ברק עילם - נייס
צילום: CPC
ראיון

"נייס זיהתה הזדמנות לבנות לה עתיד שגדול יותר מאשר עולמות הענן"

המנכ"ל ברק עילם מספר על הפנייה לחווית לקוח דיגיטלית: "כשאני מדבר עם אמא שלי בטלפון ואז בוואטסאפ, אנו ממשיכים מאותה נקודה - זה החלום גם  לתקשורת עם ספקים. רכשנו חברות עם מוצרים מצויינים ותחתינו נמכור אותם גם ללקוחות הענן שזקוקים להם"

איתי פת-יה |
נושאים בכתבה נייס

חברת נייס 0.71% המפתחת תוכנות לניהול קשרי לקוחות וניהול סיכונים הכתה את תחזיות האנליסטים כשהציגה זה עתה רווח על בסיס Non-GAAP בסך 1.57 דולר למניה על הכנסות של כ-459 מיליון דולר ברבעון השני של השנה, בעוד בשוק ציפו לרווח של 1.51 דולר למניה על הכנסות של 450.29 מיליון דולר. "עברנו את תחזית הקונצנזוס ב-9 מיליון דולר", מתגאה המנכ"ל ברק עילם בראיון לביזפורטל. "לרוב כשאנחנו מעלים את התחזית לשנה כולה קובעים את הטווח החדש לפי הכאת הצפי ברבעון, אבל העלנו אותה הפעם ב-35 מיליון דולר, שזה הרבה מעבר לאותם 9 מיליון".

ברבעון הראשון התחזית שסיפקתם הייתה מאכזבת, והנה כמו שאמרת העליתם אותה: ההכנסות Non-GAAP יהיו בטווח 1.835-1.855 מיליארד דולר והרווח למניה Non-GAAP בטווח שבין 6.26-6.46 דולר. מה ראיתם בשלושת החודשים הללו שהפך אתכם ליותר אופטימיים?

"הסיבה אחת – מומנטום חזק לעסקים שראינו ברבעון הראשון והשני. זה נותן לנו 'ויזביליטי' משמעותי לחצי השני של השנה ומעלה את האופטימיות לגבי הביצועים בתקופה הקרובה".

ואחרי העלאת התחזית, לתחושתך בכך זה מסתכם או שיתכן ונדבר בעוד רבעון אחרי העלאה נוספת שלה?

"הכל אפשרי מרבעון לרבעון. כרגע זה מה שאנחנו רואים, ואנחנו הכי ביקרותיים כלפי עצמנו. כולי תקווה שיקרה מה שאמרת. בשביל זה אנחנו צריכים להמשיך לעבוד טוב ולדחוף קדימה".

 

הרווח התפעולי צמח בשיעור זהה להכנסות – 16%. יש דרך להגדיל את השוליים האלה?

יש 'לוורדג׳', כלומר גורם ממריץ במודל. ברגע שרואים האצה בהכנסות תראה שיפור בשוליים התפעוליים, וזה מסע של שנים. ב-2014 עם כניסתי לתפקיד הרווחיות התפעולית היה 19% והיום אנחנו מעל ה-28% ומכוונים לאזור ה-30%".

 

יש אזורים מסוימים בחברה שאתה חושב שמהם יגיע השיפור?

"כחברה צומחת אין צורך לקצץ, להיפך אנחנו בגיוס מאסיבי. אני מאמין שהצמיחה בהכנסות לאו דווקא לינארית לצמיחה בהוצאות - או הפוך. ככל שיהיו יותר לקוחות גדולים  היעילות שלנו תשתפר, כמו שקרה ב-7 השנים האחרונות. כידוע אנחנו מקדמים כל הזמן טרנספורמציה לתחום הענן. לפני 5 שנים ההכנסות ממנו היו אפסיות או אולי מיליונים בודדים, ברבעון הזה אנחנו עוברים

 

סימנתם הזדמנות לצמיחה באמצעות מכירה לארגונים גדולים, שבשונה מעסקים קטנים מספרם מועט יותר – מתישהו יש רוויה. כמה אנחנו רחוקים ממנה וכמה הזדמנויות עוד יש לפניכם?

