יוסי זינגר גנריישן
צילום: אייל טואג
ראיון

"עשינו עסקה פנטסטית - מהכי איכותיות שיש באירופה"

יוסי זינגר, יו"ר ג'נריישן קפיטל, מספר על רכישת רכישת שליש מפורטרברוק הבריטית, שמחכירה רבע מקרונות רכבות הנוסעים במדינה, בחצי מיליארד ש'. לדבריו רוב הצי הוסב לחשמל וההשקעה מכאן בעיקר בהגדלתו: "זה לא יקרה ביום, ולא יפגע ביציבות הדיבידנד"
איתי פת-יה | (5)

"אנחנו קונים נכס רובסטי ואיכותי שלא חשוף לסיכוני ביקושים. יש לו תזרים מאד חזק שמשתרשר לדיבידנד של 80 מיליון פאונד בשנה והתחזית היא שימשיך להיות יציב בשנים הקרובות. נערכנו לעסקה בצורה מתודולוגית והגדרנו מה אנחנו רוצים לעשות בחו"ל, לאיזה שווקים אנחנו רוצים לפרוץ, עם איזה שותפים ובאיזו רמה תשואות. הבאנו עסקה שהיא יחסית אוף-מרקט עם רמת תחרות נמוכה יחסית עקב מבנה הבעלות בענף הרכבות הבריטי", כך מספר בשיחה עם ביזפורטל יו"ר קרן ההשקעות בתשתיות ג'נריישן קפיטל, יוסי זינגר על העסקה בה תרכוש בתמורה לחצי מיליארד שקל שליש מפורטרברוק לצד השותפה דלמור קפיטל שתחזיק ביתרה. העסקה משקפת שווי של מיליארד וחצי שקל לנרכשת, שבבעלותה רבע מכלל רכבות הנוסעים בבריטניה, אותן היא מחכירה לזכייניות.

סיפרתם שההכנסות ב-2019, לפני הקורונה עמדו על 482 מיליון פאונד וה-EBITDA על 416 מיליון פאונד. זה אומר שיעור EBITDA גבוה של 86%. איך זה קורה?

"זו נגזרת של סוג הפעילות שלה. היא מחכירה לזכיינים שיש להם קווי רכבת בפיזור גיאוגרפי רחב בבריטניה. בנוסף, שולי הרווח האלה משקפים את התמורה הכלכלית על כל קרון שרכשה לאורך כל משך החיים שלו ובכפוף לאיכות שלו. קרון רכבת מופעל לאורך 40 שנה כשהוא עובר בין מספר זכיינים. החכמה היא כל פעם להתאים אותו לשימוש אחר של זכיין אחר ולמקסם את משך החיים שלו. זה אומר למשל להסב קרון דיזל לכזה חשמלי. העובדה היא ש-99% מהצי של פורטרברוק תמיד נמצא בשימוש, והיא לא משאירה כמעט בכלל נכסים לא פעילים. זה חלק מהחוזקות".

ההשקעות ההוניות נראות ברמה דומה בין 2018-2020, בסדר גודל של 60-70 מיליון פאונד. אתם מדברים על השבחה, אבל אם צריך להמשיך ולחשמל קרונות זה דורש השקעות עתק שכעת המשקיעים שלכם יהיו חשופים להן.

בין 60-70% מהקרונות בצי הם כבר מחושמלים, וזו החברה המתקדמת ביותר בתעשייה הבריטית בהיבט של קרונות שאינם מזהמים. כך או כך, מי שקובע את קצב האבולוציה של סוגי הקרונות אינם המפעילים או הבעלים שמחכירים אותם אלא הממשלה, שמסבסדת ותומכת בתעשייה הזאת.  פורטרברוק צריכה לקבל תשואה הולמת על הפעילות שלה ולהתאים אותה לביקושים המשתנים בשוק".

אז אם רוב הצי כבר מחושמל, אילו עוד השקעות נמצאות לפנינו?

