יוסי כרמיל סלברייט
צילום: גבע טלמור
ועידת ההשקעות

יוסי כרמיל מסכם 20 שנה בסלברייט: משווי אפסי ל-5 מיליארד דולר

חיים בן הקון | (2)

יוסי כרמיל, המנכ"ל הוותיק של סלברייט, פרש לאחרונה מתפקידו לאחר כהונה של 20 שנה. כרמיל הצטרף לסלברייט ב-2004 כעובד החמישי בחברה והפך למנכ"ל שנה בתקופת כהונתו, סלברייט הפכה לחברה של 5 מיליארד דולר המעסיקה מעל 1,100 עובדים.

 זו חברה יחסית שקטה שעושה דברים מאוד מרשימים – היא מתמחה בחקירות דיגיטליות שזה אומר לעזור לגופי משטרה, צבא ועוד לנתח את הניידים, מחשבים ואמצעים דיגיטליים. אנחנו לא יודעים ולא יגידו לנו כמה ואם היא עזרה לצבא ולמשטרה במלחמה, אבל יש סיכוי טוב שכן.

 

כרמיל הוביל את החברה לוול סטריט ולמרות התחלה קשה, הוא החזיר אותה לצמיחה אחרי מספר רבעונים והביא אותה לשיא של 5 מיליארד דולר. אחת מהישראליות הגדולות בוול סטריט. כרמיל הוא אחד מאנשי השנה של מערכת ביזפורטל. הוא התארח בוועידת ההשקעות השנתית של ביזפורטל. 




 עשרים שנה בסלבריט, מפעל חיים, אתה יודע מה תעשה בהמשך?


״הכל פתוח. סיימנו פרק של 20 שנה כמנכ"ל, אתה יכול להבין שזו החלטה שלא באה בקלות ובאה אחרי התלבטויות עם עצמי, עם המשפחה ועם אנשים קרובים. אני שלם איתה לגמרי. זו הייתה תקופה של ניהול חיים מפוצלים בין ארה"ב לישראל ואני חייב להגיד שהמלחמה חיברה גם אותי וגם את המשפחה לארץ יותר מאי פעם ולכן זו החלטה שהיה חשוב לי לקבל אותה. הייתה לי תרומה גדולה בבניית סלברייט כפלטפורמה עסקית מובילת שוק, טכנולוגיה מובילה, אסטרטגיה ברורה לשנים הקרובות ואני מסתכל עליה בגאווה איך ממשיכה לצמוח הלאה.״


״לשאלתך מה אעשה בהמשך - אמשיך לתרום לתעשייה, אבל אני צריך לקחת את הזמן ולחשוב״.


 אין ספק שהתעשייה תשמח. מה החברה עושה? איזה שירותים מספקת?


״סלברייט היא חברת תוכנה בתחום חקירות דיגיטליות ומודיעין דיגיטאלי. החברה נותנת פתרונות לאורך כל שרשרת הערך של הצד הדיגיטלי של חקירות שנועדו להילחם בפשיעה וטרור. אנחנו מאפשרים ללקוחות שלנו, שזה בעיקר גופי אכיפת חוק אבל גם גופי ביטחון אחרים, לשלוף מידע וראיות דיגיטליות מכל מיני מקורות, מובייל, מחשב, ענן, קריפטו, יש תוכנות לניהול ראיות וחקירות ויש כלי אנליטיקה שמאפשרים להפריד את המוץ מהתבן ולהגיע כמה שיותר מהר לראיית הזהב.״


״החברה נסדא״קאית כמעט 4 שנים, 1200 עובדים, מטה בישראל עם שוק גדול בארה"ב ואירופה. החברה מספקת לכ-7,000 סוכנויות - 5,500 בצד הבטחוני ועוד 1,500 במגזר הפרטי. וזה סיפור הצלחה ישראלי מדהים במלוא מובן המילה״


 אם תוכל לומר איך עברה עליכם השנה האחרונה?


״השנה האחרונה הייתה שנה מדהימה. סלברייט יצאה כספאק (מקביל לשלד בורסאי בארה״ב; חב״ה) להנפקה לפני 4 שנים. היו לזה הרבה סיבות. בשונה מהרבה ספאקים היא חברה אמיתית וגם אז היא הייתה חברה אמיתית עם הרבה ביזנס. אני שמח שסיימנו את השנה כהנפקה מדהימה. ביחס למה שקרה ב-2021 גל הנפקות בארה"ב (גל ההנפקות, חב״ה) אנחנו בטופ 4%. אני חושב שהחברה עשתה צעדים משמעותיים גם בהתכווננות על שוק מטרה הרבה יותר רחב ועל הדרך זה איפשר לה לייצר ערך עם הפלטפורמה שמסתכלת על כל תהליך החקירות מהרגע שהמשטרה נוגעת בראיה ועד שצריכה להביא אותה לבית המשפט.״

