ברק עילם - נייס
צילום: CPC
ראיון

"נייס זיהתה הזדמנות לבנות לה עתיד שגדול יותר מאשר עולמות הענן"

המנכ"ל ברק עילם מספר על הפנייה לחווית לקוח דיגיטלית: "כשאני מדבר עם אמא שלי בטלפון ואז בוואטסאפ, אנו ממשיכים מאותה נקודה - זה החלום גם  לתקשורת עם ספקים. רכשנו חברות עם מוצרים מצויינים ותחתינו נמכור אותם גם ללקוחות הענן שזקוקים להם"

איתי פת-יה |
נושאים בכתבה נייס

חברת נייס 0.89% המפתחת תוכנות לניהול קשרי לקוחות וניהול סיכונים הכתה את תחזיות האנליסטים כשהציגה זה עתה רווח על בסיס Non-GAAP בסך 1.57 דולר למניה על הכנסות של כ-459 מיליון דולר ברבעון השני של השנה, בעוד בשוק ציפו לרווח של 1.51 דולר למניה על הכנסות של 450.29 מיליון דולר. "עברנו את תחזית הקונצנזוס ב-9 מיליון דולר", מתגאה המנכ"ל ברק עילם בראיון לביזפורטל. "לרוב כשאנחנו מעלים את התחזית לשנה כולה קובעים את הטווח החדש לפי הכאת הצפי ברבעון, אבל העלנו אותה הפעם ב-35 מיליון דולר, שזה הרבה מעבר לאותם 9 מיליון".

ברבעון הראשון התחזית שסיפקתם הייתה מאכזבת, והנה כמו שאמרת העליתם אותה: ההכנסות Non-GAAP יהיו בטווח 1.835-1.855 מיליארד דולר והרווח למניה Non-GAAP בטווח שבין 6.26-6.46 דולר. מה ראיתם בשלושת החודשים הללו שהפך אתכם ליותר אופטימיים?

"הסיבה אחת – מומנטום חזק לעסקים שראינו ברבעון הראשון והשני. זה נותן לנו 'ויזביליטי' משמעותי לחצי השני של השנה ומעלה את האופטימיות לגבי הביצועים בתקופה הקרובה".

ואחרי העלאת התחזית, לתחושתך בכך זה מסתכם או שיתכן ונדבר בעוד רבעון אחרי העלאה נוספת שלה?

"הכל אפשרי מרבעון לרבעון. כרגע זה מה שאנחנו רואים, ואנחנו הכי ביקרותיים כלפי עצמנו. כולי תקווה שיקרה מה שאמרת. בשביל זה אנחנו צריכים להמשיך לעבוד טוב ולדחוף קדימה".

 

הרווח התפעולי צמח בשיעור זהה להכנסות – 16%. יש דרך להגדיל את השוליים האלה?

יש 'לוורדג׳', כלומר גורם ממריץ במודל. ברגע שרואים האצה בהכנסות תראה שיפור בשוליים התפעוליים, וזה מסע של שנים. ב-2014 עם כניסתי לתפקיד הרווחיות התפעולית היה 19% והיום אנחנו מעל ה-28% ומכוונים לאזור ה-30%".

 

יש אזורים מסוימים בחברה שאתה חושב שמהם יגיע השיפור?

"כחברה צומחת אין צורך לקצץ, להיפך אנחנו בגיוס מאסיבי. אני מאמין שהצמיחה בהכנסות לאו דווקא לינארית לצמיחה בהוצאות - או הפוך. ככל שיהיו יותר לקוחות גדולים  היעילות שלנו תשתפר, כמו שקרה ב-7 השנים האחרונות. כידוע אנחנו מקדמים כל הזמן טרנספורמציה לתחום הענן. לפני 5 שנים ההכנסות ממנו היו אפסיות או אולי מיליונים בודדים, ברבעון הזה אנחנו עוברים

 

סימנתם הזדמנות לצמיחה באמצעות מכירה לארגונים גדולים, שבשונה מעסקים קטנים מספרם מועט יותר – מתישהו יש רוויה. כמה אנחנו רחוקים ממנה וכמה הזדמנויות עוד יש לפניכם?