"צרכי השוק מתפתחים. נסיעה ברכבות היא אלמנט מרכזי בנסועה הבריטית ומהווה 9% ממנה. מרבית הנוסעים של הרכבות הם כאלה שמשתמשים בהן מדי יום. מהות ההשקעות תהיה בקווי תחבורה חדשים שיחברו ערים גדולות ויגבירו את אינטנסיביות הנסועה בהיקפים גדולים".

כלומר כשיצטרכו לפרוס עוד מסילות פורטרברוק תרצה להתחיל ולקנות קרונות נוספים. על מתי בעצם אנחנו מדברים?

"בתעשיות האלה יש היקף השקעות עתק שלא נעשות תוך יום. נגמר זיכיון, מוקם זיכיון חדש שמספק יציבות בהכנסות לטווחים ארוכים בגלל החוזים הממושכים לתקופות של עשור ויותר. ככל שיש לך יותר נכסים מתקדמים ברמה טכנולוגית והנעה נקייה אתה יכול להבטיח את המשך ההשתלבות שלך בשוק ושמירה על נתח השוק הקיים שלך לטווח ארוך".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

וכשבהמשך יגיע השלב של ביצוע ההשקעות הללו, ייתכן שהדיבידנד שעליו דיברת לא יהיה כל כך יציב וירד מרמת ה-80 מיליון דולר שחולקו בכל אחת מהשנים 2018-2020.

"ה-CAPEX בממוצע צריך לשקף את הצמיחה  ואין ספק שבשנים הבאות הוא יהיה יותר גבוה. מנגד, היקפי החוב של החברות האלה והחוסן הפיננסי שלהן מאד גדול. התעשייה הזאת לרוב היא מתממנת ביחס חוב ל-EBIDA של 6 ואילו במקרה של פורטרברוק הוא הרבה יותר נמוך. יש לה יכולת מהותית לגוון את מקורות המימון החיצוני שלה והחוב שלה הוא בדירוג גבוה מאד והיא הרבה יותר שמרנית מדומותיה.

"אחרי בדיקת נאותות מפורטת ויסודית ברור לנו לגמרי שהנושא של שמירה על מדיניות דיבידנד ותזרים דיבידנדים יציב ומתפתח לבעלי המניות הוא אחד האתגרים המרכזיים. גם בתקופת הקורונה לא ראינו את סכומי הדיבידנד משתנים. אנחנו לא רואים מבחינת הגמישות הפיננסית של החברה הליכה אחורה אלא נהפוך הוא".

למה למעשה קניתם רק שליש מהחברה ולא מחצית ממנה לצד דלמור קפיטל?

"אנחנו בונים פורטפוליו בג'נרשיין שמשקף אסטרטגיה ארוכת טווח ומבחינתנו החשיפה לעסקה היא בפרופיל יחסית מאד גבוה. מצד שני, אנחנו לגמרי מנהלים את הסיכונים שלנו בתוך הפורטפוליו והנתח שנרכוש נראה לנו אופטימלי לג'נריישן ולא מעבר לכך - למרות שהנכסים איכותיים כאמור. יש לנו מגבלה של 25% לחשיפה לשווקים בינלאומיים ואנחנו מתחילים להתקרב לכך.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    סיכון בהצמדה לפאונד הבריטי (ל"ת)
    אנונימי 20/07/2021 19:55
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    איך המניה לא קופצת אחרי הודעה כזאת? (ל"ת)
    ראובן 20/07/2021 15:29
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    באמת יש מטומטמים שמאמינים לשטויות האלו ? בדיחה! (ל"ת)
    נחמן 20/07/2021 15:22
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ניר 20/07/2021 15:04
    הגב לתגובה זו
    בלי פוזות ותמיד עם החולצה מחוץ למכנסיים
  • 1.
    אנונימי 20/07/2021 12:19
    הגב לתגובה זו
    קונה נכס תפעולי ממוסדי מתוחכם ומספר סיפורים. במקרה הטוב השקעה בתשואה של 5%. ומה הקשר לEBITDA פה? זה נכס פיננסי ולא תפעולי.
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.