ריצארד ברנסון
צילום: Aleksandr Andreiko

23andme קיבלה חבל הצלה מהספאק של ריצ'ארד ברנסון

הכנסות החברה בשנים האחרונות נמצאות בצניחה, היא שורפת כסף ולא נשאר לה כמעט הון חוזר; אבל שילוב של סביבת ריבית אפסית, מנגנון הספאק שדוחף את ההנהלות  למצוא מיזוג בכל מחיר ומודל עסקי שונה מהרגיל הובילה אותה למיזוג לפי שווי חברה של 3.5 מיליארד ד'
גלעד מנדל |
נושאים בכתבה ספאק

מניית חברת 23andme זינקה אתמול כ-21% ביום המסחר הראשון שלה לאחר המיזוג עם הספאק VG ACQUISITION CORP של המיליארד ריצ'ארד ברנסון. החברה התמזגה עם הספאק VG לפי שווי חברה של כ-3.5 מיליארד דולר כאשר הספאק גייס כ-500 מיליון דולר במסגרת המיזוג.

חברת 23andme עוסקת במכירת בדיקות גנטיות ביתיות לשני סגמנטים עיקריים של פעילות - האחד לבדיקת קשר גנטי עם קרובים, כפי שמבצעת גם חברת מיי הריטג הישראלית. השני הוא בדיקות רפואיות באמצעות דגימת דנ"א - בדיקה של מחלות גנטיות רדומות ודברים אחרים. החברה כיום מוכרת את הערכות של בארצות הברית ובחלק ממדינות אירופה כאשר כחלק מהשירות הלקוחות קונים את הבדיקה, משתמשים בה בבית, מחזירים לחברה והחברה בודקת את הבדיקות אצלה במעבדות.

23andme נתקלה במרוצת השנים במספר בעיות רגולטריות - בעיקר בארצות הברית עם ה-FDA שאף אסר עליה לשווק את הערכות שלה למשך תקופה מסוימת בעקבות אי התאמה בין הפרסום שביצעה ליעילות הבדיקות שלה, לבין יעילותן במציאות. בישראל אגב, בדיקות גנטיות לצורכי מציאת קרובים משפחתיים - אסורות על פי החוק אלא אם כן אושרו באופן פרטני על ידי בית המשפט.

השנה האחרונה לא עשתה לחברה טוב, כאשר אם מסתכלים על ההכנסות שלה בתשעת החודשים האחרונים ומנרמלים אותן למונחים שנתיים ניתן לראות כי הכנסות החברה ירדו בכ-32% בהשוואה ל-2019, כאשר גם ב-2019 ההכנסות ירדו ב-30% בהשוואה לשנת 2018.

 כתוצאה מהירידה בהכנסות ובניסיון להתאים את עצמה לשינויים בשוק שמנכ"לית החברה אנה ווג'קיקי אמרה שהיא "הופתעה לראות" - החברה החלה בתהליכי התייעלות ובשנת 2020 פיטרה החברה כ-100 עובדים המהווים 14% מסך כל מצבת כוח האדם שלה.

החברה עצמה הפסדית גם ב-2018 כשההכנסות שלה היו יותר מפי שנים מכיום ובשנה שהסתיימה ב-31 למרץ 2020 (החברה לא מדווחת לפי שנה רגילה, אלא לפי שנה מותאמת עונתיות כפי שעושות חברות כדוגמת פאלו אלטו) היא רשמה הפסד תפעולי של לא פחות מ-258 מיליון דולר, כאשר ההון החוזר שלה עמד לפני המיזוג על כ-155 מיליון דולר - כלומר לא מספיק אפילו בשביל שנת פעילות אחת ללא גיוסים חיצוניים.

אז איך הגיעה חברה במצב פיננסי רעוע, הפסדית ועם הכנסות בצניחה למיזוג עם ספאק? ולא סתם מיזוג, אלא מיזוג לפי שווי של מיליארדים? אז קודם כל, אפשר "להאשים" את סביבת הריבית האפסית שקיימת כיום ומנגנון הספאקים שגורם להנהלות הספאק לרצות למצוא מיזוג בכל מחיר לפי "שפג התוקף" של הספאק אחרת הם לא יקבלו את דמי ההצלחה המכובדים שלהם. אבל חלק ניכר מהשווי ניתן לייחס לחלום שמכרו מנהלי החברה נובע במודל העסקי של החברה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

