"נייס זיהתה הזדמנות לבנות לה עתיד שגדול יותר מאשר עולמות הענן"
המנכ"ל ברק עילם מספר על הפנייה לחווית לקוח דיגיטלית: "כשאני מדבר עם אמא שלי בטלפון ואז בוואטסאפ, אנו ממשיכים מאותה נקודה - זה החלום גם לתקשורת עם ספקים. רכשנו חברות עם מוצרים מצויינים ותחתינו נמכור אותם גם ללקוחות הענן שזקוקים להם"
חברת נייס 2.43% המפתחת תוכנות לניהול קשרי לקוחות וניהול סיכונים הכתה את תחזיות האנליסטים כשהציגה זה עתה רווח על בסיס Non-GAAP בסך 1.57 דולר למניה על הכנסות של כ-459 מיליון דולר ברבעון השני של השנה, בעוד בשוק ציפו לרווח של 1.51 דולר למניה על הכנסות של 450.29 מיליון דולר. "עברנו את תחזית הקונצנזוס ב-9 מיליון דולר", מתגאה המנכ"ל ברק עילם בראיון לביזפורטל. "לרוב כשאנחנו מעלים את התחזית לשנה כולה קובעים את הטווח החדש לפי הכאת הצפי ברבעון, אבל העלנו אותה הפעם ב-35 מיליון דולר, שזה הרבה מעבר לאותם 9 מיליון".
ברבעון הראשון התחזית שסיפקתם הייתה מאכזבת, והנה כמו שאמרת העליתם אותה: ההכנסות Non-GAAP יהיו בטווח 1.835-1.855 מיליארד דולר והרווח למניה Non-GAAP בטווח שבין 6.26-6.46 דולר. מה ראיתם בשלושת החודשים הללו שהפך אתכם ליותר אופטימיים?
"הסיבה אחת – מומנטום חזק לעסקים שראינו ברבעון הראשון והשני. זה נותן לנו 'ויזביליטי' משמעותי לחצי השני של השנה ומעלה את האופטימיות לגבי הביצועים בתקופה הקרובה".
ואחרי העלאת התחזית, לתחושתך בכך זה מסתכם או שיתכן ונדבר בעוד רבעון אחרי העלאה נוספת שלה?
"הכל אפשרי מרבעון לרבעון. כרגע זה מה שאנחנו רואים, ואנחנו הכי ביקרותיים כלפי עצמנו. כולי תקווה שיקרה מה שאמרת. בשביל זה אנחנו צריכים להמשיך לעבוד טוב ולדחוף קדימה".
- המניה נפלה, העובדים מתוסכלים - עובדי נייס הפסידו בממוצע מעל 40 אלף דולר
- טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח התפעולי צמח בשיעור זהה להכנסות – 16%. יש דרך להגדיל את השוליים האלה?
יש 'לוורדג׳', כלומר גורם ממריץ במודל. ברגע שרואים האצה בהכנסות תראה שיפור בשוליים התפעוליים, וזה מסע של שנים. ב-2014 עם כניסתי לתפקיד הרווחיות התפעולית היה 19% והיום אנחנו מעל ה-28% ומכוונים לאזור ה-30%".
יש אזורים מסוימים בחברה שאתה חושב שמהם יגיע השיפור?
"כחברה צומחת אין צורך לקצץ, להיפך אנחנו בגיוס מאסיבי. אני מאמין שהצמיחה בהכנסות לאו דווקא לינארית לצמיחה בהוצאות - או הפוך. ככל שיהיו יותר לקוחות גדולים היעילות שלנו תשתפר, כמו שקרה ב-7 השנים האחרונות. כידוע אנחנו מקדמים כל הזמן טרנספורמציה לתחום הענן. לפני 5 שנים ההכנסות ממנו היו אפסיות או אולי מיליונים בודדים, ברבעון הזה אנחנו עוברים
סימנתם הזדמנות לצמיחה באמצעות מכירה לארגונים גדולים, שבשונה מעסקים קטנים מספרם מועט יותר – מתישהו יש רוויה. כמה אנחנו רחוקים ממנה וכמה הזדמנויות עוד יש לפניכם?
