ברק עילם - נייס
צילום: CPC
ראיון

"נייס זיהתה הזדמנות לבנות לה עתיד שגדול יותר מאשר עולמות הענן"

המנכ"ל ברק עילם מספר על הפנייה לחווית לקוח דיגיטלית: "כשאני מדבר עם אמא שלי בטלפון ואז בוואטסאפ, אנו ממשיכים מאותה נקודה - זה החלום גם  לתקשורת עם ספקים. רכשנו חברות עם מוצרים מצויינים ותחתינו נמכור אותם גם ללקוחות הענן שזקוקים להם"

איתי פת-יה |
נושאים בכתבה נייס

חברת נייס -1.21% המפתחת תוכנות לניהול קשרי לקוחות וניהול סיכונים הכתה את תחזיות האנליסטים כשהציגה זה עתה רווח על בסיס Non-GAAP בסך 1.57 דולר למניה על הכנסות של כ-459 מיליון דולר ברבעון השני של השנה, בעוד בשוק ציפו לרווח של 1.51 דולר למניה על הכנסות של 450.29 מיליון דולר. "עברנו את תחזית הקונצנזוס ב-9 מיליון דולר", מתגאה המנכ"ל ברק עילם בראיון לביזפורטל. "לרוב כשאנחנו מעלים את התחזית לשנה כולה קובעים את הטווח החדש לפי הכאת הצפי ברבעון, אבל העלנו אותה הפעם ב-35 מיליון דולר, שזה הרבה מעבר לאותם 9 מיליון".

ברבעון הראשון התחזית שסיפקתם הייתה מאכזבת, והנה כמו שאמרת העליתם אותה: ההכנסות Non-GAAP יהיו בטווח 1.835-1.855 מיליארד דולר והרווח למניה Non-GAAP בטווח שבין 6.26-6.46 דולר. מה ראיתם בשלושת החודשים הללו שהפך אתכם ליותר אופטימיים?

"הסיבה אחת – מומנטום חזק לעסקים שראינו ברבעון הראשון והשני. זה נותן לנו 'ויזביליטי' משמעותי לחצי השני של השנה ומעלה את האופטימיות לגבי הביצועים בתקופה הקרובה".

ואחרי העלאת התחזית, לתחושתך בכך זה מסתכם או שיתכן ונדבר בעוד רבעון אחרי העלאה נוספת שלה?

"הכל אפשרי מרבעון לרבעון. כרגע זה מה שאנחנו רואים, ואנחנו הכי ביקרותיים כלפי עצמנו. כולי תקווה שיקרה מה שאמרת. בשביל זה אנחנו צריכים להמשיך לעבוד טוב ולדחוף קדימה".

 

הרווח התפעולי צמח בשיעור זהה להכנסות – 16%. יש דרך להגדיל את השוליים האלה?

יש 'לוורדג׳', כלומר גורם ממריץ במודל. ברגע שרואים האצה בהכנסות תראה שיפור בשוליים התפעוליים, וזה מסע של שנים. ב-2014 עם כניסתי לתפקיד הרווחיות התפעולית היה 19% והיום אנחנו מעל ה-28% ומכוונים לאזור ה-30%".

 

יש אזורים מסוימים בחברה שאתה חושב שמהם יגיע השיפור?

"כחברה צומחת אין צורך לקצץ, להיפך אנחנו בגיוס מאסיבי. אני מאמין שהצמיחה בהכנסות לאו דווקא לינארית לצמיחה בהוצאות - או הפוך. ככל שיהיו יותר לקוחות גדולים  היעילות שלנו תשתפר, כמו שקרה ב-7 השנים האחרונות. כידוע אנחנו מקדמים כל הזמן טרנספורמציה לתחום הענן. לפני 5 שנים ההכנסות ממנו היו אפסיות או אולי מיליונים בודדים, ברבעון הזה אנחנו עוברים

 

סימנתם הזדמנות לצמיחה באמצעות מכירה לארגונים גדולים, שבשונה מעסקים קטנים מספרם מועט יותר – מתישהו יש רוויה. כמה אנחנו רחוקים ממנה וכמה הזדמנויות עוד יש לפניכם?