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"השוק הזה הוא שוק מטרה אדיר. CXone זו פלטפורמת הענן שלנו, ובכל השוק שלנו של Customer Engagement החדירה של הענן רק בתחילתה - 10% מתוך שוק של 20 מיליארד דולר. יש הרבה ארגונים גדולים - אלפים ברחבי העולם, ורק בארצות הברית 1,500 כאלה. היסטורית, אנחנו מאד גדולים בשווקים. תחשוב על כל חברות היוטיליטיז, הביטוח, הבנקים הגדולות, ואני יכול לעבור ורטיקל אחר ורטיקל – בכל אחד מהן יש לנו לקוחות שקונים במיליונים ועשרות מיליונים בשנה. אנחנו רק בהתחלת מיצוי הפוטנציאל בענן".

 

"לפני חמש שנים ההכנסות שלנו מהענן היו אפסיות או במיליונים בודדים, והרבעון הזה אנחנו עם כחצי מיליארד דולר לאחר צמיחה של 30% לערך וקצב של מיליארד דולר בשנה. אנחנו במסע של כמה שנים לשפר את הרווחיות הגולמית. בנקודת הפתיחה שלו היא הייתה באזור ה-60% הנמוך ועכשיו היא באזור ה-70%. אם בעבר היינו חברה שצומחת מדי שנה בשיעור חד ספרתי של 6-7% עכשיו זה אמור להיות 11%. אנחנו מרוצים מהאיזון בין הצמיחה בשורה העליונה לזו התחתונה".

 

בנוסף דיברתם על הזדמנות נוספת בשוק הבינלאומי, באיזה מדינות תציגו חדירה גדולה יותר?

"כבר כמה רבעונים אנחנו מדברים על צמיחה מאד גבוהה. ברבעון השני שעליו דיווחנו ההזמנות מחוץ לארצות הברית הוכפלו – אנחנו מדברים על אנגליה, אוסטרליה, יפן, הודו, ברזיל. אנחנו פעילים במעל ל-100 מדינות עם משרדים ב-46 מהן. יש לנו את הפרישה ואת האקו סיסטם והפרטנרים להגיע לכל השווקים האלה".

 

הזכרתם תחום נוסף שתקדמו והוא חווית הלקוח הדיגיטלית (Digital CX) – תסביר במה מדובר, מה לדמיין?

"כשחושבים על שירות ללקוחות חושבים ישר על קול סנטר או קונטקט סנטר, שנייס היא מה'גורילות' של השוק הזה. היום גם אתה וגם אני, רוצים לתקשר עם ארגונים כמו שאנחנו מדברים עם המשפחה או החברים – בטלפון, בוואטסאפ ובכל ערוץ שהוא ועם יכולת לחבר בין הערוצים.

 

כשאני מדבר עם אמא שלי בטלפון ואז בוואטסאפ, אנחנו ממשיכים מאותה נקודה ולא צריכים לעבור זיהוי. זה גם החלום שלנו לאופי התקשורת עם ספקי שירות וארגונים. האתגר של הלקוחות שלנו שהם השקיעו בעבר בפתרונות מהדור הראשון – יכולת בסיסית לצ'אט, וואטסאפ ואימיילים. החוויה של Digital CX היא היכולת לעבוד מולך בכל ערוץ שתבחר - עם אדם או בוט בצד השני אבל בצורה סופר חכמה וקוהרנטית".

 

ציינתם שרכשתם כמה חברות מהתחום בשנה וחצי האחרונות. לכמה מתוך הצמיחה שלכם ברבעון הן אחראיות?

"לכלום בינתיים. השנה וחצי האחרונות הציבו בפנינו הזדמנות לעוד מדרגה משמעותית בצמיחה, והיא כאמור הכניסה לתחום הזה של Digital CX. גם השקענו פנימית הרבה מאד בפיתוחים שלנו בתחום, וגם לשאלתך עשינו רכישות – אבל של חברות שיש להן מוצרים טכנולוגיים טובים מאד אבל רובן לא השכילו לפתח יכולות מכירה ולכן אין להן הכנסות. לנייס יש אלפי אנשי מכירות ואלפי פרטנרים כך שבידיים שלנו אנחנו מאמינים שאפשר לפתח שוק מטרה גדול מאד לחברה".

 

וכשהחברות האלה כעת תחתיכם, להערתך ברבעון הנוכחי, השלישי, כבר תתחילו למכור את המוצרים שהן פיתחו?

"בהחלט זאת הכוונה, לא רק ברבעון השלישי אלא גם קדימה. זה שוק שעבר אקסלרציה כתוצאה מהקורונה וזאת הזדמנות בשבילנו לבנות עתיד שיותר גדול מאשר רק בעולם הענן".

 

ובעוד שנתיים איזה נתח יהווה תחום ה-Digital CX מההכנסות? או שייקח עוד יותר זמן לפתח אותו?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0.1%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0.1%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).