גיורא בר דעה מנכל שטראוס
צילום: יח"צ
דוחות

שטראוס: עליה בהכנסות, ירידה ברווח - וחשש מחזרת הקורונה

ההכנסות גדלו ב-10.9% ל-2.13 מיליארד שקל, אבל זה לא התגלגל לשורות הבאות עקב עליית מחירי הגלם והתובלה. הרווח הנקי ירד ב-6.3% ל-126 מיליון שקל. מנכ"ל שטראוס: "נראה כי חלק מהמגבלות עלולות לשוב במהלך הרבעון השלישי והרביעי לאור התפשטות נגיף הדלתא בעולם"
נתנאל אריאל | (1)
נושאים בכתבה שטראוס

קבוצת המזון שטראוס 1.39%  מדווחת על גידול של 10.9% בהכנסות ל-2.13 מיליארד שקל, לעומת 1.94 מיליארד שקל ברבעון המקביל בשנה שעברה, זאת בעקבות הסרת המגבלות במשק והחזרה לשגרה. על פי הדוחות, הגידול התרחש בכל המגזרים ובעיקר בשטראוס ישראל ושטראוס מים, ובמגזר הקפה שצמחה בברזיל, ישראל ומזרח אירופה, בהובלת קטגוריית הקפסולות. 

החברה מדווחת על EBITDA של 296 מיליון שקל, ירידה של 4.2% לעומת 309 מיליון שקל ברבעון המקביל, וזאת לדבריה עקב עליית מחירי חומרי הגלם ועלויות תובלה, שפגעו ברווח הגולמי, כמו גם בקבלת מענק חד פעמי בסין ברבעון המקביל בשנה שעברה. הרווח התפעולי ברבעון הסתכם בכ-212 מיליון שקל, ירידה של 5% לעומת 223 מיליון שקל אשתקד.

הרווח הנקי ברבעון הנוכחי הסתכם בכ-126 מיליון שקל, ירידה של כ-6.3% לעומת 135 מיליון שקל ברבעון המקביל.

 

בנוסף, החברה דיווחה לאחרונה על כניסה לתחום הארוחות הקפואות (Ready To Heat) ועל חתימת שותפות עם יצרנית הטופו משק ויילר בתחום החלבון הצמחי, ובמסגרת זו החברה תקים מפעל חדש לייצור מוצרי אלפרו בישראל. בתחום הפודטק החברה צפויה לרשום ברבעון השלישי רווח לאחר סבב הגיוס (105 מיליון דולר) של יצרנית הבשר המתורבת אלף פארמס.

 

גיורא בר-דעה מנכ"ל קבוצת שטראוס: "אנחנו מסכמים רבעון ומחצית טובים עם צמיחה משמעותית במכירות שבאות לידי ביטוי בכל הגאוגרפיות בהן פועלת החברה וכן יציבות ברוב נתחי השוק. הסרת המגבלות והחזרה ההדרגתית לחיים לצד הקורונה אפשרו לחברה לשוב לפעילות סדירה במגזרים בהם הייתה האטה בתקופה המקבילה אשתקד. עם זאת בהסתכלות קדימה נראה כי חלק מהמגבלות עלולות לשוב במהלך הרבעון השלישי והרביעי לאור התפשטות נגיף הדלתא בעולם ונאלץ ללמוד לחיות ולייצר לצד הקורונה".

בחלוקה למגזרי פעילות: 

שטראוס ישראל צמחה ברבעון השני ב-7.7% עם הכנסות של כ-917 מיליון שקל, הנובעים בעיקר מגידול במכירות של מוצרי חלב ותחליפיו וכן מהתאוששות במכירות החטיפים המלוחים והמתוקים בצריכה מחוץ לבית ובמפגשים חברתיים. שטראוס בישראל החזיקה בסוף הרבעון השני כ-12.4% מנתח שוק המזון והמשקאות בישראל לעומת כ- 12.1% בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח התפעולי של החברה הסתכם ברבעון בכ-108 מיליון שקל - עליה של כ-10.1%.

 

שטראוס קפה הניבה ברבעון השני הכנסות של 848 מיליון שקל - צמיחה של כ-13% לעומת הרבעון המקביל, הנובעת מעליה במכירות הן בישראל, בעיקר בשל חזרת הפעילות של רשת קפה עלית והמכירה לשוק המוסדי, והן במדינות כמו סרביה, רומניה, רוסיה ואוקראינה בשל גידול בכמויות הנמכרות ובשל עליית מחירי המכירה. החברה רשמה ברבעון רווח תפעולי של כ- 77 מיליון שקל - שיעור רווחיות של כ-9.2% בהשוואה לכ-9.7% בתקופה המקבילה אשתקד בשל ירידה ברווחיות הגולמית הנובע מהתייקרות מחיר הקפה הירוק.

 

שטראוס מים עלתה ב-16.4% במכירות לכ-186 מיליון שקל, בעקבות גידול במצבת הלקוחות ועלייה בכמות המכשירים החדשים בישראל. החברה השיקה לקראת תום הרבעון את בר המים החדש האדג' והאדג' פלוס. כמו כן, בסין נרשמה צמיחה של 22.4% במטבע מקומי במכירות האייר שטראוס מים (HSW). הרווח התפעולי הסתכם ברבעון בכ-22 מיליון שקל לעומת כ-30 ברבעון המקביל, בו נרשם גם מענק ממשלתי חד פעמי של כ-11 מיליון שקל בגין הקמת המפעל בסין.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    למה חשש מחזרת הקורונה? היא מצוינת לעסקי המזון.. (ל"ת)
    oz 17/08/2021 09:54
    הגב לתגובה זו
ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 4.53%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר. 

קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דקרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״ד

סרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות

הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בזק ניר דוד

ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48%  , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.


עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה  ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.


החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.


בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.


בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד

עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.