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
"השוק הזה הוא שוק מטרה אדיר. CXone זו פלטפורמת הענן שלנו, ובכל השוק שלנו של Customer Engagement החדירה של הענן רק בתחילתה - 10% מתוך שוק של 20 מיליארד דולר. יש הרבה ארגונים גדולים - אלפים ברחבי העולם, ורק בארצות הברית 1,500 כאלה. היסטורית, אנחנו מאד גדולים בשווקים. תחשוב על כל חברות היוטיליטיז, הביטוח, הבנקים הגדולות, ואני יכול לעבור ורטיקל אחר ורטיקל – בכל אחד מהן יש לנו לקוחות שקונים במיליונים ועשרות מיליונים בשנה. אנחנו רק בהתחלת מיצוי הפוטנציאל בענן".
"לפני חמש שנים ההכנסות שלנו מהענן היו אפסיות או במיליונים בודדים, והרבעון הזה אנחנו עם כחצי מיליארד דולר לאחר צמיחה של 30% לערך וקצב של מיליארד דולר בשנה. אנחנו במסע של כמה שנים לשפר את הרווחיות הגולמית. בנקודת הפתיחה שלו היא הייתה באזור ה-60% הנמוך ועכשיו היא באזור ה-70%. אם בעבר היינו חברה שצומחת מדי שנה בשיעור חד ספרתי של 6-7% עכשיו זה אמור להיות 11%. אנחנו מרוצים מהאיזון בין הצמיחה בשורה העליונה לזו התחתונה".
בנוסף דיברתם על הזדמנות נוספת בשוק הבינלאומי, באיזה מדינות תציגו חדירה גדולה יותר?
"כבר כמה רבעונים אנחנו מדברים על צמיחה מאד גבוהה. ברבעון השני שעליו דיווחנו ההזמנות מחוץ לארצות הברית הוכפלו – אנחנו מדברים על אנגליה, אוסטרליה, יפן, הודו, ברזיל. אנחנו פעילים במעל ל-100 מדינות עם משרדים ב-46 מהן. יש לנו את הפרישה ואת האקו סיסטם והפרטנרים להגיע לכל השווקים האלה".
הזכרתם תחום נוסף שתקדמו והוא חווית הלקוח הדיגיטלית (Digital CX) – תסביר במה מדובר, מה לדמיין?
"כשחושבים על שירות ללקוחות חושבים ישר על קול סנטר או קונטקט סנטר, שנייס היא מה'גורילות' של השוק הזה. היום גם אתה וגם אני, רוצים לתקשר עם ארגונים כמו שאנחנו מדברים עם המשפחה או החברים – בטלפון, בוואטסאפ ובכל ערוץ שהוא ועם יכולת לחבר בין הערוצים.
כשאני מדבר עם אמא שלי בטלפון ואז בוואטסאפ, אנחנו ממשיכים מאותה נקודה ולא צריכים לעבור זיהוי. זה גם החלום שלנו לאופי התקשורת עם ספקי שירות וארגונים. האתגר של הלקוחות שלנו שהם השקיעו בעבר בפתרונות מהדור הראשון – יכולת בסיסית לצ'אט, וואטסאפ ואימיילים. החוויה של Digital CX היא היכולת לעבוד מולך בכל ערוץ שתבחר - עם אדם או בוט בצד השני אבל בצורה סופר חכמה וקוהרנטית".
ציינתם שרכשתם כמה חברות מהתחום בשנה וחצי האחרונות. לכמה מתוך הצמיחה שלכם ברבעון הן אחראיות?
"לכלום בינתיים. השנה וחצי האחרונות הציבו בפנינו הזדמנות לעוד מדרגה משמעותית בצמיחה, והיא כאמור הכניסה לתחום הזה של Digital CX. גם השקענו פנימית הרבה מאד בפיתוחים שלנו בתחום, וגם לשאלתך עשינו רכישות – אבל של חברות שיש להן מוצרים טכנולוגיים טובים מאד אבל רובן לא השכילו לפתח יכולות מכירה ולכן אין להן הכנסות. לנייס יש אלפי אנשי מכירות ואלפי פרטנרים כך שבידיים שלנו אנחנו מאמינים שאפשר לפתח שוק מטרה גדול מאד לחברה".
וכשהחברות האלה כעת תחתיכם, להערתך ברבעון הנוכחי, השלישי, כבר תתחילו למכור את המוצרים שהן פיתחו?
"בהחלט זאת הכוונה, לא רק ברבעון השלישי אלא גם קדימה. זה שוק שעבר אקסלרציה כתוצאה מהקורונה וזאת הזדמנות בשבילנו לבנות עתיד שיותר גדול מאשר רק בעולם הענן".
ובעוד שנתיים איזה נתח יהווה תחום ה-Digital CX מההכנסות? או שייקח עוד יותר זמן לפתח אותו?

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