קיראו עוד ב"שוק ההון"


״היה שדרוג משמעותי בצד הטכנולוגי ברמת ההשקעות בקלאוד ו-AI ולקוחות סלברייט עוד יהנו מזה בעתיד. אני חושב שהשנה הבנו שהמפתח העיקרי - והוא תמיד נכון אבל עשינו את זה גם טוב - מיקוד. עוד שנה של רווחיות מדהימה עם עלייה בהכנסות חוזרות. יש חברות שמשקיעות המון בלמכור על חשבון רווחיות ויש כאלו שנאלצות לחדד את השורה התחתונה בגלל אי צמיחה מספקת. סלברייט היא חברה צומחת מעל 25% ARR משנה לשנה, עם רווחיות של למעלה מ-20%.״     


״אני מאוד שמח, אני חושב שאולי כדאי להוסיף - השנה הייתה נהדרת גם של החברה מול שוק ההון, קודם כל הצלחה מבחינת התוצאות שלנו, זה הדבר הטוב ביותר והבסיסי. הייתה פה שנה שחינכנו יותר טוב גם את השוק, גם על החברה וגם על התעשייה. זה דבר שיכולנו לעשות יותר טוב בהתחלה אבל הדברים האלה לוקחים זמן. עבדנו על מסר מאוד ברור, יצרנו יותר אמון במודל הצמיחה של החברה, השתחררנו מהתדמית של הספאק וגם נכנסנו למוסדיים יותר משמעותיים כך שזו הייתה שנה נהדרת לחברה הטובה ביותר. אפרופו גם החציה של רף ה-400 מיליון דולר בהכנסות״

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מקורב 28/01/2025 12:30
    הגב לתגובה זו
    אין מה להגיד. הבן אדם בולדוזר. אם לא הולך בכוח ילך ביותר כוח.הבעיה כשזה לא משולב בהבנת שוק וטכנולוגיה וכשאין מי שיכוון אותו הבולדוזר דוהר לכיוון לא נכון ודורס כל דבר טוב בדרך.חפר את הבור לעצמו ובסוף מצא את עצמו בחוץ.
  • 1.
    מרקוס 28/01/2025 10:26
    הגב לתגובה זו
    אחרי הפסד של 80 מיליון $ בשנה שעברה החברה עושה שיא של מעל 300 מ $ הפסד.ישראבלוף דוחות כספיים
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המדדים עלו ב-0.5%, בזק זינקה 5%, ארית נפלה 5.3%

עליות בבורסה, נובה עלתה 4.5%, אלביט 2.6%; מניות הבנקים ירדו 0.9%

מערכת ביזפורטל |

המדדים סגרו בעלייה של כ-0.55% במדדים המרכזים. בזק זינקה ב-5%, על רקע כוונה למכירת השליטה, אם כי, לא בטוח בכלל שהרוכשים החדשים יידעו להשביח אותה כמו בעלי השליטה הקודמים שקשמוט בשפל. בזק כעת היא הכל חוץ משפל. היא בשיא של כעל הזמנים וגם התמחור די נדיב (ראו בהמשך). גם אלביט מערכות המשיכה בעליות, מגד ארית קרסה ומניות הבנקים איבדו 0.9%



ארית נמצאת 15% מתחת למחיר מאז התרגיל - ניסיון ההנפקה של רשף, החברה הבת. אתם יודעים מה אנחנו חושבים על ההנפקה הזו - מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.  ארית נבהלה מהביקורת ונפילת המניה בעקבות הכתבות ולקחה צעד לאחור. כלכליסט שמקורבים לחברה מדווחים כי החברה הולכת להנפקה אצל המוסדיים בשווי של 3.75 מיליארד שקל (הכוונה המקורית היתה לפי 4.3 מיליארד). ראשית, יש כאן בעיה גדולה של דיווחים שלמקורבים, למוסדיים שעוברים ללא שהם מגיעים למשקיע הקטן. אפילו ביום שבו ארית דיווחה על חזרה בה מהנפקה, היא קודם כל הדליפה ורק אחר כך הוציאה הודעה מסודרת. בדרך המקורבים-מוסדיים ועוד יכולים להרוויח הרבה כסף.  

אבל העניין העקרוני הוא שהחברה לא באמת קיפלה את ההנפקה. הרגיעה של המשקיעים היתה טעות גדולה - היא שלחה מסרים דרך יח"צ וכתבות שהיא יורדת מזה, אבל כשקוראים טוב טוב את ההודעה מבינים שהכל פתוח. אז כעת היא רוצה להנפיק למוסדיים במחיר נמוך, המניה נופלת - ארית תעשיות 


הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקטור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך, ולכן לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק על מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.