אגפלנוס של אבוג'ן בתוצאות חיוביות בעמידות גידולים לקוטל העשבים
חברת אגפלנוס המפתחת קוטלי עשבים ונמצאת בשליטת אבוג'ן 0.4% מדווחת על תוצאות חיוביות בניסוי הוכחת היתכנות (POC) לתכונת העמידות של גידולים לפיתוח המוביל שלה APH1. בניסוי בחממות, במסגרתו צמחי מודל שבהם שולבה תכונת עמידות רוססו בפיתוח והציגו עמידות כנגדו ללא השפעות שליליות. "תוצאות אלו מהוות אינדיקציה לאפשרות לפתח גידולים מסחר יים בעלי עמידות ל-APH1 ולהרחיב את פוטנציאל השימוש בו לגידולים נוספים", כותבים בחברה.
בניסוי הוכחת ההתכנות, אגפלנוס ביטאה בצמחי טבק חלבון שהפך אותם לעמידים בפני APH1. צמחים אלו רוססו במינון גבוה של APH1, שווה ערך ל-2 ק"ג להקטאר. צמחי טבק אלו לא הראו כל פגיעה לאחר הריסוס בעוד שהצמחים בקבוצת הביקורת ניזוקו קשות. הצעד הבא בתוכנית לפיתוח תכונת העמידות הוא לנסות לשלב אותה בצמחי סויה כדי לבסס עמידות ל-APH1 בגידול מסחרי חשוב זה.
באגפלנוס כבר דיווחו בעבר על עמידות מובנית של תירס ודגנים אחרים לפיתוח, אך מדגישים כי לגידולי מטרה חשובים אחרים, כגון סויה, אין עמידות שכזו. עוד מסבירים בחברה כי לקוטלי עשבים תפקיד חשוב באבטחת אספקת המזון בעולם. גידולים מסחרים בעלי עמידות לקוטלי עשבים מאפשרים לחקלאים יישום פרקטיקות בקרת עשבים המשפרות יבול ורווחיות, תוך הגנה טובה יותר על הסביבה. השוק העולמי של קוטלי עשבים צפוי להגיע לכ-34 מיליארד דולר ב-2022.
תכנית קוטלי העשבים של אגפלנוס מתמקדת בגילוי מנגנוני פעולה חדשים ואיתור מולקולות כימיות הפועלות על מנגנונים חדשים אלו, על מנת להתגבר על העמידות שהתפתחה בעשבים. APH1 הוא המועמד הראשון שהגיע לשלב 'Lead' בתכנית הפיתוח של החברה. מנגנון פעולה חדשני זה אינו קיים באורגניזמים מפותחים כגון יונקים, עובדה שעשויה להשפיע לטובה על פרופיל הבטיחות שלו. במקביל , אגפלנוס שוקדת על פיתוח גידולים מסחריים בעלי עמידות לקוטלי העשבים שהיא מפתחת בכדי להרחיב את פוטנציאל השימוש המסחרי בהם.
- אבוג'ן קופצת 15% בוול סטריט: קאנוניק תקדים את השקת הקנאביס הרפואי
- "חממה טכנולוגית שמייצרת עוד ועוד חברות - רצים למרחקים ארוכים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דאגלס אייזנר, מנכ"ל אגפלנוס: "אנו מצפים לשלב הבא בפיתוח , בו נתקדם מצמח הטבק , המשמש כצמח מודל, אל סויה, פלח שוק פוטנציאלי חשוב עבור APH1".

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מה יהיה מחר בבורסה ואיך להגן על ההשקעות?
על מניות הביטוח, העלייה בסיכון בתיק ההשקעות, האם אלביט מערכות היא מניה דפנסיבית? למה יש בתקופה כזו יתרון למניות התרופות? ההנפקות של ההייטק "הישראלי" בוול סטריט והאם יש בריחת מוחות?
וול סטריט שוברת שיאים - הנאסד"ק עלה ב-0.7%, עליות בקוואנטים, פייבר ומאנדיי זינקו, מניות הקוואנטים טסו בעשרות אחוזים - שוק הקוונטום מתחמם: חוזים גדולים דוחפים את ריגטי ואיון-קיו למעלה.
מדי יום , וול סטריט ממציאה סיפור חדש שמוסיף שמן למדורה. אינטל והשת"פ עם אנבידיה במסגרתו אנבידיה תשקיע גם 5 מיליארד דולר בענקית לשעבר, הזניקו את תחום השבבים ביום חמישי. למחרת היו הקוונטים שתפסו את הבכורה. בתחילת השבוע היו אלו מניות האנרגיה הגרעינית. מהייפ להייפ הבורסה עולה. העליות שם מחלחלות אלינו - מניות השבבים, נייס, אלביט מערכות, טבע ועוד רבות הן מניות דואליות שמחירן נקבע בעיקר בוול סטריט.
העליות האלו עשויות לתעתע ולבלבל. משקיעים בשוק המקומי צריכים להפנים שהעובדה שהשוק עולה וגם הודעות שליליות לא מורידות אותו היא לא בהכרח סימן טוב. זה כן סימן לחוזקה, אבל צריך משמעת מאוד גדולה להבין שאם משתנים כללי הבסיס והסיכון עלה - צריך להוריד פוזיציה. קל ללכת עם העדר כי האווירה חיובית, אבל כשמתרחשים כמה דברים במקביל שמעלים את הסיכון והשוק ממשיך לעלות או יורד מעט, אתם צריכים להיות קרים - התמחור עלה, הסיכון עלה. תשקלו את הפוזיציה שלכם? כל אחד ולפי המשקל בשוק המניות והאלוקציה של התיק שלו בין מניות ואג"ח.
בתחילת השבוע שעבר, וגם לפני כן, למעשה בחודש-חודשיים האחרונים אנחנו מציינים כאן את הסיכון במניות הביטוח. מסבירים שהן יכולות לעלות, אבל הן במחיר מלא פלוס פלוס. השבוע הן ירדו. לא בטוח שמספיק לאור עליית הסיכונים.
- קמטק זינקה ב-13.3%, פריורטק ב-10.3%; נעילה חיובית בת"א
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את השיא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיכונים עלו וחשוב לנסות לנתח זאת בלי הטיה. אלא רק כלכלה. ראש הממשלה בנימין נתניהו מספק רמז עבה למה שהוא חושב שיהיה כאן מול מדינות באירופה. הוא התחרט חלקית, אבל כולנו מבינים איך העולם תופס את המלחמה בעזה. ארה"ב בהדרגה מסתכלת עלינו בעין עקומה. נכשלנו בקטאר. טראמפ אוהב מנצחים. עזה היא סיפור שלא ברור איך יתקדם, והסיכונים שם גדולים. חיילים צעירים נופלים שם. ויש דילמה וקרע מאוד גדולים בתוך העם - האם זה שווה את זה? האם אנחנו לא פוגעים בסיכוי להחזרת החטופים? ממשלה היא ממשלה. מעל הצבא, קובעת מדיניות ופעולות. אבל חלק גדול מהעם מביע חוסר אמון מוחלט והערכה שמדובר במלחמה כדי לחלץ את הראש מהבוץ ולהוסיף לו נקודות בבחירות המתקרבות.