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"השוק הזה הוא שוק מטרה אדיר. CXone זו פלטפורמת הענן שלנו, ובכל השוק שלנו של Customer Engagement החדירה של הענן רק בתחילתה - 10% מתוך שוק של 20 מיליארד דולר. יש הרבה ארגונים גדולים - אלפים ברחבי העולם, ורק בארצות הברית 1,500 כאלה. היסטורית, אנחנו מאד גדולים בשווקים. תחשוב על כל חברות היוטיליטיז, הביטוח, הבנקים הגדולות, ואני יכול לעבור ורטיקל אחר ורטיקל – בכל אחד מהן יש לנו לקוחות שקונים במיליונים ועשרות מיליונים בשנה. אנחנו רק בהתחלת מיצוי הפוטנציאל בענן".

 

"לפני חמש שנים ההכנסות שלנו מהענן היו אפסיות או במיליונים בודדים, והרבעון הזה אנחנו עם כחצי מיליארד דולר לאחר צמיחה של 30% לערך וקצב של מיליארד דולר בשנה. אנחנו במסע של כמה שנים לשפר את הרווחיות הגולמית. בנקודת הפתיחה שלו היא הייתה באזור ה-60% הנמוך ועכשיו היא באזור ה-70%. אם בעבר היינו חברה שצומחת מדי שנה בשיעור חד ספרתי של 6-7% עכשיו זה אמור להיות 11%. אנחנו מרוצים מהאיזון בין הצמיחה בשורה העליונה לזו התחתונה".

 

בנוסף דיברתם על הזדמנות נוספת בשוק הבינלאומי, באיזה מדינות תציגו חדירה גדולה יותר?

"כבר כמה רבעונים אנחנו מדברים על צמיחה מאד גבוהה. ברבעון השני שעליו דיווחנו ההזמנות מחוץ לארצות הברית הוכפלו – אנחנו מדברים על אנגליה, אוסטרליה, יפן, הודו, ברזיל. אנחנו פעילים במעל ל-100 מדינות עם משרדים ב-46 מהן. יש לנו את הפרישה ואת האקו סיסטם והפרטנרים להגיע לכל השווקים האלה".

 

הזכרתם תחום נוסף שתקדמו והוא חווית הלקוח הדיגיטלית (Digital CX) – תסביר במה מדובר, מה לדמיין?

"כשחושבים על שירות ללקוחות חושבים ישר על קול סנטר או קונטקט סנטר, שנייס היא מה'גורילות' של השוק הזה. היום גם אתה וגם אני, רוצים לתקשר עם ארגונים כמו שאנחנו מדברים עם המשפחה או החברים – בטלפון, בוואטסאפ ובכל ערוץ שהוא ועם יכולת לחבר בין הערוצים.

 

כשאני מדבר עם אמא שלי בטלפון ואז בוואטסאפ, אנחנו ממשיכים מאותה נקודה ולא צריכים לעבור זיהוי. זה גם החלום שלנו לאופי התקשורת עם ספקי שירות וארגונים. האתגר של הלקוחות שלנו שהם השקיעו בעבר בפתרונות מהדור הראשון – יכולת בסיסית לצ'אט, וואטסאפ ואימיילים. החוויה של Digital CX היא היכולת לעבוד מולך בכל ערוץ שתבחר - עם אדם או בוט בצד השני אבל בצורה סופר חכמה וקוהרנטית".

 

ציינתם שרכשתם כמה חברות מהתחום בשנה וחצי האחרונות. לכמה מתוך הצמיחה שלכם ברבעון הן אחראיות?

"לכלום בינתיים. השנה וחצי האחרונות הציבו בפנינו הזדמנות לעוד מדרגה משמעותית בצמיחה, והיא כאמור הכניסה לתחום הזה של Digital CX. גם השקענו פנימית הרבה מאד בפיתוחים שלנו בתחום, וגם לשאלתך עשינו רכישות – אבל של חברות שיש להן מוצרים טכנולוגיים טובים מאד אבל רובן לא השכילו לפתח יכולות מכירה ולכן אין להן הכנסות. לנייס יש אלפי אנשי מכירות ואלפי פרטנרים כך שבידיים שלנו אנחנו מאמינים שאפשר לפתח שוק מטרה גדול מאד לחברה".

 

וכשהחברות האלה כעת תחתיכם, להערתך ברבעון הנוכחי, השלישי, כבר תתחילו למכור את המוצרים שהן פיתחו?

"בהחלט זאת הכוונה, לא רק ברבעון השלישי אלא גם קדימה. זה שוק שעבר אקסלרציה כתוצאה מהקורונה וזאת הזדמנות בשבילנו לבנות עתיד שיותר גדול מאשר רק בעולם הענן".

 

ובעוד שנתיים איזה נתח יהווה תחום ה-Digital CX מההכנסות? או שייקח עוד יותר זמן לפתח אותו?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.