החלום שמוכרת החברה נמצא במאגרים שלה. עד כה מיליוני אנשים בדקו את עצמם באמצעות הערכות שמוכרת החברה. המידע הזה שווה כסף, והרבה כסף. ניתן לפתח על גבי המידע הזה תרופות, לגלות דפוסים של בעיות גנטיות בקבוצות אתניות וגאוגרפיות מסוימות ועוד. על פי מדיניות הפרטיות של החברה, אותה כמעט אף אחד לא קורא - לחברה ישנה זכות לבצע שימוש במידע הזה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

תומר צפניק מנכל ריטיילורס. צילום: שוקה כהןתומר צפניק מנכל ריטיילורס. צילום: שוקה כהן

ריטיילורס ירדה 5.8%: דוחות נייקי חושפים חולשה עולמית ומשפיעים על זכיינים

ריטיילורס בעקבות נייקי - ירדה לשפל של 5 שנים - האם ומתי ריטיילורס תתאושש?

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ריטיילורס נייקי

מניית ריטיילורס ירדה ב-5.8% בבורסת תל אביב, בהשפעה ישירה של דוחות נייקי, שפורסמו בשישי. נייקי, המהווה כ-75%-80% מפעילות ריטיילורס כזכיינית בישראל ובחלקים מאירופה ועוד, דיווחה על הכנסות של 12.43 מיליארד דולר, עלייה של 1% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, מעל הציפיות של 12.22 מיליארד דולר. אבל, הרווח הנקי צנח ב-32% ל-792 מיליון דולר, והרווח למניה עמד על 0.53 דולר, גבוה מהתחזיות של 0.38 דולר אך נמוך מ-0.78 דולר ברבעון קודם. המניה של נייקי נפלה בכ-10.5% במסחר שלאחר הדוחות גם בהינתן אופק חלש להמשך. 

הירידה בריטיילורס לשפל של 5 שנים ולשווי של 2.3 מיליארד שקל מבטאת דפוס מוכר: זכיינים כמו ריטיילורס תלויים בביצועי המותג העולמי, שמכתיבים זרימת סחורה, מבצעים וביקוש. דווקא מבחינת המחזור נראה שיש למה לצפות, אך החולשה בפרמטרים נוספים וכן בהתייחסות קדימה גורמת לחשש אצל המשקיעים. נדגיש כי האכזבה משורת הרווח דווקא לא קשורה לציפיות מריטיילורס שכן היא מרוויחה סוג של רווחיות קבועה שלא אמורה להשתנות באם הרווח והרווחיות של ניייקי יורדים, אלא אם נייקי משנה את הכללים וזה לא קרה. 

עם זאת, נייקי מנסה לחזק את המכירות הישירות שלא דרך סניפים וזו נקודת סיכון לריטיילורס. ככל שנייקי תמכור יותר באופן ישיר ודיגיטלי יקנו פחות מהזכיינים כולל ריטיילורס.אלא שבינתיים קורה ההיפך - ואלו חדשות טובות לריטיילורס.  אסטרטגיית המכירה הישירה (DTC) של נייקי, שהוגברה מאז 2017, תרמה לחולשה של נייקי. מכירות DTC ירדו ב-9% ל-4.6 מיליארד דולר, עם ירידה של 14% במכירות דיגיטליות, בעוד שמכירות סיטונאיות עלו ב-8%. האסטרטגיה הפחיתה תלות בקמעונאים אך הגבירה תנודתיות, כפי שנראה במלאי עודף של 8.5 מיליארד דולר בסוף הרבעון, ירידה של 2% משנה קודמת.

ריטיילורס, שמפעילה כ-278 חנויות נייקי בעולם תלויה כמובן בראש וראשונה במותגים ובהצלחה של מכירות המוצרים, אך צריך גם לזכור שמדובר בחברה שצומחת אורגנית לצד צמיחה חיצונית. ריטיילורס מתרחבת לגיאוגרפיות חדשות הן דרך רכישות והן דרך הקמת סניפים חדשים.  

ברבעון השלישי של 2025 ריטיילורס  דיווחה על התרחבות אגרסיבית ועלייה נאה במכירות, אך מנגד על שחיקה חדה ברווחיות שהובילה לקריסה של יותר מ־60% ברווח הנקי. החברה סיכמה את הרבעון עם הכנסות של 707.3 מיליון שקל, עלייה של 10.2% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. העלייה נובעת בעיקר מפתיחת 33 חנויות חדשות מאז הרבעון השלישי של 2024, כך שמספר החנויות הכולל הגיע ל־278 לעומת 245 בתקופה המקבילה.