צבי מרום באטמ
צילום: יחצ
דוחות

באטמ: הקורונה מסדרת את המספרים - ה-EBITDA קפץ ל-23 מ' ד'

עם זאת, החברה הציגה ירידה של 8% בהכנסות ל-71.4 מיליון דולר - בעקבות מכירת NGSoft. הרווח למניה EPS עמד על 2.72 סנט, לעומת 0.36 סנט אשתקד. החברה צופה הכנסות של 5% מעל צפי השוק (כלומר 139 מיליון דולר) ו-20% ב-EBITDA (כלומר 27.6 מיליון דולר)
נתנאל אריאל |
נושאים בכתבה אבטחת סייבר באטמ

חברת  באטמ 0.43%  שמפתחת מערכות תקשורת וציוד רפואי לבדיקות מעבדה ונסחרת בישראל ובלונדון מדווחת על הכנסות של 71.4 מיליון דולר במחצית הראשונה של השנה, ירידה של 7.7% לעומת 77.4 מיליון דולר בחציון המקביל. הרווח למניה EPS עמד על 2.72 סנט, לעומת 0.36 סנט למניה ברבעון המקביל.

החברה מייחסת את הירידה בהכנסות למכירה של NGSoft שלדברי החברה לא תרמה לעסקי הליבה של החברה, ובנטרולה מדובר על עליה של 8.1% בהכנסות.

ה-EBITDA עמד על 22.7 מיליון דולר, לעומת 5.3 מיליון דולר בחציון הראשון אשתקד.

צפי שנתי: הכנסות של 5% מעל ציפיות השוק - כלומר 138.8 מיליון דולר ו-EBITDA של 20% מעל צפיות השוק, כלומר כ-27.6 מיליון דולר.

באטמ צופה כי ההכנסות לשנת 2021 יהיו כ-5% מעל ציפיות השוק (שעומדות על 132.2 מיליון דולר). עם ביקוש גבוה מהצפוי לפתרונות האבחון לקורונה של הקבוצה, בשילוב עם רווח ההון ממכירת NGSoft שהוכר במהלך המחצית הראשונה של 2021, הקבוצה צופה שה-EBITDA לכל השנה תעמוד מעל ל-20% מציפיות השוק, המשקף צמיחה ב-EBITDA של מעל 40% בהשוואה לשנה קודמת (אז עמד ה-EBITDA על 19.7 מיליון דולר).

ד"ר צבי מרום, מנכ"ל באטמ: "התוצאות נובעות מביקוש משמעותי לפתרונות האבחון שלנו בעיקר אך לא רק עבור הקורונה, שלהם שיעורי רווחיות גבוהים. הצוותים שלנו מקדמים פיתוח טכנולוגיות משבשות בפורטפוליו שלנו".

"בהסתכלות קדימה, נכנסנו למחצית השנייה עם צבר הזמנות חזק ואנו רואים המשך ביקושים לפתרונות האבחון שלנו. בנוסף, אנו צופים כי נייצר השנה הכנסות מהשקת מערכת ההפעלה Edgility על ידי PCCW Global וייתכן נוספים".

בחלוקה למגזרי פעילות:

חטיבת הביו-מדיקל עלתה ל-77.1% מסך ההכנסות, בהשוואה ל-64.6% במחצית הראשונה של 2020. ההכנסות גדלו בכ-10.2% ל-55.1 מיליון דולר בהשוואה ל-50 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2020. העלייה בהכנסות נבעה בעיקר ממכירות ערכות אבחון לקורונה שהייתה משמעותית יותר מאשר הירידה מההכנסות החד פעמית ממכירת מכונות הנשמה לטיפול נמרץ בחציון הראשון של 2020.

חטיבת רשתות וסייבר ירדה ל-22.9% מסך ההכנסות, בהשוואה ל-35.4% במחצית הראשונה של 2020. ההכנסות הסתכמו בכ-16.4 מיליון דולר בהשוואה ל-27.4 מיליון דולר בחציון הראשון של 2020, ההבדל נובע ממכירת חברת NGSoft, שאינה בליבת הפעילות במרץ 2021. הרווח מפעילות נמשכת, בנטרול תרומת NGSoft בשתי התקופות, הסתכם ב-9.1 מיליון דולר בהשוואה ל-9.4 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2020.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.