חודשיות גדלו בכ-30% בשנה החולפת, וחלקן מסך ההכנסות עמד על 59% בסוף התקופה לעומת 57% ברבעון הראשון של 2020. הכנסות החומרה עלו ב-20% ל-9.3 מיליון דולר. יצוין כי הרווח הגולמי עלה בשיפור פחות מהצמיחה במכירות - 21%. 21 אלף מכונות חוברו למוצר החברה בתקופה, והמספר הכולל של מכונות מחוברות עמד בסופה על 402 אלף. לשם השוואה, ב-2020 כולה חוברו כ-40 אלף מכונות. ערך עסקה ממוצע במכונות המחוברות עלה ב-13% ל-1.7 דולר וערך העסקאות הכולל ברבעון עמד על 246 מיליון דולר. חלק החברה מסך הסליקה עמד על 2.4% לעומת 2.3% לפני שנה. ההוצאות התפעוליות בנטרול הוצאות הנפקה ותשלום מבוסס מניות ב-31% לסך של 8.1 מיליון דולר עקב הרחבת צוות המכירות, השיווק והמו"פ ושיפור התשתיות הכוללות. הוצאות המחקר והפיתוח בניכוי תשלום מבוסס מניות עמדו על 3.2 מיליון דולר - גבוה ב-65% בהשוואה לרבעון המקביל. ההשקעות עמדו על 2.3 מיליון דולר, גידול של 28%. במהלך הרבעון רכשה נאייקס את השליטה ב-Weezmo והעסקה תושלם ככל הנראה עד סוף השנה. בנאייקס אומרים כי "התנהגות הצרכנים צפויה להשתנות ככל שצעדי הסגר יצומצמו, דבר שיוביל להגדלת התשלומים ללא מזומנים ויותר מנויים עבור השירותים על ידי קמעונאים". בחברה צופים כי ההכנסות השנתיות יגיעו "ליותר מ-200 מיליון דולר, על בסיס צמיחה אורגנית ואסטרטגיית ממיזוגים ורכישות". כמו כן הערכתם היא כי הרווחיות הגולמי בטווח הארוך תעלה מ-46% כיום לכ-50% באמצעות שילוב של מתן אופציות ליסינג למסופים, תוך הגדלת חלקם של התוכנות והתשלומים מסך ההכנסות. בנוסף, צופה נאייקס כי השילוב של התייעלות תפעולית עם גידול בסך ההכנסות, יביא לייצוב מרווח ה-EBITDA בטווח ארוך סביב 30% (ה-EBITDA היה מאוזן בתקופת הדוח).
- 4.פריטנדר 30/05/2021 07:37הגב לתגובה זוואז אעשה הפוך
- 3.אנונימי 29/05/2021 10:22הגב לתגובה זו1. המנייה לא ירדה 5.5 אחוז מההנפקה.2. 99 אחוז מהמשקיעים הם זרים ולא ישראלים.3. אין לך מושג בתמחור חברות.4. ההנפקה הייתה ב 1050 ולא ב 1100 כמו שרשמת בעבר.5. מי מסתכל על הרווח שהחברה משקיעה את הרווחים חזרה בצמיחה. 6. רמה נמוכה של כתבה.
- 2.משקיע 27/05/2021 17:00הגב לתגובה זולא ברור מדוע מישהו שפוי יסכים לשלם מיליארד דולר על חברה שמפסידה כסף. גם אם ירוויחו טיפה עדיין מכפיל הרווח יהיה מטורף.
- 1.אמיר 27/05/2021 16:23הגב לתגובה זולפני חודש "גנבה" לי כסף במוצר שבכלל לא יצא מהמכונה אבל חויבתי. אז עם כל התחכום זה מה שהם מסוגלים לעשות? חשבתי שהם יעלו על זה לבד ויזכו אותי. טכנולוגיה...
- חכם בלילה, המוצר שלהם זה הסולק ולא המכונה שגנבה אותך (ל"ת)ביבי 29/05/2021 20:49הגב לתגובה זו
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