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"השוק הזה הוא שוק מטרה אדיר. CXone זו פלטפורמת הענן שלנו, ובכל השוק שלנו של Customer Engagement החדירה של הענן רק בתחילתה - 10% מתוך שוק של 20 מיליארד דולר. יש הרבה ארגונים גדולים - אלפים ברחבי העולם, ורק בארצות הברית 1,500 כאלה. היסטורית, אנחנו מאד גדולים בשווקים. תחשוב על כל חברות היוטיליטיז, הביטוח, הבנקים הגדולות, ואני יכול לעבור ורטיקל אחר ורטיקל – בכל אחד מהן יש לנו לקוחות שקונים במיליונים ועשרות מיליונים בשנה. אנחנו רק בהתחלת מיצוי הפוטנציאל בענן".

 

"לפני חמש שנים ההכנסות שלנו מהענן היו אפסיות או במיליונים בודדים, והרבעון הזה אנחנו עם כחצי מיליארד דולר לאחר צמיחה של 30% לערך וקצב של מיליארד דולר בשנה. אנחנו במסע של כמה שנים לשפר את הרווחיות הגולמית. בנקודת הפתיחה שלו היא הייתה באזור ה-60% הנמוך ועכשיו היא באזור ה-70%. אם בעבר היינו חברה שצומחת מדי שנה בשיעור חד ספרתי של 6-7% עכשיו זה אמור להיות 11%. אנחנו מרוצים מהאיזון בין הצמיחה בשורה העליונה לזו התחתונה".

 

בנוסף דיברתם על הזדמנות נוספת בשוק הבינלאומי, באיזה מדינות תציגו חדירה גדולה יותר?

"כבר כמה רבעונים אנחנו מדברים על צמיחה מאד גבוהה. ברבעון השני שעליו דיווחנו ההזמנות מחוץ לארצות הברית הוכפלו – אנחנו מדברים על אנגליה, אוסטרליה, יפן, הודו, ברזיל. אנחנו פעילים במעל ל-100 מדינות עם משרדים ב-46 מהן. יש לנו את הפרישה ואת האקו סיסטם והפרטנרים להגיע לכל השווקים האלה".

 

הזכרתם תחום נוסף שתקדמו והוא חווית הלקוח הדיגיטלית (Digital CX) – תסביר במה מדובר, מה לדמיין?

"כשחושבים על שירות ללקוחות חושבים ישר על קול סנטר או קונטקט סנטר, שנייס היא מה'גורילות' של השוק הזה. היום גם אתה וגם אני, רוצים לתקשר עם ארגונים כמו שאנחנו מדברים עם המשפחה או החברים – בטלפון, בוואטסאפ ובכל ערוץ שהוא ועם יכולת לחבר בין הערוצים.

 

כשאני מדבר עם אמא שלי בטלפון ואז בוואטסאפ, אנחנו ממשיכים מאותה נקודה ולא צריכים לעבור זיהוי. זה גם החלום שלנו לאופי התקשורת עם ספקי שירות וארגונים. האתגר של הלקוחות שלנו שהם השקיעו בעבר בפתרונות מהדור הראשון – יכולת בסיסית לצ'אט, וואטסאפ ואימיילים. החוויה של Digital CX היא היכולת לעבוד מולך בכל ערוץ שתבחר - עם אדם או בוט בצד השני אבל בצורה סופר חכמה וקוהרנטית".

 

ציינתם שרכשתם כמה חברות מהתחום בשנה וחצי האחרונות. לכמה מתוך הצמיחה שלכם ברבעון הן אחראיות?

"לכלום בינתיים. השנה וחצי האחרונות הציבו בפנינו הזדמנות לעוד מדרגה משמעותית בצמיחה, והיא כאמור הכניסה לתחום הזה של Digital CX. גם השקענו פנימית הרבה מאד בפיתוחים שלנו בתחום, וגם לשאלתך עשינו רכישות – אבל של חברות שיש להן מוצרים טכנולוגיים טובים מאד אבל רובן לא השכילו לפתח יכולות מכירה ולכן אין להן הכנסות. לנייס יש אלפי אנשי מכירות ואלפי פרטנרים כך שבידיים שלנו אנחנו מאמינים שאפשר לפתח שוק מטרה גדול מאד לחברה".

 

וכשהחברות האלה כעת תחתיכם, להערתך ברבעון הנוכחי, השלישי, כבר תתחילו למכור את המוצרים שהן פיתחו?

"בהחלט זאת הכוונה, לא רק ברבעון השלישי אלא גם קדימה. זה שוק שעבר אקסלרציה כתוצאה מהקורונה וזאת הזדמנות בשבילנו לבנות עתיד שיותר גדול מאשר רק בעולם הענן".

 

ובעוד שנתיים איזה נתח יהווה תחום ה-Digital CX מההכנסות? או שייקח עוד יותר זמן לפתח אותו?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.